יבול שיא
הרפת והחלב

עלינו להדליק את הנר, ולא לקונן על החושך 

2 דק' קריאה

שיתוף:

מכתב ממזכ"ל התנועה הקיבוצית, ליאור שמחה, לחברות וחברי הקיבוצים 

חברים וחברות יקרים, 

אנו נמצאים בימים קשים מאוד. 

בימים האחרונים התקיימו הלוויות קורעות לב של שירי, אריאל וכפיר ביבס, של עודד ליפשיץ, אוהד יהלומי, שלמה מנצור, צחי עידן ואיציק אלגרט, חברי קיבוץ שנחטפו מביתם ונרצחו בשבי חמאס. 

ליבי עם המשפחות, הקיבוצים והקהילות. איננו תאבי נקמה, ואל לנו לעסוק בנקמות, אלא בלהיות אדם בכל מצב. יחד עם זאת, האכזריות המפלצתית של אויבנו צריכה להיחרט עמוק בתודעה הציונית והישראלית. לא נשכח לעולם את המעשים הנתעבים שעשו בנו אויבנו, לא נשכח את הכאב, היגון והצער. 

לקראת חזרתן הביתה של קהילותינו בנגב המערבי ובגבול הצפון, עלינו להבטיח שהמדינה יודעת לספק ביטחון מלא לאזרחיה, ושהצו ההיסטורי 'לעולם לא עוד' יקוים. המשמעות היא שההפקרות והשאננות של השבעה באוקטובר לא יכולות לחזור על עצמן לעולם. 

בכדי להבטיח זאת, הדרישה הבלתי מתפשרת שלנו היא הקמת ועדת חקירה ממלכתית שתהפוך כל אבן למציאת האמת. 

עמידה בלתי מתפשרת 

מתוך החורבן והשכול, נצטרך למצוא את הכוחות לקום מחדש, להיאבק על קיומה ועל דמותה של המדינה. נדמה שלא עמדנו בפני מבחן גדול מזה, מבחן שבו ימדדו המעשה והאופי של האומה, מבחן שהדורות הבאים ישפטו אותנו לאורו. ואוי לו לדור שמכזיב ברגעים בהם היסטוריה נצרפת. 

בימים כואבים אלו אני מוצא תקווה בחברה הישראלית שלנו, ששונה שנות אור מהנהגתנו. ההמונים ששטפו את הארץ השבוע, חמושים בדגלי ישראל ובבלונים כתומים, עומדים לצד הדרך ומלווים את מסעם האחרון של שירי, אריאל וכפיר – מפיחים בי תקווה. רבבות הישראלים שיוצאים כל שבת מהבית, גם בגשם ובקרה, להיאבק על השבתם הביתה של כל החטופים – מפיחים בי תקווה. ומעט נחמה. 

ברצוני להודות לחברה הישראלית ולחברי הקיבוצים על העמידה הבלתי מתפשרת. להודות לחבריי החקלאים, שמהיום הראשון למלחמה, חזרו לשדות ולמטעים. להודות לאלו שלא חדלים להאמין בקיבוץ כרעיון ודרך לאדם, כתנועה ליישוב הארץ. 

אני מאמין שמדינתנו היא הבית שלנו. שהיא יכולה להיות טובה ומיטיבה לכלל תושביה. עלינו להאמין, למרות הכול, באדם וברוחו, בחיי השיתוף ובערבות ההדדית שהיא סוד קיומנו. 

פערים, אי שוויון, שנאה 

התנועה הקיבוצית מובילה את הרעיון הציוני ואת הגשמתו. התנועה ידעה להוביל תמיד את הרעיון הציוני שעומד על שתי רגליים  – הרגל של הקמת מדינה בארץ ישראל להיותו של העם היהודי חופשי בארצו, והרגל השנייה – יצירת חברת מופת בארץ, חברה סולידרית שדוגלת בערבות הדדית. 

הרגל הראשונה ספגה מכה ב-7 באוקטובר, אבל הקיבוצים, יחד עם יישובי קו הגבול וכוחות הביטחון עמדו בפרץ. בזכות לוחמי צה"ל וחללי צבא ההגנה לישראל שחירפו את נפשם הדפנו את האויב. עם המשפחות השכולות שאיבדו את היקר להן מכול. 

הרגל השנייה מכורסמת כבר שנים רבות. החברה הישראלית רווית פערים, אי-שוויון, שנאה, פילוג ומגמות הרסניות. אם לא נהיה חברה טובה, צודקת ושוויונית – לא נהיה. זהו לקח נוסף מ-7 באוקטובר. 

צורת החיים הקיבוצית – ההתיישבות השיתופית – עונה באופן שלם על הצורך בחיבור למקום ולחברה צודקת. חבל ארץ שמורכב מנקודות כאלו של התיישבות קיבוצית, יצרנית ושיתופית הוא חבל ארץ שראוי לחיות בו ושטוב לחיות בו. אני מאמין באמונה שלימה שרק כך תוכל להיבנות מדינת ישראל החדשה. 

על כולנו מוטלת משימה לא פשוטה, לחזק ולהצמיח את המדינה ולשמור על צורת החיים הקיבוצית. זו תהיה התשובה ההולמת ביותר לאויבנו, אבל חשוב מכך – לעצמנו, לילידנו, לדורות הבאים. 

עד התלם האחרון, 
בברכת חברים, 

ליאור שמחה – מזכ"ל התנועה הקיבוצית 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אנשי המקצוע התכנסו בירושלים לפתיחת הכנס המקצועי החשוב בענף – אך השנה האווירה מתוחה במיוחד. רפורמת האוצר המסתמנת בחוק ההסדרים 2026 עלולה, לטענת רפתנים וח"כים, למחוק מאות רפתות ולפגוע בביטחון המזון של ישראל. הכנס
3 דק' קריאה
משרד החקלאות וביטחון המזון מקדם הצעת חוק ממשלתית לקביעת מנגנון דיווח וניטור מלאי החיטה והמספוא התפעולי לטובת מוכנות גבוהה לשעת חירום הצעת החוק שקידם המשרד אושרה היום (30.11.25) בוועדת השרים לענייני חקיקה), ותאפשר קבלת
2 דק' קריאה
שר החקלאות וביטחון המזון, חה"כ אבי דיכטר נפגש עם שר הכלכלה של הודו, פיוש גויאל כדי לקדם שיתוף פעולה חקלאי והטבות סחר הדדיות בין המדינות השרים סיכמו לקדם במהירות את תהליך המשא ומתן להסכם
2 דק' קריאה
ד"ר אשר בר-טל מנהל המחקר החקלאי (תקציר הרצאה מכנס ביוסטימולנטים, גאש פינה 25.10.25) חלק ניכר מהדשנים המיושמים בחקלאות המודרנית אובד לסביבה, ותורמים להידרדרות הקרקע, ולזיהום המים והאטמוספירה. אסטרטגיה מבטיחה לצמצום חוסר יעילות כזה היא
2 דק' קריאה
שיחה עם פרופ' אברהם גמליאל (גמלי) על פיתוח חלופות למתיל ברומיד, ריסוס פולימרים פלסטיים ליצירת כיסוי קרקע  והמאבק בפגעים פולשים     למרות שיצא לגמלאות ביולי 2023, פרופ' אברהם גמליאל (גמלי),  לשעבר חוקר בכיר במכון
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן