מטע הבננות הראשון בישראל ניטע בשנת 1922 בקבוצת כינרת בהובלת שמואל סטולר. כחלק מציון 100 שנים לענף גידול הבננה בישראל, הושק 'ספר הבננה-כרך א'", במעמד המחברים ד"ר יאיר ישראלי וד"ר עמי להב, ממפתחי ענף הבננה בישראל, לאורך 50 שנים.
השקת הספר התקיימה במסגרת כנס מחקרים וחידושים אחרונים בענף הבננה, ביוזמת שולחן הבננה במועצת הצמחים, ובשיתוף – מו"פ צפון במכון המחקר מיגל, צמח מ. טכנולוגיות חקלאיות, ושירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) במשרד החקלאות, ובהשתתפות עשרות מגדלי בננות, חוקרים, ואנשי מקצוע העוסקים בתחום.
עפר אריאל, יו"ר שולחן הבננה במועצת הצמחים: "על אף ההערכות הראשוניות שיבול הבננות הארצי ירד העונה לכ-160 עד 170 אלף טון בעקבות הקרה, אנו מבשרים היום כי הצפי העדכני, עם תחילת הקטיף, עומד על כ-192 אלף טון פרי" אומר אריאל, ומוסיף "בעקבות התועלת הרבה שמביאים המחקרים והפיתוחים הטכנולוגיים בענף לצמצום נזקי קרה ונזקים נוספים, בשולחן הבננה רואים חשיבות עליונה במתן תמיכה למו"פ ומייעדים לכך כ-90% מתקציב השולחן, הממומן על ידי המגדלים עצמם".
חיה רק יהלום, מנהלת מו"פ צפון מציינת את מחויבות פעילות מו"פ צפון בעמק הירדן בגידולים החשובים לאזור: "המו"פ משקיע משאבים רבים בעולמות הסובטרופיים, כמו גם בעולמות המטעים הנשירים בראיית המטע העתידי והתמודדות עם שינויים בסביבה האקלימית והעסקית".
ד"ר נבות גלפז, מו"פ צפון במכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל: "אחד מכיווני המחקר העתידיים בענף גידול הבננות, צפוי להתמקד בשיפור יעילות השימוש במים, על ידי בחינת ממשק משולב של השקיה מדייקת להפחתת מנת ההשקיה היומית, פריסת רשת פנינה 30% להפחתת ההתאדות, ושילוב הזן נמוך 'עדי' הצורך פחות מים ביחס לזן המשקי 'גרנד ניין'" אומר ד"ר גלפז ומוסיף: "כיוון נוסף יעסוק בשיפור ההכנסה למגדלים וצמצום כוח אדם, על ידי עיצוב מטע בממשק גידול שורותיים קצר-מועד, עם מחזורי גידול של 3-4 שנים בלבד למניעת עייפות הקרקע, ומרווחים של 6-7 מטר בין השורות, בהם יתאפשר לשלב גידולים נוספים במטע או להכניס מיכון מתקדם לייעול העטיפה, התמיכה והקטיף בצמחי הבננה".
ד"ר נבות גלפז חוקר במו"פ צפון, תאר את המחקרים האחרונים בעמק הירדן והגליל המערבי, בהם שימוש ברשתות פנינה עם 30% הצללה לשיפור המיקרו-אקלים והבריאות במטע, העלאת היבול והפחתת אובדן המים; אורי שפאץ, מ'בננות החוף', חשף מחקר באזור חוף הכרמל, בהשקיה מדייקת באמצעות טכנולוגיית טפטוף טמון (הטמנת ציוד ההשקיה בעומק בית השורשים); ד"ר עידו אביאני, מנכ"ל ומייסד 'אביאני – חקלאות מחדשת', על בדיקת מוהל עלים (סאפ) לניטור עודפים וחוסרים בפרופיל התזונתי של הצמח, לקבלת צמח מאוזן מבחינה תזונתית המביא לעלייה ביבול, שיפור התוצרת, הארכת חיי מדף ועוד; כרמית סופר-ארד, הגנת הצומח (שה"מ), על דרכי התמודדות עם כנימות במטעי בננות, הניזונות ממוהל השיפה ומפרישות טל הדבש העלול לגרום לפגיעה ברקמות הצמח וביעילות הפוטוסינתזה; פרופ' אברהם גמליאל, המכון להנדסה חקלאית – מכון וולקני, על 'מיזם פנמה' ביוזמת מועצת הצמחים והמדען הראשי במשרד החקלאות ובשיתוף המגדלים, לגיבוש ויישום גישה מערכתית למניעת התפשטות פטריית הפוזריום הפוגעת במטעי בננות בכל העולם, הכוללת פיתוח אמצעים לדיכוי הפצתה, שיקום חלקות ופיתוח זנים עמידים; אבירם ג'ונסון, אגרו-אקולוגיה (שה"מ), על שילוב קונסטרוקציות ומערכות סולריות מתקדמות במטעי הבננות שיאפשרו הפקת אנרגיה אגרו-וולטאית כהכנסה נוספת למגדלים, וכן שילוב של אמצעי הגנה בפני קרינת השמש ונזקים סביבתיים נוספים. כאמור, בכנס התקיימה השקה מרגשת ל'ספר הבננה – כרך א'", במעמד המחברים ד"ר יאיר ישראלי וד"ר עמי להב, ממפתחי ענף הבננה בישראל, לאורך 50 שנים, באמצעות מחקר תיאורטי מעמיק ועבודת שטח לצידם של המגדלים. הספר יצא לאור ביוזמת 'צמח מ. טכנולוגיות חקלאיות' ובתמיכת שולחן הבננה במועצת הצמחים.
