היא רוצה לפתוח את אזורי הרישום לבתי הספר, דוגלת בשיתוף פעולה אזורי לשיפור הרפואה בפריפריה ורואה בתושבי קריית שמונה שותפים מלאים לפיתוח האזור. עו"ד גלית אורי מקדרים שואפת להיות ראשת המועצה הבאה של הגליל העליון
עו"ד גלית אורי (50), חברת קיבוץ קדרים, מתמודדת על ראשות המועצה האזורית הגליל העליון, ומצטרפת לעוד שתי עורכות דין המתמודדות על ראשות מועצות: שלומית שיחור רייכמן בעמק יזרעאל ויעלה חגי לוי במגידו. "בעיניי השכלה משפטית היא יתרון", אומרת אורי, "היא נותנת לך ראייה מרחבית ויכולת ניתוח והתמודדות עם סיטואציות שונות. אני מכירה את שתי עורכות הדין האחרות והן מאוד ראויות. אני מאחלת להן הצלחה".
מה הניע אותך להתמודד על ראשות המועצה?
"כבר הרבה שנים שזה חיידק שעולה ויורד אצלי ואני מדחיקה אותו, אבל אחרי שנים שבהן עבדתי ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י) כיועצת משפטית וניסיתי לעזור להרבה אנשים מתוך הרשות הציבורית, ואחרי שיצאתי משם ופתחתי משרד משלי שבו אני מנסה לעזור לאנשים מול הרשויות הציבוריות, החלטתי שצריך לעשות צעד אחד קדימה ולהירתם לעשות שינוי אזורי. הרגשתי שלצד כל ההפגנות שנובעות מהתחושה שלנו כאזרחים שאנחנו צריכים לעשות שינוי, גם אנשים כמוני צריכים להחליט שהם עוזבים את אזור הנוחות שלהם ועושים את השינוי ברמה הציבורית. החלטתי לעשות את זה כמו שצריך, כדי להביא משהו אחר גם לשלטון האזורי".
לאגד את יישובי אצבע הגליל
היא חיפאית במקור, נשואה למשי, שגדל בראש פינה, והם הורים לשחר (15.5), שקד (13.5) וקורן (10). הם הכירו דרך חבר משותף, גרו בחיפה, עברו לארצות הברית לפוסט דוקטורט של משי, כעבור שנה חזרו לראש פינה, אבל גלית חיפשה קיבוץ עם חיי קהילה, חינוך טוב לילדים ויכולת השפעה שלה על המקום. "קיבוץ קדרים הוא קיבוץ צעיר", היא אומרת, "הוא קולט משפחות, ועובד מאוד על הקהילתיות. יש בו המון יכולת לחברים חדשים להשפיע. התקבלנו לחברות ומאז הייתי פעילה במספר ועדות. די מהר הייתי חברה בהנהלת הקיבוץ, אחר כך בהנהלה העסקית, ועדת חינוך וועדת תרבות. היום אני יו"ר ועדת חינוך, ויו"ר הנהגת ההורים בבית הספר".
בצד המקצועי היא עסקה תמיד במקרקעין. היא עבדה בקק"ל, ולאחר ההתמחות כעורכת דין הייתה עשר שנים היועצת המשפטית של רמ"י. לאחר מכן פתחה משרד פרטי שבו היא עוסקת בליווי של אנשים, קיבוצים, מושבים, גופים ציבוריים ויזמים מול רמ"י, בכל נושא ההסדרות, השימושים, ניצול הקרקע, רכישה ומכירה.
התחום הראשון שהיא רוצה לשנות כשתיבחר לראשות המועצה הוא החינוך. "היום יש הרבה הקפדה על אזורי רישום, וכל אחד הולך לבית ספר שהכתיבו לו על פי האזור שלו. נראה לי שצריך לעשות על זה מחשבה נוספת, לפתוח את זה ולהרחיב את האפשרויות. לדוגמה, יש ילדים שרוצים בית ספר אנתרופוסופי או בית ספר יער, ילדים שמחפשים את המצוינות בתיכון, ואין לנו את זה בפריפריה. צריך לחשוב איך פותחים את זה, ומרחיבים את השירותים הניתנים לילדים בתחום החינוך. אם צריך להקים בשביל זה בית ספר יער, אז לא לפחד. אנחנו כבר דור אחר, והיום יש הרבה ביקוש ורצון להרבה יותר סוגים ורבדים של חינוך. אנחנו די מקובעים על החינוך כפי שהוא היה פעם. צריך לצורך העניין הזה לפתוח את אזורי הרישום, כשברור לי שאז צריך לדאוג להסעות שזה החלק הכי יקר ומהותי פה. לכן אני מאוד דוגלת בעשייה של שיתופי פעולה אזוריים. היום אנחנו יותר בשלים לזה, לעומת מה שהיה לפני עשור. כל היישובים באצבע הגליל גדלו, וצריך לאגד את כל היישובים האלו, וליצור פה את התנועתיות ואת שיתוף הפעולה כי ממילא הילדים שלנו לומדים היום ביחד. אם נשכיל לעשות את זה נכון, נוכל לאפשר לכל ילד להגיע לבית ספר שמותאם לו ולהפיק ממנו את המרב". גלית מדגישה כי התוכנית לחינוך, מבוססת על שיתוף פעולה בין כל המועצות באזור הגליל העליון.
להשאיר רופאים צעירים בגליל
נושא נוסף שגלית רוצה לחזק הוא הצמיחה הכלכלית. "צריך לעזור לקיבוצים לפתח את הקרקעות ולהפיק מהן הרבה יותר. אפשר לנצל את הקרקעות לעסקים קטנים בתוך הקיבוצים, לדיור מוגן, לדיור סטודנטיאלי ועוד. זה הבייבי שלי. משם אני באה, ואני יודעת שזה אפשרי. לדוגמה, היום לומדים רפואה בבית החולים זיו בצפת בשני מסלולים: שלוש וארבע שנים. במצב הזה מרכז החיים של האנשים שבאים ללמוד פה הוא במרכז הארץ, ואנחנו מפספסים את היכולת להשאיר פה רופאים צעירים שיקימו פה משפחות ויישארו כאן. עכשיו המחשבה היא לפתח תוכנית של שש שנים, שבה הסטודנטים ילמדו פה מהתחלה ויבנו פה את מרכז החיים שלהם. בשביל זה האקדמיה לרפואה בצפת רוצה לפתח כפר סטודנטיאלי בתוך קיבוץ, שבו הם יגורו וגם יתערו בקהילה. כבר התחלנו לאתר איזה קיבוצים קרובים מספיק לצפת ויכולים להכיל את הדבר הזה, ואז אפשר יהיה להשאיר בגליל רופאים צעירים וגם לקלוט לקהילה בקיבוץ אנשים מתחום הרפואה".
איך את מתייחסת למתיחות שפרצה בין תושבי קריית שמונה לחברי הקיבוצים סביב המהפכה המשפטית והמחאה?
"אני רואה בתושבי קריית שמונה שכנים ושותפים לכל דבר. החיים פה מאוד מעורבים ומעורבבים. יש פה בעצם אוכלוסייה משותפת שגם גרה בקיבוצים וגם בקריית שמונה, וצריך לייצר את המכנה המשותף שממנו אנחנו מתחילים ובונים משהו ביחד. חייבים להוריד את הלהבות, להבין שאין פה אני ואתה וזה שלי וזה שלך, אלא אפשר ביחד. זה המון שיח, המון שיתוף פעולה, וצריך לבוא להידברות בלי אגו. לדוגמה, אפשר להרחיב ולהגדיל את מתחם ביג בקריית שמונה, והוא יוכל לייצר מהארנונה הרבה יותר כסף שייתן מענה לקהילת קריית שמונה ולקהילת הגליל העליון. במקום לריב על מה שקיים, בואו נפתח את זה ביחד וכולם ייהנו מהפירות".
מה תעשי כראשת מועצה כדי לשפר את מצב השירותים הרפואיים שהם פחות זמינים לתושבי הפריפריה בצפון?
"זה מחזיר אותי לשיתופי הפעולה. בית החולים זיו בצפת משותף לגליל העליון ולרמת הגולן, וכל ראשי המועצות חייבים לפעול ביחד ולא לוותר כדי לגרום לזה שישקיעו פה ויביאו לפה תקציבים, כדי שבית החולים יוכל לתת מענה בהרבה תחומים. יש באזור שלנו חולי סרטן שצריכים לנסוע למרכז לקבל טיפול. אני בעצמי עשיתי את זה לפני הרבה שנים מול בית החולים רמב"ם בחיפה, ואני יודעת כמה זה קשה. אני חושבת שרק אם נעשה שיתופי פעולה, ונבוא ביחד כל ראשי המועצות ונדפוק על השולחן ולא נוותר, אז נצליח. יש 18 רשויות בצפון שזה בית החולים שלהן, ואין שום סיבה שתושב בגליל או בגולן לא יקבל אותו שירות כמו תושב במרכז".
עו"ד גלית אורי לוקחת ברצינות רבה את ההתמודדות על ראשות המועצה. כשקיבלה את ההחלטה להתמודד למדה במשך מספר חודשים על פעילות ראשי המועצות, בקורס שהתקיים בתל אביב בשיתוף עם שגרירות קנדה. עד אז היא הכירה את המועצה האזורית הגליל העליון כחברה במליאת המועצה. לאחר שסיימה את הקורס נערכה עם מנהל קמפיין, קיבלה את רשימות התושבים, והתחילה לעבוד. בקרוב היא מסיימת סיבוב מפגשים בכל הקיבוצים, היא פעילה ברשתות החברתיות וגם מקיימת פגישות אישיות.
אילו תגובות את מקבלת?
"בינתיים תגובות מצוינות. מדי פעם יש כאלו שאומרים שאני לא מספיק מוכרת, אבל אחרי שהם שומעים אותי הם אומרים שהם התרשמו לטובה".
