בעוצמה יהודית מגלים הבנה לפרעות שעשו המתנחלים בחווארה, * שנה וחצי הם היו באופוזיציה, עכשיו הם יראו לכולם מה זו משילות * עוד כתבה מפרגנת לקיבוצים ב"הארץ"
זה עובד לשני הכיוונים?
שמעתי את אחד ממשתתפי הפוגרום בחווארה, מסביר שנקמה זה רגש טבעי שצריך לתת לו ביטוי. אחר כך אמר ח"כ צבי פוגל מעוצמה יהודית: "חווארה סגורה ושרופה זה מה שאני רוצה לראות". נקמה זה רגש טבעי אם יהודים מוציאים אותו לפועל מול פלסטינים, או שזה נכון גם בכיוון ההפוך? אם נניח יתברר שהמחבל שרצח את הלל ויגל יניב, ביצע את הרצח המתועב כמעשה נקמה על כך שחיילים הרגו מישהו ממשפחתו לדעתו ללא סיבה מוצדקת, זה ייחשב לתגובה סבירה? ניקח דוגמא יותר בהירה: הפיגוע בכפר דומא, ב-2015, שבו רצח עמירם בן אוליאל את סעד וריהאם דַוָואבְּשֶה ואת בנם הפעוט עלי. אם מישהו מבני משפחת דוואבשה היה יוצא לנקום את המעשה הנפשע הזה והורג יהודים, אפשר היה לקבל את המעשה שלו בהבנה?
טופולנסקי בחוץ, עכשיו שי ניצן
אחוזי תאוות נקם, חזרו הליכוד, הציונות הדתית והמפלגות החרדיות לשלטון, אחרי גלות מתסכלת של שנה וחצי באופוזיציה. את עיקר הזעם הם משקיעים בהריסת מערכת המשפט, יריב לוין הוא הנוקם מטעם הליכוד, שמחה רוטמן מטעם הציונות הדתית, והשבוע חבר אליהם ח"כ משה גפני מיהדות התורה. "34 שנים אני מחכה להוריד את בג"ץ", אמר גפני אחרי אישור פסקת ההתגברות בקריאה טרומית. 34 שנים הוא חיכה בסבלנות ועכשיו הוא מחכך ידיים בהנאה. לפעמים חלומות מתגשמים. רוטמן, בריאיון למוסף "הארץ", אמר: "יש מנגנון אחד שדופק את המיעוטים במדינת ישראל. קוראים לו בג"ץ. אני מסיר את המנגנון הזה". מסיר, כמו להסיר כתם שדבק בדש הבגד של מדינת ישראל. גפני מוריד, רוטמן מסיר, ונתניהו היה רוצה להלום באגרוף במפגינים שמוחים נגד ההפיכה המשטרית שהוא מוביל.
שרת התחבורה מירי רגב, מתנקמת בקודמתה, מרב מיכאלי. היא התחילה עם ההכרזה על כוונתה לבטל את הנת"צים, אבל היה ברור שזו הייתה רק יריית הפתיחה. השבוע היא גרמה לסילוקו של מנכ"ל רשות שדות התעופה אלוף במיל' חגי טופולנסקי, שמונה לתפקיד על ידי מיכאלי, לפני שמונה חודשים בלבד. מועצת רשות שדות התעופה קיימה בחמישי שעבר הליך שימוע מהיר למנכ""לה, ובאופן ממש מפתיע סיפקה לרגב את ההמלצה שהיא ציפתה לקבל – לסיים את כהונתו של טופולנסקי. הוא לא המתין להודעה הרשמית של השרה ובחר להתפטר מיוזמתו. "בתקופה האחרונה ראיתי איך פוליטיקה, איומים, שיקולים זרים ותהליכים לא תקינים גוברים על ביצועים, ערכים, טובת הציבור והכלל", אמר טופולנסקי בהודעת ההתפטרות שלו. רגב לא התרגשה. קטן עליה. "בסופו של יום צריך לזכור, נבחרנו למשול ולא באנו להתנצל", הצהירה לא מזמן. אפשר לסמוך עליה שהיא תמנה לתפקיד שהתפנה איש מקצוע. יש לה הרי קבלות בתחום הזה. רגב ביקשה כזכור למנות למנכ"ל משרדה את משה בן זקן, איש ליכוד מאשדוד ששימש ראש המטה שלה, מינוי שנפסל ע"י ועדת המינויים בנציבות שירות המדינה. בשביל מה הופקדו בידינו סמכויות של שרים, אם לא בשביל למנות מקורבים לתפקידים נחשקים?
גם שר החינוך יואב קיש, הצטרף השבוע לנוקמים. על הכוונת – פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן, מי שניצב בראש הרשימה שליכודניקים מתעבים. החטא של ניצן שאין עליו כפרה – הוא היה זה שהמליץ על הגשת כתבי האישום נגד נתניהו. אחריו ברשימת המתועבים, מי שקיבל את ההמלצה, היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט. השלב הראשון היה לבצע לשניהם רצח אופי מדרגה ראשונה, והוא בוצע בהצלחה מרשימה. אצל שי ניצן לא די בכך. כידוע, לאות הוקרה על קידום התיקים התפורים נגד נתניהו, דאגו בהגמוניה של ישראל הראשונה לצ'פר את שי ניצן בג'וב מפנק – הוא מונה לרקטור הספרייה הלאומית. זה קרה בימי ממשלת יאיר לפיד, ועכשיו אפשר לתקן את המעוות. השבוע התבשרנו ששר החינוך יואב קיש מקדם הצעת חוק שתבטל את מעמדו העצמאי של דירקטוריון הספרייה הלאומית ותכפיף את מינוי חבריו לשר החינוך. כאשר השר קיש יחליט מי יהיו חברי הדירקטוריון, נסללה הדרך לפיטוריו של שי ניצן. וזה כמובן לא ייגמר כאן.
אגב שרת התחבורה מירי רגב והניסיונות שלה למחוק מהזיכרון הציבורי את פועלה של קודמתה מרב מיכאלי. זה לא יעבוד, בוודאי לא אצל אנשים כמוני. אני תמיד אזכור לטובה את שרת התחבורה מרב מיכאלי, שבימיה, בשל גילי המופלג, התחלתי לנסוע חופשי בתחבורה ציבורית. כל שבוע, בלי עין הרע.
הקפיטליזם בלבל את הקיבוצים
אנחנו מינויים על "הארץ" בסוף שבוע. בשבועות האחרונים לא יכולתי שלא לשים לב לכך, שהעיתון סטה ממנהגו הרגיל, ולא פרסם שום כתבה הנוגעת לעוולות הקיבוצים. השבוע נרגעתי. יש. הכתבה הופיעה ב-Markerweek והכותרת הידידותית שלה היא: "חברים, אבל רק עד הכסף". בעמוד השער של המוסף מופיעה הפניה לכתבה, ציטוט מדבריו של אחד המרואיינים, עו"ד הראל טיקטין: "הקפיטליזם בילבל את הקיבוצים, מקריבים שם את האנושיות בשביל שקל וחצי". זה לא ציטוט מדויק של מה שאמר עו"ד טיקטין, שמייצג חברי קיבוץ במשפטים מול הקיבוץ שלהם. הוא אמר: "הקפיטליזם בילבל את הקיבוצים. יש מי שמוכן להקריב את האנושיות תמורת שקל וחצי". ה"יש מי שמוכן להקריב", שודרג בהפניה בשער, ל"מקריבים שם". לא מקרים של פה ושם בקיבוצים, אלא תופעה כללית.
קראתי את הכתבה פעמיים. אם חמשת המקרים המובאים בה הם הדוגמאות למעשי עוולה קשים בקיבוצים, כנראה שהמצב שלנו לא נורא כל כך. אגב, זו כתבה שפורסמה במוסף כלכלי, שמדברת על נושאים כלכליים, אבל לא מופיע בה אפילו נתון מספרי אחד. כשעו"ד טיקטין טוען, שחלק מוותיקי הקיבוצים "זוכים לפנסיה עלובה שאי אפשר בכלל לחיות ממנה", לא היה ראוי לשאול במה מדובר? שנדע?
עד כאן. עד הכתבה הבאה.
