על הפחמון בתירס (Corn Smut) ניתן לומר כי מראהו השלילי אינו תואם את איכויותיו. הוא אמנם נראה רע, אולם אינו פוגע בהאבסת מעלה גירה, ויתרה מכך – נחשב למעדן גורמה במקומות מסוימים על פני כדור הארץ. פטריית הפחמון הפורח של התירס – Ustilago maydis, מייצרת נבגים השורדים באדמה ועל שאריות צמחיות של התירס במשך שנים. כאשר מתפתחים התנאים המתאימים, הנבגים חודרים לצמח דרך רקמת התא או פצעים בצמח. החדירה לשחלת הפרח הנקבי גורמת ליצירת עפצים בקלחים, המהווים את רקמת הצמח המוגברת ואת הפטרייה, שצבען אפור-שחור, כצבע הנבגים הרבים הנמצאים ברקמה זו. קלחי התירס משחירים, וכתוצאה מכך גם החומר היבש והתחמיץ נצבעים שחור. בתנאים של לחות גבוהה, הרטבת נוף, פציעות ואבק רב נפוצים נבגי הפטרייה לכל עבר, נוחתים על צמחי תירס ויוצרים את תחילתה של מגפה, ובמהלך הגידול מופצים נבגים אל-מיניים ומגבירים את עוצמתה.
שטחי גידול תירס, שבהם מגדלים תירס מדי שנה בכל עונת הגידול, מועדים יותר להימצאות המחלה. לרוב מחלת הפחמון אינה פוגעת ביבול החומר היבש אלא רק בנראות המזון הגס המיוצר ממנו. השאלה הנשאלת בהקשר זה היא אם חומר הנגוע בפחמון התירס מזיק לבריאות ומשפיע על הנעכלות של המזון הגס; והתשובה לכך היא כי פחמון התירס אינו מייצר רעלנים בדומה לעובשים אחרים, ומניסויי הזנה עולה כי אינו משפיע כלל על בריאות ועל טעימות המזון. עם זאת, ברמות נגיעות גבוהות מאוד, 50% נגיעות ויותר, חלק ממבחני ההזנה הצביעו על ירידה בנעכלות הסיב הגס. לעיתים הפגיעה המשמעותית ביותר היא פגיעה בהכנת המזון כתחמיץ, שכן הפטרייה לחה מאוד, מה שגורם לרטיבות יתר בבור במהלך הכנת התחמיץ. גורם זה ניתן לשליטה בקביעת מועד הקציר בשדה.
להורדת רמת האילוח והנגיעות בפטריית הפחמון הפורח של התירס בשדה, ניתן להשתמש בזני תירס רגישים פחות, להימנע מפציעות מכניות במשך עונת הגידול ולהשמיד שאריות צמחים וקלחים על ידי הצנעתם בקרקע בתום הגידול. יש מעט עדויות לקשר בין דישון חנקני עודף לרמת נגיעות גבוהה בפחמון התירס, אך אין כל אישוש מדעי לכך.
מבחינת בני האדם, האם הפחמון רעלן או מעדן?
ברחבי העולם, ובמדינות אמריקה בפרט, פטריית הפחמון הפורח נחשבת כמעדן. מסעדות מסוימות כוללות בתפריטן מנות פירה עם פחמון התירס וטורטיות במילוי פחמון התירס, ובשמו הגסטרונומי: huitlacoche.
טעם הפטרייה, בדומה לפטריית הכמהין הוא טעם אדמתי ומעושן. פטריית המאכל ניתנת לרכישה באמצעות האינטרנט תמורת 3.5 ₪ לק"ג. בני המאיה הקדמונים נהנו מאוד מתזונה המבוססת על פטריית פחמון התירס, וכינו אותה בשם "המפתה": "צואת האלים", וככל הנראה, שיווק לא היה הצד החזק של בני המאיה.
