יבול שיא
הרפת והחלב
shutterstock 1872396403

תקצירי הרצאות לכנס אבוקדו ב-20/2/2024 – בית גבריאל, צמח

8 דק' קריאה

שיתוף:

שימוש ברשתות הצללה להגנה מפני נזקי אקלים קיצוני באבוקדו

ליאור רובינוביץ' – מו'פ צפון מיגל

היקף מטעי האבוקדו בישראל עומד על כ-150,000 דונם ובשנים הקרובות, הצפי הוא לגידול בהיקף המטעים בקצב של אלפי דונמים נוספים לשנה. למרות האטרקטיביות הגדולה של הגידול, האבוקדו רגיש מאוד לנזקי אקלים קיצוני – אירועי קרה וצינה חורפיים ואירועי חום קיצוני באביב (בעיקר בתקופת החנטה) ובקיץ. תופעות אקלימיות אלו יכולות להביא לנזקים משמעותיים לגידול וכתוצאה מכך לפגיעה מהותית ברווחיות המגדלים. היקף הבעיה הינו רחב מאוד ועומד על עשרות אלפי דונמים, זאת מכיוון שברוב אזורי גידול האבוקדו בארץ ייתכנו אירועי קיצון אקלימיים וכל זני האבוקדו הגדלים היום בארץ רגישים לתופעות אלה. בשנים האחרונות אנו עוסקים בבחינת מגוון פתרונות יישומיים לפתרון הבעיה. גישה יישומית אחת היא בחינת אמצעים שונים שמטרתם להעלות/ להוריד את הטמפ' בשכבת האויר הבאה במגע עם העצים או להגן עליהם מפני קרינת השמש. כך למשל, סחרור האויר במטע באמצעות מאווררים יעיל בהגנה בפני קרה קרינתית, אך אינו מספק הגנה בפני אירועי קרה מוסעת, צינה או חום קיצוני שתדירותם המצטברת גבוהה בהרבה מאירועי הקרה הקרינתית. פתרון אפשרי נוסף הוא המטרה מעל הנוף, אך לשיטה זו מגבלות משמעותיים כגון זמינות מים שפירים ויכולת ספיקה נמוכה מדי כאשר יש צורך בהמטרה בשטחים נרחבים במקביל. פתרון אחר הוא שימוש ברשתות הצללה אשר כבר נבחן בהצלחה בגידולים שונים להגנה בפני פגעי מזג אויר שונים כדוגמת ברד, רוח ועודפי קרינה היכולים לגרום לנזקים לעצים ולפרי. ואכן, במסגרת עבודות מקיפות שערכנו בשנים האחרונות, נצפתה יעילות גבוהה בשימוש ברשתות הצללה מעל נוף עצי אבוקדו להגנה בפני אירועי אקלים קיצוניים- קרה, צינה וחום קיצוני. כך למשל, פריסת רשת אלומינט 50% מעל עצי 'האס' במהלך חורף 16-17 בו התרחשו 14 אירועי קרה, הביאה לעלייה של פי 10 ביבול העצים שכוסו ברשתות ביחס לאלה שנותרו חשופים. עונות החורף העוקבות היו חמות באופן יחסי ובמהלכן לא התרחשו אירועי קרה. עם זאת, התרחשו בהן מספר אירועי צינה, המוגדרים כאירועים בהם הטמפ' נותרת מעל נקודת הקיפאון של המים, אך היא נמוכה דיה בכדי לגרום לפגיעה בעצים. באתרי הניסוי בהם נפרסו רשתות ההצללה נתגלו ממצאים מעניינים, גם כאשר לא אירעו אירועי קרה. כך למשל, היבול התלת שנתי בעצי 'פינקרטון' שכוסו ברשתות הסרוגות כסופה 50% וכסופה 70% היה גבוה בכ- 23% וב- 37% ביחס ליבול עצי הביקורת שלא כוסו, בהתאמה. בנוסף, נמצא כי לרשתות ההצללה יעילות בהגנה גם מפני נזקי חום קיצוני במהלך האביב והקיץ. כך למשל, לפריסת רשת כסופה ארוגה 60% מעל עצי 'האס' ו- 'פינקרטון' במהלך אירועי חום קיצוני שהתרחשו במהלך קיץ 2022 ו- 2023 נראו יתרונות רבים עליהם ניתן למנות הורדה משמעותית של עצמת הקרינה וטמפ' האויר והעלווה וכן עלייה בקיבוע הפחמן ובמוליכות הפיוניות בעצים שכוסו ביחס לעצי הביקורת שנותרו חשופים. יתרה מכך, נמצא כי היבול תחת עצי ה'פינקרטון' המכוסים היה גבוה ביחס לעצי הביקורת שלא כוסו. על מנת לבסס את התוצאות שהתקבלו בשנים האחרונות, יש להמשיך ולפעול לבחינת יעילות והכלכליות בשימוש ברשתות ההצללה להגנה מפני נזקי אקלים קיצוני באבוקדו.

פיתוח תרביות רקמה לריבוי כנות אבוקדו: מרעיון לסטארט-אפ

ליאור רובינוביץ' – מו"פ צפון מיגל

האבוקדו (Persea americana) הינו עץ פרי סובטרופיירוק עד השייך למשפחת העריים(Lauraceae) ומוצאו במרכז אמריקה ומקסיקו. ייצור האבוקדו העולמי ב 2017- עמד על כ-6 מיליוני טונות ממטעים על פני שטח של כ-5.9 מיליון דונמים, כאשר בעולם ניטעים מדי שנה למעלה מ-15 מיליון שתילים חדשים של עצי אבוקדו. יחד עם זאת, קצב ריבוי השתילים המיוצרים במשתלות נמוך ואינו עונה על הצורך בהגדלת שטחי הנטיעות. במטעי האבוקדו המודרניים, כלל העצים מורכבים על גבי כנות. בכדי להכין שתיל על כנה זריעה, ראשית יש להנביט זרע מעץ האם של הכנה. על הגבעול שמתפתח מהזרע מרכיבים לאחר מכן את הזן הרצוי. החיסרון העיקרי של שימוש בכנה זריעה הוא שלכל אחד מהזרעים מטען גנטי שונה, אפילו אם הם התפתחו מאותו עץ. כתוצאה מכך מתקבלת שונות בתכונות הכנה תחת אותם תנאי גידול, דבר הגורם לחוסר אחידות בחלקה ובפוריות העצים השונים שבה. בניגוד לכנות זריעות, כנות וגטטיביות הן כנות זהות גנטית זו לזו, מכיוון שמקורן בענף מאותו עץ, ולכן השימוש בהן מאפשר קבלת אחידות גדולה יותר בין כל העצים במטע. יחד עם זאת, ריבוי וגטטיבי של כנות האבוקדו אינו פשוט וכרוך בזמן וכסף רבים. ב 1972- פרסמוFrolich and Platt  לראשונה שיטה לריבוי כנות וגטטיביות באבוקדו המבוססת על מספר שלבים: הרכבת הכנה הווגטטיבית על שתיל מזרע 'אומנת', השרשת הכנה הווגטטיבית, הרכבת הזן הרצוי על הכנה הווגטטיבית וניתוק זרע האומנת על שורשיו מהשתיל. מכיוון ששיטת ריבוי זו כרוכה בעלויות רבות, פיתוח של שיטה אלטרנטיבית זולה ויעילה לריבוי וגטטיבי של הכנות תוכל להביא להוזלה משמעותית במחיר השתילים לחקלאים וכתוצאה מכך להעלאת הרווחיות בגידול האבוקדו. שיטת ריבוי וגטטיבי הנפוצה בגידולים חקלאיים רבים היא באמצעות תרביות רקמה. לשיטה חשיבות רבה בחקלאות המודרנית בכך שהיא מאפשרת לייצר מקודקוד צמיחה בודד אלפי צאצאים באיכות גבוהה הנקיים ממזיקים ומחלות תוך פרק זמן קצר יחסית. לשם יצירת התרבית, בשלב הראשון נלקחים קודקודי צמיחה או חלקי צמח אחרים (אקספלנטים) ועוברים תהליך חיטוי לשם יצירת תרבית אספטית (סטרילית). בשלב הבא, מועברים האקספלנטים למצע סטרילי הכולל חומרי צמיחה לצורך התמיינותם לנצרונים או ליצירת קאלוס שלאחר פרק זמן מסוים מייצר עוברים וגטטיביים. לאחר מספר העברות בנוכחות מצעי הגידול המתאימים, הופכים עוברים אלה לצמחונים בעלי מערכת שורשים ועלווה בסיסיים. בשלב האחרון צמחונים אלה נחשפים באופן הדרגתי לסביבה החיצונית ומועברים לאקלום מחוץ למעבדה. ישנן עדויות בספרות על מספר ניסיונות לפיתוח תרביות רקמה לצורך ריבוי וגטטיבי של שתילי אבוקדו, אך הם לא התבססו לכדי טכניקת ריבוי מסחרית בפרקטיקה החקלאית. חשוב לציין כי מלבד הריבוי הווגטטיבי, שימוש נוסף בעל חשיבות רבה בתרבית רקמה הוא האפשרות לביצוע טרנספורמציה גנטית ורגנרציה, למטרות פיתוח זנים בעלי תכונות אגרוטכניות משופרות. בשנים האחרונות, פיתחנו שיטה מתקדמת וחדשנית לריבוי כּנות האבוקדו באמצעות תרבית רקמה. טכנולוגיה זו באה לשחרר את "צוואר הבקבוק" בייצור ובאספקה של שתילי אבוקדו. על יתרונותיה של שיטה זו ניתן למנות: קיצור משך הכנת השתיל לכ-8 חודשים, אחידות גנטית, מקדם ריבוי גבוה וזמינות חומר ריבוי נקי מפתוגנים לאורך כל השנה. על בסיס טכנולוגיה זו והידע שנצבר הוקמה חברת 'בסט טרי' אשר ממשיכה בפיתוח פרוטוקול הריבוי וייצור מסחרי של כנות אבוקדו באמצעות תרביות רקמה.

ריסוסי פריחה להקטנת הנזק מבוטריוספריה

דני שטיינברג –  המחלקה לפתולוגיה של צמחים וחקר העשבים, מכון וולקני

מחלת הבוטריוספריה (הנקראת בעברית – מללת) מתפתחת על אברי הצימוח הרפרודוקטיביים ופוגעת בפוריות של עצי אבוקדו. בניסויים שבצענו בשנים 2016 ו – 2017 מצאנו שריסוס תכשירי הדברה בזמן הפריחה שיפר בצורה משמעותית את פוריות התפרחות והגדיל את מספר הפירות שהתפתחו על תפרחת פורייה. בשנים 2018, 2019 ו– 2020 בצענו בשיתוף עם אנשי ההדרכה של ענף האבוקדו, עם מגדלים ועם אנשי חברות ההדברה בצענו ניסויים ותצפיות ב-24 מטעי אבוקדו, בכל אזורי הגידול הארץ, ממחניים ומצובה בצפון ועד לנירים בדרום. תכשירי ההדברה יושמו בניסויים באמצעות מרססים משקיים במהלך הפריחה. המטרה הייתה לבחון את ההשפעה של גורמים שונים על התמורה המתקבלת מריסוסי הפריחה ולהציע גישה מיטבית ליישומם. עיקרי הממצאים הם כלהלן:

1. ריסוס תכשירי הדברה בפריחה העלה את היבול ב–159 ק"ג לדונם בממוצע (תרומה מובהקת, P = 0.0003), ב–40 מתוך 56 הניסויים והתצפיות (71.4% = R) שבוצעו בשנים 2018-2020.

2. לא היה הבדל בתרומה שהתקבלה בין התכשירים שנבחנו: ג'וקר, סוויץ וסרנייד.

3. לא היה הבדל בתרומה שהתקבלה בין הזנים שנבחנו: האס, אטינגר ופינקרטון.

4. לא היה הבדל בתרומה שהתקבלה מיישום של ארבעה ריסוסים (במשך כל תקופת הפריחה) או מיישום של שני ריסוסים (בשיא פריחה ושבוע עד 10 ימים לאחר מכן).

5. שילוב של מעכב צימוח עם תכשיר ההדברה סרנייד לא פגע בתרומה שהתקבלה מהריסוסים.

6. יישום לחילופין של תכשירי הדברה סוייץ ו/או ג'וקר עם סרניד לא פגע בתרומה שהתקבלה מהריסוסים.

7. התרומה שהתקבלה מריסוסי הפריחה התקבלה ללא קשר לעומס היבול.

לסיכום: ניתן להעלות את יבולי האבוקדו על ידי יישום של שני ריסוסים. הראשון, בשיא פריחה (ניתן לשלב ריסוס זה עם מעכב צימוח); השני, כשבוע עד עשרה ימים לאחר מכן (ניתן ליישם את התכשיר סרנייד, הידידותי לסביבה).

האפרה פנימית בפירות אבוקדו

נעם אלקן, מנהל המחלקה לחקר תוצרת חקלאית, מינהל המחקר החקלאי, מרכז וולקני

בשנים האחרונות עולה הביקוש העולמי ובפרט באיחוד האירופאי לפירות אבוקדו מזן האס מוכן למאכל. במקביל, בשנים האחרונות אבוקדו האס המיוצא מישראל לאירופה קיבל תלונות רבות בעיקר בעקבות האפרה פנימית בפירות אשר נקטפים לאחר חודש ינואר. לאחר בדיקה, אותה האפרה פנימית הייתה קשורה לנביטה מוקדמת של הזרע ולשחרור של רדיקלים חופשיים אשר גורמים לחמצון מקומי ולהאפרה פנימית של הרקמה. בשלושת השנים האחרונות נערך מחקר רחב בתחום. המחקר מצא כי ככל שמעלים את משך הזמן עד לאחסון או שמאריכים את האחסון של הפרי בקור כך עולה ההאפרה בפרי וכי חומר יבש גבוה נמצא בקורלציה עם האפרה. כך, ככל שכמות החומר היבש גבוה יותר והפרי מתקדם יותר יש סיכוי גבוה יותר להאפרות של הפרי לאחר האחסון וחיי המדף. מכיוון שאחוז החומר היבש עולה בפירות עם התקדמות העונה, ובכל מטע קצב צבירת החומר היבש שונה, נראה כי כדאי לפתח אסטרטגיה לקטיף לפי אחוז חומר יבש במטעים השונים. בנוסף, נמצא כי דישון חנקני בעודף (מעל 40 יחידות), השקיה במי קולחין או קטיף בסמוך להצפה (עד שבוע לאחר הצפה) של העץ מגבירים את ההאפרה הפנימית. בבחינה של טיפולים לאחר קטיף נמצא כי טבילה בסידן לאחר קטיף או ציפוי הפרי בווקס או ציפוי טבעי אחר הפחית האפרה פנימית באופן קל, אך משמעותי. בדומה, טיפול ב1-MCP לאחר הקטיף אשר נעשה בטמפרטורה של 5 מעלות הפחית האפרה באופן משמעותי. יש לציין כי אחסון של הפרי באווירה מבוקרת חיצונית או אווירה מתואמת (שקיות) היו הטיפולים הטובים ביותר. טיפולים אלה הפחיתו באופן מוחלט ומובהק את האפרה הפנימית בפירות אבוקדו האס. הניסויים חזרו על עצמם בשלוש שנים שונות.

 לסיכום, מחקר זה אפיין באופן רחב את הסיבות להיווצרות האפרות פנימיות בפרי אבוקדו האס בסוף עונה והראה כי האפרות נגרמות בסוף עונה כשהפרי עם חומר יבש גבוה, ו/או בעודף חנקן, ו/או חוסר סידן, ו/או השקיה במי קולחין ו/או פרי שנקטף בסמוך להצפה של העץ. בנוסף, המחקר מצא טיפולים שונים אשר יכולים להפחית האפרות פנימיות בפירות כדוגמת קטיף לפי חומר יבש וקביעת מקסימום חומר יבש לקטיף, טיפול בסידן לאחר קטיף, עיכוב הבשלה ע"י טיפול 1-MCP לאחר הקטיף, או עיכוב הבשלה ע"י אווירה מתואמת בשקית או בציפוי טבעי או בווקס, בעוד שהטיפול היעיל ביותר היה אחסון באווירה מבוקרת. 

נזקי בעלי חיים באבוקדו

ד"ר יואב מוטרו – השירותים להגנת הצומח ולביקורת משרד החקלאות ופיתוח הכפר

חזירים

מטעי אבוקדו שאינם סגורים בגדר נגד אדם, עלולים להינזק על ידי חזירים. הנזק יכול להיות לשתילים צעירים, אבל עיקר הנזק הוא למערכות ההשקיה במטעים בוגרים. עם זאת, חזירים אינם מזיק משמעותי של אבוקדו.

מכרסמי שדה

מטעי אבוקדו צעירים עלולים להינזק ממכרסמי שדה בעיקר עם השימוש בגידולי כיסוי. הטיפול בהם צריך להיות בזמן ולכלול פיזור רוש-80 לפי התווית ומיקום מתואם של תיבות קינון לתנשמות.

חולדות מצויות

בעונות האחרונות ניכר כי יש עליה בנזק הנגרם למטעי אבוקדו כתוצאה מפעילות חולדות מצויות. החולדות גורמות לנזק ישיר ליבול (אכילה של הפירות על העץ) ולנזק עקיף ליבול הפוטנציאלי (יצירת חיגור של ענפים). במטעי אבוקדו בישראל הדברת מכרסמים מתבססת על הדברה ביולוגית בעזרת תנשמות. עם זאת לא תמיד התנשמות מתבססות באופן מלא ולכן יש צורך בפתרונות הדברה נוספים למכרסמים. כיום אין תכשירי הדברה לחולדות שמותרים לשימוש על עצי האבוקדו, שכן השימוש בתכשירים נוגדי קרישה, הם בניגוד לחוק התווית. לפיכך, ביצענו (ד"ר יונתן מעוז ואני) בדיקה של שימוש בתכשיר רוש-80 על הקרקע כנגד החולדות. ראשית בדקנו אם החולדות יורדות לקרקע לאכול בלילה (עם יואב מולר) – וראינו שכן, חולדות ניזונות דרך קבע גם מהקרקע. אחרי כן בדקנו אם ניתן לפזר רוש-80 ולקבל הפחתה בנזקים (עם חברת אלטה אינוביישן ואלון גרף מחברת רימי) – ראינו שכן, אוכלוסיות החולדות יורדות כתוצאה משימוש ברוש-80. אחרי כן בדקנו אם יש ירידה בנזק לאבוקדו בחלקות הטיפול (עם פרופ' עוזי מוטרו) -ראינו שכן, יש פחות נזק. כעת אנחנו מדייקים את מועדי ומרווחי הפיזור של רוש-80 כדי לקבל תוצאות מיטביות.

השפעת הטיפול בהרויסטה במהלך הפריחה ובשלבים המוקדמים של החנטה על שיעורי החנטה והיבולים באבוקדו

מרטין גולדווי –  מדעי הצמח, מיגל-מכון למחקר מדעי בגליל

אבוקדו הינו אחד הגידולים הסובטרופיים בעלי החשיבות הכלכלית הגדולה ביותר בעולם בכלל ובישראל בפרט. הביקוש העולמי לאבוקדו הולך ועולה ושטחי הגידול של האבוקדו בישראל הולכים וגדלים בהתאמה. פרח האבוקדו הינו הרמפרודיט ובעל מנגנון פריחה מסוג דיכוגמיה פרוטוגנית המפריד בזמן בין המופע הנקבי והזכרי ובו שני טיפוסי פריחה המכונים A ו B. בטיפוס A מוצג בבוקר המופע הנקבי ואחר הצהריים הזכרי ובטיפוס B המופעים הפוכים, בבוקר זכרי ואחר הצהריים נקבי. במידה וקיימת חפיפה בין השלב הנקבי והזכרי תתכן הפריה עצמית אך בתנאי הארץ החפיפה בין המופעים מעטה ורוב הפירות מתקבלים מהאבקה זרה. פריחת האבוקדו שופעת ואורכת מספר שבועות אך שיעורי החנטה נמוכים ביותר ועומדים על כ-0.1-1%. עם זאת ישנן עדויות כי יכולת נשיאת הפרי על העץ גבוהה בהרבה וניתן להגיע עד 5% חנטה בהאבקה ידנית. ההורמון הצמחי אתילן מעורב בהיבטים שונים של התפתחות רכיבי הפרח השונים, בהם אברי המין הנקביים והזכריים ורקמת הניתוק של החנטים. בדרך כלל מעורבות האתילן מזרזת תהליכים כמו שחרור גרגירי אבקה או הזדקנות הביציות. במחקר זה טופלו עצי האבוקדו במעכב סינתזת האתילן הרויסטה בשני זמנים בניסויים נפרדים: (1) במהלך הפריחה על מנת לשפר את רצפטיביות הפרח ולהגביר את שיעורי החנטה והיבול; (2) בשלבים המוקדמים של החנטה על מנת להפחית את נשירת החנטים. מסיכום שלוש שנות מחקר בשלושה מטעים, כפר גלעדי, מעין ברוך ושניר, בזנים האס וג'ם, עולה כי חשיפת פרחי האבוקדו במהלך הפריחה למעכב סינתזת האתילן הרויסטה הביא לעליה ניכרת בחנטה וביבול, וחשיפת החנטים הצעירים להרויסטה דוחה את נשירת החנטים ומעלה את היבול אם כי בשעור נמוך יותר מאשר הטיפול במהלך הפריחה. תוצאות המחקר מצביעות על התפקיד המרכזי של אתילן בבקרת הפריחה וכן עולה כי טיפול בהרויסטה בזמן הפריחה משפר את החנטה והיבול של ג'ם והאס בתנאי הניסוי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מורן חג'בי, תושבת מושב יכיני וחברת הנהלת המועצה האזורית שער הנגב, מתארת את היכרותה עם ראש המועצה אופיר ליבשטיין, שיצא מביתו בכפר עזה עם נשק ונהרג בקרב מול המחבלים, בו נרצח גם בנו עידן
4 דק' קריאה
שר החקלאות, חה"כ אבי דיכטר, נפגש עם שר העבודה התאילנדי לצורך העמקת שיתופי פעולה בתחום החקלאות * השר דיכטר: "אחרי מאמצים בינלאומיים רבים אנחנו מקדמים היום בשורה נוספת לחקלאות הישראלית ולציבור החקלאים – עובדים
2 דק' קריאה
אמר מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה בצל המלחמה  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח השתתף בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה בצל המלחמה,
2 דק' קריאה
כלים חקלאיים? אומנות מקומית? הרדיו הראשון? בכנס הארכיונאים דנו בשאלה מה חשוב להשאיר לדורות הבאים *תמונה ראשית: "מפת שבילי הזיכרון היישובי" תוביל את המבקר בין אובייקט אחד למשנהו. צילום: יובל דניאלי  לאחרונה הרצאתי בכנס
3 דק' קריאה
פירות הקיץ המתוקים מתחילים להיקטף תחת האיום מלבנון. על אף הרצון העז של החקלאים לקטוף את פרי עמלם, חלק מהתוצרת יירקב על העצים בשל המצב הביטחוני *תמונה ראשית: מטע דובדבנים בצפון רמת הגולן. ככל
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן