קיימת תופעה מכוערת שאותה ניהל מספר מצומצם של עורכי דין שעסקו בשידול העובדים הנוטשים להגיש תביעות כנגד מעסיקיהם
הדברים נכתבים בשלהי השבוע הרביעי למלחמה כשחקלאים רבים לא רק אלה המצויים בעוטף עזה או ביישובי הגדר בצפון, מלקקים פצעים ועומדים חסרי אונים עקב המצב אליו נקלעו, מצב שהביא רבים מהם לכדי אובדן יבולים בהעדר יכולת לקטוף ולחדש שתילות, לעיתים עד כדי חיסול המשק כולו.
לפני המלחמה שהו בישראל כ-30,000 עובדים זרים מתאילנד (מהם כ-7,500 לא חוקיים) עוד כ-2,000 משתלמים ממדינות שונות וכן הועסקו בחקלאות עוד כ-18,000 פלסטינים.
ענף ההדרים כללית אינו נסמך על העובדים התאילנדים. קטיף ההדרים מתבצע מסורתית על ידי ישראלים מכפרי הצפון, בדואים בדרום ועובדים פלסטינים[1]
באזור עוטף עזה נטועים פרדסים בשטח המהווה 28.6% מסך שטחי הפרדס בישראל כ-47 אלף דונם מתוך כ-164 אלף דונם. הזן הדומיננטי בפרדסי העוטף הוא הלימון (כ-15,500 דונם מתוך סה"כ כ-26,000 דונם בישראל בכלל).
מאז פרוץ המלחמה ישנו חסר גדול בכוח האדם הנדרש בענף החקלאות בכלל, נאסרה לחלוטין כניסת פלסטינים לעבודה בחקלאות, גם משתלמים נפגעו ונטשו. לעת כתיבת המאמר נטשו קרוב ל-9,000 עובדים תאילנדים שחזרו לארצם.
באזורי המרכז, עמק חפר, השרון והשפלה עיקרו של הקטיף בוצע בעבר על ידי עובדים פלסטינים באלה עיכובים בקטיף. מתנדבים רבים המגיעים מתוך רצון טוב לסייע לחקלאים אינם יכולים למלא את החסר. ככל שימשך המצב לפיו מנועים הפלסטינים להכנס לעבודה בישראל ובעיקר כשיגיע העת לקטיף האור וזנים אחרים כך תגבר המצוקה ויגדלו הנזקים.
יורחב, קיימת תופעה של נטישת עובדים מאזורים שאינם אזורי סכנה[2].
לתופעה 2 מאיצים האחד שגרירות תאילנד בישראל עודדה וטיפלה בפינוי עובדים מכל חלקי הארץ תוך מימון הגעתם לבתי מלון ושהייתם שם עד מועד הטיסה ומימון עלות הטיסה וכן לחץ על העובדים מצד בני משפחה בתאילנד.
גם לפני המלחמה היו חסרים כ-10,000 עובדים בחקלאות שיכולים היו לתרום משמעותית להיקף הייצור החקלאי.
לתופעה של נטישת העובדים השלכות כבדות על מצבם של החקלאים בכל חלקי הארץ ועל היקפי התוצרת המגיעה לצרכנים. נטישת עובדים מאזורים שאינם מוגדרים כנבצרי עבודה אינה מוצדקת ויש להתייחס אליה בחומרה.
עזיבת העובדים שנחשפו לזוועה ביומה הראשון למלחמה מובנת וכלפי אלה אין כל טענה. יתרה מכך מוצדק יהא שהמדינה תפצה אותם כמו גם את משפחות 26 התאילנדים שנרצחו, 18 שנפצעו ומשפחות 40 הנעדרים[3].
על פי הדין עובד הנוטש את מקום עבודתו ללא הודעה מוקדמת מטעמו, ככלל, אינו זכאי למלוא פיצויי הפיטורים שהיו מגיעים לו אילו סיים עבודתו כסדרה. כאן בהערת אגב יצוין כי בעיקרו של דבר ומלכתחילה אין הצדקה להלכה המורה על תשלום פיצויים על חשבון בשיעור 6% בכל מקרה.
זאת ואף זאת, על פי החוק[4] ניתן לקזז שכר עבודה של חודש ימים לעובד חודשי שהשלים שנת עבודה אצל המעסיק.
יחד עם גל הנטישות שחוו החקלאים התגלתה תופעה מכוערת שאותה ניהלו מספר מצומצם של עורכי דין שעסקו בשידול העובדים הנוטשים להגיש תביעות כנגד מעסיקיהם.
נגד אותם עורכי דין הוגשה תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין. זו האחרונה מתייחסת בחומרה להתנהלותם המקוממת של חבריה, אלה שיזמו הגשת החתמת העובדים על יפוי כח בכוונה לתבוע את מעסיקיהם בהמשך.
לצד כל אלה מתגלות תופעות מרוממות נפש של תרומה והתנדבות בהיקפים עצומים. אלפי מתנדבים מכל המגזרים מכל אזורי הארץ נרתמים לעזרת חקלאים שעובדיהם נטשו אותם.
במקביל נעשים מאמצים על ידי משרדי ממשלה שונים ולשכות פרטיות העוסקות בליווי עובדים זרים ומעסיקיהם להביא ארצה עובדים חלופיים ממדינות שונות תוך דילוג על משוכות ביורוקרטיות.
המלחמה אליה נקלענו הבליטה והמחישה את חשיבותה של החקלאות הישראלית ואת תרומתה שאין לה תחליף.
נשקיף קדימה בתקווה ובביטחון. החקלאות תצעד קדימה למקום גבוה מזה שהיתה בו טרם המלחמה.
האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי
[1] הקצאת עו"ז לפי ענפים: הדרים – 6%, מטעים – 19%, ירקות – 51%, פרחים – 18%, סה"כ ענפי הצומח – 94%, ענפי גד"ש, בקר, צאן, לול, מדגה ושונות – 6%, סה"כ – 100%
[2] 40 ק"מ מגבול הרצועה ו-9 ק"מ מגבול לבנון.
[3] נתון שנמסר מטעם שגרירות תאילנד בישראל 31.10.2023
[4] חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א-2001
