הדרישה לא לעצור עד להשמדה מוחלטת של חמאס, היא ויתור למעשה על החטופים • מישהו עוד חי באשליה שהאידיוטים מגנים עליו? • המושבעים האמינו לעיתונאית
ואם לא עכשיו, אימתי?
הביטוי "כשחוטבים עצים ניתזים שבבים", קיבל משמעות איומה במלחמה הזו. העצים שחוטבים זה מיגור החמאס, השמדתו, הפיכתו ללא רלוונטי. השבבים שניתזים הם החטופים. ישנה קבוצה שלמה שמנהיגה היום את מדינת ישראל, שזו ההשקפה שלה, שלמען המטרה המרכזית אפשר לוותר על החטופים. הם כמובן לא אומרים זאת, הם לא יכולים לומר. הם אומרים את ההפך, ששחרור החטופים נמצא בראש מעייניהם. שהם לא ינוחו ולא ישקטו עד שכל החטופים יחזרו בשלום. אבל בפועל, לדרישה שהם מציבים בפני צה"ל ומדינת ישראל, ניצחון עד הסוף בלי לעצור בדרך, יש משמעות ברורה – ויתור על החטופים.
ביום ראשון השבוע התקיים בבנייני האומה בירושלים כנס תחת הכותרת "התיישבות מביאה ביטחון – חוזרים לחבל עזה וצפון שומרון". השתתפו בו בעיקר חובשי כיפות סרוגות, אבל הוא נתמך על ידי לפחות 20 חברי כנסת ושרים מהליכוד, הציונות הדתית ועוצמה יהודית. מעבר לחזון המשיחי המטורף שכרוך בחזרה לגוש קטיף, מעבר לטענה השקרית שהתיישבות מסוג זה תביא ביטחון למדינת ישראל, (מותר להניח, בזהירות, שאילו יישובי גוש קטיף היו קיימים ב-7 באוקטובר והחמאס היה תוקף גם אותם, תמונת הטבח, החטיפות וההרס בהם, הייתה חמורה עוד יותר מאשר ביישובי העוטף?), מעבר למסר שיש באירוע כזה לאומות העולם, אנחנו יודעים שאתן שוללות רעיון כזה מכל וכל, אבל עם כל הכבוד, תקפצו לנו ("עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב"), יש בכנס הזה גם אמירה די ברורה לגבי החטופים – אנחנו דוחפים את ממשלת ישראל להשלים את המשימה: כיבוש, גירוש, התיישבות. מה יקרה עם החטופים, פחות חשוב. נשמח מאוד אם הם ישוחררו, אבל בסדר העדיפות שלנו יש דברים חשובים יותר. לטענה שהמשך הלחץ הצבאי יסייע בהשבת החטופים אין שום בסיס, וחברי כנסת ושרים שמקדמים את "חוזרים לחבל עזה", מרחיקים את האפשרות להגיע לעסקה לשחרורם.
קלמן ליבסקינד כתב השבוע, שהקריאה "עכשיו, עכשיו, עכשיו", המושמעת בהפגנות למען החטופים, מחליפה את "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה". לא. אפשר וצריך לעשות כל מאמץ לשחרר את החטופים עכשיו, ולהמשיך בדרך הארוכה אחר כך. ואם הדרך הארוכה כוללת גם את הקמתם מחדש של יישובים יהודיים ברצועת עזה, אז תודה, לא. בסיפור הרע הזה כבר היינו.
לבעל חנות יש יותר שכל
על שלושה מרכיבים ביסס הרב יעקב פרידמן את השיעור שהעביר לאברכי ישיבת תושייה שנועד לחזק את רוחם "אל מול המלעיזים עליהם": כמה שפר גורלם שהם אברכים, אילו אלטרנטיבות קשות נמנעו מהם בשל כך, וכמה שפר גורלו של עם ישראל שהתברך בלומדי תורה.
ישיבת תושייה נמצאת במושב תפרח שבנגב, הרב יעקב פרידמן הוא המייסד שלה והעומד בראשה, והיא אחת מהישיבות הגדולות והחשובות בעולם הליטאי. דברי הרב זכו להתייחסות של כלי תקשורת אצלנו, עם דגש על הזלזול שהפגין הרב כלפי מפקדי צה"ל. הכותרת ב"המחדש", אתר החדשות של המגזר החרדי, הייתה: "ראש ישיבת תפרח עקץ את הדרג הצבאי: 'לבעל חנות יש יותר שכל'". ב"המחדש" הקפידו להעניק לרב את מלוא תוארו: הגאון הרב יעקב פרדימן, ואכן גאונותו של האיש ניכרת כמעט בכל משפט שיצא מפיו. גם הקיבוצים שולבו בדברים.
מרכיב ראשון: כמה שפר גורלם של לומדי התורה. "אברך, או סתם יהודי שומר מצוות, צריך להסתובב ולדעת שהוא נבחר האנושות. מה לא נכון בזה? ואם הוא זוכה ללמוד תורה…״
מרכיב שני: האלטרנטיבות. "יכולת להיות צמח. יכולת להיות חתולה (אומר חתולה כמו מטולה). יכולת להיות בן אדם גוי. יכולת להיות יהודי שנפל, איך אני קורא לזה, באיזה ביוב שנקרא קיבוץ חילוני, להיוולד שם בתוך הביוב. במקום זה נולדת בבית טוב, אתה לומד במקום טוב. נכון, אתה לא רבי עקיבא… תשמח במה שיש״.
מרכיב שלישי: כמה שפר גורלו של עם ישראל. "מי מגן על עם ישראל? זה הלומדי תורה. עוד מישהו חי באשליה שהאידיוטים שם מגינים עליו? מסכנים החיילים. אפילו בעל חנות יש לו יותר שכל, כשהוא סוגר עם מנעול את החנות כשהוא הולך הביתה… כלל ישראל חי מהפירות של לומדי התורה. אחרת אין לו קיום כלכלי. זה ברור.״
ברור כשמש. ההתייחסות של הגאון פרידמן למפקדי צה"ל "האידיוטים", הופיעה במצעד הטרלול של רביב דרוקר, בתכנית אזור מלחמה. מישהו שאל שם, אם בעקבות ההתבטאות הזו ישלל מישיבת תפרח התקציב שהמדינה מעבירה לה. חברי הפאנל גיחכו.
לאיש כפועלו
חבר מושבעים בבית המשפט הפדרלי במנהטן פסק השבוע, שדונלד טראמפ ישלם 83.3 מיליון דולר לעיתונאית אי. ג'ין קרול, שהאשימה אותו באונס שביצע בה בשנות ה-90. טראמפ הכחיש, אמר שמדובר בשקר ובניסיון לפגוע בו פוליטית. קרול תבעה דיבה בטענה שההכחשה של טראמפ הפכה אותה לשקרנית ופגעה באמינותה כעיתונאית.
תוך שלוש שעות בלבד הגיע חבר המושבעים למסקנה שטראמפ אשם במה שיוחס לו. סכום הפיצויים שפסק מתחלק לשלושה: 65 מיליון על האונס, 11 מיליון עבור קמפיין לתיקון המוניטין המקצועי של קרול, ו-7.3 מיליון עבור הנזק הרגשי שנגרם לה. טראמפ הודיע שיערער על הפסיקה.
האפשרות שטראמפ יהיה נשיא ארצות הברית הבא, אחרי הבחירות בנובמבר השנה, לגמרי ריאלית. מיליוני אמריקנים יבחרו בו גם אחרי ההרשעה. אתגר קרת סיפר פעם, שנהג מונית תומך נתניהו אמר לו: "גם אם ביבי נכנס אליי הביתה באמצע הלילה מהחלון ואונס את הבת שלי, אני עדיין מצביע לביבי״.
כמו לבחור אצלנו את משה קצב לנשיא פעם נוספת.