you can look here xxx free
indiansexstories
tu dai tai tu.
יבול שיא
הרפת והחלב
אלישע רובינוף אמן העץ מתימורים

אלישע רובינוף, אמן העץ ממושב תימורים

7 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

אלישע רובינוף מתימורים הינו אמן יוצר ומורה ל"חריטה בעץ".  ידי זהב, כישרון, מקצועיות ואישיות מיוחדת ממגנטים אליו כ-120 תלמידים. דווקא בתקופת הקורונה נוספו לו תלמידים חדשים מכל רחבי הארץ וכולם מתנקזים לחדר "הסדנה" – הממוקם במרתף בית העץ אותו בנה במו ידיו

להגיע לבית העץ של אלישע רובינוף מושב תימורים, דווקא בימים אלו, זה משהו שמעורר שאלות ותהיות רבות: האם בתי עץ מתאימים למזג האוויר המתחמם משנה לשנה גם בארצנו? אך שמתוודעים לאלישע והחיבור העמוק שלו לעץ במכלול משמעויות, מבינים שהוא והעץ אחד הם.

אמן העץ ממושב תימורים

אלישע רובינוף הוא אדם המקדיש חייו לעיסוק, הייצור והלימוד של רזי החריטה הפיסולית בעץ ותחומים נוספים. אלישע הוא אמן שהיה מבעלי חברה להקמת בתי עץ, שבנה כ-250 בתים ברחבי הארץ, מתוכן כ-8 בתים מעץ במושב תימורים.

הוא אדם חדור מוטיבציה בלתי נלאית לעבודה עם סוגי עצים שונים ובכישרון רב. אמן כמוהו הוא בהחלט מקור השראה ודוגמא לאדם מאושר שדבק בדרך החיים והעיסוק שבחר.

רק לפני כשבועיים ריכז תערוכת יצירות של עשרות אמני עץ, חריטה וגילוף בבית העם בתימורים. חלק גדול מתלמידיו הציגו בגאווה יצירות יפות ומעניינות, וכן הוצגו עבודות אישיות חדשות מבית היוצר של רובינוף.

מתוך תערוכה לחרטי עץ במושב תימורים
מתוך תערוכה לחרטי עץ במושב תימורים

התערוכה זכתה לתשבחות רבות ואלישע סיכם במילים חמות: "התערוכה שהתקיימה ב-13-14 לאוגוסט, הייתה פתוחה הפעם לאמני עץ רבים, בעיקר אמנים העוסקים בחריטה אך שילבנו עוד אמנויות. בתערוכה הציגו 45 אמנים שונים והוצגו בה כ-800 יצירות. התערוכה זכתה לשבחים רבים על מקוריות וייחודיות. הופתענו שלמרות ימי הקורונה הגיע קהל רב.

רוב המציגים היו מקרב תלמידיי המגיעים מכל קצוות הארץ, הן מיישוביי הסביבה והן מהצפון, החל מכרמיאל, דרך היישוב הקהילתי לבון במשגב ועד אילת. בשבילי התערוכה הייתה אחד מהשיאים החשובים בחיי כמורה."

אלישע רובינוף מושב תימורים

כאמן יוצר משתמש אלישע רובינוף (55) בטכניקות שונות ליצור מה שנקרא "חריטה פיסולית"  (מאנגלית:  Sculptural woodturning), הוא מסטר ומורה בתחום החריטה בעץ.

"נולדתי בקיבוץ גל און, להורי לוטי טל (86) ילידת הולנד וניצולת שואה ויחיאל רובינוף ז"ל, יליד ארה"ב, שעלה לארץ בשנת 1952 לקיבוץ גל-און. במשפחה אני הבן הצעיר וקדמו לי שתי אחיות בוגרות. הורי התגרשו ובגיל 12 אימי נישאה לאלמן מוותיקי מושב תימורים בשם איציק טל ז"ל. עברתי איתה לגור בתימורים, ואבי נשאר בקיבוץ."

החיים ממשיכים ואלישע עובר את השירות הצבאי ואחריו הטיול בחו"ל: "טיילתי כשנה במזרח הרחוק ובאוסטרליה, שם הכרתי חברה מאנגליה ועברתי לגור איתה.

בשנים 1989 עד 1992 חייתי באנגליה ועסקתי בשחזור של בתים ורהיטים עתיקים מעץ, תקופה שהקנתה לי המון ידע וניסיון מעשי, שכלל עבודות שחזור, תיקון ושימור של חלונות עץ, דלתות עץ ורצפות עץ.

כמו כן, גם עסקתי בשיפוץ גגות בחלקים שהיו עשויים מעץ ועוד, כשהמוטו המרכזי היה לשמור ולשמר את עיצובם העתיק והייחודי, כולל שחזורי צבע מורכבים.

"בתום כשלוש שנים חזרתי לארץ והתגוררתי בתל אביב ובמקביל הקמתי בשותפות את חברת 'עץ או לוג בע"מ', ביחד עם נדב מרקס ממושב אורות. בתחילה זו הייתה חברה לבניית בתי עץ קנדיים, אותם ייבא מקנדה דני וולף ז"ל מאורות. לפני כחמש עשרה שנים מרקס חזר לעבוד במשק הרפת של הוריו במושב אורות."

בשנת 1994, תוך כדי השותפות עם מרקס, חזר רובינוף להתגורר בתימורים בשכירות, מתוך היכרות עם חברת המושב רותם בן זאב שהתגרשה.

כעבור שנה הפכו השניים לבני זוג ועברו לגור יחדיו במושב, כאשר לרותם, שתי בנות מנישואין קודמים ובשנת 2000 נולדה הבת המשותפת שלהם תמר. גם תמר עם נטייה לאומנות וציור, היא למדה קונדיטוריה מקצועית בבית ספר בישולים. ולאחר מכן פנתה לתחום הציור, דרך נושא הקעקועים ובכך היא עוסקת.

בשנה שתמר נולדה, רובינוף עבד במשך כמה שנים בעסק שנקרא "העץ הרצליה" בניהול המקום, מכירת עץ ויעוץ לקבלנים, כולל ניהול לוגיסטי של העסק: "בשלב הבא חזרתי לעבוד בבניית בתי עץ, בשותפות עם אלכס הוכמן מניר בנים, לאלכס יש חברה בע"מ משלו.

נשארתי עם שם החברה 'עץ או לוג בע"מ' עד היום, שזה שם העסק שלנו. לרותם בת זוגתי ולי הייתה זכות לבית במושב השיתופי.

בחרנו לקחת מגרש ריק בשטח המגורים של האגודה החקלאית ועליו בנינו את בית העץ המיוחד שלנו."

ממה נובעת האהבה לעץ שפיתחת במשך השנים? 

"מאז שאני זוכר את עצמי הייתי ילד יצירתי בקיבוץ גל און. אהבתי לפרק דברים כדי ללמוד אותם לפני ולפנים. התחלתי לגלף בעץ בערך בגיל 8 בערך, כשאבי קנה לי דרמל, מכשיר היודע לקדוח, לכרסם, לשייף ולעשות פעולות נוספות עם העץ.

כך התחלתי את הרומן עם העץ לסוגיו. סיפור האהבה עם העץ, רק הלך והתעצם במשך השנים.

"אחרי התנסויות רבות בסוגי עבודה שונים ומגוונים, כשאני סורק את קורות חיי, תמיד הייתה איזה נגיעה עם העץ.

זה מתחיל עם חברת בניית בתיי עץ ובניית הבית של רותם ושלי ועד השנים האחרונות, מאז שהפכתי למורה ליותר מ-120 תלמידים – העץ מאד נוכח בחיי.

כאשר אני מנסה לבדוק מהן מקורות ההשראה שלי ליצירותיי מעץ – מפליא שהם לאו דווקא באים במודעות מהמרחב הכפרי, בו נולדתי ובו המשכתי לחיות. לדעתי זה נובע מכך שאני סקרן וחוקר במהותי. תמיד התעניינתי במדע, חלל, מדע בדיוני, פנטזיה והעולם התת ימי.

אמנם בתקופת הילדות נגעתי בכל חומרי הגלם המוכרים: עץ, אבן, ברזל, פלסטיק ואחרים וכן עסקתי גם בציור, אבל בסופו של דבר, עם השנים העץ נשאר החומר הראשי שאיתו אני נהנה לעבוד, ומבחינתי הוא כחומר ביד היוצר.

"אני נהנה ללמוד כל הזמן על סוגי עצים שונים ואכן קיימים רבים, כל אחד וייחודו, אני נהנה להכיר את תכונותיהם ולדעת מה ניתן להפיק מכל סוג עץ. פשוט נמשכתי לעץ וליכולת שלי להוציא ממנו את הצורות והיצירה שאני רוצה לבטא. זהו סיפוק עצום לסיים יצירה חדשה. ולא חשוב כמה זמן עבדתי עליה".

חריטה בעץ של אלישע רובינוף
חריטה בעץ של אלישע רובינוף

הוא משתף שהמחרטה הראשונה שלו נקנתה מרפול  ז"ל (רפאל איתן), כאשר בנה לו את בית העץ בו התגורר בתל עדשים. רפול מכר לו מחרטה משומשת אך טובה.

רובינוף מציין שגם הוריו עסקו בסוגי אומנות ויכול להיות שקיבל את החוש והכישרון האמנותי בגנים: "אימי תמיד עסקה בתחביבים אמנותיים במהלך חייה: בסריגה, רקמה, קליגרפיה סינית וכד'. גם לאבי היו תחביבים אמנותיים, לרב פיסול וכד'. לפני שאני ניגש לייצור יצירה, אני הוגה בחשיבה ובתכנון מחשבתי.

"אני לא משרטט שום דבר באופן פיזי, אלא מתכנן את כל המהלכים וסדר הפעולות בראש. אין לי צורך בשרטוטים כדי לזכור. אני אוהב לאתגר את עצמי ובשנים האחרונות אני כבר לא מסתפק ביצירה על המחרטה אלא מעונין 'לצאת מן העיגול' ולהמשיך את הצורות המעניינות לתוך החלל, מן הגוף המרכזי."

"תמיד אני מנסה לנצח את כוח הכבידה, לייצר מראה מרחף, אחיזת עיניים, תוך כדי שימוש בטכניקות שונות: חריטה על מחרטה, ניסור במשור סרט, כרסום, גילוף, קידוח, צריבה, שריפה. ומשתמש במעט בצבע רק מידי פעם."

"לפני כשנתיים פרשתי מתחום הבנייה בעץ, לטובת הוראת החריטה בעץ. אני מלמד מעל לעשור שנים וגאה מאוד כאשר התלמידים שלי מציגים את יצירותיהם, ואני מעודד את כולם להציג ללא קשר לרמת הביצוע והיכולות שלהם.

בהוראה שלי אני מנסה לפתח את היכולת הביצועית ויותר מכך את היכולת לחשוב מחוץ לקופסא. יש לי שיעורים של שלושה תלמידים העובדים מול שלוש מחרטות ואפילו שיעורים פרטיים למעדיפים בדרך זו.

"בשנים האחרונות הצגתי את היצירות שלי בתערוכה בינלאומית שנתית, שמתקיימת כל שנה במיקום אחר ברחבי ארה"ב, תערוכה מאוד גדולה עם אלפי משתתפים מכל העולם.

בתערוכות האלו היצירות שלי קיבלו הכרה ופרסים. בשנת 2017 זכתה היצירה שלי במקום הראשון ובאות הוקרה. יצירה אחרת הצטיינה ונבחרה להשתתף בפנל של אוצרי אמנות ופרשנים. מה שנחשב להישג מקצועי מכובד."

האישה שאיתו 

רותם בן זאב נולדה בתימורים, לאחר שהוריה לאה ואריאל שפיגלמן ז"ל עזבו את קיבוץ כיסופים ועברו למושב השיתופי בשנת 1965: "אחי הבכור איתמר נולד עוד בכיסופים," מספרת רותם, "ואילו אני נולדתי מיד לאחר הגעתם למושב תימורים.

לאחר מכן נולד יניב אחי הצעיר. שם משפחתי בן זאב הוא אכן מנישואי הראשונים. נולדו לי שתי בנות: אבישג, המתגוררת עם משפחתה בתימורים ולאחרונה ילדה את נכדתי הראשונה קמיל. בתי השנייה עתליה מתגוררת בת"א.

בנוסף מתגורר איתנו בנינו, רוברט, שכיום הוא חייל בצה"ל. כבת זוגתו של אלישע, אני חיה את אומנות העץ לצידו ואיתו מהיום שנהיינו זוג. העץ והעבודה עם עץ תמיד היו מרכז העניין, התשוקה, הפרנסה והעבודה.

יצירתו של אלישע רובינף בהשראת עולם המים
יצירתו של אלישע רובינף בהשראת עולם המים

גם לי נגיעה באמנות, מילדות אני מציירת, עסקתי בהכנת תכשיטים, אלישע בנה לי שולחן מיוחד לכך. בנוסף אני עוסקת בהדרכת מחול מזרחי שנים רבות (מלמדת ריקודי בטן כבר 15 שנים), ושרה במקהלת נשים – מקהלת שירה, במוא"ז מטה יהודה"

רותם מפרטת שרובינוף והיא מנהלים ביחד ומהבית את העסק שלהם, חברת "עץ או לוג בע"מ" ליבוא כל מוצרי החריטה מאנגליה.

זהו העיסוק העיקרי שלה, כאשר בן זוגה ממשיך במקביל ללמד חריטה בוקר וערב: "אנחנו מאד מרוצים לחיות בתימורים.

כיום תימורים הוא מושב קהילתי, שחלק מתושביו עדיין מאוגדים גם באגודה החקלאית שהיא המושב השיתופי המקורי.

האגודה החקלאית עברה הפרטה ושיוך נכסים, כמו מושבים שיתופיים וקיבוצים רבים. אחי הבכור איתמר מתגורר עם משפחתו בתימורים ואחי הצעיר יניב במודיעין. אני חברה באגודה החקלאית."

בית עץ – בית נעים ומיוחד לחיים 

רונבינוף "חלק ניכר מחיינו הקדשנו לבניית הבית הפרטי שלנו בתימורים. זהו לא בית סטנדרטי, זהו בית העשוי כולו מעץ שנבנה בשלבים. לבנות בית מסוג זה בשבילנו הוא הרפתקה, כל שלב בפני עצמו, שיחד יוצרים יצירה אומנותית שימושית, שמאפשרת לנו לחיות ולהנות מהבית.

משנת 2000 אנחנו נהנים מהתחושה הנעימה והחמימה שנותן העץ. לגור בבית שבנינו זו גאווה גדולה בשבילנו, כי אנחנו אוהבים כל מה שיש בו. הבית גם עבר שינויים בהתאם לתקופה ולצורך, ילדים שבגרו ועזבו וכדומה."

הבית עצמו בנוי משני חלקים: ריבוע קטן יותר, שבו ממוקמים: מבואת כניסה, הסלון ופינת האוכל וכן, ריבוע גדול שבו ארבעה חדרי שינה ומטבח. הקומה השנייה, שכוללת את חדר הורים וגלריה, נמצאת בחלל שיצר משולש הגג. 

רובינוף: "אומרים שהאדם הינו נוף מולדתו והבית שלנו משקף את אישיותי ואהבתי לאמנות ולחומרים עציים. המחשבה היצירתית על כל קטע וקטע בבית אפשרה לנו יד חופשית, כשהאמנות משתלבת עם הפרקטיות והפונקציונאליות אך לא ויתרנו על המקוריות, בשילוב והתאמת החומרים.

"לדוגמא: הבית מעוצב בצורת אסם אמריקאי בסגנון עתיק, קורות השלד הובאו מפנסילבניה. מצאנו באינטרנט ספק ונסענו לשם עם התוכניות, בכדי להזמין את קורות העץ, שייחתכו בדיוק באורך ובעובי המתאים.

אלישע רובינוף בעבודתו בסדנה שבביתו
אלישע רובינוף בעבודתו בסדנה שבביתו

הקורות המיוחדות יוצרות צורת משולש, חשופות בחלל ומהודקות זו לזו באמצעות חתיכות עץ. הלחץ ביניהן מחזיק את עומס הגג, ללא צורך במחברים."

הם מנמקים שזו שיטת בנייה עתיקה, בה השתמשו בארצות הברית לבניית אסמים גבוהים. בארץ אין אפשרות להשיג קורות בסגנון זה ולכן היה צורך בנסיעה.

בתוך הבית חולק החלל באמצעות קירות גבס, שלא חופו בעץ בגלל חששם שייווצר גודש ויזואלי. רצפת עץ מלא הונחה בכל החדרים, למעט במטבח ובחדר הרחצה של הילדים, שרוצפו באריחי קרמיקה.

"לכל פרט ופריט חשבנו רבות, על האיכות והנראות, לדוגמא: דלתות הכניסה העשויות מעץ אלון צרפתי יפה; פינת האוכל נעשתה מעץ אלון בן 300 שנים;

ארונות המטבח מעץ פדוק, שהוא עץ אפריקאי קשה ונדיר, עם מראה ייחודי, אך מקורי יותר הן ידיות הארונות, שגולפו מענפים שנאספו בשדה הסמוך."

בן זאב מציינת שעם כל הניסיון של בן זוגה בעבודה בעץ, הם הביאו את התוכניות והמאווים שלהם, לאיש מקצוע בכדי לקבל עצות ואישורים. כך הגיעו לאדריכלית עמית צור מניר בנים, שסייעה ויעצה בתכנון ובהגשת התוכניות המפורטות. שיצאו לאישור וביצוע.

לבניית הבית השתמשו בעצים שונים: אורן מסוג ספרוס; ארז שעמיד לפגעי מזג האוויר ואדיש למזיקים ולכן נבחר לחיפוי החוץ; דאגלאס פייר – עץ מחטני כמו האורן שגדל לגבהים, שהובא מפנסילבניה ומרכיב את שלד הבית.

בתי עץ ושרפות 

השאלות העיקריות הנשאלת במיוחד בימים אלו, מה גורלם של בתי עץ שיצטרכו לצערנו אולי, להתמודד עם יש שרפות והצתות. וכן העניין האקולוגי, הממליץ תוך שמירה על עקירה ושימוש יתר בעצים לצרכי האדם. מה בדיוק היתרונות בבניית בתי עץ? האם הם מתאימים לעידן המודעות האקולוגית? 

רובינוף: "כמו בכל דבר לבית מסוג זה יש יתרונות וחסרונות. בכל העולם בונים בעץ ובכל העולם גם יש שריפות מידי פעם. אגב, בית רגיל נשרף באותה מידה. כיום יודעים כיצד להגן גם על בתים מעץ, ישנם חומרים מעכבי בעירה, בשילוב מערכות משוכללות לגילוי עשן ואש."

כיום ישנם יערות שניטעים במיוחד, על מנת לשמש כחומר גלם לבנייה, בכדי להימנע מכריתת יערות טבעיים. זה קיים בכל העולם. ניתן להגן גם על בית מעץ משריפה, זה לא מסובך.

היתרונות המובהקים הם הבידוד, הגמישות של השלד שמונעת סדקים כשהאדמה זזה, וכן כמובן יתרון גדול בנושא רעידות אדמה: "בנייה בעץ היא מהירה יותר, איכותית יותר, מדויקת יותר ועמידה כמעט לחלוטין לרעידות אדמה.

קל יותר להגיע לתוצאה טובה בעץ מאשר בטיח ובבלוקים מבטון. כל העולם בונה מעץ, רק במזרח התיכון בונים מבטון, בעיקר משום שהעץ הוא לא חומר גלם שקיים באזור בהיצע גדול".

בן זאב מוסיפה: "הסטיגמה שיש לעץ לא מוצדקת. נכון שהוא חי וזז ומתעוות. אבל אני מסתכלת על בתי אבן רגילים, ורואה את כמות התיקונים לה הם נדרשים. כי הקירות נסדקים כתוצאה מתזוזות האדמה. למרות חוזקו של העץ – הוא גמיש." 

תלמידים מעריצים 

שקד חג'בי (40), דור שלישי ובן ממשיך ממושב יכיני, למייסדי המושב סאלם וציונה מדמוני ז"ל. שקד הוא מהנדס תוכנה במקצועו העובד בתעשייה הצבאית ומאזן את עבודתו עם חדוות כפיים ביצירות מעץ

"הגעתי לרובינוף לפני כשלוש שנים וזאת לאחר 11 שנים בפורומים שונים של נגרות ועץ ברשת. אני לומד אצלו בקבוצה של שלושה תלמידים, זהו כייף אמיתי וטהור."

"הכול מתחיל מאישיותו החמה, המקצועית והמתמסרת. למרות שיום העבודה שלי עמוס וצפוף, אני מחכה כל שבוע להגיע לסדנה. מרגש אותי להיווכח איזה ראייה למרחוק יש לו, ליצירותיו ולעבודותינו."

האמן אלישע רובינוף מהמושב השיתופי תימורים עם שלל העבודות שלו
האמן אלישע רובינוף מהמושב השיתופי תימורים עם שלל העבודות שלו

"אמן עם המון ידע וניסיון שפתח אותי למסלול יותר אמנותי ובעיקר, האוזן הקשבת שלו, תמיד אפשר להתקשר אליו גם שנתקלים בבעיה."

אפי כהן (62), מהיישוב הקהילתי לבון בגוש משגב. לאחר קריירה צבאית בחיל הנדסה, אפי משמש מפקח על פירוק מוקשים בצפון. תחביבו מזה שנים לאסוף עטים מיוחדים ואף ליצור להם מעטפת מיוחדת אומנותית ומקורית: "הגעתי לרב אמן רובינוף בתקופת הקורונה, כמתנה שקיבלתי מהמשפחה.

עד כה למדתי כשלושים שיעורים ואני נהנה ולומד בשיעור פרטי. אני מוכן לאחר יום עבודה שלם לצאת לנסיעה של כשלוש שעות, צד אחד, בכדי להגיע לתימורים, כי התמורה המקצועית היא פשוט תענוג.

רכשתי ממנו מכונת חריטה מיוחדת לעטים שלי והאוסף רק התעשר, בשילוב חומרים ורמת ביצוע מעולה. ובכלל – נחשפתי לעולם קסום מיוחד ועל כך אני מודה."

אלישע רובינוף מושב תימורים | צילום, אלבום פרטי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

 לד"ר הני זובידה, מרצה למדע המדינה במכללת עמק יזרעאל, יש מדור בערוץ הכנסת בשם "משכן לילה" שבה הוא מביע את דעתו על נושאים שונים ומראיין אנשים שלדעתו יכולים לתרום לדיון. את המדור על שידוריו ניתן למצוא ביו-טיוב. 
4 דק' קריאה
אלון קשי היה קצין ביטחון בקונסוליה הישראלית בניו יורק, בזמן בו אירעה התקפת הטרור. צילומים ומסמכים מאותו אירוע מטלטל נשמרו אצלו בקופסה שחזרה אתו ארצה. בנו גילה את הקופסה במהלך ניקיונות בית בתקופת הקורונה  ה-11 בספטמבר 2001 נצרב בתודעתנו
4 דק' קריאה
בגיל 40 קיבל  אייל אגוזי מבית השיטה את הבשורה המרה שהוא חולה פרקינסון. על עטיפת ספר השירים הראשון שהוציא, "שירים אל תוך הים",  הוא כתב "במקום לשאול 'למה אני', אמרתי תודה על כך שקיבלתי הזדמנות שנייה, ויצאתי למסע למצוא ולהמציא את עצמי מחדש"
4 דק' קריאה
ספר הביכורים של הילה פלורסהיים-בראון, עוסק בהתמודדותה של גיבורת הספר מול שלושת הגברים שבחייה: אביה שנפל בשבי המצרי במלחמת יום הכיפורים, בנה הסובל משיתוק מוחין ובעלה האמריקני שחי בארץ בתלישות  "זר לא יבין" (הוצאת נופך ספרים), הוא ספר הביכורים של הילה פלורסהיים-בראון (45) המתגוררת כיום בעיירה רוקוויל שבפרברי וושינגטון די.סי, ארה"ב. הילה נולדה בקיבוץ מגידו וגדלה בקיבוץ דן, לאב פדוי שבי שנפל בשבי המצרי במהלך מלחמת יום
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן