יבול שיא
הרפת והחלב
נגב אקולוגיה

תקצירים נוספים מ"כנס היברידי בנושא זבל בעלי חיים לתועלת החקלאות והסביבה"

5 דק' קריאה

שיתוף:

הסיכון לפגיעה בקרקע ובגידול עקב יישום לא נכון של חומר אורגני

שקד יוסף כוכבא – קרקע, מים והזנת הצמח, שה"מ, משרד החקלאות

החומרים האורגניים הם מגוונים מאוד וכוללים זבל בקר, זבל עופות (מטילות, פטם, הודים), קומפוסט מסוגים שונים (אשפת ערים, בקר, בוצה), גזם צמחי (כמו עגבנייה ועוד), ואפילו מחטי אורן (באיים הקנרים משתמשים בפיזור מחטי אורן עד 50 טון לדונם לפני נטיעת בננות). חומרים אלה שונים מאוד באיכויות שלהם, כשלכל אחד מהם מאפיינים אחרים, שנדרשת הבנתם כדי להשתמש בהם בצורה המיטבית, שתתאים למטרת יישומם.

השגיאה הראשונה, העלולה להסב נזק לגידול או לקרקע, היא הנחת הבסיס שכל החומרים האורגניים זהים. יישום כמות זהה של חומרים שונים באותו גידול עלולה לגרום לנזק המתבטא בדרך כלל בהמלחה. זו גם הפגיעה האפשרית הנפוצה ביותר מיישום של חומר אורגני כלשהו, הנובעת מריכוזים גבוהים של מלח בשל יישום שגוי לצמח.

 כמה סיבות עלולות לגרום להמלחה:

 1. כמות עודפת – יש הבדל בין גידולים שונים ברמת עמידותם להמלחה, ולכן יש לנהוג משנה זהירות כאשר מפזרים חומר אורגני בגידולים רגישים (כגון אבוקדו);

2. חוסר שטיפה של המלחים (בגידול בתעלות קומפוסט);

3. אי-הצנעה בקרקע של חומר אורגני שפוזר על פני השדה;

 4. פיזור לא אחיד בשדה, העלול לגרום לריכוזים גבוהים בנקודה אחת – פיזור בלתי אחיד עשוי לנבוע מפעולות כמו מהירות נסיעה לא אחידה של המפזרת, שקיעה של הטרקטור ועוד.

השגיאה השנייה נגרמת בשל ניצול שאינו מיטבי של יסודות ההזנה השונים – פיזור של חומר אורגני, שיחס ה C/N שבו גבוה, יגרום לחיידקים המפרקים אותו לצרוך חנקן מהסביבה או מהדשן שפוזר בשדה, כך שלצמחים לא יהיה מספיק חנקן להתפתח. באופן זה גורמים בעצם לפגיעה בגידול, הנובעת מחוסר הבנה של איכות החומר המפוזר. אובדן החנקן הזמין לצמחים עלול להיגרם גם משיטת ההצנעה של החומר, ולא רק מיחס .C/N

השגיאה השלישית עלולה להיגרם ממחסור ביסודות המיקרו, על רקע של עודפי זרחן – פגיעה זו אינה נפוצה, ולרוב היא אינה פוגעת בגידול ישירות בשל החומר האורגני, אלא משילוב של כמה גורמים, כמו שילוב של חומר אורגני עם השקיה במי קולחין העשירים בזרחן – שילוב של שני מקורות אלו עלול לגרום לעודפי זרחן בקרקע, ועקב כך – למחסור ביסודות המיקרו.

השגיאה הרביעית נובעת מהרעלת אמוניה – כאשר שורשי הצמח נחשפים ליותר מדי אמוניום, הצמחים עלולים להישרף או אפילו למות. נפוץ יותר שיישום קומפוסט לא בשל או זבל גולמי (במיוחד זבל עופות) יוביל לנזקי אמוניום בצמחים. אמוניום, המשתחרר מרמות גבוהות מאוד של חומר אורגני, עשוי לפגוע בצמחים.

הערך הדישוני והכלכלי של תוספים אורגניים לקרקע החקלאית

ד"ר מאיה שניט-אורלנד וברכה גל – אגף ענפי שירות וסביבה חקלאית, שה"מ, משרד החקלאות

יישום חומרים אורגניים בקרקע תורם לשיפור מבנה הקרקע ותכונותיה, מעשיר אותה בחומר אורגני ומספק חומרי הזנה לגידול, אך גם טומן בחובו סיכונים במקרה של חומר אורגני לא בשל – סיכונים המתבטאים בהפצת זרעי עשבייה ופתוגנים ובצריכת חנקן וחמצן על ידי מיקרואורגניזמים על חשבון הצמח. איכות החומר האורגני מכתיבה את מטרות יישומו:

קומפוסט משמש בעיקר לטיוב הקרקע ולשיפור המבנה שלה ותכונותיה, בעוד שזבל בעלי חיים מטופל משמש לתוספת יסודות הזנה וחומר אורגני. ישנן מגבלות רגולטוריות ביישום חלק מסוגי החומר האורגני בענפים שונים בחקלאות.

בהרצאתנו נתמקד בתרומה הדישונית והכלכלית המתקבלת מיישום חומרים אורגניים, ונציג השוואה בין קומפוסט לשני סוגי זבל רפת (מרבצים ומדרכים). הקומפוסט לאחר תהליך קומפוסטציה מלא הוא חומר מיוצב, המיושם בעיקר בחקלאות האורגנית, בגידולי ירקות ובמטעים. זבל בעלי חיים מטופל מיושם בעיקר בגידולי שדה ובמטעים מסוימים. בשל העלייה במחירי התשומות, כדאי לנצל את תרומת יסודות ההזנה שבחומר האורגני לחיסכון בדשנים במשק. מומלץ לבצע בדיקת איכות לחומר האורגני כדי להתאים את כמות החומר המיושם לצורכי הגידול והקרקע.

סקירה וניהול הסיכונים הטמונים ביישום חומר אורגני שמקורו בזבלי בעלי חיים בחקלאות

אבירם ג'ונסון, אגרואקולוגיה, שה"מ, משרד החקלאות

מתוך עבודת ניהול סיכונים שקיימנו במשרד החקלאות, בשיתוף יחידת האסטרטגיה, עולה כי ביישומו או באי-יישומו של זבל שמקורו בבעלי חיים, עלולים להתהוות סיכונים שונים, אשר את רובם ניתן לצמצם משמעותית בהתחשבות בגורמים אחדים, כמו רטיבות, זמן שהיית ערימת הזבל בשדה, המרחק בין מקום היישום למקורות מים ועוד.

יישום נכון של זבל אורגני, שמקורו בבעלי חיים, יפחית באופן ניכר את הסיכוי להתממשות הסיכונים, אך ייוותר כלכלי ומיטיב לחקלאות, גם הודות לחיסכון בחומרים אחרים, אשר להם ניהול סיכונים נפרד.

רגולציה סביבתית – טיפול בפסולת מגידול בעלי חיים

יעל אורן – מנהלת אגף סביבה חקלאית, המשרד להגנת הסביבה

טיפול לקוי או אי-טיפול בזבל בעלי חיים עלול לגרום למפגעים ולמטרדים לסביבה ולאדם,

כמו זיהום מקורות מים עיליים ומי תהום, זיהום קרקע, מטרדי ריח, התפתחות והפצה של

זבובים וכדומה. מטרת הרגולציה הסביבתית היא למנוע מטרדים ומפגעים אלו.

החוקים הרלוונטיים לנושא

חוק למניעת מפגעים, התשכ"א – 1961 , הוראות החוק אוסרות על גרימת ריח חזק או בלתי

סביר, מכל מקור שהוא, אם הוא מפריע או עשוי להפריע לאדם בקרבת מקום.

חוק לשמירת הניקיון, התשמ"ד – 1984 – הוראות החוק אוסרות להשליך פסולת ברשות

הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד.

חוק המים, התשי"ט – 1959 – הוראות החוק כוללות חובה להימנע מכל פעולה המזהמת מים

או עלולה לגרום לזיהום מים במישרין או בעקיפין, מיד או לאחר זמן.

חוק רישוי עסקים, תשכ"ח – 1968 – החוק כולל הוראות לעניין עסקים טעוני רישוי, תהליך

הרישוי ותנאים לרישיון עסק.

חוק רישוי עסקים

חוק רישוי עסקים מחייב כל עסק לגידול בעלי חיים לקבל מהרשות המקומית רישיון עסק.

הרישיון מותנה בתנאים שיש לקיימם, כשאי-מילויים מהווה הפרה של החוק. בהתאם

לרפורמה בחוק רישוי עסקים (רפורמת הבר), תנאים ברישיון עסק ייקבעו רק לפי מפרט

אחיד, אשר פורסם להערות הציבור ואושר על ידי ועדה המנוהלת על ידי משרד ראש

הממשלה.

מפרט אחיד לפריט רישוי 3.2 א': בעלי חיים, למעט עופות – גידולם, אחזקתם וטיפול בהם –

המפרט פורסם להערות הציבור ונכנס לתוקף ב- 1.7.22 .

מפרט אחיד לפריט רישוי 3.2 ח': עופות – גידולם, אחזקתם וטיפול בהם – המפרט נכתב

בימים אלו, יפורסם להערות הציבור וייכנס לתוקף בהתאם ללוחות זמנים שייקבעו על ידי

הוועדה לרישוי עסקים.

עיקרי הוראות המפרט האחיד לעניין טיפול בזבל בעלי חיים

– הוראות לעניין אופן אחסון הזבל בשטח העסק;

– הוראות לעניין טיפול מקומי ומניעת מפגעים (תשטיפים, מפגעי ריח וזבובים);

– אחוז הלחות בזבל (במטרה למנוע מפגעים);

– הוראות לעניין יעדי העברת הזבל;

– הוראות לתיעוד ולשמירת מסמכים על הפינוי;

– הוראות למניעת מזיקים, לניטורם ולהדברתם.

הסיכון להיווצרות מפגעי ריח מיישום זבל בעלי חיים ואמצעים להפחתתם

ד"ר יעל לאור, מרכז מחקר נווה יער, מכון וולקני

אין זה סוד כי מתקני גידול בעלי חיים פולטים ריחות לא נעימים לסביבה, והשאלה היא עד כמה זה מפריע ולמי. הריחות נפלטים בעוצמות שונות בכל שלבי הטיפול והיישום של הפרש, החל משטחי השיכון של בעלי החיים (בע"ח), דרך המאצרות, הערימות והשינוע, וכלה בפיזורו בשדה. חלק ניכר מתלונות הציבור קשור לאירועי ריח קצרים, אך משמעותיים, במועד פינוי הפרש ובעת פיזורו בשדה. בשנים האחרונות הולכות ומתרבות בארץ תלונות הציבור על מפגעי ריח הקשורים לפרש בע"ח. עליה זאת קשורה בין השאר להרחבות במושבים חקלאיים וסמיכות הבתים אל מתקני גידול, המעבר למתקני גידול גדולים ומרוכזים, הצפיפות הגוברת של האוכלוסייה לצד הצמצום בשטחים פתוחים, והמודעות המתפתחת בקרב הציבור לענייני איכות הסביבה. החקלאי של היום אינו רק מחויב לרגולציה של מדינת ישראל, אלא גם יעדיף יחסי שכנות טובים עם תושבי המקום ויישובים סמוכים.

הרגולציה בארץ בהקשר למפגעי ריח ממתקני גידול בע"ח נשענת על הנוהל הכללי להגדרת ריח בלתי סביר, וכן על המפרט האחיד לגידול בע"ח. המפרט האחיד לרפתות חלב ומפטמות מציין את המרחק המינימלי בין מתקן הגידול לבין בתי מגורים, על פי מפתח של מספר ראשי בקר ועל פי קטגוריה של יישוב עירוני ויישוב כפרי. כך למשל, במתקן המאכלס עד 350 ראשי בקר נדרש מרחק מינימלי של 50 מטר מבתי מגורים ביישוב חקלאי, ו- 480 מטר מבתי מגורים ביישוב עירוני. בנוהל זה מופיעים קריטריונים נוספים, המתייחסים לריח על גבול הגדר של המתקן ביחידות של עוצמת וריכוז הריח, ריכוז מימן גופרי (H2S), וריכוז אמוניה (NH3). ריבוי הקריטריונים להגדרת מפגעי ריח והעובדה שהמפרט האחיד מתייחס למרחקים קבועים ולעוצמת הריח בגדר המתקן, בעוד שהנוהל הכללי להגדרת מפגעי ריח מתייחס לעוצמה ולתדירות הריח בבתי תושבים – כל אלה יוצרים בלבול וחוסר הבנה מצד בעלי העניין. העקרונות וההנחיות הקיימים מאפשרים לחקלאי לטפל, לאחסן ולפזר את הזבל המטופל בדרך הנחשבת בטוחה ומושכלת. עם זאת, חסרים נתונים כמותיים לגבי השפעת תקופת האחסון בשדה, פיזורו והצנעתו, ועומס היישום על מפגעי ריח פוטנציאליים. הגורמים העיקריים המשפיעים על פליטות הריח מפרש בע"ח, כוללים את מקור הזבל (בקר, עופות, חזירים), את דרגת הרטיבות (נוזלי, חצי-נוזלי, מוצק) ואת פרקטיקת היישום (מינון, תזמון, פיזור על פני השטח, הצנעה), כמו גם התחשבות בתנאים האטמוספריים. ככלל, ייבוש הפרש, הצנעתו ופיזורו, תוך התחשבות בכיווני הרוחות, עשויים לצמצם משמעותית את מפגעי הריח. כדי להשוות בין ממשקים ולהמליץ על השקעות סבירות לשיפור המצב, יש חשיבות לביצוע מדידות והערכות כמותיות של מפגעי הריח הפוטנציאליים בכל החוליות שבשרשרת הטיפול והיישום של הפרש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בעונה זו של השנה מגדלים רבים נתקלים במחלת הפרצית בעדרים. על מנת לעשות קצת סדר בנושא, אכתוב הסבר פשוט שישפוך קצת אור על המחלה יוסי לאפר – יועץ מקצועי בין-לאומי. josephlepar@gmail.com הפרצית היא מחלת
3 דק' קריאה
עברה שנה וחצי מאז האדומות הגיעו מטקסס *תמונה ראשית: פרה שנרצעה פסולה מלכתחילה – תמונות מאתר כיפה לא להאמין, אבל בהודעת החמאס על הסיבות לפתיחת המלחמה עלה הטיעון, שבמיקום סודי ביהודה ושומרון, נמצאת קבוצה
7 דק' קריאה
חדשות מן העבר, חלק א גזע בקר לייצור חלב בחוברת של יוסף קריגר, אחד ממייסדי רמתיים, בשם "מזכרונותיו של ציוני", מופיעים פרטים מעניינים על יבוא בקר מהולנד, בראשית שנות ה-20 של המאה שעברה. יוסף
5 דק' קריאה
מדוע מחירי הבשר בעלייה ומחיר פרה ועגלה עלה מאוד? איך משפיעה המלחמה על הקורה בענף הבשר ועוד נושאים, שצוות בני בקר במפעלי העמק, מתמודד איתם בכל יום ביקור במכרז הבקר השבועי… מה תפקיד הארגון
5 דק' קריאה
עם קמינסקי בהובלת חלב בגולן מחלבת הגולן התחילה לעבוד מחדש בחודש מאי 23 תחת חברת זן לכול.  תחילה קיבלה חלב מתנובה ובתחילת השנה, יצאה לדרך עצמאית וקיימה מכרז לקליטת חלב ישירה והובלה למחלבה. במכרז
6 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן