יבול שיא
הרפת והחלב
עץ תפוזים

אחסון ממושך של פירות תפוז טבורי 'ראוסטנברג'

4 דק' קריאה

שיתוף:

מהמחקר עולה כי ניתן לשמר פירות תפוז טבורי 'ראוסטנברג' באיכות טובה עד למשך 12-14 שבועות לאחר הקטיף (כ-3 חודשים)

רון פורת, אביולה אווימי, אמנון ליכטר, המחלקה לחקר תוצרת חקלאית, מכון וולקני

יעל זלצר, המחלקה להנדסת מערכות גידול, ייצור וסביבה, מכון וולקני

נעם קניגשטיין, המחלקה להנדסת תעשייה וניהול, אוניברסיטת ת"א

תקציר

'ראוסטנברג' הינו זן התפוז הטבורי האפיל העיקרי בארץ. הפרי נקטף מסוף פברואר ועד תחילת אפריל, ולאחר מכן מאוחסן בקירור לצורך הארכת עונת השיווק. במחקר הנוכחי בחנו את השפעות טמפרטורת ומשך האחסון על איכותם של פירות טבורי 'ראוסטנברג'. הטמפרטורות שנבחנו היו 2, 5 ו-8 מ"צ, ומשך האחסון היה עד 20 שבועות (כארבע וחצי חודשים), ואיכות הפרי נבדקה כל שבוע.

הבעיות העיקריות אשר חלות במהלך אחסון ממושך הן איבוד משקל, השתנות הצבע, התפתחות רקבון, פגמי קליפה ונזקי צינה, התייבשות פנימית, ופגיעה בטעם. הטמפרטורה האידיאלית לאחסון ממושך של תפוז 'ראוסטנברג' היא 5 מ"צ, שכן בטמפרטורה נמוכה של 2 מ"צ הפרי מצהיב ומתפתחים נזקי צינה, ובטמפרטורה גבוהה של 8 מ"צ חלה הבשלת יתר והתפתחות מוגברת של רקבונות ופגיעה בטעם הפרי. ככלל, ניתן לאחסן פירות תפוז טבורי 'ראוסבטנברג' באיכות טובה בטמפרטורה של 5 מ"צ ולמשך 12-14 שבועות (כ-3 חודשים), ולאחר מכן חלה ירידה הדרגתית באיכות הפרי.

מבוא

תפוז טבורי 'ראוסטנברג' מיועד לצריכה כפרי טרי, והינו זן התפוז הטבורי האפיל העיקרי בארץ. נכון להיום, ישנם בארץ כמעט 10,000 דונם של תפוזי טבורי אפילים, בהם 4,400 דונם 'ראוסטנברג', 3,600 דונם 'סמי' ו- 1,500 דונם 'ציפי' (ניצן רוטמן, מידע אישי). הפרי נקטף החל מסוף פברואר ועד תחילת אפריל, ולאחר מכן מאוחסן בקירור עד למשך מספר חודשים לאחר הקטיף לצורך הארכת עונת השיווק של הפרי.

במסגרת מחקר רחב היקף שערכנו במימון רשות החדשנות, בחנו את ההשפעות של גורמים שונים לפני ואחר הקטיף על כושר האחסון של פירות תפוז 'ראוסטנברג' במטרה לפתח מודלים חישוביים לניבוי איכות הפרי, דבר שיאפשר בעתיד ניהול לוגיסטי מושכל בהתאם למשך חיי המדף של כל אצווה של פרי. התוצאות המובאות במאמר זה מציגות את השפעות טמפרטורת ומשך האחסון על איכותם של פירות תפוז טבורי 'ראוסטנברג' לאחר הקטיף.

שיטות וחומרים

פירות תפוז טבורי 'ראוסטנברג' נקטפו ב-22.3.2021 מפרדס של הדרי מעון בנגב (נטיעת 2012 על גבי כנת חושחש). הפרי עבר טיפול מסחרי בבית האריזה להדרים של יח"מ, כולל ניקוי, מיון, מתן פונגצידים ודינוג, כמקובל באופן מסחרי לצורך אחסון ממושך.

לאחר מכן, הפרי אוחסן בטמפרטורות שונות של 2, 5 ו-8 מ"צ, עד למשך 20 שבועות, כאשר איכות הפרי נבדקה לאחר כל שבוע של אחסון בטמפרטורות השונות ושבוע נוסף בחיי מדף ב-22 מ"צ. סה"כ הניסוי כלל 60 תיבות פרי במשקל של בין 8-10 ק"ג כל אחת.

בדיקות איכות הפרי כללו אובדן משקל, מוצקות, התפתחות רקבונות, פגמי קליפה, נזקי צינה, התייבשות פנימית, תכולת כמ"מ, חומצה, ויטמין C ואתנול במיץ, התקבלות טעם, ומתן ציון התקבלות כללי בסולם של בין 1 ל-5 (1=גרוע מאוד, 2=גרוע, 3-סביר, 4=טוב, 5=מצוין).

תוצאות

בעבודה זו בחנו את השפעות משך וטמפרטורת האחסון על איכותם של פירות תפוז טבורי 'ראוסטנברג'. ניתן לראות שטמפרטורת האחסון השפיעה על צבע הפרי (איור 1). בטמפרטורה נמוכה של 2 מ"צ הפרי הצהיב מעט, בטמפרטורה של 5 מ"צ הפרי נשמר בצבע כתום, ובטמפרטורה הגבוהה יותר של 8 מ"צ הפרי ניזוק מהבשלת יתר ונהיה כתום עז מדי.

Screenshot 2024 05 29 125751
איור 1: מראה פירות תפוז טבורי 'ראוסטנברג' לאחר 12 שבועות אחסון בטמפרטורות שונות של 2, 5 ו- 8 מ"צ

הבעיות העיקריות שחלו במהלך אחסון ממושך היו איבוד משקל, התפתחות רקבון, נזקי צינה, פגמי קליפה, התייבשות פנימית ופגיעה בטעם (איור 2).

איור 2 נזקים שונים
איור 2: נזקים שונים (רקבון, נזקי צינה, פגמי קליפה והתייבשות פנימית) אשר חלים במהלך אחסון ממושך של פירות תפוז טבורי 'ראוסטנברג'

תוצאות בדיקות איכות הפרי במהלך האחסון מוצגות באיור 3. איבוד המשקל מהפרי גבר בהדרגה במהלך האחסון, אולם לא זוהו הבדלים ניכרים בין טמפרטורות האחסון השונות. רמת הרקבון הייתה נמוכה יחסית (פחות מ-4%) עד למשך 14 שבועות אחסון, ולאחר מכן רמת הריקבון עלתה בעיקר בטמפרטורה הגבוהה של 8 מ"צ. שיעורי נזקי הקליפה עלו בהדרגה במהלך האחסון עד לרמה של בין 10-14%. נזקי צינה החלו להתפתח לאחר 14 שבועות אך ורק בטמפרטורת האחסון הנמוכה של 2 מ"צ. סימני התייבשות פנימית החלו להופיע לאחר 13 שבועות אחסון בעיקר ב-5 ו-8 מ"צ.

איור 3 השפעות משך וטמפרטורות האחסון על מדדי איכות שונים 1
איור 3: השפעות משך וטמפרטורות האחסון על מדדי איכות שונים של פירות תפוז טבורי 'ראוסטנברג'

מבחינת האיכות הפנימית של הפרי, תכולת הכמ"מ במיץ נשמרה יציבה במהלך האחסון (בין 12.0-12.5%), בעוד רמות החומצה ירדו מעט מ-0.6% בתחילת הניסוי ל-0.45-0.5% לאחר האחסון. בהתאמה, תכולת ויטמין C ירדה בהדרגה מ-60 מ"ג ל-100 מ"ל מיץ בתחילת הניסוי לבין 35-40 מ"ג ל-100 מ"ל מיץ לאחר אחסון ממושך. תכולת האתנול במיץ עלתה בכל טמפרטורות האחסון מ-200 ח"מ בתחילת הניסוי עד 1,300 ח"מ לאחר 20 שבועות אחסון. הפרי נשמר טעים (ציון טעם ≥ 7) עד למשך 14-16 שבועות אחסון, ולאחר מכן החל להיפגם, בעיקר בטמפרטורה הגבוהה יותר של 8 מ"צ.

בסה"כ, ציון התקבלות של הפרי הוערך "טוב" ומעלה עד למשך 14-16 שבועות אחסון, ולאחר מכן נפגם בהדרגה (איור 4). ציון ההתקבלות של הפרי שאוחסן ב-5 מ"צ נשמר "טוב" למשך זמן ארוך יותר מאשר הפרי שאוחסן בטמפרטורה גבוהה או נמוכה יותר.

איור 4 השפעות משך וטמפרטורות האחסון על ציון ההתקבלות של תפוז טבורי ראוסטנברג
איור 4: השפעות משך וטמפרטורות האחסון על ציון ההתקבלות של תפוז טבורי 'ראוסטנברג'.

דיון ומסקנות

ניתן לשמר פירות תפוז טבורי 'ראוסטנברג' באיכות טובה עד למשך 12-14 שבועות לאחר הקטיף (כ-3 חודשים). הטמפרטורה האידיאלית לאחסון תפוז 'ראוסטנברג' היא 5 מ"צ, שכן בטמפרטורה נמוכה יותר של 2 מ"צ הפרי מצהיב ומתפתחים נזקי צינה, ובטמפרטורה גבוהה יותר של 8 מ"צ חלה הבשלת יתר והתפתחות מוגברת של רקבונות ופגיעה בטעם הפרי.

כיוון שהשונות הגנטית בין זני תפוזי הטבורי השונים הינה מועטה ביותר, אנו מניחים שהממצאים הנ"ל עבור תנאי האחסון האידיאליים של תפוז 'ראוסטנברג' נכונים כנראה גם לזני תפוזי טבורי נוספים.

תודות

מחקר זה מומן ע"י רשות החדשנות. אנו מודים לתומר ניסן מהדרי מעון על הסיוע בקטיף ואספקת הפרי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אורי אדלר, יזהר טוגנדהפט – הארגון לחקלאות אורגנית דוד סילברמן, אריה יצחק, מולי זקס, מאיה שניט-אורלנד – שירות ההדרכה והמקצוע אשר איזנקוט  ז"ל– מדריך שירות שדה בגימלאותאפרים ציפלביץ, שירות שדה, מו"פ בקעת הירדן הקומפוסט
8 דק' קריאה
נחמיה מצוינים ממושב הודיה מספר לעמרם קליין על השתלשלות חיו ואיך הצליח לשלב בין חקלאות לחיים כלוחם אש במערך הכבאות וההצלה * סיפור חיים  נחמיה, יו"ר עמותת רֶשֶֶף, איגוד הגמלאים של מערך הכבאות וההצלה,
3 דק' קריאה
בשעה טובה ולאחר שנה מאומצת ועקבית, הערב התכנסה ועדת המנכ״לים שהוקמה מכח החלטת ממשלה 1752 לעניין קביעת מכסת עובדים זרים, בה קבענו לראשונה כי מכסת העובדים הזרים לחקלאות תעמוד בשנה הקרובה על 70,000. בהתאמה,
״מדובר בהחלטה חשובה אשר מחזקת את החקלאים בישראל המשוועים לידיים עובדות כדי לספק תוצרת חקלאית ולהמשיך ולחזק את ביטחון המזון של אזרחי ישראל. חקלאי ישראל ממשיכים לעבוד ולעבד את אדמותיהם בגבולות, זאת תחת אש

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן