יבול שיא
הרפת והחלב
תלמידים חוקרים חדשנות חקלאית

תלמידים חוקרים – חדשנות חקלאית וסביבתית

7 דק' קריאה

שיתוף:

ה-ECOTALK לזכרה של עירית דרומי – אירוע יוצא דופן ומיוחד, התקיים לראשונה בחווה החקלאית בעין שמר, במטרה ליצור מסורת רב-שנתית, שמטרתה חיבור הקהל הרחב לנושאים חדשניים ולעשייה מחקרית וחקלאית של תלמידי החממה

תלמידים חוקרים חדשנות חקלאית

בשבוע שעבר, ביום שלישי 15.02, התקיים אירוע מיוחד במינו בחווה החקלאית בעין שמר – ה-ECOTALK לזכרה של עירית דרומי, שהובילה את נושא המצוינות בכלל ועבודות הגמר בפרט, תחילה בבית ספר רעות ולאחר מכן במבואות עירון, והביאה מאות תלמידים ללמידה משמעותית וערכית. האירוע התקיים לראשונה, מתוך כוונה ליצור מסורת רב-שנתית, שמטרתה חיבור הקהל הרחב לנושאים חדשניים בחקלאות ובסביבה. האירוע התקיים בחסות המועצה האזורית מנשה, משרד החינוך – המינהל לחינוך התיישבותי, פנימייתי ועליית הנוער ואגף א' מדעים, החברה הכלכלית מנשה, מפעלי גרנות, יק"א בישראל, עמותת החממה האקולוגית. היתה זו חגיגה של תלמידים חוקרים חדשנות חקלאית

במסגרת האירוע, הציגו תלמידים בכיתה יא'-יב' עבודות גמר שביצעו, המשלבות חדשנות, סביבה וחקלאות. עבודות הגמר בוצעו על ידי תלמידי תיכון ממספר בתי ספר במועצה (גוונים, מבואות עירון, אולפנת כפר פינס, כפר הנוער אלוני יצחק וכפר הנוער הערבי סינדיאנה). מדובר בעבודות מחקר מעמיקות בתחומי חקלאות, סביבה, אגרו-טק ופוד-טק, עליהן עמלו במשך השנה וחצי האחרונות במסגרת לימודיהם בחווה החקלאית.

נועם גבע, מנהל החווה החקלאית בעין שמר, מספר על המקום: "החממה היא גוף חינוכי המוכר על ידי משרד החינוך, חווה חקלאית בפיקוח המנהל לחינוך התיישבותי, בבעלות מוא"ז מנשה. את המקום התחיל להקים לפני 45 שנה אביטל גבע. מאז ועד היום המקום הלך ונבנה על ידי בני נוער ותלמידים שמגיעים לחממה. החווה והחממה מהווים מרכז חינוכי, קהילתי וסביבתי שבו נפגשים בני נוער ומבוגרים מומחים על מנת לחקור, ללמוד ולהמציא בתחומים שקשורים לאתגרי כדור הארץ וחקלאות העתיד – ייצור מזון, ניקוי מים, טיפול בפסולת, אנרגיה מתחדשת, שינויי האקלים והקשר שלהם לכל זה.

"בחווה אנו עוסקים בחקלאות העתיד, כאשר המטרה היא לחפש דרכים יעילות בהן ניתן יהיה להאכיל את שמונה מיליארד בני האדם החיים כיום על כדור ארץ אחד, שמונה מיליארד שיהפכו עם הזמן להיות עשרה מיליארד." 

נועם ממשיך ומסביר: "ברובד נוסף אנחנו מהווים מרחב שבו נפגשים בני נוער וצוותי חינוך מכל קשת החברה הישראלית. המפגש נעשה סביב מחקר ואתגר משותף, האתגר הסביבתי. אותו אתגר חקלאי וסביבתי הוא אתגר שאין לו גבולות ולכן הוא יכול לשמש גם כסיפור משותף. בשנה אחת לומדים בחממה 800 תלמידים מכיתות ז'-יב' – תלמידים יהודים וערבים, חילונים ודתיים, עולים חדשים וותיקים."

אביטל גבע מקיים החווה החקלאית עין שמר
אביטל גבע מקיים החווה החקלאית עין שמר

דבר נוסף המייחד את החווה החקלאית בעין שמר הוא החיבור שלה לתעשייה המקומית. בני הנוער המגיעים ללמוד ולחקור בחממה – ועושים זאת תוך מפגש עם מומחים מהתעשייה ומומחים אלו מצידם אף מלווים את התלמידים במחקרם ומציעים מהידע והניסיון שלהם. נועם מסביר כי: "אנחנו מקווים שאנו עוזרים בבניית ישראל כ-AGROTECH NATION ו-FOODTECH NATION ולא רק HIGHTECH NATION."

בין החברות שמשתפות פעולה עם החווה החקלאית אפשר למצוא את מפעלי גרנות, אמבר, נטפים וחקלאי גרנות, חברות סטארטאפ כמו ספלנט, דשן גת ונוספות כמו כן, נפתחה לאחרונה בחממה תוכנית מיוחדת בשם "אופקים" שמיועדת לגילאי 21+ במטרה לקרב יזמים צעירים לתחום ה-FOODTECH וה-AGROTECH. גם את תוכנית 'אופקים' מלווים טובי המומחים והמרצים בארץ והיא מלווה על ידי חברת נטפים. לבסוף מוסיף נועם ואומר: "עוד מטרה חשובה שלנו היא חשיפה של הקהל הרחב והקהילה לעולמות האלה של סביבה וחקלאות ורב תרבותיות, ולכן אנחנו גם מקיימים אירועים גדולים, כמו שהאירוע שהתכנסנו אליו היום."

חקלאות למען כדור הארץ 

כאמור, באירוע הציגו תלמידי החממה עבודות גמר שהם עשו בהיקף של 5 יחידות לימוד, חלקם במסגרת מגמות לימוד רלוונטיות, כגון מגמת ביולוגיה או חקלאות – וחלקם מתוך עניין אישי ורצון להעמיק בתחום הזה. נועם מסביר: "משרד החינוך מאפשר לכל תלמיד ותלמידה מסלול מאתגר ומעניין של ביצוע עבודת גמר בהיקף של 5 יחידות במגוון תחומים מעבר למקצועות הלימוד הרגילים ובנושאים שמעניינים את התלמידים, בין היתר גם בביולוגיה, חקלאות וסביבה ואנו מלווים אותם בתהליך זה." 

אילנה נולמן, מנהלת המינהל לחינוך התיישבותי, פנימייתי ועליית הנוער במשרד החינוך, אומרת: "החממה בעין שמר היא אחת מ-56 חוות חקלאיות בתקצוב משרד החינוך, שבהן עשרות אלפי תלמידים מגיל יסודי ועד תיכון לומדים ועורכים ניסויים ועבודות גמר בחקלאות." נולמן מדגישה כי "כ-40% מכלל עבודות הגמר במערכת החינוך בארץ מתבצעות על ידי תלמידי המינהל לחינוך התיישבותי וזה הישג מרשים. העבודות נכתבות במגוון נושאים, ובכלל זה בחקלאות וסביבה."

התלמיד טל לרנר מקבל תעודה
התלמיד טל לרנר מקבל תעודה

לדבריה: "החקלאות מהווה מאז ומתמיד עוגן ערכי ופדגוגי בבתי הספר האזוריים ובכפרי הנוער של החינוך ההתיישבותי, תוך התאמה לקידמה ולטכנולוגיה. תלמידים מכל הארץ לומדים את תחומי החקלאות החדשניים ביותר וגדלים להיות הדור הבא של אנשי ונשות מחקר ופיתוח בתחום זה, שהוא בעל חשיבות לאומית ועולמית. תכנית הלימודים לבגרות בחקלאות משלבת הנדסה גנטית, כלכלה, היסטוריה ואתיקה חקלאית לצד שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים: רחפנים, רובוטים מצלמות תרמיות ואפליקציות. תכני הלימוד מחברים את קדמת המדע והטכנולוגיה עם ערכי עבודה, אהבת הארץ, קיימות וסביבה." 

גבע מוסיף ומדגיש כי אחד האתגרים ולכן גם אחת המטרות של המקום, זה איך להנגיש את תחום החקלאות לתלמידים הצעירים – ואיך להפוך אותו למעניין לבני ובנות הנוער ולגרום להם להתאהב בחקלאות. בשנים האחרונות הנושא של משבר האקלים מעסיק ומטריד מאוד את בני ובנות הנוער. מבחינת החווה החקלאית בעין שמר, העיסוק בחקלאות היא דרך נהדרת להפוך את אתגרי האקלים לעיסוק חיובי, אופטימי ומעשי, ונותן לתלמידים הזדמנות להשפיע. כך ניתן לעסוק בצד של הפתרונות ולא רק בצד של הבעיות.  

ואכן, תלמידי ותלמידות החממה שהציגו את עבודות הגמר שלהם באירוע נראו כנערים ונערות שהעניין שלהם/ן בחקלאות, בפיתוח פתרונות לייצור מזון, במציאת דרכים לייעול שיטות הגידול השונות ועוד, זה הוא עניין גדול ואמיתי. המחקרים שעסקו בהם בשנה וחצי האחרונות עסקו במגוון נושאים ותחומים שמטרתם לענות על אתגרים אלו ממש.  

הנה כמה דוגמאות:

טל לרנר, תלמיד בית הספר מבואות עירון, הציג את עבודת הגמר שלו שעסקה בנושא "השפעת משטר התאורה על קצב הגידול והצבע של חסילון לבן רגל במערכת תעשייתית סגורה", בהנחיה של סיגל לוצקי, ד"ר ערן הדס מחברת "אקושרימפס" וד"ר טניה קוסוברד.

טל מספר כי העניין בנושא שבחר התעורר אצלו, "פשוט כי אני אוהב את החיות, להתעסק איתן, לחקור אותן. זה תמיד עניין אותי. אז לקחתי את התחום הזה של חיות וחיברתי אותו לתחום של החקלאות, שהוא תחום תמיד מעניין כי הוא מחובר לכל כך הרבה דברים."  

בהמשך מספר טל כי הוא גילה כמה העניין האישי שלו יכול לעזור לעולם, לאתגר המזון ואתגר המים.  

נועה דמתי, תלמידת האולפנה בכפר פינס המתגוררת במושב מאור, חקרה את "השפעת תכשיר פרוביוטי מבוסס חיידקי בצילוס על המסה וריכוז החלבון של פטריית אוזנית הצדף", בהנחיה של נעמה גולן עם חברת מיסליום וחברת קסיולוג'יק.

נועה דמתי חוקרת השפעת תכשירים
נועה דמתי חוקרת השפעת תכשירים

במסמך קצר שכתבה נועה ובו היא מסבירה על עבודת הגמר שלה, היא מבהירה כי: "לתוצאות הניסוי חשיבות רבה לחקלאות ולסביבה, כיוון שהפטריה עשויה לספק מקור חלבון גדול שאינו מן החי. כך יקטן השימוש בחלבון מן החי שגורם לזיהום רב בסביבה. בנוסף, התוצאות עשויות לעזור להעלאת מסת התוצרת החקלאית, מה שיספק מזון איכותי בכמות גבוהה יותר."

נועה מוסיפה: "בעתיד אני מקווה להמשיך ולחקור את הנושא שבוער מאוד בעולם כיום, בכדי לעזור ולשפר את מצב העולם ולהפוך אותו לטוב יותר."

יזן אבו עביד, מכפר מייסר, שלומד בתיכון סינדיאנה, חקר את עמידות שעורת התבור ליובש, בהנחיה של ד"ר חנן סלע וסג'א ותד.

הוא מסביר: "ניסינו לחקור מה יקרה לשעורת התבור אם ניתן לה פחות מים ויותר שמש. בכל העולם סובלים עכשיו מההתחממות הגלובלית. המדבר מתרחב ויש בלבול גדול בעונות השנה – חצי מהזמן פשוט חם וזה בגלל ההתחממות הגלובלית. רצינו לראות איזה סוג שעורה הוא הסוג הכי טוב לעמוד בפני חום קיצוני, כדי שאחר כך יוכלו לשפר אותו במעבדות שמתמחות בזה. בחרנו בשעורה כי היא הרביעית ברשימת הדגנים החשובים. לפניה יש את החיטה, התירס והאורז. כמו כן, בחרנו בשעורה בגלל שהיא חשובה אבל קשה לגדל אותה." 

נועה וינבוים, מפרדס חנה כרכור, הלומדת בבית ספר מבואות עירון, הכינה עבודה בנושא: "השפעת ביוסטימולנטים שונים מבוססי חיידקים על כנות אבוקדו צעירות", בהנחיה של נעמה גולן ואיילה ברקן, בייעוץ של אודי גפני מחקלאי גרנות, בשיתוף החברות "דשן גת" ו-"VGI".

"חשיבות העבודה היא לחקלאות, לסביבה, לישראל ולעולם," אומרת נועה. "אבוקדו הוא גידול מאוד נפוץ ברחבי העולם כולו ובפרט גם בישראל, אך גידולו יקר מאוד ואף מזיק לסביבה. כיוון שאבוקדו הוא צמח מאוד רגיש למחלות, עם מערכת שורשים עדינה ושטחית, גידולו כיום כרוך בכמות גבוהה מאוד של דשנים כימיים, מה שמייקר את מחירו ומזהם את הסביבה (עודף בדישון כימי מגדיל את פליטת גזי החממה, מזהם מי תהום, וכו). לכן במחקר הזה המטרה שלנו היא למצוא תחליף טבעי ונקי יותר לדישון, מה שיאפשר שימוש מופחת בדשנים."

כיצד את חושבת שבעתיד שלכם תתחברו לחקלאות?

נועה: "במהלך העבודה נכנסתי לעולם החקלאות והכרתי אותו ויותר מכך – התחברתי מאוד לנושא. אני בטוחה שאמשיך לעסוק בתחום החקלאות גם דרך החממה."

מהשדה לצלחת 

לאורך האירוע הציגו 15 תלמידים את העבודות המרתקות שלהם במספר מושבים מקבילים. הקהל שהגיע למושבים הללו היה מורכב בעיקר מבני ובנות המשפחה של התלמידים והתלמידות, מחוקרים ומומחים בתחומים שנחקרו, הצוות החינוכי של המקום וכמובן אנשים מהקהילה הרחבה שפשוט הגיעו לשמוע אודות העבודות מתוך עניין אישי.  

אילן שדה, ראש המועצה האזורית מנשה, אמר באירוע: "תלמידי וצוות החממה האקולוגית בעין שמר מבטאים הלכה למעשה את חזונה של המועצה לביסוס ערכי הקיימות והמאבק במשבר האקלים, בדמות חינוך לחדשנות חקלאית – טכנולוגית, לכל קשת החברה הישראלית: יהודים, ערבים, חילונים ודתיים. תמיד טוב לבוא לחממה ולראות את הנערות והנערים, הצעירות והצעירים, את הלהט שיש בהם בעבודות החקר השונות שנעשו פה, כי יותר ויותר מדברים היום בחינוך על הפסקת הריצה אחרי הבגרות ויותר ללכת לכיוונים של חקר ואין יותר טוב מאשר ילד או ילדה שמתחילים בגיל צעיר לחקור נושאים אמיתיים שניתנים להם מהתעשייה והחקלאות והמפעלים האזוריים. לחקור דברים ולראות בפועל תוצאות מהמחקר שלהם. בעולם הזה שאנחנו נמצאים בו השינויים הם כל כך בקצב הולך וגובר, בכל התחומים, שאתה חייב כל הזמן להמציא את עצמך מחדש ולימודי החקר הבסיסיים שניתנים כאן מכשירים את הנוער ליצור דברים חדשים כדי להתקיים. בתחומים של מזון, טכנולוגיה ותחומים אחרים ולכן אני רואה את החשיבות הגדולה של החממה ושל מה שהיא מנחילה לנערים ולנערות שבאים הנה."

את האירוע קינחו המשתתפות והמשתתפים בהרצאה של השף והיזם עידו פיינר, הבעלים-שותף של מסעדת רוברטה וינצ'י בנושא FARM TO TABLE. נושא זה של מזון שמגיע ישירות מהחווה לשולחן הוא נושא מאוד טרנדי בשנים האחרונות. עידו ואישתו הם הבעלים של חוות קיימא במושב בארותיים והם עוסקים בתחום זה: "אנחנו פשוט מאוד מאוד משתדלים שרוב הגידולים יגיעו למסעדה ויש איזה פינג-פונג בין מה שהמסעדה רוצה ומה שהשדה מייצר. אנחנו לא תמיד מצליחים לגדל את מה שאנחנו רוצים ואנחנו לפעמים נאלצים לבשל דברים שהשדה ייצר ולא בהכרח אנחנו תכננו. באתי לדבר על זה, על הצדדים היפים והרומנטיים של FARM TO TABLE וגם על הצדדים שהם פחות יפים ורומנטיים."

אפשר לומר לסיכום האירוע כי ה-ECOTALK בהחלט איפשר לקהל הרחב להיחשף למגוון רחב מאוד של אתגרים חקלאיים, סביבתיים ואקלימיים הקיימים כיום, כאלה שאנחנו אפילו לא מודעים אליהם אך משפיעים על חיי היום יום שלנו עכשיו ובעתיד, ולחזות בבני ובנות נוער בעלי מוטיבציה, עניין ורצות אמיתיים למצוא פתרונות ומענים לאתגרים אלו.

תלמידים חוקרים חדשנות חקלאית | צילום: טל ברדוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
אמר עמית יפרח, יו"ר התאחדות חקלאי ישראל, בשעה שעשרות חקלאים הפגינו מול ביתו של השר החקלאות, במחאה על פתיחת הייבוא בענפי החקלאות השונים והרס החקלאות הישראלית  עשרות חקלאים מקיימים ברגעים אלה עצרת מחאה מול
< 1 דק' קריאה
השפית אביב כפיר מצורן שלחה לנו מתכון עם מעוף, אך שרונה מגבעת יערים לא החרישה ושלחה מתכון לשוק וכרעי עוף עם עשבי תיבול * דוד אליהו מאבן ספיר וגלעד שטרן הירושלמי הפגיזו במתכון לאסאדו
6 דק' קריאה
מכשפה טובה, מרצה באקדמיה ומלקטת צמחים יצאו בבוקר שבת לטייל בטבע * זו לא תחילתה של בדיחה וגם לא של סיפור אגדה, אלא רק חלק מהזהויות והכישרונות ששייכים ללילך מוצפי, אישה אחת מופלאה  לילך
8 דק' קריאה
תובנות לשנה החדשה – להתרגש עד כמה שאפשר מרגעי הפז, להגיד מה יושב לכם על הלב, תקלילו, לא לפחד מהפחד ולהביט דרך משקפיים של חמלה  ממש לאחרונה כשאכלתי בהנאה את עלי הגפן המעולים שהכינה
4 דק' קריאה
איציק שניידר מסכם את השנה שחלפה – שנה שכללה את הסגר הרביעי בקורונה, מבצע בעוטף עזה והתאפיינה בעליות חדות של מחירי הגרעינים, שנה שהסתיימה בהסכם חלב שני למחלבות ולרפתנים  לקראת השנה החדשה הבאה עלינו
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן