התפקיד שלי:
מפקד חטיבת השריון "אגרוף הברזל" שבפיקוד הצפון, ומפקד המגמה לאימוני מפקדות חטיבה.
תכננת קריירה צבאית?
האמת היא שלא. אפילו נמנעתי מלצאת לשנת שירות כי חשבתי שכדאי לעשות את השירות הקרבי מהר, ולהשתחרר והנה אני משרת כבר 20 שנים.
היו לבטים לאורך הדרך?
כן. אמנם הקבוצה האינטימית שבצוות הטנק והסיפוק הלכו וגדלו ככל שהתקדמתי בסולם הדרגות, אבל היו גם לבטים אם לצאת לקורס מ"פ והלאה. פתרתי אותם בהחלטה שתמיד אחפש את הסיפוק מהמשימה, מהאנשים ואם יש לי אפשרות לבטא ערכים עליהם גדלתי. אם זה קיים – אישאר. נשארתי.
יש דמיון בין צה"ל לקיבוץ?
צה"ל הרגיש לי במובנים רבים כמו הקיבוץ בו גדלתי. הערבות ההדדית כמפתח להצלחה, שינוי ותנועה כרלוונטיות, חדר האוכל וידיעה ש"אין אחר" שיעשה במקומי. עוד כשהייתי מפקד צוות בקורס מפקדי טנקים, פגש אותנו פרופ' אסא כשר וסיפר על בנו שנפל, ועל המוטו שלו: "אם אני יכול – אני חייב", שהיה מצפן עבורי בכל שלב בו נדרשתי להחליט. העובדה שאשתי ענת הייתה קצינה ואביה שירת בתפקידים בכירים ולחם בקרבות הקשים של מלחמת יום הכיפורים, אפשרה הכלה והבנה של מורכבות חיי המשפחה במקביל לשירות קרבי בקבע.
מה מרגש אותך בתפקיד?
היכולת לייצר מכנה משותף אותנטי בין כל אזרחי המדינה. אני מאמין שצה"ל הוא מערכת החינוך הרחבה, המשמעותית והאפקטיבית ביותר במדינה. הקוד האתי של צה"ל מייצר קירוב לבבות, שוויון הזדמנויות ואהבת חינם. יש סיפוק גדול ביכולת להוביל ולהיות חלק מתהליך חברתי כזה. כל תעסוקה מבצעית בה שמרנו על שגרת חיי האזרחים היא ניצחון. כל התקדמות טכנולוגית ושיפור יחסי הכוחות שלנו אל מול אויבינו – זוהי הצלחה.
מה התפקיד הבא?
ראש מחלקת התכנון של זרוע היבשה, שם האתגר הוא לקדם את יתרונו של צה"ל, הן בהון האנושי הערכי והמחויב והן בהיבט המקצועי טכנולוגי. אני מקווה לייצר הזדהות עם משמעות השירות בצה"ל עבור הדור הצעיר בכלל ובתנועה הקיבוצית על ערכיה קמה המדינה הזו, בפרט.
תסכים לשתף אותנו באנקדוטה מהשרות?
כשהייתי סמג"ד הגעתי יום אחד לקחת את בתי האמצעית מהגן הלא נכון…. (היא כבר עברה גן….). זה סיפור משעשע, המבטא את מציאות חיי בתקופה ההיא, שהייתה קשוחה ביטחונית. מנגד, על אף תקופות געגועים יש במתכונת הזו הזדמנות לשימור קשר משפחתי חזק ומהודק. הפרספקטיבה ארוכת הטווח שיש לי מאפשרת לי לסייע לצעירים בתהליכי הגיוס לצבא ובמהלך השרות, שהיא תקופת חיים מאתגרת.
