פתח דבר
לאחר פסק זמן ארוך והתארגנות מחדש, אנחנו שמחים לחדש את הוצאת עיתון "עת הדר" בפורמט חדש ותחת מבנה חדש.
אנחנו מיחסים חשיבות גדולה להעברת המידע למגדלים, ולכן משקיעים בזה מאמצים רבים. אציין שגיליונות העבר של "עת הדר" נמצאים בספריה באתר מועצת הצמחים – ענף ההדרים וכל אחד שמחפש כתבות יכול לעיין מתי שהוא רוצה.
במבנה החדש אנחנו עובדים עם חברת הפקה עם ניסיון רב בתחום העיתונאי החקלאי – חברת "כנס מדיה", שמפיקה מגוון רחב של עיתונים וביטאונים חקלאיים ויש לה את כל הניסיון והידע להפיק עיתון כזה בצורה מקצועית וטובה. היתרון בעבודה עם חברת "כנס מדיה" שכל הפונקציות נמצאות בקורת גג אחת ונמצאות בתיאום אחת עם השנייה.
בהזדמנות זו, ברצוני להודות לחברת ההפקה שאיתה עבדנו ב-150 הגיליונות שהוצאנו עד היום – דפוס האוזר, שליווה אותנו יותר משני עשורים בהפקת העיתון. ובהזדמנות זו אני רוצה להודות לאילן האוזר באופן אישי וכן לשלושת עורכי העבר שלנו: מנחם פורטוגלי ז"ל, יצחק ליס וארי גורן שייבדלו לחיים ארוכים. תודות לכולם.
סיכום עונת 2021/22
סיכום עונת 2021/22 לא יופיע בגיליון זה בשל התארכות העונה מעבר למצופה, כאשר למעשה עדיין אין לנו את כל הנתונים ע"מ לסכם. במהלך חודש יוני היה עדיין יצוא וקליטת הפרי בתעשייה הסתיימה ב-15/6/22. את נתוני סיכום העונה אשתדל להביא בגיליון הבא של עת הדר.
מהמורות שעברנו במהלך העונה
א. האונייה ליפן
כמדי עונה אנחנו פותחים את היצוא עם אוניית קירור שיוצאת עם מטען של כ-4,500 טון פומלית ואשכוליות אדומות ליפן וקוריאה.
חשיבות האונייה ליפן וקוריאה היא גדולה מאוד, בכך שמדובר בהפלגה ישירה ומהירה כדי שהפרי יגיע בלוחות זמנים מדויקים למכירה לקראת חגי סוף השנה האזרחית. להפתעתנו, מזמין האונייה (מהדרין) הודיע כי בשל המשבר בספנות העולמית, עלות האונייה כמעט כפליים ממחירה בשנה הקודמת, וכי עסקת הפומלית מתוך העסקה הכללית אינה כלכלית ואינה מאפשרת כלל את ביצוע ההפלגה ללא תמיכה חיצונית.
בשל חשיבות העניין, הנושא הובא להחלטת ועדה ענפית הדרים, שהחליטה פה אחד שהנושא חשוב מאוד והסכימה להשתתף בעלות האונייה, לפי קריטריונים מסוימים שסוכמו בוועדה הענפית. בסופו של עניין האונייה יצאה לדרך, אם כי באופן בלתי צפוי דווקא השנה היו תקלות לא צפויות בתהליך טיפול הקור שנעשה בדרך – ונושא התקלה נמצא בטיפול חברת הביטוח, חברת הספנות והמזמין.
ב. מזיק הסגר בעמק חפר
בחודש יולי 2021 נתגלה מזיק חדש בארץ באזור עמק חפר – פסילת ההדר האסיאתית; מזיק שעד כה לא אותר בארץ אף פעם וידוע כמזיק קטלני לעצי הדר, במקומות שהוא נפוץ ועם עצים נגועים במחלת ה- Greening. הפסילה היא הווקטור שמעביר את המחלה מעצים חולים לעצים בריאים וגורמת לתמותתם.
המדינות שבהן המזיק נפוץ הן: ברזיל, קובה, פלורידה וגם באזורים אחרים במערב ארה"ב. מיד עם גילויו המוקדם של המזיק, התארגן צוות עבודה מקצועי בניהול השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות, מדריכי הדרים ואנשי המכון להדברה של ענף ההדרים.
שלב ראשון שנתבקש היה להכריז על שטח של כ-700 דונם כשטח הסגר.
מאחר שבארץ לא היה ניסיון קודם עם המזיק הזה, הקמנו קשר עם גורמים בעלי ניסיון בחו"ל – חוקרים ואנשי שטח שעוסקים בתחום הזה, במכוני מחקר ובגופים מאורגנים שמטפלים בבעיה במקומות שהוזכרו. קיימנו מספר פגישות זום ארוכות, כדי ללמוד היטב מה נעשה במדינות אלה, על מנת לבצע זאת בצורה הטובה ביותר אצלנו, במטרה להגיע למצב של הכחדה של המזיק.
לאחר שקיבלנו את התמונה הכללית מה צריך לעשות, למעשה כבר באוגוסט נקטנו בהיקף פעולות נרחב כדי להגשים את המטרה. דניאל קלוסקי מונה כפרויקטור מטעם מועצת הצמחים וכל הפעילות שנדרשה על פני השטח שהוכרז, בוצעה בצורה מרוכזת ע"י המועצה באמצעות פרסום מכרזים לעבודות ולרכישת תשומות, על מנת להוציא לפועל את הנדרש. לצורך הטיפולים הפקענו את השטח מהמגדלים בשביל לבצע את כל הפעולות הנדרשות לפי המתווה שנקבע בצורה אחידה ויעילה.
חלוקת העבודה בינינו לבין השירותים להגנת הצומח היא שאנחנו מנטרים ומטפלים בשטח ההסגר, בעוד השירותים להגנת הצומח מלווים את הפעילות שלנו בשטח ההסגר ומנטרים עוד 3,000 דונם הדרים שבהיקף שטח ההסגר. השטח שבאחריות הגנת הצומח כולל גם את השטח האורבני שמקיף את שטח ההסגר, שהוא שטח הרבה יותר מורכב, מכיוון שמדובר גם בחצרות בתים.
עד מחצית נובמבר עוד התגלו בשטח פריטים של פסילה בשטח ההסגר. הפעילות שלנו גובתה בצווים שהוצאו ע"י השירותים להגנת הצומח, שאפשרו לנו לעקור שטחים מוזנחים שנמצאים בשטח ההסגר, לגזום היטב את כל העצים בצורה שתהיה נוחה לטיפולי ריסוס ולביצוע מעקובת של ריסוסים בחומרים חריפים מאוד, כדי לוודא שהמזיק יוכחד. מדובר בסדרה של כ-40 ריסוסים לאורך תקופה של כשנה וחצי. בשל כך, בכל 700 הדונם האלה, התוצרת של עונת 2021/22 וכן 2022/23 הייתה אסורה לצריכה והפרי הופל לאדמה.
תמונת מצב נכון להיום – גילוי אחרון של פריט חי היה באמצע נובמבר 2021 ומאז ועד היום לא נמצא כל פריט חי או מת בשטח. כל העוסקים במלאכה מרוצים מאוד מההישגים עד כה, למרות שעוד לא הגיע הזמן לברך על המוגמר. התוצאות מאוד משביעות רצון וניתן לזקוף אותם לגילוי המוקדם, להתארגנות המהירה ולביצוע הקפדני.
בשל הנזק שנגרם למגדלים, שלא באשמתם, דאגנו לפיצוי הולם למגדלים, כאשר עבור עונת 2021/22 המגדלים קיבלו את הפיצוי שסוכם עליו. התוכנית היא להמשיך עבודה לפי מתווה הטיפולים עד לאביב 2023, ובאם התוצאות ימשיכו להיות כפי שהן עתה, נוכל להסיר את הצווים ולאפשר למגדלים להמשיך לגדל את חלקותיהם באזור זה תחת פיקוח וניטור מוקפדים לתקופת זמן שנחליט עליה.
עלות הפרויקט כ-7 מיליון ש"ח שברובו הוא פיצוי למגדלים.
מגמות מדאיגות באיחוד האירופי
ביום העיון לזכר סם אשכנזי ועליזה ורדי, זיכרונם לברכה, בפברואר השנה, הצגתי את הנתונים שקיבלתי מכלכלן בכיר בתחום ענף ההדרים העולמי, שבו הוצגו נתונים של ירידה דרמתית של צריכת האשכוליות באיחוד האירופי. הנתונים נמצאים במצגת (שקף 16) שנמצאת באתר מועצת הצמחים-ענף ההדרים בספריה חדשות.
בעקבות הממצאים הקודמים, אותו חוקר העמיק את המחקר גם למינים אחרים של פרי ההדר: תפוזים, קליפים ולימונים ולאחרונה פרסם טיוטה של הממצאים שלו. מאחר ומדובר בטיוטה אני מנוע כרגע מלפרסם את הנתונים. התמונה היא מאוד מאוד מדאיגה – מסתמנת מגמה של ירידה בצריכה גם בתפוזים וגם בקליפים בעוד שבלימונים יש מגמת יציבות.
מגמה של ירידה בצריכה מול עליה בכמויות הפרי המשווקות הם שני כוחות שיוצרים כשל שוק רציני ואנחנו צריכים להיות מודעים ומוכנים למצב כזה. כששוחחתי עם אותו חוקר על תוצאות המחקר החדש ניסיתי לברר מהן הסיבות לדעתו לירידה בצריכה. לצערי לא הצלחתי לקבל תשובה טובה לעניין. הוא שלל את האפשרות שהירידה בצריכה היא תוצאה של אינפלציה או משבר כלכלי באיחוד האירופי מאחר ופרי ההדר הוא המוצר הזול במדף. אפשרות שהועלתה, שבגלל התמתנות בעיית הקורונה אנשים צורכים פחות פרי הדר, אחרי ששנה קודם (2020) הייתה התנפלות רבתי על פירות הדרים בשל היותם ידועים כמחזקים את המערכת החיסונית של גוף האדם. ברגע שהנתונים יהיו סופיים ואקבל אישור לפרסם אביא את הממצאים באחד הגיליונות הקרובים.
מועצה וולונטרית או לא
בפגישה שהייתה לנו עם שר החקלאות עודד פורר לפני כחודש וחצי, הוא ציין בפנינו שהוא בעד קורפורציה (שיתוף) אבל לא סטטוטורית אלא וולונטרית. שבועיים מאוחר יותר משרד החקלאות פרסם הודעה לציבור החקלאים, שבו הוא מבקש את חוות דעתם לגבי תשלומי חובה למועצת הצמחים.
מאחר וענף ההדרים עוסק רק בפעילויות של מוצרים ציבוריים לכלל החקלאים (כולם משתתפים וכולם נהנים), משרד החקלאות וענף ההדרים קיבלו הרבה מאוד מכתבי תמיכה במצב הקיים היום – תשלומי חובה סטטוטוריים.
צוות ענף ההדרים ואני מודים לכם על התמיכה ועל האמון הרב שאתם נותנים בנו, ומקווה להמשך עבודה פורייה עבורכם.
