יבול שיא
הרפת והחלב
shutterstock 1564791409

איך יראה מתווה הפיצויים לחקלאים? 

2 דק' קריאה

שיתוף:

הדיונים על מתווה הפיצויים לחקלאים נמשכים, אך טרם הושגה הסכמה רחבה על המתווה הרשמי * עד עתה החליטה הממשלה לפצות חקלאים מ-0 עד 20 ק"מ מעוטף עזה, אך כמעט כל החקלאים בארץ נפגעו מהמלחמה 

הדיונים על מתווה הפיצויים לחקלאים הישראלים נמשכו ביום שני השבוע, אך טרם הושגה הסכמה רחבה על המתווה הרשמי והסופי של המתווה. עד לסגירת הגיליון עדיין התקיימו דיונים בוועדת הכספים על מתווה הפיצויים בחקלאות. יש לציין כי חלק מהדיונים עסקו באפשרות של העברת חממות ובתי רשת הקרובים לגדר לשטחים פתוחים הממוקמים מזרחית לכביש 232. 

לעת עתה החליטה הממשלה לפצות חקלאים מ-0 עד 20 ק"מ מעוטף עזה, אך כמעט כל החקלאים ברחבי הארץ נפגעו מהמלחמה, בשל עזיבה של מרבית הפועלים התאילנדים ובשל איסור כניסת הפועלים הפלשתינאים מאיו"ש ומהרצועה. ישנם גם חקלאים באזור הצפון בעיקר, אצלם עבדו פועלים מהגליל, שכבר חזרו לעבודתם, אך חקלאים רבים הסתמכו על העובדים התאילנדים שמרביתם עזבו. 

בנוסף, חקלאים רבים הממוקמים מעל 20 ק"מ מגבול עוטף עזה נפגעו גם כן. יחד עם זאת, נראה כי מתווה הפיצויים לא יורחב מעל ה-20 ק"מ, כאשר מרבית החקלאים במרחב הנ"ל כבר קיבלו מקדמה על חשבון הפיצויים שיוענקו להם מאוחר יותר. 

במקביל, בכדי לפצות על אבדן כמויות אדירות של תוצרת חקלאית טריה, שעומדת בחממות, בבתי הרשת ובמטעים ואינה נקטפת או נאספת, הודיע משרד החקלאות השבוע כי הוא מקצה כ-20 מיליון ₪ לשינוי ייעודם של מבנים חקלאיים לגידול גידולים שייצורם נפגם, וכן לשיקום חממות ובתי צמיחה שנפגעו לנוכח מלחמת "חרבות ברזל" בכל חלקי הארץ, בדגש ירקות ה"סלט הישראלי". 

בהודעת המשרד נכתב כי: "במסגרת התמיכה, מגדלים שיסבו חממות ובתי הצמיחה קיימים בכל הארץ לגידול עגבניות, מלפפונים, פלפלים, חצילים וקישואים, יזכו להחזר של כ-75% מסך השקעתם. יתר על כן, חקלאים מכל הארץ, לרבות חקלאי העוטף, שהמבנים החקלאיים שלהם נפגעו כתוצאה מהלחימה, יהיו זכאים גם הם להחזר של 75% מסכום שיקום המבנה החקלאי, זאת בנוסף להחזרים המגיעים על פי חוק מתוקף מס רכוש. בתוך כך, המשרד יקצה לפחות 25 אלף ₪ ועד ל-500 אלף ₪ לכל מגדל." 

מובן מאליו שישנם משקים שכ-500 אלף ₪ לא יפצה אותם על כל ההפסד הכספי שספגו, אך זהו המתווה המסתמן כעת. 

בנוסף, נעשים מאמצים אדירים להביא לארץ ובמהירות עובדים זרים מסרילנקה וכן מארצות אחרות. עובדים זרים רבים מנפאל ומדינות נוספות, שעבדו בעבר בארץ וכבר חזרו לארצם, הביעו נכונות לבוא ולעבוד פעם נוספת בישראל. 

עם ישראל פתח את ליבו ואלפי מתנדבים הגיעו למשקים החקלאיים ומסייעים לחקלאים בעיקר בקטיף ואסיף וקצת בעבודות חקלאיות. עם ישראל בהחלט התגלה במיטבו אך צריך להגיד את האמת: עבודה של מתנדבים בחממות ובשדות לא תפתור את בעיית המחסור בעובדים. קצב העבודה של מתנדב הוא איטי מאוד לעומת קצב עבודה של עובד מיומן בחקלאות. אפשר לומר שאת העבודה של 15 מתנדבים בקטיף, יכולים לבצע 3-4 עובדים מיומנים, וזאת מבלי להפחית מערכם של המתנדבים ועבודת הקודש שהם מבצעים למען החקלאים. לבעייה הזאת חייבים למצוא פתרון מהיר שיציל את התוצרת שעל הצמחים, או לפחות יציל את העונה הבאה. 

משרד החקלאות מסייע לארגוני המתנדבים במימון העלויות הלוגיסטיות הכרוכות בהבאת המתנדבים לחקלאות. הסיוע לדברי המשרד לא ניתן רק לארגון השומר החדש אלא לכל עמותה או חמ"ל שמסייעים בהבאת מתנדבים. עוד נמסר ממשרד החקלאות כי יתמרץ עובדים זרים ועובדים קיימים שבוחרים להישאר ולעבוד בעוטף עזה, וכן יתמרץ משקים שיעסיקו עובדים ישראלים חדשים. ישראלים רבים הביעו נכונות לעבוד בחקלאות בתשלום וזאת גם אפשרות לפתרון לפחות זמני. כדי להשאיר ישראלים כעובדי חקלאות יהיה צורך לתמרץ אותם מעבר לשכר הקיים. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אנשי המקצוע התכנסו בירושלים לפתיחת הכנס המקצועי החשוב בענף – אך השנה האווירה מתוחה במיוחד. רפורמת האוצר המסתמנת בחוק ההסדרים 2026 עלולה, לטענת רפתנים וח"כים, למחוק מאות רפתות ולפגוע בביטחון המזון של ישראל. הכנס
3 דק' קריאה
משרד החקלאות וביטחון המזון מקדם הצעת חוק ממשלתית לקביעת מנגנון דיווח וניטור מלאי החיטה והמספוא התפעולי לטובת מוכנות גבוהה לשעת חירום הצעת החוק שקידם המשרד אושרה היום (30.11.25) בוועדת השרים לענייני חקיקה), ותאפשר קבלת
2 דק' קריאה
שר החקלאות וביטחון המזון, חה"כ אבי דיכטר נפגש עם שר הכלכלה של הודו, פיוש גויאל כדי לקדם שיתוף פעולה חקלאי והטבות סחר הדדיות בין המדינות השרים סיכמו לקדם במהירות את תהליך המשא ומתן להסכם
2 דק' קריאה
ד"ר אשר בר-טל מנהל המחקר החקלאי (תקציר הרצאה מכנס ביוסטימולנטים, גאש פינה 25.10.25) חלק ניכר מהדשנים המיושמים בחקלאות המודרנית אובד לסביבה, ותורמים להידרדרות הקרקע, ולזיהום המים והאטמוספירה. אסטרטגיה מבטיחה לצמצום חוסר יעילות כזה היא
2 דק' קריאה
שיחה עם פרופ' אברהם גמליאל (גמלי) על פיתוח חלופות למתיל ברומיד, ריסוס פולימרים פלסטיים ליצירת כיסוי קרקע  והמאבק בפגעים פולשים     למרות שיצא לגמלאות ביולי 2023, פרופ' אברהם גמליאל (גמלי),  לשעבר חוקר בכיר במכון
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן