התפקיד שלי:
מזכיר קיבוץ מגן בארבע השנים האחרונות.
איך הגעת לתפקיד מזכיר קיבוץ?
לפני ארבע שנים השתחררתי מהצבא, לאחר 17 שנות שירות בסדיר ובקבע. חיפשתי עבודה בעלת משמעות ונתינה, והקיבוץ חיפש חבר לתפקיד המזכיר. הייתי אז אמנם "רק" מועמד, בסוף תקופת המועמדות, לא "גדלתי" במערכות הקיבוץ וההיכרות שלי עם החברים בהקשרי העשייה הקיבוצית הייתה מועטה יחסית. עם זאת, ידעתי שיש לי הרבה מה לתרום ושיש לי את הכלים המתאימים להוכיח את עצמי בתפקיד. לאחר התלבטות רבה ביני לבין עצמי ועם חבריי, החלטתי לגשת לתפקיד מתוך רצון להשפיע ולהוביל את הקיבוץ. וכמו שאומרים – כל השאר היסטוריה.
מה אתה אוהב בתפקיד?
אני מרגיש שבכל יום יש אתגר חדש והזדמנות נוספת לעזור לחברים. יכולת ההשפעה הארגונית והאסטרטגית מושכים אותי למעלה וקדימה כל הזמן ואני אוהב את זה.
מה גורם לך סיפוק בעבודה?
להצליח לרתום של אנשים לתהליכים בקיבוץ ולעשייה משמעותית, כמו גם להצליח לעזור למישהו ברגע בו הוא זקוק לעזרה. מגן סיים לא מכבר תהליך 'שינוי' אורחות חיים שארך שנתיים, בהובלת ההנהלה, ואני בתוכה. אמון הציבור בתהליך, בדרך ובהנהלה, ריגש אותי והוכיח שהצלחנו ליצור משהו מיוחד. בהמשך להצלחת התהליך, החלטתי לבקש שוב את אמון הציבור והגשתי מועמדות לקדנציה נוספת כמזכיר.
מה השאיפות הבאות שלך בתפקיד?
יש לי שאיפה ליישם את החלטות הקיבוץ באופן שישמור על ערבות הדדית ועל אמון הציבור. ובמקביל להמשיך להוביל את הקיבוץ בתהליכי עומק, תוך בניית הקהילה שתהיה שוקקת חיים וצומחת גם בשנים הבאות.
תוכל לשתף את הקוראים באנקדוטה נחמדה מהעבודה?
כחלק מתפקידי במילואים אני מנהל הלחימה בחטיבה הדרומית באוגדת עזה. בסבבי הסלמה אני נדרש גם לשרת במילואים וגם להמשיך לנהל ולתת מענה בקיבוץ. הקיבוץ דואג תמיד לפנק את חייליו ואת מי ששומרים על הבית בעתות הסלמה. אז כמי שמקבל עזרה מהחברים בעת מילואים, וגם כמי שעוזר לחיילים כשאני "אזרח", אני רואה במחווה הזו עדות שלפני ואחרי הכול – כולנו חברים.