יבול שיא
הרפת והחלב
בועז אלקיים מנגן על גיטרת מטיילים פרי עבודתו עם סאונד קאנטרי מיוחד

בונה הגיטרות מאלוני הבשן

10 דק' קריאה

שיתוף:

במשך 12 שנה נדד בועז אלקיים באירופה ובאמריקה הדרומית והצפונית על גבי אופנוע, כאשר תוך כדי טיול למד מבונים מקצועיים כיצד לבנות גיטרות – עד שהוא עצמו הפך לשם בינלאומי כבונה גיטרות ייחודיות * לאחר נדודים ארוכים, במהלכם חזר בתשובה והתחתן בפעם הרביעית החליט לתקוע יתד, חזר לישראל והיום הוא מתגורר במושב אלוני השן

הנוף מרהיב ביופיו, למרות מזג האוויר הסגרירי ואולי בגללו, ואחרי נסיעה ארוכה אני מגיע למושב אלוני הבשן שברמת הגולן, לסטודיו של בועז אלקיים, מוסיקאי ואומן בניית גיטרות בעל שם בינלאומי, שיצירותיו בתחום בניית הגיטרות הן לא פחות ממקוריות וחדשניות כאחד.  

"נולדתי בשנת 1964 בקרית ביאליק ואחרי הצבא, בספטמבר 85' נסעתי לטיול בחוץ לארץ, מה שמכנים 'הטיול הגדול' – רק שאצלי הטיול היה באמת גדול ונמשך כ-12 שנה. טיילתי 12 שנה רצוף בכל דרום אמריקה, כל מרכז אמריקה, כל צפון אמריקה, כל אירופה." 

איך עשית את זה? 

"היה לי אופנוע, יותר נכון כמה אופנועים ולכל מקום נסעתי באופנוע," אומר בועז, שולף ערימת צילומים ומראה לי צילומים ממסעותיו, את רובם צילם מהאופנוע – זה מניקרגוואה, זה מפנמה, זה ממקסיקו, זה מאלסקה וכן הלאה והלאה. "איך מימנתי את הטיולים? אז זה לא היה כל כך יקר לטייל. לא ישנתי במלונות, היה לי אוהל בודד, של בן אדם אחד. ישנתי ליד האופנוע. דווקא נתקעתי חורף שלם באלסקה, אבל נתקעתי במקום חם ונעים והיה לי כיף." 

"איך התפרנסתי? המצאתי קטגוריה שנקראת Traveling Guitar או בעברית – גיטרה לטיולים. אז לא היה דבר כזה והיום יש עשרות חברות שמייצרות את הגיטרות הקלות הללו. זו גיטרה שצריכה להיות יותר קטנה וקומפקטית, גיטרה שקל לשאת אותה ואתה לא נסחב איתה. הרעיון הוא שתהיה קטנה, שתיכנס לתרמיל…" 

בצילומים ניתן לראות את בועז הצעיר, בשנות ה-20 לחייו בונה גיטרות ומנדולינות, בכמה מהם כאשר שמו הבינלאומי יצא לו כבונה גיטרות קלאסיות. באחד הצילומים רואים את בועז מחזיק בגיטרה ענקית, יותר גדולה מקונטרבס.  

"זה צולם בכפר," מסביר בועז, "גרתי אצל בונה גיטרות במקסיקו ולפני שעזבתי זה היה פרויקט סיום שלי. בנינו אותה בכנסיה, כמה בוני גיטרות ביחד."  

בועז שולף עוד צילום, כשהוא מוקף בחורות יפיפיות: "זה אני, זה מתקופה של בערך שנתיים כשהייתי ספר ומעצב שיער בניו יורק. כל הבנות האלה היו דוגמניות תכשיטים של הארי וינסטון, התכשיטים הכי יקרים בעולם. אני רק עיצבתי להן את השיער, איפור והעבודה הייתה ב'וולדורף אסטוריה', שבזמנו היה המלון הכי יוקרתי במנהטן." 

נדדת המון שנים. מה היה ה"דרייב" לכאלה נדודים ממושכים? 

"התגייסתי לצבא ב-82 והשתחררתי ב-85, התגייסתי היישר לתוך מלחמת שלום הגליל הראשונה ויצאתי ממנה. אז יכול להיות שזה היה איזשהו תהליך של ניקוי. היום קוראים לזה פוסט טראומה, אבל אני לא ראיתי את זה ככה – ראיתי את הטיול הזה כחוויה של להתעורר כל יום במקום אחר, לראות דבר אחר ולהתחדש, להתחדש ולהתחדש… ובסוף זה מתישהו נגמר ואתה אומר לעצמך: 'אוקיי, בוא נשים יתד'. אבל גם כששמתי יתד ואשתי יכולה להעיד שעד לתקופת הקורונה, כל שלושה חודשים הייתי נוסע לחודש לאנשהו. זה משהו שחדור בעצמותיי, הקורונה כמובן השביתה אותי והנה עכשיו, חזרתי מקולומביה, שזו הייתה חוויה מרתקת." 

צילום מסך 2023 02 07 160704
בועז בצעירותו עם אחת מהגיטרות הראשונות שבנה. אלבום פרטי 

איך לומדים לבנות גיטרה? 

אז איך למדת לבנות גיטרות? אצל אותו מקסיקני? 

"לא, זה היה מין מסע כזה שלא נגמר, מסע שהתחיל כשהשתחררתי מהצבא והתחלתי לבנות גיטרות. אם אתה קורא לבניית גיטרות למטיילים ומכירתן עבודה – אז כן עבדתי תוך כדי טיול, אבל מבחינתי זה היה חלק מתוכנית לימוד שהייתה לי. 

"לא למדתי מבן אדם אחד – למדתי מעשרות רבות של בונים. התחלתי בספרד. ב-85', כחודשיים לאחר השחרור מהצבא, נסעתי לספרד ודפקתי על דלתות של בוני גיטרות ומכל אחד מהם למדתי משהו. היתה לי כבר אז מטרה מאוד ברורה – ללמוד לבנות גיטרות.  

"ניגנתי גיטרה רוב חיי, מגיל צעיר מאוד. למדתי קלאסי ובמקביל למדתי ג'אז ובספרד הקדשתי תקופה ללימוד נגינת פלמנקו, השתמשתי בטכניקות שונות אבל בסופו של דבר ניגנתי את המוסיקה שלי. לבנות גיטרות בצורה רשמית מספרדים לא למדתי – פשוט בגלל שהם לא לימדו. זה היה לפני עידן האינטרנט. 

"זה היה אחרי תקופת השלטון של פרנקו, לבנות גיטרות הספרדים לא הסכימו ללמד אותי – הרוב הראו לי את הדלת בנימוס, אבל מצאתי שאם אני אבקר בונים אני יוציא מכל אחד קצת מידע ועל זה הקפדתי. ביקרתי עוד ועוד בונים והטיול למעשה קיבל נופך של מסע לימודי. כך היה בכל הארצות, באירופה המשכתי לבקר בוני גיטרות, הגעתי עד צפון אירופה, סקנדינביה ובכל ביקור כזה השתדלתי להוציא משהו, אפילו משהו אחד בודד אבל חשוב.  

"מה שקרה שאחרי כמה שנים נוכחתי שאני יותר אינפומרטיבי ממה שאני מקבל אינפורמציה. מכל אחד קיבלתי משהו וזה נהיה הרבה ידע שיישמתי בבניה שלי. מאגורה לאגורה נהיה חיסכון גדול מאוד… ואז מצאתי את עצמי גם מעביר ידע, היה משתלם לארח ולשוחח איתי על הנושא. פרקטיקה היה לי פחות – ידע היה לי יותר.  

"באיזשהו שלב, בשל הצרכים שלי בתור מטייל, בניתי לעצמי גיטרה שיש לה צוואר רגיל אבל במקום גוף של גיטרה בניתי גוף קטן יותר. זה לא יוקלילי שהיא פשוט גיטרה קטנה ויש לה שלושה סוגים: בריטון, טנור וסופרן – אבל זה גם לא גיטרה קלאסית. לגיטרה יש אורך מיתר של פלוס-מינוס 65 ס"מ. ליוקלילי יש צוואר קטן, אבל אני בניתי גיטרה עם גוף קטן אבל עם צוואר תקני של גיטרה. זה כלי לאימון, לנגן מסביב למדורה זה בסדר. את הראשונה בניתי לעצמי ומטיילים מידי פעם היו מזמינים אצלי גיטרת טיולים וזה היה מחדש אותי כלכלית. כמובן שחייתי בצמצום, אתה רואה שהייתי 30 ק"ג פחות מעכשיו… 

"בניתי אחת ועוד אחת ועוד אחת ואת הפרקטיקה התחלתי לצבור. שנים אחרי שהתחלתי לבנות גיטרות רגילות (full size), מה שנקרא גיטרת קונצרטים, התחלתי למכור אותן ל-Guitars Salon בניו יורק, שהיא למעשה חנות מאוד יוקרתית לגיטרות, סוג של מוזיאון שגם מוכר גיטרות. עד היום יש שם כמה גיטרות שלי בתצוגה. יש שם גיטרה בתצוגה שחפרתי אותה מגזע שלם!" 

בועז אלקיים בצעירותו באחד ממסעותיו באזור האמזונס
בועז אלקיים בצעירותו באחד ממסעותיו באזור האמזונס. אלבום פרטי 

אני בטח לא מומחה לגיטרות, היום למשל, אתה מוצא גיטרה קלאסית פשוטה ב-300 שקל וזה יכול להגיד לעשרות אלפי שקלים. איך נוצר פער המחירים הזה? 

"תראה, האמת שגיטרה ב-300 שקל היא התמורה הכי גבוהה שאתה יכול לקבל לכסף שלך! כי ב-300 שקל האלה אתה באמת מקבל משהו שילד יכול להתחיל איתו. אז נכון שזה לא הכי מומלץ, אתה יודע, לא צריך להיות גאון בשביל להבין זאת, אבל כולנו יודעים שרוב הילדים, אחרי 2-3 שיעורים כבר לא בא להם לנגן יותר והם עוברים לדבר הבא, אז הם לא משאירים אותך עם חור בכיס. ואם אתה רואה שהילד שלך באמת מתמיד מספר חודשים או שנה תמימה, אתה יכול לשדרג לו בגיטרה איכותית והזולה תהיה לו לקומזיצים, שיהיה לו לשבת ולנגן במרפסת ואם יגנבו אותה לא יכאב. ואתה קונה לו משהו טיפה יותר רציני, וגם אז צריך להבין שזה טיפה יותר רציני רק במראה החיצוני, בתוך המבנה של הגיטרה ובצליל זה כמעט אותו דבר. 

"למה? כי יש כמה קטגוריות בבניית גיטרות והכי נמוכה זה גיטרה מדיקט. אז תחשוב שיש דיקט שבחוץ הוא יפה ויש דיקט שבחוץ הוא לא יפה. אחרי זה יש קטגוריה שבה כל הגיטרה דיקט חוץ מלוח התהודה, שזה כאילו 'המנוע של הגיטרה', אז אתה פה מתקדם שלב אחד. הצוואר יכול להיות משכבות של עץ, הוא יכול להיות מעץ זול, יש היום צווארים מעץ דחוס, אבל באמת לעשות שכבות מודבקות של דיקט או אבקת עץ זה יותר יקר מלקחת עץ אורן. אבל בדרך כלל הצדדים והגב מדיקט ולוח התהודה מעץ מלא – אז אתה קופץ מ-300 שקל כבר ל-2,000 שקל – וגם כאן לא הבאת את זה לאיזשהו שיא של איכות.  

"גיטרה שהיא ממש גיטרה טובה – מחירה מתחיל מכמה אלפי דולרים, כאשר כולה עשויה מעץ מלא! בגלל זה אמרתי לך שגיטרה בקניון שעולה 300 שקל היא התמורה הכי גבוהה שאתה מקבל עבור הכסף שלך… אני הרבה פעמים ממליץ להורים, שאתה קולט שהם לא רוצים להוציא הרבה כסף, כי הם לא יודעים אם הילד יתמיד – ואתה קולט שהילד ראה איזה סרטון וידיאו ופתאום בא לו להיות גיטריסט, אז אני אומר להם: 'לכו על ה-300 שקל, תנסו את זה'…" 

צילום מסך 2023 02 07 160856
בועז אלקיים מציג אחת מהגיטרות שבנה עשויה מעץ ברזילאי מיוחד 

מוניטין בינלאומי 

מידי בוקר בועז קם ויורד לסטודיו שלו במושב, שנצא לא רחוק מהרפת של אלוני הבשן. היום בועז ידוע כבונה גיטרות מאוד מוכשר ברמה הבינלאומית ופחות מוכר בארץ.  

אחד הדברים שמייחדים את בועז אלקיים כבונה גיטרה היא העובדה שהוא בעצמו מוסיקאי מוכשר, כפי שנוכחתי בישיבה אצלו בסטודיו. אין לי כל דרך להעביר את המוסיקה של בועז דרך דפי העיתון, אך תאמינו לי – הוא מנגן נהדר (כולל על עוד, כלי מיתר נפוץ במסיקה הערבית) ובסגנונות רבים ומפתיעים. על כל גיטרה שהוא בנה הוא מפליא לנגן, כלומר הוא יודע מה הוא רוצה מהגיטרות שהוא בונה – איך הצליל שהגיטרה תוציא צריך להישמע, תכונה שחסרה אצל רבים מבוני הגיטרות.   

איך קיבלת שם כבונה גיטרות בארץ ובעלם? 

"אתה יודע אנשים מדברים, כנראה מפה לאוזן כי אני לא מפרסם את עצמי, אף פעם לא פרסמתי את עצמי. האמן הישראלי הראשון שקנה ממני גיטרה הוא תום כהן, המנצח של התזמורת האנדלוסית ויש עוד. דיוויד ברוזה קנה ממני גיטרה, אבי סינגולדה יש לו גיטרה שלי ועוד אחרים. בארץ אני לא מפורסם כבונה גיטרות, בעולם כן, בארץ הרבה פחות, זה רק עכשיו התחיל. הרבה אנשים בכלל לא ידעו שאני בארץ, חשבו שאני עדיין חי בארה"ב או במקסיקו.  

"יש רשימה מכובדת של נגנים בעולם שקנו ממני גיטרה, אבל אני לא אפרט. יש אמנים ויש. לגבי אותו נגן מאוד מפורסם שהזכרת (נחשב לאחד הגיטריסטים הגדולים בעולם), יש לי ערימה של אימיילים שהחלפתי איתו, שהוא מאוד מאוד התעניין, אבל אחר כך הסתבר לי שהוא יותר התכוון לחינם או על עלויות. אני יותר התכוונתי לקבל כסף עבור העבודה שלי – אז זה לא הסתדר, אבל יש המון אחרים שהזמינו ושילמו ומאוד מאוד מרוצים. אז יש ויש ואני לא רוצה לפרסם את עצמי.  

"ג'ון מקלפלן, להבדיל מאותו נגן ידוע, הוא ג'נטלמן אנגלי שמשלם על הגיטרות שלו. כשהוא הגיע לקלמזו במישיגן, הוא הגיע לריצ'ארד שניידר, שהיה אחד המורים שלי. שניידר עבד אז בגיבסון, ב'קוסטום שופ' וג'ון נשאר נאמן לאותו בונה, אברהם הקטור, שהיה תלמיד של ריצ'ארד, בונה צעיר ומוכשר מאוד, ישראלי שההורים שלו הגיעו לאמריקה, וג'ון נשאר איתו שנים רבות, הוא בונה עד היום לג'ון מקלפלן. 

"אז לא כל מה שנוצץ הוא זהב ולכן אמרתי לך כשהתחלנו בראיון, אני לא אתן לך את שמות של האנשים בחו"ל כי הם שילמו, אצלי אין מתנות. בכלל, ברגע שאתה שומע על מישהו שמציין רשימה של שמות וכאלה, אז אתה מבין שהוא כנראה נתן את זה וכיו"ב." 

גיטרה מודולרית עם מנשא של בועז אלקיים
גיטרה מודולרית עם מנשא, יצירה של בועז אלקיים 

בסטודיו 

בסטודיו של בועז אני רואה גיטרה קלאסית אחת בתיקון, כמה גיטרות תלויות על הקיר, חלקי גיטרות מפוזרים בכל מקום וכן גיטרות קלאסיות, עוד וכלים נוספים, מלבד כלי העבודה המשמשים אותו בבניית הגיטרות. 

"כל הבלגן שאתה רואה פה זה הכל פרויקטים שאני עובד עליהם," אומר לי בועז. על הקיר אני רואה שתי גיטרות חשמליות מעניינות, עשויות מפלסטיק קשיח, אף הם פרי מוחו הקודח של אלקיים. 

"את המבנה של הפלסטיק אני תכננתי, זה פרויקט שאני עובד עליו הרבה מאוד שנים ובצורה מאוד מאוד אינטנסיבית בשלוש-ארבע השנים האחרונות – זו גיטרה מודולרית מפלסטיק, כלומר היא מתפרקת בקלות ובתוך עניין של שניות אתה יכול להחליף בה חלקים.  

"הפרויקט התחיל מתוך חזון שכל אחד יכול לקנות גיטרה מפלסטיק. זה התחיל מאב טיפוס ומה שאתה רואה פה זה אב טיפוס מספר 7. אבל כשהתחלתי להבין שרק הפלסטיק עולה פה בסביבות ה-180 דולר אז בוודאי אי אפשר למכור אותה ב-30… זה פלסטיק יקר, פלסטיק בהזרקה מדויקת ומועשר בסיבי פחם וכשאתה שם עליה פיק-אפ* של 300 דולר, אז היא כבר הופכת להיות גיטרה של 450 דולר. וכשאתה שם עליה מפתחות של 180 דולר שוב המחיר עולה ובקיצור, עם כל הרכיבים המחיר מרקיע שחקים, ויש את העבודה, ההרכבה, המילוי בחומרים שגורמים לאנרגיה של המיתר ללכת לפיק-אפ במקום להתבזבז. התוצאה היא שמדובר פה באחת הגיטרות הכי טובות בעולם, גם מבחינה של אינטונציה, גם מבחינה של דיוק, יש לה אקשן של מילימטר כשלגיטרות טובות בעולם האקשן שלהן הוא 2.5 מילימטר. יש לה עצמה והיא גם מחזיקה את הפיק-אפים הכי טובים שיש.  

"עם עיניים סגורות, נגנים העידו שהם לא ניגנו על משהו דומה לזה, אבל תחשוב שאתה יכול לבוא לגיטרה הזאת ולפרק את הגוף בשניה, להחליף פיק אפים שונים וגם לשים אותה על הריצפה עם זוג רגליות מובנה בתוך הגיטרה (אופציונאלי). בגיטרה חשמלית רגילה, העבודה שעכשיו עשיתי בשניה, להחליף פיק אפים, לוקחת לטכנאי כשש שעות." 

גיטרות שבנה בועז אלקיים
גיטרות שבנה בועז אלקיים 

בעל תשובה 

עם השנים התחתן בועז ארבעה פעמים(!). אשתו הראשונה הייתה הולנדית, השניה חצי צרפתיה-חצי דנית, השלישית אמריקאית ואשתו הנוכחית ואם ילדיו היא רות, ממקסיקו.  

לאחר 12 שנים בדרכים, כשהוא נשוי בפעם הרביעית חזר בועז לישראל: "בשנת 2002 חזרתי ארצה לקיבוץ איילת השחר, יש לי שם אחות, באתי לבקר אותה והיה אז איזשהו מבנה פנוי שיכולתי לקבל את בית המלאכה שלי ולאחסן אותו שם. בשלב הזה כבר בניתי גיטרות במקסיקו, היה לי שם בית מלאכה שהבאתי אותו לארץ במכולה, וזה בעצם כל מה שאתה רואה כאן. ב-2003-4 הגענו לאלוני הבשן מקיבוץ איילת השחר." 

דווקא אלוני הבשן, בסוף העולם שמאלה? לא חשבת לגור ליד הברנז'ה באזור המרכז, היכן שמרבית הלקוחות שלך מתגוררים? 

"לא, לא, רציתי רחוק ושקט. אני לא מפרסם והאמת שאני לא חושב מסחרי כל כך. אני כן מתפרנס מתיקוני גיטרות ומבניית גיטרות, מי שצריך לדעת שאני פה – יודע." 

בועז חי היום באלוני הבשן עם אשתו רות, שמוצאה ממקסיקו. לבועז ורות שלושה ילדים, עובד, שנולד במקסיקו וכיום חייל, נעמי, בשנת שירות לאומי בחיפה וישי, שלומד בפנימיה דתית בכפר חסידים. 

אלוני הבשן הוא מושב דתי, מושב שיתופי שעבר הפרטה. למרות שבועז לא נראה דתי, הוא דתי, שומר שבת, חגים ומועדים, מתפלל מידי יום ושומר כשרות. "לא רואים עלי, נכון, אבל זה עניין פנימי, זה לא עניין חיצוני. הוריי לא היו דתיים, אני בעל תשובה. אני שומר שבת לפי הרבנות האורתודוקסית ולא לפי הרבנות הרפורמית או הקונסרבטיבית.  

"חזרתי לפני מעל 20 שנה בתשובה, עוד כשהייתי במקסיקו. בעקבות טקס אינדיאני שעברתי הגעתי לתובנות, התחלתי לעשות בירורים על היהדות והאמונה. זה היה טקס דתי אינדיאני שבו לוקחים צמח פסיכודאלי. לאינדיאנים יש כמה צמחים כאלה, יש סן פדרו, יש מסקאל, יש פיוטה ועוד. הטקס שעברתי הוא טקס דתי שלוקחים בו פיוטה. זה היה באמצע המדבר במקסיקו, באוהל גדול, יש שם עזרת נשים, עזרת גברים, יש אש באמצע, יש שומרים על האש, יש שני פתחי יציאה וגם שם בכל אחד שומר, יש את השמאן, כהן דת אינדיאני ויש את הצוות שלו – טקס דתי אינדיאני לכל דבר. 

"הם לוקחים את זה כבר אלפי שנים. הם לא קוראים לזה סם פסיכודאלי הם קוראים לזה תרופה, מדיסינה, כי זה מרפא את הנפש, זה מביא אותך למקום יותר נכון. במקרה שלי, זה ריפא את הנפש והביא אותה למקום הנכון. זה ריפא את הנפש של בן אדם שנודד 16 שנה למקום שהוא בעל תשובה, זה החזיר אותי לחיק היהדות. אז נכון שההורים שלי ואחרים מסתכלים על זה ועלי כאילו: 'מה קרה לו? הוא התחפף' אבל אני מסתכל על זה שזה ריפא אותי והחזיר אותי למקום שלי. כמו שנאמר, הכל בעיני המתבונן. 

"אז לפני למעלה מ-20 שנה חזרתי בתשובה, דרך טקס אינדיאני. בסופו של דבר, בנוגע לתרופה שלהם, יש שני צדדים למטבע – איך שהם מסתכלים על זה ואיך שאנחנו או האדם המערבי מסתכלים על זה. אחי ואחיותיי וכמה מחבריי למשל מסתכלים על זה כדבר אסור, דבר קשה ושגם לא צריך להיות חוקי. מאידך, אם תשאל את האינדיאנים או אנשים יותר ספיריטואליים הם יגידו לך חד וחלק: 'זה חיבר אותי'. מלבד זאת, אצל האינדיאנים זו מסורת וגם תרבות, אף על פי שאתה מוצא את זה גם במקורות שלנו.  

אגב, לאחרונה עשיתי סרט תיעודי עם איציק הלפרין לערוץ 11 על מסע בן 20 יום אחרי האיוואסקה (משקה פסיכודאלי המופק מצמח שנחשב לסם פסיכודאלי ועוד כמה צמחים). זה צמח מטפס שמערבבים אותו עם צמח אחר וגורם לך להזיות רציניות ביותר או לריפוי עמוק ביותר. כמו שכבר אמרנו: הכול בעיני המתבונן. הסרט אמור לצאת לאור בעוד כחודשיים." 

* פיק אפ (בעברית: לקטן) רכיב אלקטרו-מגנטי שמלקט את התדרים, התזוזות והפרעות מגנטיות המתרחשות על הפלטפורמה עליה הוא מותקן: גיטרה חשמלית או כל כלי מיתר אחר. מבחוץ הוא נראה כמו מלבן מוארך המותקן מתחת למיתרים בצורה אופקית. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ואז אחיה הקטן, שואל: "לאן היא נעלמה?" והאם בכאבה נאלמת, והאב בצערו מקמט את מצחו – והם משתדלים, באמת משתדלים, לתת תשובות לילד קטן שמחפש את אחותו ולא מוצא הגיון במציאות החדשה  זה מתחיל
פרופ' חיים רבינוביץ', מדען עתיר-מעש ותהילה בתחום המחקר החקלאי, כיהן כדֶקָן הפקולטה לחקלאות ברחובות וכרקטור האוניברסיטה העברית בירושלים * בין היתר ידוע רבינוביץ' כמי שפיתח את עגבניות השרי באשכולות, שהפכו ללהיט עולמי * אחד
10 דק' קריאה
מה גורם לו לאדם להיות תמיד במקום של נתינה? * הנתינה של רון פרומרמן תמיד באה ממקום של לרצות לשמח את האחר, השמחה היא המוטו * במהלך חייו, רון מתנדב למען החיילים הבודדים, גם
7 דק' קריאה
אומנית, עוסקת בציור, איור ועיצוב גרפי. "נולדתי בכפר סאלד וגרתי כאן מרבית חיי. אדמת עמק החולה היא הבית שלי והנופים הם הלב, ואני לא מפסיקה להתפעל מכמה יפה הטבע שלנו כאן ומביעה את זה
2 דק' קריאה
המוות שפלש חזק מדי לתוך הקיבוץ, הריק שבין האין חג לאין חול וכלב חרדתי אחד *תמונה ראשית: תורן בכניסה לבארי. במקום יום העצמאות נפער חור  והינה, לפחות אצלי, השתרר לו פוס מוזר כזה. פוס
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן