יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2023 03 14 142537

"אפשר לחיות יחד, האדם, השדה, החקלאי, הנחל וחיות הבר" 

7 דק' קריאה

שיתוף:

טוען אסי אליה, מנהל אגף איכות סביבה במועצה האזורית עמק יזרעאל, שכל חייו שירת בצבא, עסק בחקלאות ושירת בתפקידים ציבוריים * "עמק יזרעאל הקדים את המדינה גם בנושאי פסולת ומיחזור," טוען אליה, תושב שמשית. "העברת הפסולת למיחזור במקום הטמנה חוסכת למועצה מדי שנה כ-3 מיליון שקלים" 

כשאנו מתבוננים על מה שקורה היום בנושא איכות הסביבה, נראה שככה הדברים היו מאז ומעולם, אבל כשאסי אליה החל לנהל את אגף איכות הסביבה במועצה האזורית עמק יזרעאל, בשנת 2007 – היו פני הדברים שונים לחלוטין. עד אז הייתה מחלקה במועצה שטיפלה בפינוי אשפה ומעט מיחזור. חייבים לזכור, שכל נושא איכות הסביבה הוא נושא שמתפתח כל הזמן. דברים שנראו לנו הזויים לפניי עשר ועשרים שנה, נראים היום כמובנים וברורים מאליהם.  

נדמה שאסי מגויס רוב חייו עבור הציבור. אסי נולד וגדל במושב אביטל שבחבל תענך. הוריו, שכל חייהם חקלאים, גידלו חמישה בנים. אסי הוא הבן השני במשפחה.  

אסי: "מאז שאני זוכר עצמי עבדנו כולנו במשק. גם בבקרים לפניי היציאה לבית הספר ובוודאי שעם החזרה הביתה מבית ספר עבדנו בכל תחומי החקלאות. הייתה לי ילדות יפה, לימודים בבית ספר יסודי בניר יפה ובהמשך באורט עפולה במגמת מחשבים. הגעתי ללמוד באורט במגמת מחשבים, יחד עם נערות ונערים מכל האזור, במטרה להתגייס ליחידת ממר"ם – יחידת המחשבים של צה"ל. רק אחד מאיתנו התגייס ליחידה.  

"בחרתי להתגייס לגולני בהתאם למסורת עליה גדלתי, בהשראת הדודים שלי. אנחנו חמישה בנים, שלושה שרתו בגולני, אחד באגוז ואחד בשייטת 13, וכל זאת בתקופה מאוד לא פשוטה של שירות בדרום לבנון, במקביל לאירועי האינתיפאדה הראשונה. אמא שלי גיהצה מדים מדי מוש"ש כמעט 20 שנים ברציפות. לי היה ברור שאני מנתב את חיי לשירות קבע וקריירה צבאית.  

"לאחר סיום קורס קצינים שירתי כמ"מ בגולני, תחת פיקודו של ארז גרשטיין ז"ל וממש לפני היציאה לקורס מ"פים, בעת הכנה לפעילות מבצעית, נפצעתי מפיצוץ אמצעי חבלה. לאחר כשנה של אשפוז ושיקום נאלצתי בצער רב להשתחרר מהצבא. את קורס המ"פים ומג"דים השלמתי בשירות המילואים. אני בן 53, סמח"ט בחטיבת כרמלי ואשרת במילואים כל עוד אוכל לשרת.  

"לאחר שנתיים שהות בחו"ל, עבודה וטיול, חזרתי לארץ ויצאתי ללימודים אקדמאיים במקביל לעבודה במועצה האזורית יזרעאל כמדריך נוער במחלקת הנוער. התחלתי כמד"ב בכפר ברוך ושנה אחר כך התקבלתי לתפקיד מנהל  מחלקת הנוער במועצה למשך כ-15 שנים. זו הייתה התקופה המשמעותית והיפה בחיי." 

עבודה עם בני הנוער 

אסי נשוי לזהר אקרמן, בת מושב בית לחם הגלילית, שאף היא עבדה כמדריכה בוגרת במועצה, והם גרים היום בישוב הקהילתי שמשית שבעמק יזרעאל.   

אסי: "כשפגשתי את זוהר כבר גרתי בשמשית, הייתי בין הראשונים שעלו לשמשית. שמשית הייתה גבעה חשופה שהפכה אט אט מאתר בנייה ליישוב ירוק, מבוסס ומבוקש. עלינו לקרקע בשנת 2000, מספר משפחות. התנאים היו מאד לא פשוטים. לא היה חיבור לחשמל, חיינו מספר שבועות עם גנרטורים ובלי כביש גישה, ממש תחושה של יישוב הארץ וציונות. הייתי התושב השמיני שעלה לקרקע. 

"נחזור למחלקת הנוער, עם קבלת האחריות על המחלקה, צוות המדריכים ואני החלטנו שבמקביל לזהות התנועתית של תנועת בני המושבים נבנה יחד תנועת נוער מקומית, שלימים נקראה 'נוער עמק יזרעאל'. המטרה הייתה יצירת מערך תוכן ערכי וחווייתי עליהם נחנך את הנוער, מערך של חינוך לידיעת ואהבת הארץ, עם סיורים טיולים מסעות והשתלמויות, שרובן תוכננו והופקו על ידי צוות המחלקה. היינו כ-35 אנשי צוות – מדריכות ומדריכים שישבו חשבו הפיקו ותכננו את כל הפעילויות. מיסדנו מוסדות נוער, כמו מועצת נוער אזורית ו-מועצת מדצי"ם ובבית מחלקת הנוער במועצה נכחו חניכות וחניכים בכל שעות היום. 

"תוך שלוש שנים צרפנו לתנועת הנוער האזורית את כל קיבוציי התק"ם, קיבוצי השומר הצעיר, היישובים הדתיים והמיעוטים. כל ילדות וילדי העמק יצאו להשתלמויות מסעות וטיולים יחדיו. נוער עמק יזרעאל הפך לקהילה אזורית בה נפגשים כל ילדי ונערי המועצה. הבסיס היה הנוער, אבל ההדהוד היה לכל יישוביי ותושביי הקהילה.  

"אחד המסרים שהיה חשוב לנו להעביר לנוער עמק יזרעאל היה: 'עידוד יציאת בוגרי העמק לשנת שרות והליכה למכינות קדם צבאיות. בשנים הראשונות בודדים היו יוצאים ובעיקר לגרעין עודד. היום, ביישוב שלי שמשית, אני מעריך שכ-70% מבני הנוער, שהם גם כ-70 נערות ונערים, נמצאים במכינות ושנות שירות. להערכתי מציאות זו רלוונטית ליישובים רבים בעמק."  

אסי מאמין בחינוך והוא עצמו מעיד על הכח שבחינוך: "אני עצמי גדלתי גם על מורשתו של יוסי יפה ז"ל, אני זוכר שבטיולים לזכרו, אמרו שיוסי יפה האמין בשילוב של חינוך, חקלאות ובטחון. ועוד כשהייתי נער חשבתי לעצמי שזה שילוב ראוי וכזה ארצה להיות. 

Screenshot 2023 03 15 104711
אסי אליה ובנו יואב על הטרקטור. אלבום פרטי

למען הטבע והסביבה 

"אנחנו אמנם גרים בשמשית אבל זהר ואני ילדים של חקלאים. להורים של זהר כרמי זיתים בבית לחם הגלילית ולהורים שלי יש מטעי לימונים במושב אביטל. כך גם מחנכים את ילדינו – כולנו יחד עובדים במשקים של ההורים כשנדרש." 

זהר, אשתו של אסי, היא עורכת דין פלילית שעבדה בפרקליטות וכיום עובדת בג'וינט. לבני הזוג שלושה ילדים: עמית הבכורה נמצאת כעת במכינה קדם צבאית (איך לא), איתן תלמיד בכיתה י' – ויואב, הבן הקטן, תלמיד כיתה ז'. "אנחנו מנהלים אורח חיים מאוד קהילתי," מוסיף אסי, "אנחנו מעורבים בוועדות היישוב, בבתי הספר ובכל מוסד אפשרי, זהר כעת חברת וועד ביישוב." 

ספר לי על נקודת מפנה בחייך 

"מלחמת לבנון השנייה, אני מניח שחזרתי ממנה קצת אחר. שירתי כסגן מפקד גדוד הסיור של החטיבה. היחידה שלי לחמה תקופה ממושכת בלבנון והייתה מעורבת באירועים קשים טרגיים – וזו גם ככל הנראה הסיבה  לשינוי בחיי. לאחר המלחמה הרגשתי צורך 'לקחת הפסקה' שהחזיקה מספר שבועות. מייד מוניתי למג"ד הגדס"ר, התחלתי לימודי תואר שני וקבלתי את הניהול של אגף איכות הסביבה במועצה האזורית עמק יזרעאל. 

"באותן שנים לא הייתה ממש מודעות לנושא איכות הסביבה. באוניברסיטה למדתי לתארים ראשון ושני בגיאוגרפיה, לימודי סביבה ומדעי כדור הארץ. באותן שנים, במסגרת הלימודים ובטיולים הרבים במקומות שונים בעולם, התוודעתי למגמות הסביבתיות. הבנתי את גודל ההשפעה שלנו כבני האדם על משאבי הטבע הנכחדים. במקומות רבים בעולם כבר דיברו על התחממות גלובלית ומושגים דומים בעולם הקיימות. 

"באותן שנים היה זלזול גדול במשאבי הטבע ובנושאים של איכות הסביבה. חוסר המודעות והרגישות הובילו לכך שאיבדנו נכסי טבע רבים ואחרים כמו הכינרת וים המלח שנפגעו קשה. אנו מחויבים לסביבה שלנו וחייבים לשמור על האיזונים שבין הטבע לצרכי האדם. 

"ההחלטה לנהל את האגף איכות הסביבה הגיעה ממקום ערכי ועם קשר ישיר לדרך בה גדלתי, על ערכי עבודת וכיבוד האדמה הטבע והחקלאות. האגף איכות הסביבה הפך לארגון גדול חשוב ודומיננטי בחיי הקהילה בעמק. אנחנו באגף נהנים מתמיכה, דחיפה וגיבוי מלא של ראש המועצה האזורית אייל בצר

"חברי ואני באגף עוסקים בתחומים רבים, בשימור ופיתוח השטחים הפתוחים. יחד עם קק"ל, רשות הטבע והגנים ורשויות הניקוז, אנו עוסקים בשיקום ופיתוח נחלים רבים בעמק, שימור אתרים יערות וחורשות. יחד פיתחנו ויצרנו שבילי הליכה לאורך נחלים רבים בעמק, כמו גם שבילי הליכה וסינגלים. כך אנו מנגישים את השטחים הפתוחים לציבור הרחב. 

חקלאות וסביבה זה לצד זה 

"אנחנו מאמינים ויודעים שאפשר לחיות יחד, האדם, השדה החקלאי, הנחל וחיות הבר. שטחי המועצה הם כ-350,000  דונם. השטחים הפתוחים והחקלאיים מהווים את רוב השטח. אנו חייבים לאמץ את עקרונות 'חקלאות בר קיימא'. באגף יש לנו שתי עובדות נמרצות המרכזות את נושא החינוך הסביבתי, בגני הילדים ובבתי הספר. הן אחראיות על התוכן הסביבתי, כאשר המוקד הוא חינוך חוץ, ולמידה מחוץ לכותלי בית הספר. ישנם גנים וכיתות בית ספר שיום אחד בשבוע לומדים מחוץ לכותלי בית ספר. רכזות החינוך מקיימות השתלמויות לצוותי החינוך בבתי הספר וגני הילדים ואפילו לסייעות. ההשקעה בחינוך תבטיח את המודעות לשנים הבאות שתהיינה מאתגרות יותר. 

"אנחנו מוצאים מרחבי עשייה בכל יישוב. כך לדוגמא, ביישוב מנשיית זבדה, יישוב שבו לא היה אף לא שטח ציבורי ירוק, אנו משלימים ממש בימים אלה הקמת בוסתן, וזאת על מנת שיהיה לילדיי הישוב מקום ציבורי ירוק עם עצים וצמחייה. פורום נשים בישוב העלה את הצורך והרצון להקים גינת ירק – הרמנו את הכפפה ויצרנו מרחב ירוק ונגיש.  

"אנחנו מובילים באגף שינוים בתחומים נרחבים, למשל, בעמק לא שורפים או מטמינים גזם. כמעט בכל יישובי המועצה מרסקים את הגזם ורסק הגזם מוחזר כמשאב טבעי לקרקע.  ביישובים אוספים את הגזם, מרסקים אותו ומשאירים על הקרקע. זהו חומר אורגני טוב שמחפה את הקרקע." 

החקלאות היא מפגע לאיכות הסביבה?   

"החקלאות היא צורך וערך אבל אנחנו מחויבים לחדשנות ולקדמה. אני זוכר כילד את אמא שלי עם מרסס על הגב, וגם אני כנער הייתי קם בבוקר לרסס את השדות עם טרקטור ומרסס בו. היו אז חומרים כמו ראונדאפ, דו קטלון ועוד רעלים. הטרקטור היה פתוח והייתי ללא כיסוי פנים. היום אני מבין שנשמתי רעל. באותם ימים – עשב או צמח בר נחשבו למפגע, ללכלוך ושדה 'נקי' נחשב לטוב. היום שיטות הגידול הפכו לשיטות מודרניות, מרססים הרבה פחות, עשבים נחשבים כמועילים ורסק גזם הוא סוג של דשן. היום מבינים ששדה חקלאי לצד נחל זורם יהיה כנראה פורה יותר." 

אסי בחזונו ראה ופעל ביחס למגמות ברמה הלאומית ולא הארצית: "אין שום סיבה שתושבי המועצה לא יתנהלו כמו תושבי אירופה בכל הקשור לפסולת, קיימות ושימור טבע וסביבה," הוא אומר. 

בזכות שיתוף הפעולה של תושבות ותושבי המועצה, זכה האגף במקום הראשון בפרס הקיימות בשנת 2022, וזאת שוב, הודות לשיתוף הפעולה של תושבי המועצה והגיבוי המלא מראש המועצה. 

"הנושאים בהם עוסק אגף איכות הסביבה הם רבים. ככל שהשיחה עם אסי נמשכת, נפרשים ונפתחים תחומים חדשים: "עמק יזרעאל הקדים את המדינה גם בנושאי פסולת ומיחזור," טוען אסי. "תושבי המועצה אף הם תומכים ושמחים לקידום הנושא. הכנסנו את הפחים הכתומים  בכל בית  בתחומי המועצה. העברת הפסולת למיחזור במקום הטמנה חוסכת מדי שנה כ-3 מיליון שקלים." 

המודל שאסי עשה במחלקת הנוער, אותה ניהל בעבר, ממשיך לעבוד גם באגף איכות הסביבה. 

אסי: "כשניהלתי את מחלקת הנוער, הקפדתי על קיומן של ועדות נוער, שיהיו נציגי הקהילה בקבלת ההחלטות ויישומן. המודל הזה יצר מעורבות מאד גדולה והגביר את מעורבות הקהילה בנוער. העתקתי את המודל הזה גם לתחום הסביבה, וכיום יש באגף עובדת במשרה מלאה, שמשמרת את הקשר מול וועדות איכות הסביבה ביישובים ומול הקהילות. אני מאמין בשיתופי פעולה. הוועדות עוסקות בתחומים רבים ומגוונים ובהתאמה לצרכי כל קהילה ויישוב." 

מסתבר שהנושאים בהם עוסק אגף איכות הסביבה של עמק יזרעאל הם רבים ומגוונים. בשנים האחרונות בהרבה ישובים מוקמות גינות קהילתיות, חנויות יד שנייה ועוד. האגף עוסק באכיפת איכות האויר, החל מפיקוח על מפעלים, דרך חינוך, חקלאות וכלה במיחזור ובתרבות הצריכה – עולם עצום וגדול.  

