you can look here xxx free
indiansexstories
tu dai tai tu.
יבול שיא
הרפת והחלב
תערוכה חקלאית

תערוכת החקלאות "אגרו ישראל יבול שיא" 2021 – הצלחה אדירה

10 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

מעל 10 אלפים מבקרים ביקרו בתערוכה שביטאה את הפער בין היכולות החקלאיות המרשימות שהחקלאות הישראלית יכולה להציע לבין התסכול ממצב החקלאות ובעיקר מההתנהלות הפוליטית סביבה.

בתערוכה השתתפו מעל ל130 חברות העוסקות בחקלאות ובתשומות חקלאיות: השקיה, הדברה, דישון, אנרגיה מתחדשת, גינון, מיכון חקלאי, רכבים ועוד

הצלחה כבירה לתערוכת החקלאות השנתית "אגרו ישראל יבול שיא" 2021, שהתקיימה במשך יומיים (רביעי-חמישי 13-14.10) בגן הלאומי מעיין חרוד.

תערות החקלאות אגרו ישראל 2021
תערות החקלאות אגרו ישראל 2021

מעל 10 אלפים מבקרים ביקרו בתערוכה שביטאה את הפער בין היכולות החקלאיות המרשימות שהחקלאות הישראלית יכולה להציע לבין התסכול ממצב החקלאות ובעיקר מההתנהלות הפוליטית סביבה.

בתערוכת אגרו ישראל יבול שיא השתתפו מעל 130 חברות העוסקות בחקלאות ובתשומות חקלאיות: השקיה, הדברה, דישון, אנרגיה מתחדשת, גינון, מיכון חקלאי, רכבים ועוד.

מעל 10 אלפים מבקרים בתערוכה החקלאית בהפקת כנס מדיה
מעל 10 אלפים מבקרים בתערוכה החקלאית בהפקת כנס מדיה

"אני רוצה להודות לכל מי שטורח לבקר בתערוכת 'אגרו ישראל יבול שיא' שנה אחר שנה, ולא משנה מה היא המציאות בענף החקלאות, ומחליט שלא לדלג על התערוכה הזאת," אמר עובד נור, ראש המועצה האזורית גלבוע, בפתיחת הכנס המקצועי השנתי של התערוכה.

"כל מקום במדינת ישראל שאפשר להתכנס ולהזכיר את החקלאות – יש לעשות הכל כדי להמשיך ולעשות זאת. אנחנו הולכים ומתמעטים ובדרך גם מאבדים אנשים שמאבדים גם את האמונה."

מיטב חברות הטרקטורים השתתפו בתערוכה
מיטב חברות הטרקטורים השתתפו בתערוכה

"אגיד כמה דברים שאולי ישמעו כקלישאות ואני מאמין שהם לא קלישאות. החקלאות והחקלאים עיצבו את גבולותיה של מדינת ישראל, הם מעצבים את נופה, עתידה ואת אישיותה של המדינה שלנו ואנחנו – בני החקלאים והחקלאים – חייבים לקחת חלק בחוד החנית של רוח הדברים האלה."

"אסור לנו לזנוח את זה. כדי שנמשיך לחיות את החיים שלנו, נמשיך להיות חקלאים, נמשיך לשמור על השטחים הפתוחים ונמשיך לשתף פעולה ביחד כדי שגם מקבלי ההחלטות ישמעו אותנו יותר ויקבלו את ההחלטות הנכונות."

התערוכה ממעוף הציפור
תערוכת החקלאות אגרו ישראל ממעוף הציפור

"מאוד מאוד מרענן אחרי שנתיים של קורונה, במהלכן החיים שלנו היו בזום, ועשינו את הכל בזום, לראות את התערוכה כאן ב'לייב', לצפות כיצד האנשים נפגשים ולראות את היכולת לעשות את החקלאות, את הכלים החקלאים, את החקלאיים שהגיעו לכאן וגם הציבור הישראלי – יישר כח את הדרך שעשיתם את זה, זה נראה מצוין," אמר עמית יפרח, מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות החקלאים.

עמית יפרח תנועת המושבים
עמית יפרח תנועת המושבים

"החקלאות הישראלית נמצאת ללא ספק בסוג של פרשת דרכים. המדינה ומשרדי הממשלה מתבוננים היום על החקלאות הישראלית ומנסים לייצר שינויים, קוראים לזה רפורמה. אנחנו נכנסנו לתהליך הזה קודם כל מתוך הבנה שאנחנו צריכים להבין מה אנחנו רוצים ואז לבוא מאוחדים כדי שנדבר בקול אחד."

"את שני הדברים האלו עשינו, ההנהגה החקלאית יותר מתמיד מחוברת, יודעת מה היא רוצה – ונשענת על חוות דעת ועבודה מקצועית של כלכלנים."

"באנו למדינה עם אמירה שאנחנו בעד רפורמה אבל כזאת שבסופו של דבר תשמור על המשק המשפחתי, תשמור על החקלאות הישראלית, תשמר את היכולת לעבד את הקרקעות במדינת ישראל לאורך זמן ובעצם לשמר את כל התועלות שהחקלאות הישראלית נותנת למדינת ישראל ואני לא צריך באולם הזה לספר על התועלות שרק החקלאות הישראלית יודעת לתת למדינה."

"הסברנו למקבלי ההחלטות שלא מדובר בעוד ענף כלכלי שמטפלים בו וצריך לטפל בנושא בצורה מאוד סדורה, מבוקרת, אחראית על מנת לא לשפוך את התינוק עם המים."

טרקוטורונים אופנעים הכל לתושבי המרחב הכפרי
טרקוטורונים ואופנועים – הכל לתושבי המרחב הכפרי

"דרושה תמונה הוליסטית שתטפל בחקלאי, במדינה, בצרכן, כדי שכולם ייהנו משרשרת המזון הזאת. היה קשה לשכנע את הפוליטיקאים אבל התחלנו להניע את התהליך מול משרדי האוצר והממשלה. אנחנו בסוף של ההתחלה, במו"מ על החקלאות הישראלית, על מנת לפתור לעומק את הבעיות של עלות העובדים הזרים, של מחירי המים."

"אחרי שזה יטופל אפשר יהיה לחשוף את החקלאי הישראלי גם ליבוא והכי חשוב שנדאג שיהיה דור המשך לחקלאות ולחקלאים."

"ניר מאיר, מזכ"ל התנועה הקיבוצית, אמר בכנס המקצועי של התערוכה כי: "לפני הבחירות האחרונות קיימנו שיחות עם כל ראשי המפלגות, בין היתר דיברנו עם מנהיגי 'ישראל ביתנו' ובין היתר עם אביגדור ליברמן."

הוא אמר לנו: 'הרי אתם יודעים שב-2050 לא יהיו כבר פרות וצריך להתחיל להתכונן למצב הזה'. לזכותו של ליברמן ייאמר שגם לפני הבחירות הוא לא 'התנחמד'. הוא נתן לנו להבין איך הוא רואה את העולם."

'"ישראל ביתנו' הייתה מאז ומעולם מפלגה אוהבת חקלאים ואוהבת חקלאות. הוויכוח הגדול שלנו איתם הוא לא על ה'מה', הוא על ה'איך'."

ניר מאיר התנועה הקיבוצית
ניר מאיר התנועה הקיבוצית

"מה קרה? ב-20 שנה האחרונות, אגף התקציבים שהוא המוח החושב במשרד האוצר שזמנה של החקלאות עבר, הערך המוסף שלה לתל"ג הוא כלום בפיתה ולכן אסור להשקיע בה. תקציבי המחקר טופלו בהתאם והקרן של צביקה כהן להשקעות בחקלאות ירדה לאפס."

"ליברמן הגיע עם גישה הפוכה. הוא אמר אנחנו נריץ עכשיו קדימה גם את המחקר וגם את ההשקעות בפיתוח. אמרו לו באגף התקציבים אם אתה רוצה את זה תגיד מאיפה הכסף בא והם התנו את זה בפני ליברמן: 'אתה רוצה את הגזר, תחתוך את המקל'. המקל זה מה שאנחנו רואים עכשיו בדמות הרפורמה בחקלאות. הרפורמה המקורית שהוצגה לנו מאוד מרחיקת לכת, מאוד קיצונית והיא לא תהיה."

"הבעיה היא שבין העבר לעתיד צריך לחצות את ההווה ומי שקופץ מהר מידי למסקנות נופל מהר ושובר את הראש. אי אפשר לחצות את הווה בלי לאכול ובלי חקלאות. לכן הפיתרון שאת מה שיש היום נחריבה ואז נלך על חקלאות מודרנית אולי טוב בתיאוריה, בפרקטיקה יש כאן בעייתיות לא מבוטלת."

טרקטורים לילדים החל מגיל 4
טרקטורים לילדים החל מגיל 4 – תערוכת החקלאות אגרו ישראל

כשכל הרפורמה בנויה על יבוא ואם משבר האקלים יביא לבעיית מזון עולמית – מי בדיוק ייצא לנו מזון טרי? מה השתנה? באגף התקציבים מסרבים להבין שהם לא קובעים מה יהיה פה. הוציאו רפורמה אגרסיבית לחקלאות ואז הם מקבלים מכתב מ-16 חברי כנסת שאומרים להם זה לא יהיה. וזה באמת לא היהי, כי זה ההבדל בין הממשלה הזאת לבין השלטון הקודם שבעצם עבד אצל אגף התקציבים בדרך כלל."

"אנחנו עוברים חודש סוער ואולי יותר מזה," אמר אבשלום (אבו) וילן, מזכ"ל התאחדות החקלאים בישראל. "עד ה-14 בנובמבר צריך לעבור תקציב המדינה ובו כמה רפורמות מאוד לא פשוטות. את חלק מהדברים הצלחנו לבטל ואני חייב לציין שהפעם כל ההנהגה החקלאית עובדת ביחד, אנחנו מתואמים. העובדה שהצלחנו לפצל שורה של דברים, להוציא אותם מחוק ההסדרים ולהביא אותם לדיון מדיני חשובה.

טרקטור קובוטה אגרו ישראל יבול שיא
טרקטור קובוטה אגרו ישראל יבול שיא

"ועם זאת, היה לנו אתמול מפגש ארוך במשרד החקלאות, כל הניסיון של הרפורמה לעבור מהגנה מכסית לתמיכה ישירה בחקלאים ולהעתיק אלינו מודלים אירופאיים – למרות שבאירופה זה לקח שלוש שנים ואצלנו רוצים לגמור את זה בשלושה שבועות – אני חושב שזו פגיעה מדינית בתהליך שלוקח כמה שנים, תהליך שחייב לבצע אינספור התאמות לכל גידול וגידול ואנחנו לא ניתן בשום פנים ואופן שיהיו פה מחטפים שעלולים לסכן את קיומם של באמת הרבה מאוד גידולים בחקלאות."

מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי הירקות בישראל: אני רוצה להגיד כל הכבוד לכל המארגנים וכל מי שעסק בארגון התערוכה הזאת – זה לא תערוכה של דיבורים, זו תערוכה של מעשים. מישהו שהגיע רק עכשיו למשרד החקלאות אמר עלינו שאנחנו 'תקועים 30 שנה מאחור'."

חקלאים עם שורשים
חקלאים עם שורשים

"אולי אם היה מוצא את הזמן לבוא ולראות בתערוכה את החדשנות, את החקלאות כפי שהיא היום, את הייצור ואת האיכות הוא היה חושב אחרת, כי אני חושב שבשבועיים בתפקיד לא אומרים מילה כזאת על החקלאים ובטח לא מבזים אותם באמירות שהם לא יודעים לגדל."

איתם בירגר, מנכ"ל "מבט למושבים", החברה הכלכלית של תנועת המושבים, אמר: "רבותיי, החקלאות תנצח בזכות ההון האנושי והערכי שיש לנו, שהוא הכי מתקדם בעולם. בזכות האנשים שמובילים את החקלאות – החקלאות תנצח! בזכות העמידה המאוחדת ובזכות העשייה – החקלאות תנצח.

ד"ר אירית דוידוביץ', סמנכ"לית התפעול של "לקט ישראל", ארגון הצלת המזון הגדול בישראל, אמרה: "אנחנו פוגשים את החקלאות ביום יום ואני רוצה לנצל את הבמה כדי להגיד תודה לחקלאים, כי אנחנו שומעים את הכל, הכל מגיע אלינו, אנחנו גם אוזן קשבת וחברים של החקלאים – אנחנו באים ממקום שבו לוקחים דבר עודף למקום שיש בו חוסר והדבר הכי חשוב עבורנו שחקלאי מתקשר בחמש לפנות בוקר ואומר: 'חבר'ה אל תבואו לקטוף כי הצלחתי למכור' – מבחינתנו אין בשורה משמחת מזה."

כנס אגרו ישראל דר גרטלר סמנכל תפעול לקט ישראל
כנס אגרו ישראל דר גרטלר סמנכל תפעול לקט ישראל

הכנס המקצועי Agro Israel – Agriculture Exhibition

מייד לאחר פרק הברכות, נפתח הכנס המקצועי של התערוכה, שכמו תערוכת "אגרו ישראל יבול שיא" 2021 התקיים במשך יומיים. השנה עסק הכנס בנושא הגנת הצומח תוך התמקדות בענף המטעים בכלל ובענף האבוקדו בפרט ואת תכניו הפיק אלקנה בן ישר, לשעבר מנהל מו"פ צפון בשיתוף עולה עם חוקרי מו"פ צפון-מיגל.

כנס אגרו ישראל
כנס אגרו ישראל

מו"פ צפון מיגל, בהנהלת חיה רק יהלום, אף הציג את פיתוחיו ואת מחקריו השונים בביתן מיוחד משלו בתערוכה.

יומו הראשון של הכנס המקצועי עסק בנושא: "המזיקים, החקלאות ואנחנו – מה צופן העתיד (הלא רחוק)". את הכנס פתח פרופ' עבד גרא, ראש השירותים להגנת הצומח, שמונה לתפקיד בשנת 2016.

פתיחת הכנס הראשון
פתיחת הכנס הראשון – תערוכת החקלאות

שם של השירותים להגנת הצומח עלה באחרונה לכותרות, כיוון שבמסגרת הרפורמה המוצעת לחקלאות, דובר על העברת סמכויות השירותים לידי משרד האוצר בכל מה שנוגע ליבוא תוצרת חקלאית טריה.

"מוניתי לתפקיד בשנת 2016 ולצערי אני בשלהי התפקיד שלי," אמר פרופ' גרא בפתיחת הכנס. "כפי שהבטחתי, אמשיך להיאבק ולהשמיע את דעתי המקצועית. אני לא פוליטיקאי אבל מותר לי להשמיע את דעתי המקצועית בהקשר למהלכים שננקטים במשרד החקלאות."

ולך עם אבוקדו חדש
ולך עם אבוקדו חדש

"הארגון שבראשו אני עומד הוא אחד הארגונים החשובים במדינת ישראל למניעת כניסה של נגעים, הכלה, התמודדות והכחדה של נגעים גם במטעים."

"אנחנו מנהלים פרויקטים להדברה של מזיקים, עושים ניטור ומעקב אחר תפוצת מחלות ומזיקים, אנחנו הגוף הלאומי האחראי לרישוי ושימוש של חומרי הדברה במדינת ישראל."

"אנחנו אחראים על היבוא והייצוא של תוצרת חקלאית טריה, כך שלארגון שלנו באמת חשיבות רבה לכל הקשור להגנת הצומח ברמה הלאומית והבינלאומית."

רכבי שטח חקלאים בתערוכה החקלאית
רכבי שטח חקלאים בתערוכה החקלאית

לאחר דברי הפיתחה של פרופ' עבד גרא נפתח המושב הראשון של הכנס בהרצאה מרתקת של דר' לאורה שאלתיאל, חוקרת ממו"פ צפון – מיגל על "פיתוח גישות ידידותיות חדשניות להתמודדות עם מזיקים". בין היתר דיברה ד"ר שאלתיאל על השאלה: מתי ייצור הופך למזיק? ונתנה דוגמאות מעולם החרקים, העגורים, הקרפדות והארבה.

לדבריה, להבדיל ממערכת אקולוגית טבעית שהיא מורכבת, מערכות אקולוגיות חקלאיות הן בדרך כלל פשוטות: "שליש מהגידולים בעולם מושמדים ע"י מזיקים.

ההפסדים הכספיים כתוצאה מפגיעת מזיקים ביבול וברכוש נעמדים ב-90 מיליארד דולר בשנה." לדברי דר' שאלתיאל המעבר לגישות ידידותיות חדשניות להתמודדות עם חרקים הוא בלתי נמנע לאור שהחסרונות של חומרי ההדברה, המסוכנים לבני אדם, התפתחות עמידות בקרב המזיקים, הרג חרקים מועילים ועוד.

לקט ישראל
לקט ישראל

"הבנת האקולוגיה של המזיקים ויחסיהם עם הצמחים היא מפתח לדרכים חדשות להתמודדות עם מזיקים. צמחים עמידים יכולים לסייע לנו בהתמודדות עם המזיקים. להזנת הצומח יש השפעה חשובה על הגנת הצומח. לנוטרינטים שונים והצירופים בינהם יכולה להיות השפעה חיובית או שלילית על יחסי הגומלין בין הגידולים למזיקים."

דר' רקפת שרון, ממו"פ צפון מיגל, הרצתה על "פיתוח אמצעי משיכה ודחיה בטכנולוגיות ייחודיות כנגד מזיקים".

בין היתר הרצתה דר' שרון על התקשורת בין החרק לצמח ובין חרק לחרק, כאמצעים להרחקת המזיקים מהמטעים, ע"י מניפולציות בצמחים או מניפולציות עם גורמי משיכה מינית (פרומונים) ומזונית (מלכודות).

הכוונה למשיכה לניטור: פרומון מין ופיתיון במלכודת עש התפוח; פיתיונות למשיכת זבובים; בלבול זכרים בעזרת פרומון המין הנקבי; משיכה של אויבים טבעיים לפרומון של הבלבול וכן, טכנולוגיה יחסית חדשה הנמצאת עדיין במחקר: בלבול קולי.

במושב השני, עיינה נטע, מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, דיברה על "התמודדות עתידית עם כנימת עש הטבק";

אביאל צור, מקבוצת חיפה, הרצה על "'ביוסטימולנטים' – שימוש בחקלאות".

ד"ר מרים זילברשטיין, ממו"פ צפון מיגל, הרצתה על "התרומה של אמצעי הדברה ידידותיים במטעים".

מערכות מים חקלאיות
מערכות מים חקלאיות

את היום הראשון של הכנס נעל פאנל דוברים, שיעסוק בנושא: "הדברת מזיקים במטע  – החומש הבא –  באיזה כלים נשתמש ואיך יתנהגו המזיקים".

הפאנל התקיים בהשתתפות פרופ' עבד גרה, חיה רק יהלום, דר' רקפת שרון, ד"ר מרים זילברשטיין ודר' ליאורה שאלתיאל והתמקד בהמשך הדברת המזיקים על רקע המהלך של הפחתת ריסוסים שיזמו השירותים להגנת הצומח, בדגש על איכות הסביבה, שמירת בריאות הציבור וכדומה.

היום השני של הכנס המקצועי בתערוכה עסק בנושא: " צמחי ועצי העתיד – מה נגדל ונשווק ומה נאכל, אבוקדו  – ענף הצמיחה".

את יומו השני של הכנס יפתח דר' אבי פרל, לשעבר המדען הראשי של משרד החקלאות וחוקר בעל שם במנהל המחקר החקלאי. ד"ר פרל נשא הרצאה מרתקת על "המחקר החקלאי היישומי בישראל – השפעתו על עתיד גידולי המטע".

במושב הראשון של היום השני הרצה דר' נבות גלפז, ממו"פ צפון מיגל, על "כלים חדשניים לטיפוח עצי פרי בהתמודדות עם מחלת פנמה". דר' שריאל היבנר, ממיגל, דיבר על "תכונות גנומיות והשפעתן על עמידות לעקות".

אחד המושבים שזכה ביומו השני של הכנס לפופולאריות גדולה היה המושב השני שעסק במטעים והתמקד בעיקר בענף האבוקדו. עשרות מגדלי אבוקדו נכחו באולם, בו הרצה דר' עומר  קראין, חוקר במו"פ צפון מיגל, על "מטע העתיד. איך נגדל ביעילות".

דר' ליאור רובינוביץ, חוקר במו"פ צפון מיגל דיבר על "מטע האבוקדו בעתיד הקרוב". דר' רבינוביץ עומד בראש שורה של מחקרים בנושא האבוקדו, בין היתר מחקר המתמודד עם פגעי ההתחממות הגלובאלית, שהופכים את אירועי האקלים לקיצונים יותר: אירועי קרה וחמסינים קיצוניים. מטרת המחקרים: לבחון מגוון דרכים להתמודדות כנגד נזקי הקרה וחמסין מתמשך במטעי האבוקדו.

לדבריו: "לצורך התמודדות עם נזקי האקלים הקיצוני באבוקדו, אנו פועלים בשלושה מסלולים עיקריים – פיתוח מגוון אמצעים טכנולוגיים; פיתוח קלונים עמידים וברור מנגנון העמידות וביסוס מערכת לעריכה גנומית ליצירת עצים בעלי תכונות משופרות.

לגבי אמצעים במטע – יש לנו תוצאות ראשוניות מראות על יעילות גבוהה ברשתות בעלות אחוז הצללה גבוה.

סריקה ואיתור של קלונים עמידים לקרה יכול להוות פתרון ארוך טווח ובר קיימא לבעיה. באשר לעריכה גנומית –  אנחנו בתחילת הדרך וייקח זמן רב עד יישום. נדרש מחקר נוסף בכדי לבסס את התוצאות שהתקבלו עד כה. ישנה התכנות ליישום הפתרונות שיימצאו במסגרת מחקר זה גם בגידולים נוספים הרגישים לתופעת הקרה.

"בהמשך המושב השני הרצה רמי כהן, מאבוקדו מגל, על "ענף האבוקדו בעולם – התפתחות שווקים וצפי שוק לעשור הקרוב".

ראובן דור, יו"ר שולחן האבוקדו, דיבר על "האבוקדו בישראל – נפחי יצור, יעדי צמיחה וכיווני פיתוח מקצועי". דור עדכן כי השנה נתקבל אישור לייצא ליפן אבוקדו מהזן האס.

לפני הקורונה- תוכנן לייצא כ-10 מכולות ראשונות ליפן (כ-200 טון), אך בעקבות הקורונה הסתבר שהקווים הימיים התארכו מ-30 ל-50 יום.

על כן נעצר הייצוא ובוצע פיילוט חדש בשיתוף המחלקה לאחסון במכון וולקני ומגדלי גרנות, המדמה אחסון של 50 יום במכולות. הפיילוט עבר בהצלחה רבה ועתה נערכים לפתיחת שלוחת הייצוא ליפן בעונה הקרובה.

הוא הוסיף כי באשר לייצוא אבוקדו לסין – נערכו ביקורים של משלחות סיניות בארץ והתקבלו האישורים הרגולטוריים, אך הסינים התנו את פתיחת הייצוא בחילופי סחר (פרי מול פרי), מה שמעביר את המשך המגעים לרמה הדיפלומטית והפרלמנטרית.

שי וקסמן, מקבוצת חיפה, הרצה על "דשנים מבוקרי שחרור בנטעיות צעירות".

את יומו השני של הכנס נעל פאנל, בנושא: "עצי הפרי בישראל בעוד עשור השפעת השוק על כיווני פיתוח וטיפוח".

בפאנל של היום השני השתתפו דר' אבי פרל, דר' עומר קראין, אבי אייזנברג, מנכ"ל "צמח אבוקדו" ותמיר בושניצקי, מנכ"ל "חקלאי גרנות".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

הדבר הראשון שמשך את תשומת ליבי בספרו של רפי נוי, הוא השם, "חי על הגבול", שם מטאפורי, מקום שמפריד בין מסוכן ללא מסוכן, בין מותר ואסור, בין מקובל ולא מקובל, בין קונפורמיות לנון-קונפורמיות, ובין לרַצוֹת את המסגרת לְלֵרַצוֹת אותו,
5 דק' קריאה
פסטיבל "קול המוזיקה" בגליל העליון יצר "אגדת חורף" של ממש עם פרשנות מוזיקלית לחנוך לוין, קונצרטים לקהל הבקיא יותר, עיבודים חדשים לשירים מוכרים ומפגש מרתק לילדי פסטיבל קול המוזיקה בגליל החושך והקרירות יורדים ומכסים את הגליל העליון. ערב שלישי, אמצע שבוע, ולמרות
5 דק' קריאה
למרות שלא היה לה מושג בעיצוב ותפירה, היא פתחה עסק: ביגוד לנשים בהריון ולאחר לידה  יפעת לוי (43), חברת קיבוץ עין כרמל, מעצבת בגדים לאימהות, או ליתר דיוק: להריון וטרום אימהות, לנשים לאחר לידה ונשים מניקות,
3 דק' קריאה
83  שנים אחרי אירועי ליל הבדולח, רחוב בגרמניה נקרא של שם היהודייה הראשונה שנרצחה. סופי סליגר, סבתא רבא שלי זה סיפור שמתחיל בבמברג, עיירה ציורית בגרמניה לפני כארבע שנים, עת ורה דיינליין, תלמידת תיכון, כותבת עבודת חקר על
3 דק' קריאה
את הכנס פתח אלי ספרן, חבר קיבוץ סאסא, שהחליף ביוני שנה שעברה את רון פונדק כיו"ר הפורום של ארגוני השלום הישראלי והדיונים התרכזו בשיתופי הפעולה בין ארגוני השלום לשינוי תודעת הציבור וקידום הסכם מדיני בין ישראל ופלסטין.  התובנות
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן