יבול שיא
הרפת והחלב
shutterstock 383547070

תקצירי הרצאות לכנס מטעים בצפון

8 דק' קריאה

שיתוף:

בשיתוף: שה"מ, מו"פ צפון, מיגל

מאיתים לחרבות: סקר נזקי המלחמה במשקים

ד"ר אדם אברמסון – מיגל

הוצגו תוצאות של סקר דיגיטלי שנתוניו בודקים את ההשפעה של מלחמת "חרבות ברזל" על חקלאים ישראלים. הסקר נערך החל מ-26 באוקטובר ועד 5 בנובמבר 2023, על ידי ד"ר אדם אברמסון ממיגל וחיה רק יהלום, מנהלת מו"פ צפון במיגל. שאלון הסקר הופץ באמצעות התארגנויות חקלאיות, מועצת הצמחים, רשתות חברתיות וערוצים ממשלתיים (שה"ם). 389 חקלאים מכל אזורי המדינה הגיבו.

בהתבסס על התשובות שניתנו, 89% מהחקלאים הישראלים דיווחו על נזק כלשהו, ו-96% צופים פגיעה נוספת במשקם בשלושת החודשים הקרובים. 34% מצפים לרמות גבוהות מאוד של נזק. בעוד שהחקלאים בעזה ובאזורים הצפוניים חוו את השיבוש הגדול ביותר, במיוחד לאור בעיית הגישה לשטחים החקלאיים, כל האזורים נפגעו קשה וההשפעה בפעילות החקלאית שלהם ו/או בביצועים הכלכליים שלהם צפויה להימשך עוד חודשים רבים.

דר אדם אברמסון
ד"ר אדם אברמסון

פטריית כמהין חורפית שחורה – גידול באזורים הקרירים

יוסף איזנברג – חברת אילסר

  • תוארה בקצרה העשייה בחברת אילסר מיום הקמתה ועד ימינו אנו, מהבחינה הראשונית של היתכנות גידול פטריות כמהין חורפיות שחורות באזור זה דרך ייצור שתילים מאולחים ראשונים, נטיעת מטעים ועד השנים האחרונות בהן אנו משפרים תדיר את ממשק הגידול ומשווקים פטריות כמהין איכותיות למסעדות העילית בישראל וברחבי העולם.
  • תואר הרקע הביולוגי עליו מושתת גידול הכמהין – מהי פטריה ?, מהי מיקוריזה ?, מהם האתגרים איתם אנו מתמודדים ומה הם הפתרונות והחדשנות שאנחנו מביאים על מנת להתמודד עם אתגרים אלו.
יוסף איזנברג
יוסף איזנברג

מטעי חרובים כגידול חקלאי אלטרנטיבי

אודי אלראי – חברת "דרך החרוב"

פרי החרוב מנוצל בתעשיית המזון לשימושים מרובים: דבשת החרוב, מולסה, סיבים, פוליפנולים, מיצויים ודברי קוסמטיקה. הגרעינים מכילים רכיב ייחודי שהינו ג׳לטין מן הצומח GUM)) ומשמש כמייצב מזון בתעשיית הגלידות האיכותיות, יוגורטים, תחליפי בשר וחלב ומזון לתינוקות. למייצב מזון זה, שמקורו בטבע, יש ביקוש עולמי גדול מאד בתעשיית המזון, בעיקר נוכח הביקוש לעבור למייצבי מזון מן הטבע כתחליף למייצבים הסינטטיים.

 עץ החרוב Ceraton silique L.)) מסדרת הקטניות הוא עץ ירוק עד ומאריך שנים היודע לפתח מערכת שורשים עליונה וגם מסוגל לפתח מע' שורשים עמוקה, דבר המאפשר לו לנצל מים בחתך קרקע נרחב. העץ אדיש לתנאי קרקע שוליים וניתן לגידול במגוון קרקעות, כולל באדמות חוליות ו/או כורכר. וכן סביל למגוון איכויות מים (מים אפורים או בעלי רמת מליחות גבוהה).

במהלך השנים האחרונות אותרו ע"י חברת "דרך החרוב" עצים מקומיים מצטיינים בתנאי גידול שונים, העונים על הקריטריונים שהתעשייה הכתיבה. נבחרו עצים שהראו פוריות גבוהה ויציבה ובמקביל נבחנה התאמת מרכיבי הפרי לדרישות התעשייה. עצים אלו מהווים את מקורות חומר הריבוי למטעים המסחריים.

לסיכום, עם זיהוי הכיוון בשוק העולמי לצד המגמות של שינוי האקלים והשלכותיו על החקלאות וכן מענה לדרישה בצמצום כוח האדם, חברת דרך החרוב גיבשה תכנית עסקית להקמת מטעים מסחריים אינטנסיביים בקטיף מכני בלבד. מכיוון שעץ החרוב יכול לגדול גם על קרקעות שוליות, חב' דרך החרוב מציעה את מטעי החרוב האינטנסיביים כגידול חקלאי אלטרנטיבי – וכפתרון לקרקעות חקלאיות שאינן מתאימות לגידולים חקלאיים סטנדרטיים ו/או למצבים בהם גידולים אחרים לא יעברו את סף הכלכליות. במהלך ההרצאה הוצגה השוואה בכמה פרמטרים המבוססת על תחשיב משרד החקלאות (שה"מ) אל מול הנתונים שנאספו במהלך השנים ע"י חב' דרך החרוב.

אודי אלראי
אודי אלראי

אנזימים משבשי תקשורת בחיידקים להצלת מטעי האגס – הדור הבא של הדברה אקולוגית?

מרי דפני-ילין1, דויד גורביץ2, שלומית דור2, מעיין ערוב2, יואב דן3, בר מהלר1,4, ליהי אדלר-אברמוביץ3, ליבנת אפריאט-ג'ורנו1,2.

1 מו"פ צפון, מיגל; 2 מיגל; 3 בית הספר לרפואת שיניים, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב; 4המכללה האקדמית תל חי

מחלת החירכון באגסים נגרמת על ידי החיידק Erwinia amylovora אשר מתרבה על צלקת עמוד העלי וחודר לעץ דרך פתחי הצופנים. לאחר כניסתו לצמח, החיידק עשוי להתקדם ולגרום לתמותת העץ. ההגנה על העצים מתבצעת בעיקר בזמן הפריחה. התכשיר "סטרנר" (ח"פ Oxolinic acid) היה התכשיר העיקרי ששימש להתמודדות עם מחלת החירכון בארץ, ע"פ מערכת תומכת החלטה בהיותו תכשיר המסוגל להינתן גם לפני וגם לאחר אירוע הדבקה. בשנה האחרונה פסק היצור העולמי של התכשיר, והחקלאים הושארו רק עם תכשירי נחושת פרוטקטנטים המיושמים בתכיפות גבוהה. הפחתת מספר יישומי נחושת, ושילוב עם תכשיר ידידותי לסביבה, בעל סיכוי נמוך להתפתחות עמידות שחשוב לקיום ממשק מיטבי להתמודדות עם המחלה. במעבדתה של ד"ר אפריאט-ג'ורנו, פיתחו אנזים מוטנטי בעל יציבות תרמית וחיי מדף ארוכים. אנזים זה מפרק את מולקולות התקשורת בין החיידקים ובכך מפחית את רמת הפתוגניות שלהם. יישום

האנזים החופשי על תפרחות מנותקות, נתן הגנה מובהקת מפני הדבקה מכוונת בשיעור של 30%. יתרה מכך, יישום האנזים (באופן חופשי או ארוז בתוך ננוקפסולות) על גבי הפרחים במטע, סיפק הגנה של עד 70% בתסמיני המחלה, בדומה לסטרנר. למרות עלויות יצור גבוהות, תוצאות אלו מראות פוטנציאל יישומי גבוה לשימוש באנזימים אלו. בימים אלו נבחנת יעילות האנזים כנגד מחלות חיידקיות נוספות בחקלאות, וכן יכולת האנזים לספק הגנה גם לאחר ההדבקה.

דר מרי דפני ילין
ד"ר מרי דפני ילין

זבוב האפרסק ואיומו על הנשירים

ד"ר יואב גזית, המכון להדברה ביולוגית, ענף ההדרים, מועצת הצמחים

זבוב פרי האפרסק (זפ"א), חדר לישראל ומצוי כבר למעלה מעשור במרכז הארץ במרחב של גוש דן אך לא רק שם. בכך זפ"א הצטרף למזיק המר, זבוב-פרי ים-תיכוני (זפי"ת), שנמצא בישראל כמאה ועשרים שנה. בדומה לזבובי פירות אחרים, עיקר אוכלוסיית זפ"א חבויה בפרי או בקרקע כשהיא נמצאת בשלבי התפתחות שונים (ביצים, רימות וגלמים). הבוגרים, המהווים כ-5-10% מהאוכלוסייה, חשופים להדברה מצד אחד אבל מסוגלים לעוף למרחק ולעבור בין מטעים. בוגרי זפ"א מסוגלים להעמיד תוך מס' שבועות אוכלוסייה המונה מאות פרטים.

האיום. קשת הפונדקאים של זפ"א כוללת פירות חשובים לחקלאות בין אם לשוק המקומי ובין אם לייצוא. מלבד אפרסק, נקטרינה והדרים, גם מינים נוספים של פירות כמו גויאבה, שזיף, אפרסמון, רימון, מנגו, ענבים ואבוקדו. מעבר לנזק הישיר לפרי, הזבוב מהווה "מזיק הסגר" בעולם: כלומר, מעצם נוכחותו בישראל, הזבוב מאיים על מדינות המהוות יעד חשוב ליצוא הפירות הישראלי. על מדינות אלה, שהן "מדינות ההסגר", הזבוב מאיים ביכולתו להגיע בפרי מיובא ולהתבסס בתחומן. מדינות אלה דורשות שבפרי המיוצא אליהן לא יהיה כלל זבוב חי. אל שורת מדינות אלה, הצטרפו לאחרונה מדינות האיחוד האירופי.

ההדברה. המאבק בזפ"א מתבצע ע"י יישום "גישה מערכתית". גישה זו כוללת כמה מרכיבים:

(א) מיפוי ממוחשב של כל חלקות המטע המאפשר מעקב ופיקוח; (ב) ניטור זכרים, המשקף שינויים בגודל ובפעילות האוכלוסייה, באמצעות רשת ארצית של מלכודות שטיינר המצוידות במושכן מתיל יוגנול לזכרי זפ"א; (ג) פיקוח פרי במטע על פיו מזהים חלקות נקיות (מותרות לייצוא) וחלקות אסורות ליצוא ועל פיו גם מתקבלות החלטות מקומיות להדברה; (ד) הדברה באמצעות התכשיר 'סקסס' (פיתיון) וכן הדברת זכרים באמצעות השימוש במתיל יוגנול במטרה למנוע מהנקבות להזדווג; (ה) בדיקות פרי בכניסה לבית האריזה, תוך כדי הטיפול בפרי וביציאה.

ההבחנה בין הזבובים. במסגרת הגישה המערכתית, גורמי הפיקוח בארץ ובעולם דורשים שבמקרה של פרי נגוע יהיה זיהוי וודאי של מין הזבוב המדובר. כיוון שבפרי (ביצים ורימות) יש דמיון רב בין שני מיני הזבוב, פותחו מספר שיטות להבחין ביניהם. שיטה מיקרוסקופית להבחנה, למשל על פי פתחי הנשימה של הרימה, וכן שיטות מולקולריות.

האתגר. ללא ספק שהתבססותו המתרחבת של זפ"א בארץ מהווה אתגר חשוב מאוד לכל גידולי הפרי הישראלים וכמובן ליצוא.

דר יואב גזית
ד"ר יואב גזית

שילוב חיישנים בהדברת מזיקי שלד העץ

מגיש: פרופ' צביקה מנדל, מתנדב במכון להגנת הצומח מרכז וולקני

בשיתוף: דנה מנט, המכון להגנת הצומח מרכז וולקני; רונן שפיר, מוקי נגרי, מכון שמיר; שחר סמרה, אגף אבחון נגעים, השירותים להגנת הצומח; דניאל בן סימון, כרמית סופר ארד, שה"מ; ניצן בירנבאום, עומר גולן, קק"ל

חרקים מזיקים הפוגעים בשלד העץ החי (הגזע, ענפים או מערכת השורשים) משתייכים לסדרות אחדות, רוב המינים הם חיפושיות. מזיקי שלד העץ מאכלסים עצים שמערכות ההגנה שלהן נחלשו מסיבות שונות כגון: פתוגן מחולל מחלה, פגיעה פיזית או פיזיולוגית במערכת השורשים, שינויים במשטרי המים או ההזנה, וכו'. מפגש בין מיני עצים מקומיים ומזיקי שלד זרים, או להיפך, מתפתח לעיתים לאיום ממשי המדרדר את בריאות העצים. ממשק ההדברה של נוברי שלד העץ הוא אתגרי היות ולמינים אלה אין אויבים טבעיים יעילים, ואילו הזחלים והגלמים חבויים בעומק רקמות העץ ומוגנים במידה רבה מפני חומרי הדברה. מזיקי שלד פולשים עלולים ליצור איום ממשי על מטעים, עצי נוי ויער בישראל.

ההרצאה מתמקדת באתגר של הניטור וההדברה של שניים ממזיקי השלד הקשים בארץ, במין פולש – חדקונית הדקל האדומה Rhynchophorus ferrugineus, ובמין מקומי – יקרונית השקד Cerambyx dux, ובאפשרויות השימוש של חיישן סיסמי בשכלול הממשק של מזיקים אלה. מהות השימוש בחיישן הוא המעבר של התמודדות עם הנוברים מיישום תכשירי הדברה סינטטיים, בעיקר על בסיס מניעתי, לפיתוח אמצעי ניטור וחישה של אכלוס העצים הפונדקאים והתאמת תכשירים ידידותיים לסביבה המבוססים על מיקרוארגניזמים אנטומופתוגניים להדברתם. החיישן פועל כחלק ממערכת המניעה או באמצעות התמקדות בעצים שהתאכלסו.

ערכי החיישנים ומדדי הנזק, כפי שהם נמדדים על ידי החיישן הסייסמי IoTree של חברת אגרינט, משקפים היטב את פעילות האכלוס של חדקונית הדקל בעצי תמר ושל יקרונית השקד בעצי דובדבן.

במטעי התמר החיישן הוא אמצעי יעיל ומסחרי זה מכבר. השימוש בחיישן מאפשר גילוי מוקדם של האכלוס, כשהנתונים שנאספים באמצעות החיישנים, מתורגמים למצב הבריאותי של העצים כערכי מדדי נזק, ומספקים מידע מהימן ורציף המאפשר דיוק בקבלת החלטות ע"י המגדל ובייעול ההדברה. החיישן משקף היטב גם את האכלוס של עצי הדובדבן ע"י זחלי יקרונית השקד ומבטא את הפעילות העונתית שלהם. עם סיום שלב המחקר והפיתוח, ההערכה היא שגם במקרה זה החיישן יהווה אמצעי ניטור שיצביע על ההינגעות של העצים ביקרונית והצלחת הריפוי, או מניעת האכלוס מלכתחילה, גם באמצעות תכשירים ידידותיים לסביבה.

פרופ צבי מנדל
פרופ' צבי מנדל

תריפסאים – מזיקים לצמחים בישראל, בפרט Scirtotrhrips citri

ולריה ספליארסקי – השירותים להגנת הצומח ולביקורת, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

מטרת ההרצאה היא הדגשת החשיבות הרבה בזיהוי מיני תריפסים מזיקים או לא מזיקים במטעים ובגידולי חקלאות בארץ. ההרצאה נפתחה בהיכרות קצרה עם סדרת התריפסאים (Thysanoptera) – מורפולוגיה, ביולוגיה (מחזור חיים) וסימני נזק בצמחים שחשובים לזיהויי המינים והדברתם במטע. בהמשך נערכה היכרות עם רשימת מיני התריפסים המזיקים הקיימים בארץ עם דגש על תאריכי הזיהוי הראשוני שלהם פה. בהמשך התמקדה ההרצאה בסוג Scirtothrips במינים שקיימים בארץ וחשיבותם הכלכליתכמזיקיםבחקלאות. הורחבה היריעה על שני מינים בסוג זה הדומים בנגיעות שהם גורמים בשטח ובמראה הוויזואלי שלהם: תריפס הקיקיון S. dorsalis ו-S. citri. המין השניהינו מזיק חדש בארץ, רב פונדקאי בעל חשיבות כלכלית ומין הסגר ביצוא.

ידיעת הביולוגיה של המין הספציפי שגורם לנזק בשטח חשובה מאוד כדי לדעת איך להדבירו. בארץ ובעולם, נכון להיום, אין רשימה סופית של מיני התריפסאים ולכן עבודה בזיהוי מינים חשובה ביותר לשמירה על הטבע ועל החקלאות. חשוב מאוד לאסוף ולהעביר לזיהוי מומחים תריפסים שנמצאים בשטח, במיוחד אם נתקלים בתופעה לא מוכרת או בקושי בהדברה. לסיום ניתנו כלים פרקטיים איך נכון לאסוף תריפסים בשטח ואיך להעביר אותם למומחים במעבדה לאנטומולוגיה בשירותים להגנת הצומח ולביקורת.

ולריה ספליארסקי
ולריה ספליארסקי

האם האנרסיה התבלבלה? פעילות במסגרת מיזמי הגנת הצומח גליל – גולן 2023

סמדר אידלין-הררי, מרים זילברשטיין

בשיתוף: ולרי אורלוב, אבי פלס, גילי אדם, מקסים קלינקה, ליאור כסלו, ענת הרמן, אתי וויטהם, טל ליבר, גל פלס ונמרוד פלמה – החברה לחקלאות גליל- גולן והיחידה לחקלאות בגולן

עש המשמש (אנרסיה) ידוע בישראל כבר עשרות בשנים כמזיק משני. אך בעשור האחרון הוא הפך למזיק מפתח בגידולי הגלעיניים; רמת אוכלוסיות המזיק חייבו מספר רב של ריסוסים (בין 5 – 10 סבבים בעונה), והנזקים הגיעו לכדי 10% – 20% בעיקר בשזיף.

במסגרת הפעילות של המיזם לחקלאות סביבתית (הפועל ביוזמת השירותים להגה"צ ולביקורת, משרד החקלאות) התחלנו במערך הסברה לחקלאים לעבור לאסטרטגיית בלבול זכרים (עם תגבור בריסוסים). במהלך שלושת השנים האחרונות הורחבו שטחי הבלבול מ-336 דונם לכ-10,000 דונם ויותר. מרבית שטחי הבלבול התרכזו בשטחי הגלעיניים של יסוד המעלה, אך לא רק. הפעילות לוותה בניטור מלכודות ופיקוח פרי צמוד, דבר שהקנה למגדלים ביטחון.

התוצאות היו טובות מאד. רמת הנזק (נגיעות פרי ואומדן אוכלוסיית הבוגרים במלכודות) הראו יתרון גדול לטיפול של בלבול זכרים לעומת ריסוסי הדברה מסורתיים. מספר הריסוסים לדונם פחת למינימום, והתכשירים שהשתמשו היו מדרגת רעילות 3 – 4.

נמצא הבדל ברגישות זני השזיף – הזן 440 נמצא הרגיש ביותר.

בשכלול העלויות של טיפולי הבלבול לעומת מדיניות הריסוסים המסורתית נמצא שעלות הטיפול בבלבול חסך למגדלים כ-100 ₪ לדונם.

Screenshot 2024 03 03 141905
ד"ר מרים זילברשטיין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אמר יו"ר שולחן הבננות במועצת הצמחים, אייל עובדיה. הדברים נאמרו ביום עיון מיוחד שהתקיים ביוזמת שולחן הבננות במועצת הצמחים למעלה מ-150 מגדלים, חוקרים, אנשי מקצוע ונציגי ארגונים חקלאיים העוסקים בתחום, השתתפו ביום עיון מיוחד
3 דק' קריאה
רפת נסגרת ורפת משתקמת ככה יצא בגורל – רפת גלגל הודיעה בכאב רב, על סגירת הרפת ובו בזמן פרצה מלחמה בדרום, ראובן הייניק ז"ל נרצח במכון החליבה בכיסופים, שלושה ימים אחרי תחילת המלחמה. הצבא
5 דק' קריאה
70  מיליון  שקלים  מפרידים  בין  המשך  פעילות   מחקרית  ובין  השבתה מוחלטת  של  מכון המחקר החקלאי   של ישראל, שרכש לעצמו  לאורך  שנים  אמון   ויכולות  ביצוע   ייחודיות בעולם. 70  מיליון  שקלים,  זה  הסכום  שמשרד האוצר  של
3 דק' קריאה
דגן יראל נבחר למנכ"ל התאחדות יצרני החלב בישראל *תמונה ראשית: דגן יראל – צילום דנה בר און דגן יחליף בתפקידו את ליאור שמחה, שנבחר לאחרונה למזכ"ל התנועה הקיבוצית. האתגר הראשון עמו יתמודד: עמידה בהגדלת
3 דק' קריאה
אומר ארז גוזן, אחד מהחקלאים הוותיקים במושב ישע שבעוטף עזה. החממות של ארז ניזוקו קשות לאחר ה-7.10 * מרבית הגידולים בחממות מתו כתוצאה מחוסר טיפול, בשל האיסור לצאת לשטחים * ארז לא גידל כלל,
4 דק' קריאה
חברי מזכירות ארגון מגדלי ירקות ערכו סיור חקלאי ביישובי עוטף עזה, שנפגעו ב-7 באוקטובר במתקפת המחבלים * בין היתר ביקרו בקיבוצים נחל-עוז, עלומים, בארי ובמושב מבטחים, ושמעו מחברי היישובים על קרבות הגבורה שהתחוללו ועל
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן