הפוגה, זמנית, מעיסוק בהפיכה המשטרית ובהפגנות. הפעם – שיוך דירות בקיבוצים על פי "שומרים", התייחסות נוספת להסדר באסי וגם – איפה נמצא כל השכל?
שומרים פעם, שומרים תמיד
"שומרים", מרכז לתקשורת ודמוקרטיה, פרסם (בשיתוף המגזין של N12), שני פרקי תחקיר על השיוך בקיבוצים. הראשון, לפני מספר שבועות, עסק בהנחות שניתנות על הקרקע למי שמצטרפים ובונים בקיבוצים. "דיל קרקע קרקע: איך נשמע לכם 400 מ"ר לבנייה ב-200 אלף שקל?" הכותב, שוקי שדה, מביא מספר דוגמאות של קרקע בקיבוצים לעומת יישובים סמוכים (למשל מענית מול פרדס חנה כרכור, כפר מסריק מול עכו ונהריה ועוד) וטוען: "בסבסוד המדינה נמכרו בעשרות קיבוצים ברחבי הארץ קרקעות במחירי רצפה שיכולים להיות נמוכים גם ב-80 אחוזים בהשוואה למחירי השוק. 8,000-7,000 מגרשים נוספים צפויים לפי הערכות להגיע לשוק בשנים הקרובות, אבל יש כמובן גם קאץ': המחירים הללו מיועדים בעיקר לבני קיבוץ חוזרים ולמקורבים".
המספרים שאני מכיר מהאזור שלי אחרים לגמרי (לא מזמן נקבעה שמאות של רמ"י בקיבוץ שכן, כשלושה מיליון שקל למגרש. חבר חדש שבנה בקיבוץ הזה ישלם לעת שיוך + מע"מ, למעלה ממיליון שקל). ההסדר הזה בוודאי לא נכון לאורך זמן, כי מספר המגרשים בהנחה בקיבוץ מוגבל וייגמר תוך זמן קצר. להבנתי יש בכתבה גם אי דיוקים, למשל באשר ליכולת של חברים בקיבוצים ששייכו לפי חלופת האגודה למכור ברווח ניכר את המגרשים, בעוד שלמעשה המגרשים לא שלהם אלא נמסרו בחכירה לקיבוץ (מוזכר עין שמר). בכתבה מובאת התגובה של המזכ"ל ניר מאיר, שאומר בין היתר: "מה שנראה בעיני הציבור כעסקת נדל"ן, בעינינו זו קליטת חברים חדשים. אלו שתי נקודות מבט סותרות. … הסיפור של הנחות היסטוריות על מגרשים בקיבוצים, יישאר מאחורינו עוד עשור. בגבעת חיים איחוד, לדוגמה, כל בית מגרש בקיבוץ נמכר לפי ערך של 91 אחוזים, כי הוא השלים את מכסת המגרשים בהנחה. זאת המציאות שתהיה בקיבוצים עוד שש-שבע שנים".
השבוע פורסם ב"שומרים" הפרק השני של התחקיר, עם הכותרת: "זכויות היסטוריות? חלק מהקיבוצים מסרב להעביר לדור המייסדים ויורשיו את הבתים והקרקעות". הפעם טוען שוקי שדה, שהקיבוצים, שלא התכחשו להנחות הענק שהם מקבלים על המגרשים, אך טענו שזכותם לבחור מי יהיו החברים שיחיו בקיבוץ, מקפחים "בדרך לבעלות על הקרקע" דווקא את דור הוותיקים שהקימו את הקיבוץ ואת צאצאיהם. מובאות בתחקיר דוגמאות להליכים משפטיים שהתנהלו ומתנהלים מול קיבוצים בנושא שיוך וראיונות עם יורשים שסבורים שהקיבוץ קיפח אותם בהחלטותיו (בית קמה, נאות מרדכי, אייל, גבעת ברנר, כפר סאלד, רמת השופט, עמיר, כפר המכבי, יד מרדכי).
שיוך הדירות בקיבוצים הוא הליך דרמטי שקשור בלא מעט כסף, והיה ברור שהוא אינו יכול לעבור בלא שייווצרו מחלוקות בין חברים לקיבוצם ובין יורשים לקיבוצים של הוריהם. רוב המחלוקות נפתרות בהליכי גישור או בוררות, חלקן מגיע לבתי משפט ואי אפשר היה שיקרה אחרת. לעיתים מתקבלת עמדת התובעים, לעיתים עמדת הקיבוץ. דווקא אחד ההליכים המשפטיים היותר מפורסמים בעניין זה, תביעתם של 58 יורשים של מייסדי מענית שנפטרו לפני היום הקובע, לשנות את מהלכי השיוך שעשה הקיבוץ ולהעניק להם זכות לשיוך בנכסי הקיבוץ, אינו מופיע בתחקיר של "שומרים". בית המשפט העליון דחה את התביעה, וקבע למעשה כי הקיבוץ רשאי לקבוע את מועד השיוך ומי זכאי ליהנות ממנו.
נסכם: מצד אחד התדמית של הקיבוצים בציבור היום היא לא משהו, והיא כנראה לא תשתנה בעקבות עוד כתבה או תחקיר שמפרסם כלי תקשורת זה או אחר. מהצד השני, רוב הקיבוצים נמצאים היום באחת מהתקופות היותר טובות שלהם, מבחינה כלכלית ובוודאי מהבחינה הדמוגרפית. אנחנו חווים פריחה קיבוצית שלא הייתה כמוה. אז שיימשך ככה, ושיהיו כתבות.
רק 50 איש? לא מדויק
לא מעט התייחסויות היו בכלי התקשורת אחרי שנודעה החלטת משרד המשפטים לגבי ההסדר בנחל האסי, אחת מהן פורסמה בסוף השבוע בכתבה ב"ישראל היום" – "עוד נגיע אל מימי הנחל".
הכתבה, של דויד פרץ, מוקדשת רובה ככולה לראיון עם שני תושבי בית שאן, מהמובילים המפורסמים של "נאבקים על האסי" – נתי וקנין ושלי דרעי. השניים לא מסתירים את אכזבתם מההסדר שנקבע. וקנין ודרעי היו רוצים שקטע הנחל העובר בקיבוץ ייפתח לציבור לכל אורכו וללא הגבלה, כולל פתיחה של השער הצהוב של הקיבוץ. הם מאוד מאוכזבים מכך שבהסדר נקבע, כי בקטע הנחל העובר בין בתי המגורים בניר דוד, יורשו להיכנס בו-זמנית עד 50 מבקרים, תחת פיקוח, לא בשבתות וחגים. לדברי הכותב הוא ביקש לדבר גם עם אנשי הקיבוץ ולשמוע את התייחסותם להחלטה של משרד הפנים, אך בקשתו נדחתה.
מה שממש לא בסדר לטעמי בכתבה הוא שהקורא מבין כמעט לכל אורכה, ש-50 איש, זה מספר המבקרים שיורשו לרחוץ באסי שבתחומי ניר דוד. המרואיינת דרעי אפילו אומרת: "יצטרכו לעבור 222 שנה כדי שכל אזרחי ישראל יוכלו להיכנס לאסי בקצב של 50 אנשים ביום". (אין הסבר איך היא הגיעה למספר השנים המשונה הזה). רק לקראת סוף הכתבה הקורא המתמיד מגלה שבאזור הנחל הנקרא "החוף הירוק", שגם הוא נמצא בתוך הקיבוץ ופתוח גם היום לציבור, יוכלו על פי ההסדר לשהות בו-זמנית 550 איש (לעומת 420 היום), והתוספת של ההסדר היא שעוד 50 מבקרים יורשו להיכנס לאזור בתי המגורים שהיה סגור לציבור עד עתה. את הנתון הזה, שהכותב היה אמור להביא לידיעת הקוראים בתחילת הכתבה, אלא שאז זה היה משבש את מנגינת הקיפוח שהכתבה משדרת, מוסרת כרמית יוליס ממשרד המשפטים, מי שהודיעה על ההסדר. יוליס גם מסבירה, שהממשלה עומדת להשקיע כסף רב בפיתוח פארק "עמל קדום", שלדבריה "ייתן מענה עקרוני לכל מי שרוצה לטבול באסי". זה כמובן לא מניח את דעתם של אלו שרוצים לטבול דווקא בקטע הנחל שבין בתי הקיבוץ.
בהנחה שלא יוגש ערעור לעליון על ההסדר שנקבע על ידי משרד המשפטים, ולפי תגובתו של שר הפנים והבריאות משה ארבל מש"ס, הוא לא יוגש, מה שנותר עכשיו לראות איך המתווה ימומש. אמורה להפעיל אותו המועצה האזורית עמק המעיינות, לא ברור אם היא תיקח על עצמה את המשימה.
סמוטריץ' והאשכנזים שבמרכז
האמירה שעוררה אצלי השבוע רצון להגיב, הייתה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. בחמישי שעבר התכנסה ועדת הכספים של הכנסת לדון ביוזמה של האוצר להעביר חלק מכספי הארנונה העסקית שמקבלים ערים עשירות בישראל לערים פחות מבוססות כלכלית. הישיבה הייתה סוערת, בין היתר בזכות התבטאות של סמוטריץ' שאמר: "תפסיקו לחשוב שכל השכל נמצא אצל האשכנזים במרכז".
עשרה קבין של יהירות ירדו לעולם, שמונה מהם נטל בצלאל סמוטריץ'. כשהוא אומר "תפסיקו לחשוב שכל השכל נמצא אצל האשכנזים במרכז", זה משפט שמחציתו השנייה חסרה. המשפט השלם היה צריך להיות כזה: "תפסיקו לחשוב שכל השכל נמצא אצל האשכנזים במרכז. תתחילו להפנים, שרוב השכל נמצא אצל האשכנזים שמנהיגים היום את הציונות הדתית".
אחת הערים העשירות במרכז מהן מבקש האוצר לקזז כספי ארנונה, היא רמת גן. ראש העיר רמת גן הוא כרמל שאמה הכהן, אשכנזי הוא לא. הוא צבר שנולד להורים יוצאי עיראק וסוריה. הוא גם יו"ר סניף הליכוד בעירו והוא בוודאי לא יקבל בברכה את הרעיון שכספי ארנונה שמשלמים תושבי רמת גן, יועברו לעיר השכנה בני ברק. בני ברק הייתה ועודנה אחת הערים העניות בישראל, למרות שאשכנזים מנהלים אותה שנים רבות. ראש העיר הנוכחי הוא אברהם רובינשטיין. המצב הכלכלי של רשות מקומית הוא בוודאי לא פונקציה של ה-IQ של מי שעומד בראשה.
גם לסיפור הזה היה צריך סמוטריץ' לדחוף את המחלוקת העדתית? לא מספיק מה שיש לנו גם ככה?
תגובה אחת
דבריך לנושא השיוך מאפיינים את האטימות של מובילי התנועה כיום, ושל וותיקי קיבוץ מצד ההנהלה, לעוול שנעשה בזמן השיוך לוותיקים שנפטרו לפני מועד השיוך וליורשיהם. עוול דפורט בכתבה, ואני יכולה באופן אישי לכתוב עליו ספר שלם. אבל הקיבוץ פורח, אז שיהיו כתבות. תתבייש לך.
בתי המשפט אגב, לא מבינים בכלל מה זה לגדול בקיבוץ, ופוסקים לפי תקנונים יבשים שאין בינם לבין המציאות האמיתית שום קשר. חברי הקיבוצים לעומת זאת, מבינים היטב אבל חושבים רק על עצמם. הידד לערכים.