כך קרא יו"ר ועדת הכלכלה, חה"כ דוד ביטן, בישיבת הוועדה ביום חמישי שעבר * סגן שר החקלאות, חה"כ משה אבוטבול, אמר ביון כי האוצר צריך לבוא למו"מ בלי להסתכל על העבר ובידיים נקיות
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן, קרא ביום חמישי שעבר לאוצר ולחקלאים להגיע להסכמות על רפורמה בענף תוך שבועיים. ביטן אמר את הדברים בדיון המשך בנושא מצב החקלאות בישראל והתוכניות ליבוא פירות וירקות. כפי שדווח ב"קו למושב" – בדיון הקודם התבררו הפערים בין דרישות החקלאים לתמיכה ישירה של כמיליארד שקל, לבין ההסכם להקצות לכך 760 מיליון שקל, מהם הוקצבו בפועל רק כ-200 מיליון שקל.
רכז כלכלה ותעשיה באגף התקציבים באוצר, גל ברנס, אמר כי ביולי 2022 הגיעו הצדדים להסכמות שתוקצבו והאוצר עדיין עומד מאחוריהן. יו"ר התאחדות האיכרים, דובי אמיתי, אמר כי הסכמות יולי כבר לא רלוונטיות. היו"ר ביטן קרא לצדדים לשבת שוב ולהגיע להסכמות תוך שבועיים, עוד לפני דיוני התקציב, וביקש מהח"כים שלום דנינו ואלון שוסטר לסייע בכך.
סגן שר החקלאות, חה"כ משה אבוטבול, אמר כי המשרד מקיים דיונים רציפים, כדי לנתב את התקציבים לחקלאות כפי שהצוות המקצועי במשרד מבין וללא התניות. סגן השר אבוטבול: "יש שר חדש, כמו שלא מצפים שהשרה רגב תיישם את מדיניות קודמתה מיכאלי, אל תצפו שהשר יישם מדיניות אחרת של קודמו. אנחנו רוצים לחזק את החקלאות." עוד אמר ח"כ אבוטבול כי האוצר צריך לבוא למו"מ בלי להסתכל על העבר ובידיים נקיות.
מנהל המחלקה התקציבית במרכז המחקר והמידע של הכנסת, עמי צדיק, אמר כי כשמדברים על סיוע צריך לקחת בחשבון שרווחיות החקלאים נפגעה בעשור האחרון. צדיק הוסיף כי מחירי הפירות והירקות עלו בעשור האחרון יותר מהמדד ובאירופה הם עלו עוד יותר. עוד הוא ציין כי יש חשיבות לפרטים בהסכם וכן יש חשיבות לא רק לתמיכה ישירה אלא גם לעזרה בסבסוד השקעות מיכון ותמיכה במחקר ופיתוח.
נציג האוצר ברנס אמר כי באירופה התמיכה היא של כ-100 שקל לדונם ובישראל זה יהיה פי 2.5 – כ-250 שקל לדונם. מנגד אמר סמנכ"ל מימון והשקעות במשרד החקלאות, צביקה כהן, כי באירופה 80% מהקרקע היא למרעה ולכן 100 שקל זה מספיק. בישראל פדיון דונם עגבנייה הוא 20-30 אלף שקל ולכן זה לא הגיוני. מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום וילן, אמר כי האוצר סידר את הנוסחה כך שהתמיכה לא תעבור את ה-150-200 מיליון שקל, והוסיף: "כשעושים חוכמות שולחים את החקלאות לאבדון".
חה"כ אלון שוסטר אמר כי כעומק החשיפה של החקלאים ליבוא חיצוני כך צריכה להיות עומק התמיכה. הוא הוסיף כי כשהיה שר החקלאות התברר לו שלחלק מהאנשים באוצר, כתפיסת עולם, לא מזיז אם יהיו מטעים בצפון ותפוחי אדמה בעוטף עזה, ולכן גם התמיכה שהציעו הייתה בהתאם.
מנהל מכון יסודות, עמית בן צור, אמר כי המטרה של כולם היא הורדת מחיר המזון, אבל צריך להבטיח גם שיהיה מזון. הוא הציג נתונים ואמר כי באירופה קובעים מדיניות לשבע שנים קדימה ומודיעים עליה 3 שנים לפני שהיא נכנסת לתוקף, וכך נותנים לחקלאים ודאות. הוא התייחס לרפורמות בענפי הדגים, הבקר והטונה, ואמר כי בדגים המחיר ירד ואז עלה, בבקר המחיר ירד ובטונה המחיר ירד ועלה וההשפעה המצטברת היא שמחירי המזון לא ירדו. עוד ציין בן צור, כי בענף העוף התמורה למשחטות ירדה והמחיר לצרכן לא, כך שפער התיווך עלה. "אם המטרה היא להגדיל פער תיווך אז הרפורמה הצליחה, ואם המטרה הייתה להוריד מחיר לצרכן אז זה כישלון," אמר.
שינויים בחוק ההסדרים
ובינתיים, מרבית יוזמות האוצר לפגיעה בחקלאים ובחקלאות הוסרו מחוק ההסדרים הקרוב, בעקבות התערבות של שר החקלאות אבי דיכטר ומאבקים של ארגוני החקלאים – כך עולה מהגרסה המעודכנת של חוק ההסדרים, שאושרה בישיבת הממשלה. מהנוסח המעודכן עולה שהשינויים הדרמטיים בייבוא ביצים הוסרו מהחוק, והכוונה להתיר ייבוא ביצים ארוזות ירדה מהפרק.
מהמסמך עולה ששינוי חוק מועצת הצמחים שהיה מביא לסגירתה ירד מהפרק, אולם בחוק נותרה הגבלת היכולת לתיאום כמויות ומחירים בענפי הצומח דרך המועצה וגופיה. לפי הנוסח המתוקן, ימנע מהמועצה לווסת את שיווק התוצרת לאורך העונה, לתת תמיכות כספיות למגדלים או לקנות עודפים. כמו כן הוסרו מהחוק השינויים בייבוא בשר, שכללו ניסיון להקלות מרחיקות לכת בקבלת אישור ייבוא ותנאי הייבוא בפועל. בנוסח המעודכן נקבע שוועדה משותפת של משרדי החקלאות והבריאות תתאם ותתאים את נהלי ייבוא הבשר כדי להקל את הרגולציה בנושא.
בתחום הגנת הצומח נקבע שהמשרד יתיר ייבוא פירות וירקות טריים "תוך בקרה והערכת סיכונים מאוזנת". מדובר בשינוי קל מהתקנות כיום, שבהן היבואנים צריכים לבקש אישור מהמשרד לייבא תוצרת ממדינה בחו"ל, לכך שהמשרד יקבע רשימה של מדינות, מינים וזנים שמותר לייבא מהן.
סוגיה שנשארה בחוק והחקלאים צפויים להיאבק בה היא הכרזה על משחטות העופות כגוף שחל עליו הסדר כובל, ואינו פטור מחוק ההגבלים העסקיים. כידוע ענפי החקלאות הוחרגו במשך שנים מחוק ההגבלים העסקיים ובנו התאגדויות. המשמעות היא החלשה של האינטגרציות החקלאיות בפטם, שספק אם תביא להוזלת העופות.
