יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2023 05 15 103906

היכן הם היום? האגרונום יאיר אורן, לשעבר מדריך הדרים

4 דק' קריאה

שיתוף:

"נשלחתי למצרים ע"י אריק שרון לטפל בפרדס של הנשיא אנואר סאדאת אחרי חתימת הסכם השלום"

יאיר אורן נחשב לאורך שנים למומחה בעל שיעור קומה לטיפול במחלות הדרים ולהדברת עשבייה שהסבו נזקים לפרדסים.

מעבר לייחודיות עבודתו המקצועית בשירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ), רשם האגרונום ממושב חופית פיתוח ראשון מסוגו, שמשרת בנאמנות את מגדלי ההדרים גם עשרים וחמש שנים אחרי שיצא לגימלאות. הוא הגה ויזם את המחגר, מכשיר פשוט יחסית שלופת את קליפת עץ ההדר ומקלף ממנה רצועה טבעתית (חגורה), ובכך בסופו של התהליך זה מעלה את הפוריות שלו.

"עד הפיתוח שלי הונהגו שיטות שונות, סכינים ושאר כלים מסורבלים, שלא היה נוח לעבוד אתם" נזכר אורן, בעת שהעלה בפניי זיכרונות מתקופות עבודה קודמות.

יאיר אורן, שחגג לפני חמישה חודשים את שנתו ה-90, באירוע שארגנו לו חבריו המדריכים ומגדלי הדרים, מגלה כי המחגר הוא הכלי הכי יעיל והכי טוב בתחום. "קודם היו עובדים עם מזמרה, אבל זה לא היה יעיל כל כך. היו עשרות כלים באותה תקופה אבל אף אחד מהם לא היה כל כך אפקטיבי. המכשיר נתן תוצאות מיידיות.

הפיתוח שבאמת נראה פשוט וקל, לא הפך את יאיר אורן לבעל הון. "בעת שעלה לי הרעיון לפתח חיגור עצים, לא חשבתי על כסף, רק על עזרה מיידית לחקלאים. לא קיבלתי פרס לא ממשרד החקלאות ולא ממוסד אחר, גם לא תעודת הערכה. האמת שלא חשבתי שמגיע לי פרס על הפיתוח. גם לא חשבתי להרוויח מהפיתוח. הלכתי אל רמי לוי במושב בית הלוי והוא הכין אלפי מחגרים ומכר אותם למגדלי הדרים ברחבי המדינה. הוא עשה מזה כסף טוב והרבה. אני הייתי ונשארתי צנוע. שמחתי שקראו לכלי: המחגר של יאיר אורן ומשה סרפרז (מנהל אזור בחברת "פריאור-מהדרין").

יאיר אורן עבד קרוב לארבעה עשורים במשרד החקלאות. בוגר הפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית שהוסמך לאגרונום בתחום המטעים, עבד תחילה כאחראי על קבוצת עובדים שטיפלה בעצים בחברת "מהדרין" ומשם הדרך למשרד החקלאות הייתה סלולה. "התחלתי כמדריך אזורי להדרים באזור עמק חפר והתמחיתי במחלות הדרים והדברת עשבייה" מספר יאיר אורן על תחילת עבודתו במשרד הממשלתי. "הדברת העשבים בשנות השישים של המאה העשרים הייתה בתחילתה מכאנית, עם דיסקוס ואמצעים אחרים. עיקר העבודה הייתה עם קוטלי עשבים וביצעתי עשרות רבות של ניסיונות לקטילת העשבייה. המחלות בהדרים היו רבות: ריקבון חום, ניקרון העצה,  טריסטזה, פקלת, עלעלת, אקזוקורטיס, סכיטלידיום, פטריות שונות שפגעו בעצים – כולם הסבו נזקים כבדים וחלקם אף גרמו לעץ להתנוון".

אורן מבקש להדגיש שבעת ההיא "ההדרים החזיקו את הכלכלה בישראל ולכן היה חשוב מאד לטפל במחלות, להדביר אותן ולדאוג שהענף החקלאי הזה יגדל, יצמח ויתרום תרומה חשובה מאד למדינת ישראל".

אחד מספריו של יאיר
אחד מספריו של יאיר

אורן חיבר חמישה ספרים מקצועיים בתחום עבודתו ועשה גם שירות מצוין לישראל בשליחויות למדינות בעולם. "אחת השליחויות שלי הייתה סודית ביותר. נשלחתי למצרים לטפל בפרדס של הנשיא אנואר סאדאת. זה היה אחרי חתימת הסכם השלום. מי שדאג לשלוח אותי היה אריאל שרון, שר החקלאות דאז ולימים ראש הממשלה. היינו שני אנשי מקצוע שעברו בחשאי את הגבול במשאית עמוסת ציוד, דרך סיני למצרים. פגשתי לרגע את סאדאת ולחצנו ידיים ועם אשתו ג'יהאן הייתה לי שיחה. אין לי תיעוד של הפגישות במצרים כי נאסר עלינו לצלם. הכל היה סודי. הייתי פעמיים במצרים, כל פעם שהיתי שם כמה ימים".

יאיר אורן ביקר באוסטרליה שם בחן זן טבורי, ובקליפורניה, שם שהה בהשתלמות ולמד על זן חדש – פומלית. "הבאתי דוגמאות של הזן לישראל. נתנו לי לקחת, לא גנבתי כמו שנהגו אחרים. בחנתי גם זן מכלוא של קלמנטינה, כשהרעיון היה שהפרי יעבור ריסוס מתאים למניעת נשירת פרי. נסעתי גם לבליז, לפיג'י, לאוגנדה ולעוד ארצות במסגרת שליחות מקצועית".

מכר קטנוע לרכישת קרקע למגורים

יאיר אורן נולד בחודש דצמבר 1932 במושבה (אז) כפר יונה. "להורים שלי הייתה רפת עם שבע חולבות הולנדיות. היה לנו גם פר הולנדי שהרביע את הפרות. ידעתי איך לטפל בפר שהיה משתולל מדי פעם כשאבא בא לרפת. באחת הפעמים תפס הפר את אבא ולחץ אותו לקרקע. הייתי בן 7 והפר פחד ממני. באחד הימים הפר ברח מהכפר, רדפתי אחריו ואחזתי בנזם שהיה לו באף וכך משכתי אותו בחזרה לרפת. החלב נסע ברכב לנתניה.

בשנות השלושים של המאה העשרים היו בכפר יונה 40 משפחות, לא כולם חקלאים, והיינו רק שני ילדים בכפר".

יאיר אורן למד בבית ספר יסודי בנתניה ואח"כ בבית הספר "כדורי". בצה"ל היה בהכשרה של הנח"ל ברמת יוחנן ובשנת 1951, בן 19, בא לקיבוץ חמדיה בעמק בית שאן ושימש שם רכז גן ירק.

יאיר אורן היה נשוי לציונה, שנפטרה לפני חמש שנים. בחייה הייתה מורה למתמטיקה בבית הספר טשרניחובסקי בנתניה. ליאיר ולציונה ז"ל שתי בנות, שמונה נכדים ושישה נינים, בכור הנינים נקרא אורן. הבת הבכורה תמר (תמי) בת 67, נשואה+4, צלמת ואופה לחמים ועוגיות, מתגוררת בבני דרור. הבת השנייה אורית בת 64 נשואה+4, מורה למתמטיקה בנתניה, מתגוררת בכפר ויתקין.

יאיר אורן הגיע למושב חופית בשנת 1970. "מכרתי קטנוע כדי לממן רכישת מגרש על שטח של דונם ועליו בניתי את ביתי. הבנייה נמשכה תשע שנים וניתן סיוע כספי מהמועצה האזורית עמק חפר".

Screenshot 2023 05 15 104012
יאיר בחצר ביתו

בשנות השמונים של המאה העשרים שימש יאיר אורן סגן מנהל הלשכה של מחוז חדרה. מנהל הלשכה היה יורם צור.

בחצר ביתו מגדל יאיר אורן שסק ומיני פרחים, בהם קקטוס מרשים למראה. למרות גילו המתקדם הוא עדיין נוהג ברכב בן 7 שנים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

השותפות מהווה מיזם משותף פורץ דרך בתחום הסמיוכימיקלים והפרומונים – חומרים כימיים המשמשים לתקשורת בין חרקים – פתרון ארוך טווח, ללא שאריות כימיות וללא פגיעה בסביבה  *תמונה ראשית: ד"ר גורנטלה, יו"ר ומנכ"ל ATGC (שני מימין) ומושיק פיש, מנכ"ל לוכסמבורג תעשיות (חמישי מימין) עם בכירי ממשל, בטקס החתימה בהודו ב-5.12.2025 
< 1 דק' קריאה
 נוער מושב נחלה יזם מרוץ לפיד לזכר אוריה יעקב ז״ל  *תמונה ראשית: מנהל מרכז קהילתי יואב בני אקלום, מברך בטקס לזכר של אוריה יעקב ז"ל  ביום שלישי 16.12.25 התקיים במושב נחלה אשר במועצה האזורית יואב מרוץ הלפיד לזכרו של אוריה יעקב ז״ל, שנפל במלחמה
2 דק' קריאה
אמר מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות החקלאים עמית יפרח, בכנס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח  *תמונה ראשית: עו״ד ד״ר מיכל בוסל מרצה בכנס של ברית פיקוח  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר בכינוס הכלכלי השנתי של ברית פיקוח: "שר האוצר מקדם רפורמות שפוגעות בענף החלב ובכך גם בענפי החקלאות השונים. הוא פועל באפקט הקוברה בהיותו מנסה לטפל בבעיה של יוקר המחיה אבל הופך אותה לבעיה יותר חמורה, הורס את היצור המקומי ונשען על יבואנים ומדינות זרות.   "אסור לנו שכלכלת ישראל תישען על יבואנים ועל מדינות זרות. אנחנו בונים כיום לאחר המלחמה את העוגנים החקלאיים והכלכליים לשיקום המושבים בצפון ובדרום. זו התקומה שלנו."  עו"ד ד"ר מיכל בוסל, יועמ"ש ומנהלת אגף קרקעות ואגודות שיתופיות בתנועת המושבים, השתתפה השבוע בכינוס הכלכלי לסיכום שנת 2025 של ברית פיקוח.  במהלך הכנס, ד"ר בוסל סקרה את עסקאות התעסוקה במושבים, החל מהתפתחותן לאורך השנים ועד לשלבים החשובים בביצוע העסוקה והבדיקות הנדרשות טרם הביצוע. בהרצאתה התמקדה גם בדגשים ובהיבטים המשפטיים שחשוב להכיר.   ד״ר בוסל סיכמה: "כשהתחלתי את הדוקטורט שלי על מושבי עובדים בעידן של שינויים, ידעתי שנושא עסקאות התעסוקה הוא מהמורכבים והמרתקים במגזר הכפרי, וחקרתי אותו כמקרה מבחן לפעילות לא חקלאית. בכנס השנתי של ברית פיקוח הייתה לי הזדמנות לחלוק את התובנות הללו בהרצאה שהעברתי, המשלבות בין מחקר תיאורטי לפרקטיקה." 
< 1 דק' קריאה
אמרה רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי בכנס לחברי ועדים ממונים, שהרשמת וצוותה המקצועי ערכו השבוע  *תמונה ראשית: עמית יפרח בכנס ועדים ממונים שערכה רשמת האגודות השיתופיות  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי וצוותה המקצועי קיימו השבוע כנס לחברי הוועדים הממונים.  רשמת האגודות השיתופיות, טלי ארפי פתחה את דבריה ואמרה: "מדובר בכנס מקצועי ומשמעותי לחברי הוועדים הממונים שהם חלק מליבת העשייה של משרד הרשמת.   "הוועדים הממונים נושאים באחריות כבדה ובשליחות ציבורית חשובה, והכנס הוא הזדמנות לעצור, ללמוד, לשתף ולהעמיק יחד באתגרים ובדרכי הפעולה שמחזקים ניהול תקין, יציבות ואמון באגודות השיתופיות.  "שמחתי מאוד על ההשתתפות הרחבה ועל השיח הפתוח והמעמיק, בהשתתפות ראשי מועצות אזוריות, מזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח, נציגי התנועות וגורמי מקצוע ושותפים לדרך."  מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח אמר: "החשיפה והממשק מייצרים קשרים טובים יותר עם הוועדים הממונים ועם המתרחש במרחב הכפרי. יש כיום 13 מושבים עם ועד ממונה מתוך 420 מושבים, מדובר בכאחוז וחצי מכלל המושבים. אנחנו רואים בוועד הממונה ברירת מחדל. אנחנו רוצים שהוועדים יהיו נבחרים וניהול עצמי של האגודות הוא הדבר הנכון. ההגעה לוועד ממונה חייבת להיות כזו שמצדיקה את המצב הקשה אליו נקלעה האגודה.  "למושב יש משימות תכנוניות וקהילתיות שההנהלה צריכה לבצע וניתן לעשות טוב יותר באמצעות שיתוף פעולה עם תנועת המושבים ועם אגפי התנועה. אנחנו מזמינים את הוועד הממונה להזמין אותנו אליו לחיזוק שיתוף הפעולה והסיוע עבור המושב. תנועת המושבים היא מקור הידע המקצועי והניסיון והכשרות עבור המושבים. אני מודה לטלי ארפי, רשמת האגודות וצוותה על כנס מקצועי ומרשים מאוד." 
< 1 דק' קריאה
הוא נשתל בתחילה בין שורות הבננות, "בן חורג" לגאוות העמק, נקלע למשבר בשנות ה-70 והפך להיסטוריה ולהיסטריה כשזן בלתי ידוע התגלה במקרה בקליפורניה והוטס לארץ בצידנית. סודות הזהב הירוק נחשפים  *תמונה ראשית: לא רק
3 דק' קריאה
בקיבוץ מחניים מתרחש פלא אמיתי שעשוי להיות מודל לחברה ישראלית בריאה, מכילה ואמפתית. "בית יחד" מספק מגורים ותעסוקה לאנשים עם צרכים מיוחדים בגילאי 62-21. ״החברים כאן יודעים להוקיר תודה מהמקום הכי אמיתי, אין בהם רוע, אין
< 1 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן