יבול שיא
הרפת והחלב

פס קול ישראלי של תקווה 

2 דק' קריאה

שיתוף:

פקקי חול המועד, החנייה הרחוקה ואפילו זה שלא נשאר מקום לשבת לא הפריעו לאיצי ברתנא ולאישה שאיתו להנות מפסטיבל עין גב ב"בית גבריאל" 

*תמונה ראשית: דניאל וייס. חגיגת זמר עברי ייחודי ומקורי. צילום: erezbit ארז ביטון  

היא אוהבת לשיר. ומאחר שהיא אוהבת לשיר, כל אימת שמתקיים ערב שירה בקיבוץ מחניים, היא ישר מציעה לי להצטרף, ולצרף גם את קולי (החורק), לשירת הרבים. ואני תמיד מסרב. יש לי אפשרויות קצת יותר מעניינות בסולם הצרכים שלי (ושל מאסלו), לשעות הערב הללו, וכך, אני תמיד דוחה את הצעתה, ונשאר עם קצת מצפון. 

והינה, צד את עיניי באחד האתרים פרסום לפסטיבל עין-גב המסורתי, שמתקיים מדי שנה בשנה, ויתקיים גם השנה, הפעם ב"בית גבריאל" שעל שפת הכנרת. ומאחר שאני מבקש לנקות לי את המצפון, הצעתי לה ברגע של חולשה, שניסע לשם. אחרי הכול, אנחנו ממעטים לצאת, והנה משהו שיכול להיות טוב לשנינו. מה גם, שכבר חוויתי בעבר את הפסטיבל הזה, ותמיד חזרתי ממנו בנפש מתרוננת.  

השתהינו לצאת ("זה אף פעם לא מתחיל בדיוק", הסכמנו בינינו), ובחרנו לנסוע דרך כביש סובב כנרת ממזרח, וזו הייתה בחירה גרועה ביותר, כי הכביש היה פקוק לעייפה (כולם ניצלו את חול המועד כדי לעשות את הלילה על שפת האגם), והייתה גם תאונה בדרך, ועוד כל מיני צרות שלא כתובות בתורה. אני חושב שלצאת ממצריים היה יותר קל מאשר להגיע באותו הערב ל"בית גבריאל". אז נפסיד את ההתחלה, לא נורא, ניסיתי לנחם אותה ולהרגיע, ובאמת הפסדנו אותה. 

המיטב שלו, המיטב שלי 

כאשר הגענו לשערי "בית גבריאל", בקושי מצאנו חנייה, ומרחוק כבר שמענו את ירדנה ארזי ואילנית חורכות את דיממת הלילה. הבנו שקצת אכלנו אותה. גם לא היה איפה לשבת, וזה גם מחיר שמאחרים צריכים לשלם. חזינו במופע בעמידה. עמדנו לכל אורכו על הרגליים הכבר לא צעירות שלנו, והיה לא נורא. גם בעמידה ניתן היה ליהנות מדניאל וייס (אני צריך לחפש בגוגל מי זה…), ממשפחת גרינליק והתקווה 6 (כנ"ל), משירי מימון (היא זמרת, נכון, שאלתי את זו שעמדה לידי…), ומיהורם גאון, שגם הנחה וגם נתן כמה מהמיטב שלו (שהוא גם המיטב שלי, "קזבלן", "עוד לא אהבתי די", "אנחנו שנינו מאותו הכפר", ועוד). המופע, שנחתם בשירת התקווה, הוקדש השנה באהבה לעוטף ישראל מצפון ומדרום, לכוחות הביטחון ולחיילי וחיילות צה"ל. זה היה, כך נכתב בהזמנה, פס קול ישראלי של תקווה. 

ועוד משהו על הפסטיבל: הוא ציין השנה 82 שנים לקיומו, והפך במרוצת השנים, כך נכתב במילים יפות בהזמנה, ל"מדורת השבט" של הזמר העברי, ולאחת המסורות הישראליות המחברת בין דורות שונים, בחגיגת מוסיקה ישראלית וזמר עברי ייחודית ומקורית.  

חזרנו הביתה באחת אחרי חצות. היא אמרה לי שהיה נהדר, וזה עשה לי נהדר. זהו, ניקיתי את המצפון, וקניתי שקט לחצי שנה לפחות… 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אנשי המקצוע התכנסו בירושלים לפתיחת הכנס המקצועי החשוב בענף – אך השנה האווירה מתוחה במיוחד. רפורמת האוצר המסתמנת בחוק ההסדרים 2026 עלולה, לטענת רפתנים וח"כים, למחוק מאות רפתות ולפגוע בביטחון המזון של ישראל. הכנס
3 דק' קריאה
משרד החקלאות וביטחון המזון מקדם הצעת חוק ממשלתית לקביעת מנגנון דיווח וניטור מלאי החיטה והמספוא התפעולי לטובת מוכנות גבוהה לשעת חירום הצעת החוק שקידם המשרד אושרה היום (30.11.25) בוועדת השרים לענייני חקיקה), ותאפשר קבלת
2 דק' קריאה
שר החקלאות וביטחון המזון, חה"כ אבי דיכטר נפגש עם שר הכלכלה של הודו, פיוש גויאל כדי לקדם שיתוף פעולה חקלאי והטבות סחר הדדיות בין המדינות השרים סיכמו לקדם במהירות את תהליך המשא ומתן להסכם
2 דק' קריאה
ד"ר אשר בר-טל מנהל המחקר החקלאי (תקציר הרצאה מכנס ביוסטימולנטים, גאש פינה 25.10.25) חלק ניכר מהדשנים המיושמים בחקלאות המודרנית אובד לסביבה, ותורמים להידרדרות הקרקע, ולזיהום המים והאטמוספירה. אסטרטגיה מבטיחה לצמצום חוסר יעילות כזה היא
2 דק' קריאה
שיחה עם פרופ' אברהם גמליאל (גמלי) על פיתוח חלופות למתיל ברומיד, ריסוס פולימרים פלסטיים ליצירת כיסוי קרקע  והמאבק בפגעים פולשים     למרות שיצא לגמלאות ביולי 2023, פרופ' אברהם גמליאל (גמלי),  לשעבר חוקר בכיר במכון
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן