על המסי פרגסון 

אבא שיכור, בן מובטל ודמויות הזויות מהפריפריה, עושים את כל הדרך מהקיבוץ הצפוני לאילת על טרקטור. "זה סרט מטומטם ואני אוהב טמטום עם חן" אומר במאי הסרט יונה רוזנקיאר מיחיעם. לא לקיבוצניקים בלבד 

בן, בן הקיבוץ שעזב, מגיע לביקור במטרה לבקש מאביו אלברט, עימו יש לו יחסים מורכבים, שיחתום על מסמך לתביעת רכוש אבוד בפולין. אלברט, חולה סוכרת ושיכור, שבסצנת פתיחת הסרט מאבד את חברו הטוב שבחר לתלות את עצמו, מתערב בפאב המקומי עם אחד החברים הצעירים שיצליח להגיע תוך שבוע לאילת כשהוא נוסע על טרקטור. בן, בעצמו מובטל ובקשיים עם אשתו, מצטרף לנסיעה בעגלה הרתומה במאמץ להשיג את חתימת אביו ולהגיש בזמן את המסמכים. 

זו נקודת הפתיחה לסרטו החדש של יונה רוזנקיאר (42) מיחיעם "הדרך לאילת", סרט שהיה מועמד ל-11 פרסי אופיר וזכה בפרס שחקן המשנה שהוענק לשמואל וילוז'ני בתפקיד האב אלברט, וכן בפרס הצילום והמשחק בפסטיבל ירושלים 2022 בקטגוריית הסרט העלילתי הטוב ביותר. 

עוד משחקים בסרט: אביבה נגוסה, אברהם סלקטר, יואל רוזנקיאר, בתפקיד הראשי ומיכה רוזנקיאר, בתפקיד קטן, שניהם אחים של יונה. 

חי בסרט 

למי שעוד לא מחבר את הנקודות יונה רוזנקיאר הוא מהיוצרים של הסדרה "קיבוצניקים", יחד עם אבנר שפע (גבעת חיים איחוד), אמיתי אשכנזי (מעין צבי) ואורי ויסברוד ששודרה בהצלחה בהוט וקנתה לה מעריצים קיבוצניקים, קיבוצניקים לשעבר וגם כאלה שלא. הסרט "הדרך לאילת" הוא סרטו השני של רוזנקיאר וקדם לו הסרט "הצלילה" (2018), שגם בו משחקים שני אחיו. 

"הכול קרה די במקביל" מספר יונה. "את הסדרה התחלנו לכתוב מזמן ולקח הרבה זמן עד שהגענו לשלב ההפקה והצילום ובמקביל כתבתי את 'הצלילה' ו'הדרך אילת'. דובר על עונה שנייה אבל בינתיים זה לא קרה. 'קיבוצניקים' התחילה כקומדיה אבל יש בה גם דרמה, מה קורה לקיבוץ שעובר הפרטה ופושט רגל. גם הסרט מתבסס על הומור ויש בו דמויות משוגעות, ותוך כדי הוא גם מעלה תובנות ורעיונות יותר מורכבים. יחסי הורים-ילדים, סליחה אחרי הרבה שנים, יחסים בין אחים ויש דמויות משונות מהפריפריה שקופצות בדרך. זה סרט מטומטם ואני אוהב טמטום, טמטום עם חן, לא טמטום לשם הטמטום. הסרט מצחיק, מרגש וגם קצת עצוב". 

הטרקטור יוצא מיחיעם (שם הקיבוץ כתוב על המסי פרגסון) שבצפון לאילת בדרכים צדדיות שבשולי הפריפריה ומפגיש את אב והבן עם שלל דמויות הזויות ומוזרות. בדרך מקבלת מטרת הנסיעה טוויסט כאשר השניים מבקשים להיפגש עם אדם נוסף הקשור ליחסים המורכבים ביניהם, וברקע הנופים המופלאים מהכנרת, דרך הערבה בואכה אילת. 

סיפור משפחתי 

כמה מהסרט מבוסס על הסיפור האישי שלך? 

"הדמות של אלברט, האבא, מבוססת על אבא שלי, ניצלתי הזדמנות שיש דמות של אבא לעשות לו הומאז' ושמואל וילוז'ני, שדומה פיזית לאבא שלי, זכה בפרס על משחקו. יחד עם זה, אלברט הוא שתיין, רודף נשים ומהפכן צרפתי ומתוך זה אבא שלי, שנפטר לפני 10 שנים, היה רק מהפכן צרפתי. הוא היה חולה לב שעלה מצרפת להגשים את החלום הציוני, איש מפ"ם (היה מזכ"ל מפ"ם הבינלאומי), קיבוצניק, ממוצא פולני וחבר בפנתרים השחורים. רציתי לייצר דמות מורכבת עם סתירות. במצב המחאה הכול מצטמצם לסלוגנים, לסיסמאות ורציתי דמות שיכולה להיות גם וגם, לא פלקטית. ואני צוחק עליה ואוהב אותה באותו זמן. זו הדמות שנכתבה עם הכי הרבה אהבה, ואני מתגעגע לאנשים עם אידיאולוגיות, מה שכבר לא באופנה". 

יונה מוסיף שתגובות רבות מפרגנות על האומץ על כך שפתח את היחסים עם אביו "זה ממש לא עליו. היחסים עם אבא שלי היו מעולים והסרט הוא מכתב אהבה בשבילו. חלק מהדמות קשורה אליי, אני פוסט טראומטי מהשירות הצבאי ובסרט זה נכנס כאפיון של האבא, כסובל מהלם קרב ממלחמת יום כיפור. אבא שלי כלל לא התגייס לצבא, הוא היה ניצול שואה והיה לו מום בלב". 

איך הגיבה אימא לסרט? 

"אימא, פרנצ'סקה, משחקת בסרט כניצבת. היא מאוד אהבה את הסרט והיא מהראשונים שאני שולח לה כל דבר שאני כותב. צילמנו בקיבוץ, והיא הייתה מעורבת בתהליך".  

בסרט משחק בתפקיד הראשי אחיו יואל (שב"קיבוצניקים" שיחק בתפקיד יוגי) ובתפקיד משנה "קטן אבל קריטי" משחק אחיו מיכה שהיה על הסט ארט (בניית סטים). זה כיף שכולנו יחד וגם אני מופיע בביט קטן. צילמנו ביחיעם וכל הניצבים הם מהקיבוץ שממש התגייס לעניין והיה פנטסטי, תודה למזכיר הקיבוץ עידן (מישמיש) ויו"ר הקיבוץ ירון פוקס". 

יונה עובד עם אותם אנשים איתם למד בחוג לקולנוע – צלם, עורך, מפיק ומלווה בסרטיו (וגם בסדרה) באחיו. "יש לא מעט קשיים והפתעות כשעושים סרט. אתה כותב משהו ומדמיין איך הוא יראה ואז יש שחקן שלא תמיד יכול לעשות את זה בדיוק או לוקשיין שלא מתאים וצריך למצוא פתרונות לבעיות שצצות. זה יכול להיות סיוט, להיות מרוכז שעות, זה מספק וגם מתיש ומלחיץ ויש המון חרדות. אתה צריך לסמוך על האנשים שאיתך ולקוות למזל. כשהאחים שלי איתי אני מרגיש שאני לא עושה את הדברים לבד, אני יודע שגם להם חשוב שהסרט יצא טוב והם שם לומר את האמת, וגם אני יכול להיות כן מולם ולומר אני לחוץ, זה להיות פחות בודד. והיה עוד קיבוצניק על הסט, גיא נאמן מנצר סרני, שהיה אחראי על הגריפ (הצד הטכני) ועל הכתפיים הרחבות שלו נשען הסרט". 

סיפור פשוט 

הנסיעה לאורכה של הארץ על טרקטור מעלה מיד את ההשוואה לסרט "סיפור פשוט". "אני מעריץ את דיוויד לינץ' והסרט עבר לי בראש. שם המסע הוא ללב הטוב של ארה"ב ופה המסע הוא במדינה גזענית, מפולגת וסטראוטיפית. יש סוג של הומאז' לסרט וגם התכתבות עם סרטי המערבונים". 

השראה נוספת לעלילה הם סיפורים ששמע יונה על קיבוצניקים שחצו את סיני בטרקטורים ומסעותיו שלו כנער מתבגר במוסד כשנסע על טרקטור "הכי רחוק שאפשר. נדמה לי שהגענו עד יגור. זו הרפתקה נחמדה, חשבתי – למה אנחנו לא יוצאים יותר להרפתקאות, אולי אפשר לנסוע עם הטרקטור עד אילת, זו הייתה יכולה להיות חתיכת הרפתקה". 

הסרט יצא לאקרנים בבתי הקולנוע בארץ לפני שבוע וכדאי למהר ולצפות כי חיי המדף של סרטים ישראלים לא אורכים הרבה זמן. הסרט הופק על ידי קובי מזרחי, והמפיקים השותפים: בן קרניאל ותומא אלפנדרי. "היצירה היא שלך עד שהיא יוצאת לעולם. מרגע שהיא יוצאת כל אחד רואה ומוצא בה דברים שלו. אני רוצה שכל אחד יתחבר לסרט מהמקום שלו".