במושב אביטל 

אי אפשר שלא לספר על הבית בו אסי גדל.  

אסי: "הוריי עלו בגיל שנה מעירק. יש להם מספר גרסאות אבל בגדול המסלול שעשו מיד עם עלייתם היה במעברת כפר חסידים, משם למעברת נהלל, תחנה קצרה בגניגר והשתקעות במושב פרזון. שמות המשפחה של שני הוריי שונה עם העליה לארץ לאליהו (על שם הסבים שלהם) ולשני הסבים שלי קראו דוד. בצעירותה, אמא שלי הייתה רועת צאן בגלבוע – והיא מספרת שהייתה יוצאת עם העדר ביום ראשון על סוסתה וחוזרת לביתה בסוף השבוע. בהמשך, עם נישואיהם, היו הוריי בין מקימיי המושב בסמוך, מושב אביטל. רוב התושבים באביטל הם חברי הילדות וקרובי משפחה שלהם." 

באותן השנים, הזוגות הצעירים ממושב פרזון יצאו לאביטל או למיטב. הצעירים יותר הקימו את מגן שאול – והדור שלאחר מכן היה ממקימי הישוב גן נר. זמירה האם, ילדה חמישה בנים והיא והחזיקה את המשק. בהתחלה רפת חולבות, אחר כך חממות וורדים, לול מטילות, לול פיטום, הדרים וירקות. לא הכל יחד.  

נורי האב עבד כמפעיל טרקטור בחברת א.ל.צ ובהמשך עבד כעצמאי: "אני זוכר את אמא שלי סוחבת ארגזי סלק אדום על הכתפיים, אמא ניהלה את חיי הבית והמשק ואבא פירנס," נזכר אסי. "אנחנו הילדים היינו קמים מוקדם, עובדים במשק לפחות שעה לפני בית הספר ומיד כשחוזרים שוב – ישר למשק. כך היו כל ילדי המושב. היה לנו משק גדול עם מספר ענפים. המצב הכלכלי בבית היה יחסית טוב. כולנו עבדנו וההורים דרשו מאתנו להיות גם תלמידים טובים. עבודה קשה."  

במושב אביטל נהוג שבן הזקונים הוא הבן הממשיך. כך מקובל וכך קורה. אחיו הצעיר של אסי הוא הבן הממשיך והוא זה שהורים יחיו ויזדקנו לידו. "אצלנו אין את סוגיית 'הבן הממשיך'," הוא אומר. "יש הסכמה באהבה גדולה בין בני המשפחה שהצעיר נשאר במשק ההורים." 

לאן פניך אסי? 

"כ-30 שנה אני במגזר הציבורי ואני מניח שכך יימשך." 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נחמיה מצוינים ממושב הודיה מספר לעמרם קליין על השתלשלות חיו ואיך הצליח לשלב בין חקלאות לחיים כלוחם אש במערך הכבאות וההצלה * סיפור חיים  נחמיה, יו"ר עמותת רֶשֶֶף, איגוד הגמלאים של מערך הכבאות וההצלה,
3 דק' קריאה
בשעה טובה ולאחר שנה מאומצת ועקבית, הערב התכנסה ועדת המנכ״לים שהוקמה מכח החלטת ממשלה 1752 לעניין קביעת מכסת עובדים זרים, בה קבענו לראשונה כי מכסת העובדים הזרים לחקלאות תעמוד בשנה הקרובה על 70,000. בהתאמה,
״מדובר בהחלטה חשובה אשר מחזקת את החקלאים בישראל המשוועים לידיים עובדות כדי לספק תוצרת חקלאית ולהמשיך ולחזק את ביטחון המזון של אזרחי ישראל. חקלאי ישראל ממשיכים לעבוד ולעבד את אדמותיהם בגבולות, זאת תחת אש
תפוחי אדמה, צנוניות, עגבניות שרי וגם בטטות. השטחים החקלאיים בעוטף עזה מספקים כ-50% אחוז מסך הדרישה הקלורית השנתית של אוכלוסיית ישראל. קבוצת מחקר מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב בחנה את השפעת המלחמה על ייצור המזון באזור

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן