גדעון חרובי מעמיד דברים על דיוקם וקורא ל"יזכור" לתקן כמה טעויות למען אותם לוחמים שנפלו בקרב לפני עשרות שנים אך לא נשכחו
א. לאחר שהכתבה שלי בנושא פורסמה ב"דף לחבר" ובעיתון "קו למושב" (בתאריך 7/7/22), פנה אלי ארז לברן, שהיה בשנים 2010-2014 מח"ט 8, וערך מחקר על גדוד 89. ארז אמר לי שהוא פונה למשרד הביטחון על מנת לתקן את הדברים החסרים והשגויים ב"יזכור", בקיר ההנצחה לחללי השריון בלטרון ובויקיפדיה, כפי שכתבתי. עד היום הדברים לא תוקנו.
ב. אחרי מלחמת השחרור יצא בהוצאת מטכ"ל קצין חינוך ראשי, מפקדת החטיבה – הספר "חטיבת הזקן בפעולה", שנכתב על ידי שלושה עורכים, צונזר והוצא ממנו הפרק על חלקו של גדוד 89 בקרב נגד לוחמי האצל ב21-22/6/1948 בכפר ויתקין.
ג. בשנת 1978 יצאו לאור שני ספרים באותו שם "אלטלנה" ובהם פרטים מלאים על האירוע. האחד מאת אורי ברנר ז"ל (בנו של הסופר יוסף חיים ברנר, שנרצח על ידי פורעים ערבים ב-1921 ביפו וסגנו של יגאל אלון בפלמ"ח), שכתב מחקר צבאי מדיני. השני, על ידי שלמה נקדימון, כתב ופרשן פוליטי בכיר.
ד. לאחרונה, עיינתי בספר המהודר "גל עד" – אנדרטאות לנופלים במלחמות ישראל, משנת 1986. הספר יצא על ידי משרד הביטחון, היחידה להנצחת החייל והוא חולק למשפחות השכולות. מחבריו – שורה של מומחים, שכללה עורכת ראשית, תחקירנית, כתבת, יועץ היסטורי צבאי ועוד. בעמוד 354 מסופר על נתיבי הקרבות של חטיבה 8. נכתב כי הקרב הראשון של היחידה היה ב-11/6/1948 באזור יהודיה (כיום יהוד). אין אף מילה על חלקו של גדוד 89 בקרב אלטלנה בכפר ויתקין ב-21-22/6/1948.
ה. אנדרטת הזיכרון לחללי חטיבה 8 במלחמות ישראל, נמצאת ליד שער הכניסה לשדה התעופה בן גוריון, שנכבש על ידי כוחות החטיבה בקרבות "עשרת הימים" ב 12/7/1948. שמו של יעקב פריד שנפל בכפר ויתקין, באירוע אלטלנה מופיע על האנדרטה.
ברשימת חללי גדוד 89, 28 שמות של הנופלים בשנים 1948-49 שמונצחים על אנדרטת הזיכרון של חטיבה 8. ל-27 מהם יש דפי זיכרון של "יזכור", בהם כתוב על השתייכותם לחייל השריון וחטיבה 8.
ו. שמות חללי השריון מונצחים על קיר הזיכרון בלטרון. להפתעתי מצאתי כי 9 מחללי גדוד 89 חסרים, ואינם חרוטים על קיר הזיכרון בלטרון.
בקרב אלטלנה – 21/6/1948 נפל חלל מגדוד 89 שנקבר בכפר ויתקין ושמו אינו חקוק.
בקרב בבית נבאלה – 11/7/1948 נפלו 4 חללים ובלטרון חקוק שם אחד.
בקרב בכיבוש לוד – 12/7/1948 נפלו 6 חללים וחקוקים 4 שמות.
בקרב בקרטיה – ב18/7/1948 נפלו 3 חללים וחקוק שם יחיד.
ז. ארז שלח לי את הסיפור הבא: לאחר נפילת בנה – יעקב פריד בכפר ויתקין, פנתה אימו יוליאנה בבקשת עזרה מפלוגה ב' אליה השתייך. וכך מספר מפקד הפלוגה נפתלי ארבל: "הפוגה. בפלוגה הייתה קופה ב' לעזרה לחיילים בודדים שנוהלה על ידי נפתלי. הוא בא ליוחנן המ"פ וסיפר שאמו של יעקב ז"ל, אלמנה, והוא היה בנה היחיד ואין לה ממה להתקיים, והיא לא רוצה להיות נזקקת סעד. היא מבקשת קיוסק. מאיפה ישיגו לה קיוסק? נשארו בקופה רק 7 לירות. זו הייתה תקופת ההפוגה הראשונה. נסעו 3 מאנשי הפלוגה, נפתלי, עמירם ופרוייקה – הסמ"פ, שלושתם תל אביבים והלכו למשרד של ראש העיר – ישראל רוקח. שאלה המזכירה "לאן אתם רוצים?" ענה נפתלי: "לראש העיר". "הזמנתם פגישה," שאלה המזכירה, "אנחנו באים מהחזית," החל נפתלי לענות, אבל אז יצא רוקח מחדרו, ראה אותם והזמינם בלבביות להיכנס אליו. נפתלי סיפר לו את סיפור המעשה, רוקח חשב רגע ואמר, "טוב, יש לכם קיוסק". אחר כך היה צריך לרכוש ציוד בעלות של 25 לירות. אספו כסף מהחברים, כל אחד שיצא לחופשה הביא קצת כסף מהבית. אספו גרוש לגרוש ונתנו לה. היא הייתה מאושרת והם הרגישו שעשו מעשה טוב." אכן סיפור מרגש.
ח. שעת נפילתו של יעקב פריד, לפי עדות מפקד הזחל"ם שלו ב21/6/1948 הייתה בשעת בין השמשות לפני רדת החשיכה, ולא כפי שסופר לי וכתבתי בזמנו "לפני חצות". ועל כן אני מתקן את הדברים. התאריך העברי של נפילתו י"ד בסיוון תש"ח והכתוב על המצבה ובדף יזכור – נכונים ואני מתנצל על טעותי.
ט. ועוד בקשה ל"יזכור". קרוב ל-50 שנה עולות משפחותינו וחברים לקברו של גד (גדי) רז בקרית שאול. גדי היה קצין צנחנים יפה תואר ואהוב, שנפל שנה אחרי מלחמת יום הכיפורים, בקרב עם מחבלים בהר דב. הוא נקרא על שמו של דב גרונר, שנפצע קשה בהתקפה של האצ"ל על משטרת רמת גן, נתפס על ידי הבריטים והוצא להורג.
לאחר הטקס פקדנו את קברו של חברנו, אביגדור (ויגי) ליכטנפכט. ויגי היה טייס קרב בצה"ל, היה ניצול שואה ועלה לארץ בספינה "אקסודוס" – "יציאת אירופה תש"ז". הוא נפל בעת מילוי תפקידו באפריל 1956. בתנו הבכורה נקראת על שמו – אביגדורה. על המצבה הוצמד לוח שיש חדש ועליו נכתב: "עלה לארץ בשנת 1956, נפל בשנת 1947" הנכם מתבקשים לתקן את הטעות.
גדעון חרובי
כפר ויתקין
