הצנחנית חביבה רייק, שהייתה חברת מענית, נחשבת בסלובקיה לגיבורה. מנו בן אפרים שפעל ברומניה ביקש לכנות אותם "השליחים שצנחו" שכן עברו קורס צניחה כדי להגיע, כנגד כל הסיכויים, לעזרת היהודים באירופה. בבית חנה סנש בשדות ים נערכה השקה לספר חדש על הצנחנים השליחים
*תמונה ראשית: מימין לשמאל: צבי בן יעקב, חביבה רייק, חיים חרמש, רפי רייס. צילום: באדיבות שאול חרמש
עשרות בני ובנות הדור השני לקבוצת הצנחנים השליחים במלחמת העולם השנייה (שרובם היו חברי קיבוצים), התכנסו ביום ראשון 27.8 בשדות ים, על מנת לציין את הוצאתו לאור של אוגדן המרכז לראשונה פרטים רבים על כל אחד מ-37 השליחים שיצאו בשנים 1944-1943 לעזרת בני עמם. הספר כולל גם טקסטים שהשאירו אחריהם הצנחנים, מתוך זיכרונות, יומנים ומכתבים.
פנינה ירוחמי, מחברת האוגדן, עבדה בספריה ובארכיון התמונות של בית הפלמ"ח, והחליטה להשקיע באיסוף שקדני של עובדות ממגוון מקורות על חברי הקבוצה. בדבריה בכנס העידה שלא באה לחדש, שהרי נכתב כבר לא מעט, אלא לסכם ולרכז עבור הקורא המתעניין את היידע הקיים, הן בכתובים והן מראיונות עם בני משפחה ומכרים. מנהלת בית חנה סנש, צביה סגריבו משדות ים, הדגישה שהתצוגה בבית מציגה את סנש כחלק מקבוצה, שכל אחד מחבריה פעל ככל שאפשרו הנסיבות, תוך גילויי גבורה והקרבה.
היא ציינה את חלקם של שני חברי שדות ים, גילי עמיר ואדווה פלגי, מי שניהלה את הבית במשך עשרות שנים, והובילה את שיקום וחידוש המוזיאון.
גם שאול חרמש מכפר גליקסון (בנו של הצנחן חיים חרמש), רכז קבוצת הדור השני ושותף לארגון המפגש, הדגיש את תפקידו של בית חנה סנש כמרכז שמנציח את כל הצנחנים השליחים, ובפרט את השלבים השונים של השליחות: ההתגייסות לצבא הבריטי, הפעילות בארצות היעד, ואחר כך עזרה בבריחה ובהצלה של מי שנמלטו מן התופת. חשיבות המבצע, הסביר חרמש, הייתה בדוגמה האישית לדורות הבאים, בערכים שעמדו מאחורי השליחות ובהקרבה האישית, ואומץ הלב של האנשים.
בעקבות הצנחניות
משה חרמץ ידוע כמי שמוביל קבוצות מטיילים בחזיתות קרבות מלחמת השחרור, ירושלים ועוד. לפני מספר שנים, כך סיפר לבאי המפגש, הוא פתח מסלול חדש, בעקבות הצנחניות חביבה רייק וחנה סנש בבודפשט ובסלובקיה. חרמץ הגיע לארצות שהיו כבושות בידי הנאצים, מצויד ביידע מוקדם על פרטים רבים שנודעו לאחר מותן של חנה וחביבה. הוא סיפר בהתרגשות על ביקור בדרך שעברה חנה סנש בלכתה לבית הספר, בכתובת בית הוריה, ובבתי הסוהר בהם חנה הייתה עצורה. חביבה רייק הספיקה לפעול רק כשישה שבועות לאחר שצנחה. היא נחשבת בסלובקיה לגיבורה, ובעיר הולדתה, בנסקה ביסטריצה, יש מצבה לזכרה ולזכר המרד הסלובקי בנאצים שהתרחש ב-1944. חרמץ הגיע עד למקום המשוער שבו נורו למוות חביבה רייק ורפי רייס (במקור משדה נחמיה), יחד עם מאות אסירים אחרים, ב-20 בנובמבר 1944, כשבועיים אחרי שחנה סנש הוצא להורג בחצר בית הסוהר בבודפשט. האירוע הסתיים בהקרנת סרט עם עדויות של בני הדור השני על הוריהם, ובשירת המנון הפלמ"ח.
בסיום הטקס אמר לי יגאל בן אפרים משמיר, בנו של מנו בן אפרים שפעל ברומניה: "אבא שלי ביקש שלא יקראו להם 'הצנחנים' אלא 'השליחים שצנחו'. הם לא היו צנחנים, הם עברו קורס צניחה כדי להגיע, כנגד כל הסיכויים, לעם היהודי בשואה ולנסות לעזור לו ככל שניתן".
