you can look here xxx free
indiansexstories
tu dai tai tu.
יבול שיא
הרפת והחלב
החברים ממחזור מו בתי ספר חקלאי נהלל

כנס יובל למחזור מ"ו ביה"ס חקלאי בנהלל – התיישבות עם ציונות

9 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

בתחילת חודש יוני התכנסו בוגרי מחזור מ"ו שלמדו עד לשנת 1971, בביה"ס החקלאי תיכון ע"ש חנה מייזל שוחט בנהלל, נרגשים ומלאי זיכרונות וחוויות. הרעיון לכנס התגבש יותר מחצי שנה ביוזמת דורית ואיציק בוטנרו (סיון) – שני בוגרי המחזור, שנישאו והקימו משפחה. חלק מהבוגרים מתגוררים במושבים וממשיכים בחקלאות ובציונות הלכה למעשה

ערב אחד בסוף חודש ינואר קיבלתי הודעה ממש לא צפויה מהעבר הרחוק. זה היה איציק בוטנרו (כיום סיון), שהחליט עם רעייתו דורית בורנשטיין (סיון) ותומכים נוספים, לנסות ליצור קשר עם בוגרי מחזור מ"ו, שסיימו את לימודיהם לפני יובל שנים, בביה"ס החקלאי ע"ש חנה מייזל שוחט בנהלל. בית הספר נקרא היום כפר הנוער ויצו נהלל.

פגישת מחזור מ"ו? מבצע בהחלט לא פשוט כי חלק גדול מהחברים התפזר לכל עבר, חלקם לא שמרו על קשר, או לעיתים רק קשר רופף – והיו גם בוגרים שהעתיקו את מקום מגוריהם לחו"ל.

בוגרים בית ספר
בוגרי ובוגרות בוגרי מ"ו בבית הספר החקלאי נהלל

חצי שנה לקח לבני הזוג סיוון ואחרים לאתר ולאסוף את רוב שמות החברים, לארגן ולהתחיל לגבש את כנס המחזור – לחשוב ולתכנן את התוכן והכנת מצגת תמונות העבר, שתוקרן בפני הנוכחים. 

במחזור מ"ו למדו כ-60 תלמידים שהגיעו מכל קצוות הארץ, חלקם הגדול היו ילדי עולים חדשים, לצד ילדי ההתיישבות הוותיקה כמו יסוד המעלה, מגדל, שביי ציון ועוד.

חלק מבוגרי ביה"ס היסודי במושב נהלל למדו כאקסטרנים והיו גם ילדי עובדי הפנימייה והמשק. כולם יחד היוו כור היתוך שהוציא כשישים בוגרים, כיום בני 68-67 שנים. בהמשך למדו, עסקו ועוסקים במגוון מקצועות רחב. 

חלק מהבוגרים בחרו להמשיך להתגורר במושבות ובמושבים הוותיקים בהם נולדו, כמו: אלעד בצר בנהלל, מוטי עולמי במושבה מגדל, אביגיל סלומון ואסי דולינסקי ביסוד המעלה ומזל מלכא (זינגר) שהגיעה בגיל שנתיים למושב שדה יצחק.

אחרים בחרו לחיות בבגרותם במושבים אחרים: דליה סעדה (לביא) בכפר-קיש, זיוה דרומי (זוהר) בקדמת צבי, מיכל וייל (עין גדי) במושב יבול,  נורית קאפח (כפיר) בפצאל, מיקי סמו בקדרון ויונה בנו במשואה.

בחזרה לבית הישן

היום הגדול הגיע ובבוקר יום שישי, ה-4 ביוני, אט אט התכנסו בחגיגיות רוב הבוגרים, עם בני זוגם או בגפם. חיבוקים נשיקות, ושאלות כמו: 'תזכיר לי מי אתה? מאין?' אך בהחלט היו קבוצות בוגרים, שכבר נפגשו בעבר במפגשים מצומצמים ואף ערכו טיולים משותפים יחד.

לטובת העלאת הזיכרון בתאים האפורים במוח, נמצאו מדבקות וטוש צבעוני לכתיבת השמות. אחת ההפתעות הייתה, הגעת המחנכת שלנו דבורה קליימן. 

חני אהרונוביץ (סולומון) "הגעתי מוקדם יותר מהשעה שנקבעה וצעדתי בהתרגשות לראות את הבית הראשון שלי בפנימייה משנת 1959, כשהייתי ילדה בת שש, דירה בה התגוררתי עם אימי, בלה אהרונוביץ ז"ל, שעבדה בפנימיית ביה"ס כאם-בית מעל לשלושים שנים, עד ליציאתה לגמלאות.

הבית שכן באותו מבנה המכונה ה-ח', בשל צורתו כאות ח', כשבמרכז החצר ניצב בגאון עץ האקליפטוס הוותיק. מדובר במבנה שכבר שנים לא מאוכלס בתלמידי הפנימיה והתברר לי שהוא מתוכנן לשחזור ושימור. הרגשה מוזרה להיות בגיל 67 כשחלק מחייך מהווה היסטוריה לשימור."

יוזמי הכנס הינם בני זוג ממחזור מ"ו – עירוני ומושבניקית, ממייסדי גבעת האלה. איציק בוטנרו (סיון), יליד נהריה, הגיע לביה"ס חקלאי נהלל רק בכיתה י', לאחר שחברו הטוב ליאור סמזה שכנע אותו שכדאי לו. 

למה כדאי? כי מאד כייף ויש בנות שוות. מי היה מאמין שמההצטרפות ההיא תיערך גם חתונה בשנת 1974 עם בת המחזור דורית בורנשטיין מבית לחם הגלילית ושלבני הזוג יוולדו 3 ילדים ותשעה נכדים.

תמונות סיום מחזור מו בבית הספר
תמונות סיום מחזור מו בבית הספר

בוטנרו: "הרעיון להתכנסות נולד מתוך העובדה שבשנה זו מציינים 100 שנים לנהלל ויובל שנים מסיום התיכון למחזור מ"ו שלנו. זוהי בהחלט סיבה טובה לחגיגה.

מלאכת איתור הבוגרים הייתה ממושכת, לעיתים מסורבלת ועד היום יש בוגרים שלא הגענו אליהם. אחד הבוגרים, רמי רחמקין, הגיע במיוחד לכנס מקונטיקט בארה"ב ואף אירגן מדליה לזיכרון לכל בוגר. 

"אין ספק שהייתה התרגשות באוויר וסיפוק רב שהצלחנו לאתר כל בוגר/ת. קיבלנו המון תגובות תומכות ומעודדות לרעיון, חברים סייעו לנו לאתר עוד בוגרים – הקמנו קבוצת ווטסאפ 'נהלל שלי' והתחלת הגיבוש יצאה לדרך.

הכוונה באופן כללי היא שגם אחרי הכנס החברים יישארו בחברותא ונמשיך יחד לפעילויות מגוונות. זו היא רק נקודת המוצא וחשוב לשמור על הקבוצה שתהיה חיה, בועטת ופעילה.

החברים התבקשו לשלוח תמונות מהעבר בנהלל ותמונות עדכניות. התחיל שיח פנימי ברשת, סיפורי עבר, קוריוזים ובמיוחד שליחת תמונות ישנות וכיתוב 'מי בתמונה'.

חני סלומון
חני סולומון

נפגשנו עם מנהלת ביה"ס והתחלנו לתכנן ולכוון כיצד ינוהל הכנס: מהתכנסות, סיור במבני המשק, התכנסות באודיטוריום לצפייה במצגת ושיח זיכרונות, כולל ארוחת צהרים בחדר האוכל הזכור לכולם'. זיוה דרומי (זוהר) ערכה ועיצבה את ההזמנה, לאחר שנקבע התאריך המיועד." 

דורית בורנשטיין, במקור מבית לחם הגלילית, בת רביעית להוריה בני ושושנה בורנשטיין ז"ל: "מצד אימי – משפחתה דור חמישי בארץ מיסוד המעלה, ואבי היה בארגון רקנאטי, וכך הגיעו ליישוב.

התגוררו בבית שנבנה על ידי הטמפלרים שעזבו בשנת 1948, במבנה שכלל גם רפת, אותו הפעילה המשפחה עד שנת 1987 עבדתי שש שנים בפנימית נהלל כאם-בית וקיבלתי את 'פרס הפנימיה'." 

דורית מציינת שהם התגוררו באותה תקופה בפנימייה בנהלל, עד שהוצע להם לעזור ולגייס משפחות לאכלוס יישוב קהילתי חדש שמוקם בסמוך: גבעת האלה.

הם היו מהמתיישבים הראשונים בשנת 1988: "הייתי בוועדת הקליטה ועסקתי בפעילויות קהילתיות. בחודשים האחרונים יחד עם בעלי התגייסנו במלוא המרץ, לארגון והצלחת כנס המחזור."

הבוגרים החיים במושבים 

במהלך המפגש שוחחתי עם כמה מהבוגרים שבחרו להמשיך ולבסס את חייהם במושבים.

אלעד בצר (ידי), מנהלל, דור שלישי שנולד וגדל במשפחה ותיקה וידועה בהתיישבות: "סבי וסבתי ישראל בצר ושיפרה ז"ל לבית שטורמן, נמנו עם הגרעין המייסד את נהלל. הורי, אבי יעקב ואימי רחל בצר ז"ל המשיכו ופיתחו את המשק החקלאי. כל השנים גידלו ומגדלים גם כיום, הודים לרבייה.

אלעד בצר דור שלישי בנהלל
אלעד בצר דור שלישי בנהלל

מתמחים בייצור אפרוחי הודים, הזרעה וטיפוח. כמו כן, התמחיתי בבניית חוות לגידול הודים לרבייה ולבשר. במקביל לעבודתי במשק שימשתי במספר תפקידים ציבוריים, ביניהם כיו״ר האגודה. מלבד תפקיד זה, עסקתי כ-17 שנים בתכנון והקמת המעגל השני להרחבת הנחלות בנהלל.

זוהי אחת ההחלטות החשובות והמשמעותיות להתפתחות המושב. זכור לי שהלימודים בתקופת התיכון לא היו מרכז חיי, אך החיים החברתיים היו פעילים מאד."

כחייל סדיר בסיירת מטכ"ל השתתף אלעד במבצע "אביב נעורים" המפורסם, שנערך בלילה שבין 9 ל-10 באפריל 1973. לימים נישא להילה זייד, אף היא ממשפחה מוכרת בהתיישבות, מבית זייד הסמוך לטבעון. לבני הזוג שלושה ילדים: שתי בנות: רוני ונועה, הבן גיא העובד איתו במשק, וכן שני נכדים: עומר (14) ודניאל (שבעה חודשים). רוני הבכורה עובדת בחו"ל, נועה וגיא מתגוררים בנהלל.    

"בצר מוסיף: "החקלאות במצב קשה. מעציב מאד שהיא לא זוכה ליחס המתאים לה. למרות זאת אני מאמין בחקלאות ואופטימי. ברגע שהמדינה (האוצר) יבין שהחקלאות היא נכס חשוב ביותר, ניתן יהיה לעשות חקלאות המכבדת את העוסקים בה ולהפחית את מחירי המים."

מזל מלכא (זינגר) ממושב שדה יצחק: "הגעתי למושב עם הורי מאיר ופני מלכא ז"ל בשנת 1956. אנחנו, ארבעת הילדים הראשונים במשפחה, נולדנו במרוקו והשניים הצעירים נולדו כבר בשדה יצחק.

מתוך ששת ילדי המשפחה – חמישה מתגוררים עדיין במושב! כשהגיע גיל התיכון סידרו לנו במועצה האזורית מנשה להמשיך ללמוד בתיכון חקלאי נהלל.

היינו כמה חברים שיצאו ללימודים יחד, בתנאי פנימייה. היינו ילדים שמאד מחוברים למשפחה ולכפר, אך התגברנו. בנהלל קיבלנו כלים לעצמאות ואחריות. דחיתי את השרות הצבאי, מאחר והמשכתי ללמוד בסמינר למורים וגננות בנהלל.

"מגיל 16 הייתי בחברות עם בן המושב יצחק זינגר, שהיה מבוגר ממני בשבע שנים ולמד בביה"ס החקלאי עירון. בשנת 1973 התייצבנו תחת חופה וקידושין והיינו הזוג הראשון ששני בני הזוג מהמושב התחתנו והקימו בית. בעלי קנה משק משלו והתחלנו חיים משותפים, כשאנו עובדים ומגדלים משפחה, אני כגננת ובמשק ובעלי כחקלאי במשרה מלאה.

בתחילה גידלנו פרחים, במיוחד ציפורן ליצוא וגרברות, אך בעקבות משבר הפרחים סגרנו את החממות ואיציק נאלץ לנסוע לחו"ל, להביא פרנסה למשפחה.

הוא עבד כמדריך באריתריאה באפריקה, בתורכיה ובפורטוגל – והמציא מכשיר עליו נרשם פטנט, המיועד להחדרה מהירה של מי נגר בקרקעות קשות חידור, לצורך גידול עצים באזורים שחונים."

לבני הזוג שלושה ילדים ושבעה נכדים – שרון מתגוררת בקיבוץ להבות הבשן, אפרת חזרה בתשובה ומתגוררת בחריש והצעיר שגיא, כדורגלן שהיה בנבחרת הנוער של ישראל, מתגורר עם משפחתו במשק, כדור ההמשך: "אך לצערנו זה בהגדרה בלבד," מוסיפה מזל, "בעלי כבר מזמן הבין שהילדים לא ימשיכו בחקלאות וזה חבל מאד למדינה, שהחקלאות שלה ידועה מהטובות בעולם.

הממשלות האחרונות דאגו לייבא תוצרת חקלאית מגוונת. אך לא דאגו במקביל לפצות את החקלאים באותו היחס."

מיכל וייל (עין גדי) – ממושב יבול: "נולדתי בנהלל להורי דבורה ז"ל ונתן וייל (בן 101). משפחת אימי ותיקה בארץ, הם דור רביעי למשפחת נותקין בנהלל. סימה ושבתאי נותקין ז"ל נמנו על שבעת הראשונים שייסדו את נהלל.

מיכל ויורם עין גדי
מיכל ויורם עין גדי

אבי נולד בגרמניה ב-1920, עלה לארץ ב-1936 בעלית הנוער לנהלל. בשלב מסוים הוא רצה עצמאות ועבד בנהלל כעובד ציבור בתפקיד מהנדס העיר, הקים את מרכזי המזון הראשונים בנהלל, ניהל את המוסך, הביטוח ועוד. 

"משק נותקין נשאר לבני המשפחה ואנו התגוררנו באחד מבתי המושב, שיועדו לעובדי ציבור. להורי נולדו שלושה ילדים: יורם, עופרה ואנוכי, אף אחד לא מתגורר בנהלל. משפחת בעלי, יורם עין גדי, הינם שלושה דורות בארץ. במקור כחקלאים מחדרה וממושב גן השומרון."

מיכל מספרת שהם הכירו בשירות הצבאי והתחתנו בשנת 1976. היא למדה בווינגייט פיזיותרפיה ויורם למד אגרונומיה בפקולטה לחקלאות: "תמיד רצינו משק משלנו, בתחילה התגוררנו במורג משנת 1978 וגידלנו פרחי עדעד ליצוא.

החלטות מדיניות שינו את מקום מגורינו וחיינו. בעקבות הסכמי קמפ דיויד, חבל ימית פונה לחבל שלום, כך שהיינו צריכים להתפנות ממורג. ב-1981 עברנו למושב יבול החדש שנבנה, בתוקף ישוב תמורת ישוב, ללא כל פיצויים – והתחלנו חיים חקלאיים חדשים.

אנו מתמחים בגידול צברים. במשפחתנו 3 ילדים ו-6 נכדים. יותם הינו הבן הראשון שנולד ביבול בשנת 1981. למד הנדסת חשמל, עבד כחמש שנים בהיי טק, אך טען שאינו מוכן להמשיך את חייו ב'כלוב של זהב' וחזר לעבוד במשק המשפחה.

אלה עוסקת בהיי טק מתגוררת ברחובות. הבת הצעירה צפריר עובדת סוציאלית מתגוררת בגבעתיים עם כוונה לחזור ליבול.

שנים רבות עבדתי במקצועי כפיזיותרפיסטית. כמו כן, הייתי מתנדבת ופעילה ציבורית: כחברה בוועדת קליטה של המושב, במשמר הגבול ועוד. בזמן האחרון אני מתנדבת בצח"י (צוות חירום יישובי)."

ממגדל העמק לחקלאות במושב

דליה סעדה (יובל), מכפר-קיש, נולדה במגדל העמק, להורים ג'מילה ובבני סעדה ז"ל שהגיעו מלוב בשנת 1948.

בתחילה המשפחה חיה במעברה ברמת ישי, עד שהגיעו למגדל העמק כשרק נוסדה. סיפור חייה והתעקשותה בצמתים חשובים הוביל את דליה להקים משפחה במושב ולהיות פעילה בכפר קיש. 

דליה סעדה יובל
דליה סעדה יובל

מששת ילדי המשפחה דליה הינה בת הזקונים ונקראה ע"ש אחותה דליה ז"ל שנהרגה בתאונת דרכים: "הייתי ילדה בת שש וחצי כשאבי נפטר מדום לב. אמא נאלצה להתמודד עם כל הקשיים. הגיעה תקופת המעבר ללימודי התיכון, ביה"ס התיכון במגדל העמק רק נפתח ולאמא היה ברור שאלמד בו, אך אני התעקשתי לצאת ללימודים בפנימיית ויצ"ו בנהלל. מאחר והייתי בת הזקונים היא לא הסכימה שאחיה מחוץ לבית, במיוחד כשחלק נכבד מאחי הגדולים כבר עזבו. הלימודים התחילו ונשארתי בבית שבועיים כמחאה. 

"לבסוף אימי נכנעה והגעתי לנהלל בעקבות המורה והמחנכת האהובה עלי מביה"ס היסודי, יוכבד ורשבסקי. היא לקחה אותנו בחופשים לסיורים בביה"ס התיכון בנהלל, שם התגוררה עם משפחתה ושני ילדיה.

בעלה בני היה באותם הימים מנהל ענף הלול במוסד. המקום מאד הרשים אותי, הוקסמתי מהדשאים הירוקים והניחוח הכפרי, ששלט מכל עבר. כיום שאני אמא לשלושה ילדים בעצמי, אני מבינה ומודעת לעוול שעשיתי לאימי.

אך עובדה שארבעת השנים שלמדתי בנהלל, בהחלט עיצבו אותי ונתנו לי בטחון לחיים שלמים. הייתי בכיתת חצי בגרות. מעבר ללימודים אהבתי לרקוד ריקודי עם והייתי בלהקה.

המחנכת דבורה קליימן, קראה לי לשיחה ואמרה לי את המשפט הידוע: 'יש לך פוטנציאל – רצוי שתתאמצי, ונעלה אותך לכיתת בגרות'. ואכן בכיתה י' קיבלתי פרס תלמידה מצטיינת ובכיתה י"א עליתי לכיתת בגרות מלאה."

בשרות הצבאי במודיעין, בגלילות, אמרה דליה למפקדה, שלמגדל העמק היא לא חוזרת ושהיא מחפשת ללמוד משהו שתוכל להיות עצמאית בחייה. כך איפשרו לה לצאת לקורסי הדרכה בריקודי עם ולמדריכים.

לאחר השחרור שכרה חדר בת"א, עבדה בהדרכה, הקימה להקות ריקוד ולמדה בסמינר לוינסקי הוראת מדעים.

"נהלל לא נעתקה מליבי במשך השנים. הכרתי כמה משפחות ותיקות מהמושב ואני עדיין שומרת על קשר עד היום. כך גם הכרתי את בעלי לעתיד גד יובל מרמת השרון, שלמד בתיכון ביה"ס חקלאי פרדס חנה.

שנינו רצינו לחיות ולהקים משפחה במושב. הגענו לתנועת המושבים והם היפנו אותנו למשק שהתפנה בכפר קיש. התחתנו בשנת 1976, שנה אחרי הגענו למשק ריק והתחלנו להקים משק לתפארת.

בתקופה לימודיי התיכון של בעלי, הוא התמחה במגמת דבורים ולכן רצה והקים מכוורת יפה במושב. בנוסף, נטענו עצי זית בשטח של 90 דונם והתחלנו לייצר שמן זית.

קראנו לו ע"ש אימו של גד 'שמן ברכה'. עד היום מייצרים במשק שמן משובח. היו שנים שהשמן שלנו נמכר ברשתות טיב טעם ועדן מרקט בהצלחה רבה."

בני הזוג גידלו שלושה ילדים: "עומר (44) מתגורר ברמת השרון. שתי הבנות, נעמה (41) ומיכל (37), גרו בת"א, חזרו לפני חמש שנים למושב, ובונות את בתיהן בשכונת ההרחבה. כיום יש לנו 9 נכדים."

כל השנים עבדה יובל כמורה למדעים בעפולה עד לפרישתה לפנסיה בשנת 2011: "לצער המשפחה, לפני כשבע שנים בעלי וחברי גד יובל ז"ל נפטר והוא רק בן 63.5 שנים.

החלטתי שאמשיך את פעילות המשק עם הזיתים והשמן. במהלך חיינו במושב, היינו פעילים ומתנדבים – ערכתי חוגי ריקודי עם והופעות בחגים ואירועים (עד השנה האחרונה) וכיהנתי כיו"ר הוועד, חברת ועד 'לשיפור פני הכפר' ופעילת תרבות. גד עבד גם כפקח ברשות שמורות הטבע וקק"ל."

התיישבות עם ציונות – ביה"ס חקלאי בנהלל

מיכל כפיר (קאפח), ממושב פצאל: "נולדתי כבת זקונים להורי משה ומרים קאפח ז"ל בנהלל. אבי עלה לארץ בגיל 13 מתימן, לבד ללא משפחה ואומץ ע"י משפחה ירושלמית. הוא היה נוטר וקבע בנהלל את מושבו. לימים הכיר את אימי שהיא דור 11 בארץ, הם נישאו, בנו בית ומשפחה בנהלל ובחרו להיות חברי מושב כעובדי ציבור – כך שאבי עבד בצרכנייה. 

"אנחנו ארבעה אחים: דני, דינה, יואב ואנוכי. לאחר סיום התיכון שרתתי כשנה בחיל קשר. נישאתי צעירה למנשה קפרא, שגם הוא למד בנהלל שני מחזורים מעלי. עברנו להתגורר כשלוש שנים ברחובות אבל תמיד חלמנו להיות חקלאים.

בהתחלה חשבנו על מושב רמות, אך חבר שפגשנו במקרה, סיפר לנו על מושב פצאל. הסתקרנו ואחרי ביקור במקום הבנו שזה הבית שלנו – ומשנת 1976 אנחנו בפצאל. 

"המשק משתרע על כ-80 דונם. בהתחלה גידלנו ירקות וענבים, בהמשך התמקדנו רק בגידול ענבים ומשנת 2002 נכנסנו לגידול תמרים בלבד. כיום אנו מגדלים תמרים מזן מג'הול.

לפני כשנתיים החלטנו להכניס לסל הפירות את גידול המנגו בשטח של 10 דונם ואנחנו מקווים שיצלח לנו. בשנים הראשונות עבדתי במשק. אחרי בוא הילדים עבדתי בגן הילדים ואחרי כן בהנהלת חשבונות. אנו הורים לארבעה בנים, שכולם חזרו למושב וקבעו בו את ביתם: גל הבכור (48) סיים את לימודי המתמטיקה והמחשב בירושלים וחזר להיות חקלאי.

שניים מבנינו הינם עובדי הרשות להגנת הטבע: סער (44) ושחר (39). הצעיר, בן הזקונים אביתר (36), מתפעל את המשק."

כפיר מציינת שמנסים להצר את צעדיהם בשיווק הפרי בחו"ל (חרם) וחברת היצוא נאבקת על כך: "יש לנו תקוה בלב שהמדינה תחזק את החקלאים ולא תייבא על חשבוננו סחורה מירדן."

נזכור את החברים/ת שלא איתנו:

יהודה בן יעקב ז"ל, יואב הלפנד ז"ל, יעל גליק ז"ל, יהודית אוחנה ז"ל, קטי לגטי ז"ל, אפי הרצוג ז"ל – יהי זכרם ברוך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

הגענו מגבעת-חביבה ביום חם של יולי, לקיבוץ חצור הנמצא במועצה האזורית באר טוביה, לראות  תערוכת אמנות "בגלריה הלבנה". הגלריה שבעברה ההיסטורי הייתה בית קיטור (ליד המכבסה), ממוקמת במרכז הפעילות הקיבוצית. מוקפת דשאים וירק המשרים
4 דק' קריאה
"עילות ההתערבות בהחלטות רשם האגודות השיתופיות, בענייני בוררות, הן מצומצמות ושמורות רק למקרים חריגים שבהם נפלה בהחלטה טעות משפטית מהותית, או בנסיבות יוצאות דופן אחרות שבהן טעמי צדק מחייבים לתקן את ההחלטה", פסק בג"ץ
2 דק' קריאה
הפגנת חקלאים בכל הארץ: אלפי חקלאים צפויים להפגין מחר, יום חמישי, בכל רחבי המדינה כנגד הרפורמה ההרסנית בענף החקלאות במסגרת חוק ההסדרים אותה מקדמים שר האוצר אביגדור ליברמן ושר החקלאות עודד פורר.  החקלאים צפויים
3 דק' קריאה
חשבתי, שמן הראוי להתייחס לטענה שהופיעה כאן לפני כמה שבועות, שהגורם המרכזי לשינוי באורחות החיים בקיבוצים, המעבר מקיבוץ שיתופי לקיבוץ מתחדש/מופרט, התרחש משום שחברים בקיבוצים, בעיקר מנהלים בעלי יכולת השתכרות גבוהה, דרשו לעבור להפרטה, לשכר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן