יבול שיא
הרפת והחלב
צמרנית המיש

Celtis – מזיק חדש בעצי המיש

2 דק' קריאה

שיתוף:

איתן רכט, השירותים להגנת הצומח ולביקורת; אופיר אטינגר, אגף ענפי שירות וסביבה חקלאית, שה"מ

משרד החקלאות ופיתוח הכפר מבקש לעדכן בדבר התפשטותו בישראל של מין כנימה פולש חדש, הפוגע בעצי המיש: כנימת עלה המיש הצמרית (צמרנית המיש) – celti is Shivaph).

הכנימה התפרצה בקיץ באזור גוש דן, ומשם התפשטה לאורך מישור החוף – בין זיכרון יעקב לאשקלון.

מוצאה של הכנימה במזרח הרחוק, והיא מאכלסת, ככל הידוע, רק מיני מיש.

הכנימה מפרישה חומר שעוותי לבן המכסה את גופה. היא מקימה דורות רבים בשנה, שהעוצמתיים בהם – בעיקר בחודשי הקיץ.

נזקו של המזיק מתבטא בהפרשה רבה של טל דבש מעורב בשעווה. שכבת טל הדבש מתכסה בפיחת, המאלחת את העץ ואת סביבתו. הפרשה זו מהווה מטרד חמור בהיותה דביקה מאוד ומלכלכת את המדרכות ואת כלי הרכב החונים בסמוך לעצים.

לכנימה אויבים טבעיים, כמו מושיות וארינמלים.

בשלב מוקדם זה עדיין לא ניתן להעריך אם הנזק הסביבתי יתמתן בחלוף הזמן ומהי חומרת הפגיעה לטווח הרחוק בעצי המיש.

משרד החקלאות ופיתוח הכפר ביצע ניסוי לבחינת תכשירי הדברה להתמודדות עם הכנימה, תוך רתימת חברות ההדברה לתהליך.

הוצבה תצפית עם התכשיר אקטרה בה נבחנו שלושה מינונים של התכשיר בהתאם לגודל העצים (25, 50 ו- 100 סמ"ק/עץ). אקטרה יושם בהגמעה לשורש יחד עם כ- 60 ליטר מים לעצים צעירים וכ- 120 ליטר מים לעצים הבוגרים שמולאו בשק מיוחד המווסת את טפטוף המים באיטיות במהלך מספר ימים, זאת עקב העובדה שהעצים אלה אינם מושקים.

ממעקב אחר התצפית נראה כי העצים הבוגרים שקיבלו 100 סמ"ק אקטרה לעץ, והעצים הצעירים שקיבלו 50 סמ"ק לעץ – נותרו נקיים בינתיים.

לאחרונה התבצע ניסוי בשדרות עצי מיש בוגרים וצעירים בתל אביב לבדיקת השפעתם של כמה תכשירי הדברה בהגמעה על ההתמודדות עם צמרנית המיש. ממצאי הניסויים יפורסמו לאנשי המקצוע בתחום ולציבור הרחב, ותכשירי ההדברה שיימצאו יעילים יופנו לקבלת רישוי.

אנו קוראים לעוסקים בתחום הנוי, גם ברשויות המקומיות ובעיריות, להמתין קמעה, עד שנפרסם ברבים את הממשק המומלץ להדברת הכנימה.

גיזום חריף עד כדי השחתת העץ אינו מהווה פתרון להתמודדות עם המזיק. גיזום חריף מוביל לאורך זמן לתמותה ולניוון העצים, ולעתים אף להפיכתם למסוכנים במרחב הציבורי.

ברצוננו להודות לשותפים לניסוי: יעל הזה, אילן נזיריאן, עומרי קראווני, יוסי בן שחר, דניאל בן סימון; ולחברות ההדברה: גדות אגרו – שלמה גלידאי, דפנה בלצ'ינסקי, לי רוט; לידור כימיקלים – ארז אבישר; אדמה-אגן – צביקה זיידמן וחיים גבריאל

מצורפת תמונה נוספת: צמרנית המיש

האמור לעיל הינו בגדר עצה מקצועית בלבד ואינו מהווה חוות דעת מומחה לצורך הצגה כראיה בהליך משפטי.

על מקבל העצה לנהוג מנהג זהירות, ושימוש או הסתמכות על המידע המופיע לעיל הינו באחריות מקבל העצה בלבד.

אין להעתיק, להפיץ או להשתמש במסמך זה או בחלקים ממנו לצורך הליך משפטי כלשהו,

ללא אישור מראש ובכתב של החתומים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

בעידן בו כל טיפת מים וכל סנטימטר קרקע חשובים, האפשרות לקבל החלטות מדויקות בחקלאות הפכה לגורם המכריע. אוניברסיטאות מובילות בעולם משיבות לאתגר באמצעות שילוב עוצמתי בין בינה מלאכותית, חיישנים וחקלאות מדייקת. אחת הדוגמאות הבולטות
2 דק' קריאה
הכנס התקיים ביזמת שה"מ במשרד החקלאות וביטחון המזון והמועצה להאבקה ודבש המועצה להאבקה ודבש: ללא האבקת הגידולים החקלאיים באמצעות דבורת הדבש יפגע ענף החקלאות ולא יהיה מזון לבני האדם- חובתנו לשמור עליה *תמונה ראשית:
3 דק' קריאה
אורטל בחשיאן – מדריך גידול בננות וסובטרופיים, אגף ענפי הצומח, שה"מ נבות גלפז – מו"פ צפון, גלאור –מדריך בננות, שה"מ תקציר שני הגורמים העיקריים המגבילים את רווחיות ענף הבננות בישראל הם תופעת "עייפות הקרקע"
7 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אבוקדו אזורי במרכז, עינב כורם סלקמן / חממה טכנולוגית עין שמר, עוביידה אבו ארקיה, כריס כבהא וויקטוריה גרסימוב / בי"ס סינדיאנה ותיכון אתגרי העתיד אבוקדו מושפע מאוד מתנאי מליחות, המתבטאים בהפחתת
4 דק' קריאה
לאו וינר/ מו"פ אזורי מרכז, רוני רנגהרץ/ קיבוץ נחשונים, אלון צור, חמי לינדנבוים ואיתי רבינוביץ/ חברת גדות המדען היפני  Eiichi Kurosawa  היה הראשון שזיהה את ההורמון ג'יברלין במהלך מחקרו על מחלת האורז ב-1926. תשע
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!