יבול שיא
הרפת והחלב
מתנדבי התחנה עם סלי איסוף

ביקור בתחנה לחקר ציפורי עמק חפר

5 דק' קריאה

שיתוף:

בתחנה לחקר ציפורי עמק חפר ראיתי אנשים רבי יופי ואני משוכנעת שגם הציפורים ראו אותם. מי רוצה להתגייס לחטיבת השקנאים? מה עושים חובבי הציפורים בעמק חפר בשעות הפנאי שלהם?  איך משתלבים מדע, אהבת הטבע ואהבת האדם?

בחמש לפנות בוקר מתעוררים מתנדבי מרכז הטיבוע של התחנה לחקר ציפורי עמק חפר לקראת עוד יום באגמון חפר. בעונה זו של השנה עוברים מעל עמק חפר עשרות מיליוני עופות, משלוש מאות מינים שונים. 34 מתנדבים קבועים וארבעה אנשי צוות מקצועי מגיעים לאגמון חפר למלאכת הטיבוע. הקבוצה מורכבת מצעירים ומבוגרים, אנשים עובדים ופנסיונרים, כולם מגיל 18 ומעלה שבחרו להשקיע שעות רבות בעבודה פיזית לא קלה.

 

מתנדבי התחנה מודדים ומטבעים את הציפורים
מתנדבי התחנה מודדים ומטבעים את הציפורים

 

עם עלות השחר הם מגיעים לאגמון, פורסים רשתות אנכיות בעובי של שערה, המכונות "רשת ערפל", אלו הן רשתות שהציפורים אינן רואות אותן ובעת מעופן נתקלות ברשתות ונכנסות לכיס בתוך הרשת. תוך שניות בודדות המתנדבים, כשמגפיים לרגליהם ואהבת ציפורים בליבם, נכנסים לתוך הביצה – מוציאים בעדינות את הציפור מהרשת, עורכים מדידות של אורך כנף, אורך מקור, אורך זנב, משקל, ולעיתים גם דגימות דם למחלות. הם מתעדים מטבעים את הציפור ומשחררים אותה במהרה לדרכה. שילוב מופלא של מקצועיות ואהבה.

אחד הנתונים החשובים במדידה הוא רמת השומן. אם אצלנו בני האדם אנחנו נבהלים מאחוזי שומן גבוהים, רמת השומן בגופה של הציפור נותנת אינדיקציה ליכולת הנדידה שלה ולכן, בניגוד אלינו, כל ציפור נודדת תאחל לעצמה אחוזי שומן גבוהים. ישנן ציפורים שראייתן טובה במיוחד והן מצליחות לראות את הרשתות באור יום וזאת היא הסיבה לכך שמתנדבים עובדים גם בחושך. חמישה ימים בשבוע, עם אור ראשון של בוקר, פורסים המתנדבים את הרשתות ובסוף כל יום מקפלים אותן. ביקרתי היום באגמון חפר, וצוות התחנה סיפר לי שהתחנה לחקר ציפורי עמק חפר מפעילה עוד שני מרכזי טיבוע נוספים – בבריכות הדגים של קיבוץ המעפיל ובשדות העמק, בסמוך לריכוזי קומפוסט.

 

ספירת השקנאים

מרכז הטיבוע הוא חלק מהתחנה לחקר ציפורי עמק חפר, שהוקמה בשלהי שנת 2015 ועוסקת במחקרים וסקרים של עופות בכל עמק חפר. התחנה הינה גוף מדעי-מקצועי ומייעץ, ששמה לפניה את ערכי שמירת הטבע והסביבה. שי בליצבלאו, מנהל התחנה, מספר על שתי אבני היסוד של התחנה: הראשונה היא העצמת החינוך המדעי – התחנה מעודדת מחקר ומחשבה פורצת דרך בתחומי הביולוגיה והאקולוגיה. אבן היסוד השנייה היא כלי עזר לשמירת הטבע. בעקבות מידע שנאסף בתחנה מתקבלות החלטות תפעוליות במטרה לגרום פגיעה מינימלית בטבע, כמו הזזת דרכים, מילוי מאגרים במים ועוד.

הסתיו היא העונה הבוערת של התחנה לחקר ציפורי עמק חפר ובמהלך הסתיו מתקיימים בה שלושה פרויקטים גדולים במקביל. בנוסף לשלושת תחנות הטיבוע מתקיימת ספירה של השקנאים הנמצאים בשטח העמק. קבוצת מתנדבים הוכשרה למלאכת הספירה המורכבת. הם צופים ולעיתים הם נעזרים ברחפן ובטלסקופ וסופרים בצורה מדויקת בכל יום אלפי שקנאים. הספירה נעשית בשעות ארבע עד חמש אחר הצהרים, בחמישה מאגרי מים בעמק חפר. את המידע הם מעבירים לרשות שמורות הטבע והגנים. על בסיס המידע שנאסף מחליטים לאן להסיט את משאיות הדגים המיועדות להאכלת השקנאים.

פרויקט ספירת השקנאים מתקיים כמו מבצע צבאי, עם מח"ט שקנאים וסמח"ט – המשבצים כל יום מתנדבים למלאכת הספירה. אורי קדמון,  ממושב חניאל – מח"ט השקנאים, כפי שמכנים אותו החברים, או קמב"ץ השקנאים כפי שהוא מגדיר את עצמו, מתנדב כבר שלוש שנים בתחנה.קדמון מספר שבכל שנה חולפים מעל מדינת ישראל שלושים עד ארבעים אלף שקנאים ורק מאות בודדים יישארו לחורף!

משקלו של השקנאי נע בין 4.5 ל 11 ק"ג. הוא ניזון בעיקר מדגים אך גם מדו-חיים, זוחלים ועופות. למרות שנראה כי השקנאי חסר נחריים, יש לו זוג זעיר, מכוסה ומוגן. כל ארבעת אצבעותיו מחוברות בקרום שחיה. השקנאי חורף במזרח אפריקה, כ-3700 ק"מ מאזורי הדגירה. לדברי שי בליצבלאו: "תודות לאפיקי עמק חפר, השקאי מוצא מקום מנוחה ואכילה מוגן במאגרי עמק חפר השונים. צאו לצפות בהם במאגר משמר השרון ובאגמון חפר – אך הישארו במסתורי העץ והתצפית, אל תפריעו להם במנוחתם."

 


אגמון חפר הוא מקום בילוי נפלא לכל המשפחה, יש בו  שבילים נוחים, מרפסת מוגבהת הצופה על המרחבים של שדות עמק חפר והרי שומרון, מבני תצפית מהם ניתן לראות את הברכות, האיים והסבך, ברווזים, אגמיות ובימים טובים – שפע גדול של ציפורים. במבני התצפית הבנויים מעץ ובהם מקומות ישיבה תלויים על הקירות מגדירי ציפורים, והם בנויים כך שהמבקרים יגרמו להפרעה מינימלית לציפורי המקום


 

בעבר הרחוק לפני קום המדינה הם עצרו בביצות החולה, ביצות עמק עכו, עמק חפר והירקון. עם ייבוש הביצות הפכו השקנאים למטרד עבור מגדלי הדגים. מגדלי הדגים ניסו הכל, הפחדה באמצעות זיקוקי דינור, יריות באוויר, רמקולים – שום דבר לא עזר ומכאן קם הצורך בהאכלתם. כל שקנאי אוכל ק"ג אחד של דגים ביום. ברגע זה נמצאים בעמק חפר כ-4,000 שקנאים ולולא פרויקט ההאכלה, הם היו פוגעים פגיעה קשה בענף המדגה – ביום אחד היו 4,000 השקנאים אוכלים ארבעה טון דגים. אורי הוסיף שלהאכלה באזור יש חשיבות רבה כי זוהי התחנה האחרונה של השקנאים לפני היעד הסופי בביצות בדרום סודן. בספרות המקצועית נכתב שהשקנאים לא נודדים בלילה, אך מה שצוות התחנה גילה אחרי מעקב ממושך, שהם ממזרים לא קטנים – ובלילה הם עושים התגנבות יחידים לבריכות הדגים.

הפרויקט השלישי של התחנה הוא מעקב אחרי ציפורי ביצה, שנמצאות בעמק חפר על גדות נחל אלכסנדר, נחל אמץ, נחל שכם, בתעלות ובשטחי ביצה. צוות התחנה עורך מעקב מדוקדק על ציפורים אלו, על  מה שהן אוכלות ועל מצבן הכללי, המדדים מהווים אינדיקציה לזיהום המים ולמיפוי אקולוגי רחב.
עובדי התחנה מספרים: "הדבר הכי מעניין מבחינתנו הוא להתחות אחר מסלול תעופת הציפור. אם ציפור שטיבענו חוזרת ונלכדת שוב, אנחנו בודקים אם היא חזרה לאותה הנקודה – וזו אינדיקציה לשמירת טבע ולניקיון אקולוגי של המקום." הצוות סיפר כי 70% מהציפורים שנמצאות באגמון נודדות ורק 30% יציבות – לכן חזרה של ציפור נודדת, היא חגיגה אקולוגית.

 

מתי לבוא לאגמון?

השאלה הנפוצה כמובן היא: "מתי הכי טוב לבוא לאגמון לראות ציפורים?" זו שאלת מיליון הדולר. הציפורים מגיעות לאזורים שהתנאים בהם הכי טובים להן ושאין בהם הפרעות אדם. לכן לעתים קרובות, באזורים מסוימים של האגמון, קשה לראות ציפורים עם ריבוי המבקרים. יש הטוענים שלפנות בוקר ובשקיעה, הסיכוי גבוה יותר.

אגמון חפר הוא מקום בילוי נפלא לכל המשפחה, יש בו  שבילים נוחים, מרפסת מוגבהת הצופה על המרחבים של שדות עמק חפר והרי שומרון, מבני תצפית מהם ניתן לראות את הברכות, האיים והסבך, ברווזים, אגמיות ובימים טובים – שפע גדול של ציפורים. במבני התצפית הבנויים מעץ ובהם מקומות ישיבה תלויים על הקירות מגדירי ציפורים, והם בנויים כך שהמבקרים יגרמו להפרעה מינימלית לציפורי המקום.

 

חרטומית בנגלית סמל התחנה
חרטומית בנגלית סמל התחנה

 

כאשר ביקרתי באגמון ובתחנה לחקר הציפורים אמנם ראיתי די מעט ציפורים, אך פגשתי אנשים נפלאים – נשים וגברים בטווח גילאים גדול שמאוהבים בטבע ובמיוחד בציפורים. פער הגילאים אינו משחק תפקיד, האווירה בין המתנדבים נהדרת וכולם תמיד עם חיוך וכפי שהם בעצמם העידו, הפכנו האחד לשני למשפחה שנייה. אחד המתנדבים סיפר: "כשהגעתי לכאן לא הכרתי אף אחד, ומהר מאד הבנתי שיש פה חבורה של אנשים טובים. עד מהרה רכשתי חברים נהדרים. אני מרגיש שזה אי של שפיות בתוך חוסר השפיות במדינה".

המחשבה הראשונה שעלתה בראשי כששוחחתי איתם הייתה: אם רק יכלו היו הציפורים לדבר, הן היו מספרות על אנשים רבי יופי. נשארתי מוקסמת מהביקור בתחנה, מהשילוב של מקצועיות, נינוחות ואהבה. שאלתי את שי המנהל, מהי הציפור האהובה עליו – והוא סיפר על החופמאי. זוהי ציפור ביצה קטנה, שתוחלת חייה 30-35 שנים ויש לה יכולת שרידות מעוררת הערצה. היא נודדת עשרות אלפי קילומטרים ממזרח רוסיה ובעיקר מסיביר – ויש לה יכולת מופלאה לאגור שומן בתוך השריר ולשחרר את האנרגיה במנגנון מאד יעיל, שמאפשר לה לגמוע אלפי קילומטר ביום. כשמסתכלים על גודל הציפור בהשוואה לגודלו של האדם, הן כל כך קטנות, אך עם תעצומות גוף ונפש, הלוואי עלינו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
מיזם אינטרנטי חדש, "מחוברים לשימור המקום", משולב בדיווחים מן השטח בזמן אמת, מעשיר ומאתגר, שאליו מוזמנים להצטרף תושבי ההתיישבות הכפרית  אין כמו קיבוצים ומושבים הפזורים על פני הארץ, שהוקמו בזעת אפיים בתחילת ובאמצע המאה
3 דק' קריאה
ריטה זילבר ודליה קרון – שתי הנשים שחלו בסרטן השחלה ועם החלמתן זיהו, שעל מנת להחלים יש ליצור את התנאים הנכונים והטובים ביותר להחלמה וריפוי של אנשים המחלימים מסרטן * מכאן מתחיל סיפור הקמת
7 דק' קריאה
גדעון חרובי מתקן אי דיוקים מסיפור אותו הלילה הארור, ביוני 1948 – הלילה בו נלחמו לוחמי צה"ל מול לוחמי האצ"ל בחוף ויתקין על אוניית "אלטלנה" – וכן אודות שני חללי צה"ל מאותו לילה: יעקב
4 דק' קריאה
מורכב, צנוע, מתחכם או בגובה העיניים. יין יכול להיות יוקרתי וגם עממי ונגיש. נעם פלד דינסטג מרמת יוחנן גילה את העולם הזה דווקא בסופרמרקט  הסיפור שלי עם יין התחיל בילדות, בקבלות שבת בקיבוץ רמת
2 דק' קריאה
מורן מוסט, מומחית בתרבות הנוער במרחב הכפרי, מנפצת את אשליית המוגנות שמאחורי השער הצהוב. איך משפיע אי הציות של המבוגרים לחוקי התנועה בתוך הקיבוץ על תרבות האלכוהול של הנוער ולמה תחושת הביטחון מסוכנת  השיחה
6 דק' קריאה
עמי וואלך (76), בן וחבר משמר העמק, הציג בתערוכות רבות. בעיות בריאות וליקוי שמיעה עזרו לו לפתח סגנון מיוחד בו פיסות מציאות נהפכות לעולם פנימי מופשט נעדר גבולות, בו הוא רואה את הקולות בצבעים 
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן