יבול שיא
הרפת והחלב
חוות הר הפרחים

ביקרנו בחווה האורגנית "הר פרחים" של יואל ורונית בלומנברג שבמושב עופר

6 דק' קריאה

שיתוף:

ביקרנו בחווה האורגנית "הר פרחים" של יואל ורונית בלומנברג שבמושב עופר, מצאנו זווית אחרת ובעיקר מרעננת על גידול חקלאי.  מה שהחל בשני דונם ושלוש עיזים לאספקת הצריכה השוטפת של המשפחה, הפך לחווה אורגנית מקסימה – אחת מהחוות הבודדות בישראל שבאמת מגדלת את כל הירקות שהיא משווקת ומעסיקה אך ורק ישראלים מהאזור

ביקרנו בחווה האורגנית "הר פרחים"  נסענו בדרך המפותלת מכביש 4 למושב עופר היא דרך מקסימה,  נוף מלא צמחיה ועצים של מורדות הכרמל הדרומי, ומנגד, בינות לגבעות, מבצבץ חוף הים בטורקיז. אנחנו מגיעים ל"הר פרחים", המשק האורגני של יואל ורונית בלומנברג. יואל מקבל את פנינו במכון החלב הצנוע ליד דיר העיזים, כאשר מחלבן מכינים גבינות אורגניות.

 

יואל בלומנברג בחלקות הסלרי
יואל בלומנברג בחלקות הסלרי

 

יואל (58) הוא לא דור שלישי, שני וגם לא ראשון של חקלאים. למעשה הוא עירוני. יואל נולד בשוויץ, עלה ארצה, שירת בגולני וגר בתל אביב. הוא שב לסעוד את אביו בשוויץ, שם ניהל חברה למסחר בינלאומי במוצרי פלסטיק. לאחר השחרור מצה"ל הקים מפעל פלסטיק מצליח בבית שאן, שפועל עד היום. "לפני קצת יותר מעשרים שנה רכשנו כאן בית ישן מוקף בעשרה דונם אדמה והתחלנו להקים משק אוטרקי, כלומר גידול עצמי שיספק את כל תצרוכת המשפחה."

על השטח הזה יואל ורונית הקימו, פחות או יותר ב-20 אצבעותיהם, את משק "הר פרחים" (בלומנברג, בגרמנית – הר פרחים), אחד המשקים האורגניים המרשימים בישראל. "גם כשהמשק היה לצורכי המשפחה גידלנו אורגני. אכלנו את הירקות שגידלנו, ביצים קיבלנו מהלול וחלב מהעזים. התחלנו עם שלוש עזים שהבאתי לכאן באוטו ומשם זה גדל והתרחב. רונית הלכה ולמדה גבנות וכך התחלנו עם ייצור הגבינות. במקביל, בשטח הצמוד לבית התחלנו לגדל ירקות וכמו בכל משק חקלאי – תמיד יש עודפים. בהתחלה היינו מחלקים את העודפים לבני משפחה, לשכנים, עד שהחלטנו שנתחיל לגדל אורגני באופן רציני ומסחרי."

היום משתרע משק "הר פרחים" על פני כ-90 דונם של ירקות אורגניים! גם הדיר גדל משלוש עיזות ל-140 חולבות והוא מייצר ומספק גבינות אורגניות למשפחות באזור. רונית מייצרת בחווה ארבעה סוגים של גבינות מיושנות, תום, אלפינית, עיזינו ואנג'לה וגם גבינות טריות כגון צפתית, קממבר, לבנה ויוגורט.

יואל מאמין במיחזור וכל מי הביוב בחווה ממוחזרים. המים עוברים דרך שורה של בריכות עם צמחי מים, שהחיידקים המתגוררים על שורשיהם מתמחים בטיהור. המים לא משמשים להשקיית הירקות האורגניים אלא להשקיית עצי הנוי הצמחים ובמשק. חוות "הר פרחים" מעסיקה כ-35 עובדים ישראלים, כולם מהאזור. "הרעיון הוא שגם העובדים שלנו הם מהאזור וגם הלקוחות שלנו הם מהאזור," אומר יואל בגאווה.

למה זה חשוב?

"בגדול אני חושב שזה מה שנכון לעשות – לגדל ירקות לשכנים, שאנשים יצרכו את התוצרת הטריה שגדלה באזור שלהם, קרוב לבית מגוריהם. כך הם יכולים לבוא ולראות היכן הירקות גדלים, איך ומי מגדל את הירקות, איך ומי מייצר את הגבינות עבורם וכך הם יכולים להקפיד יותר על מה שהם אוכלים.

"מלבד זאת, המשק שלנו הוא משק בר קיימא, נושא איכות הסביבה חשוב לנו מאוד והעניין האזורי קשור לכך. למשל, אנחנו עורכים תהליך שבעיקרו הוא ניסיון להוריד את כמות האריזות בכל נושא שיווק הירקות. עד לא מזמן ארזנו כל דבר בנפרד, אבל לאחרונה אנחנו יוצאים בתהליך הפוך – שהבן אדם יקבל את התוצרת עם כמה שפחות אריזות. חלק מהמוצרים שלנו משווקים כרגע בשקיות נייר."

נייר מתכלה אבל שמעתי שייצור שקיות נייר מזהם לא פחות…

"אחד הפתרונות שאנחנו משתמשים בהם הוא אריזה בפלסטיק מתכלה, שמיוצר מסוג חומר שנקרא PIA ובעיקרון, מדובר בעמילן של תירס. האריזות הללו משווקות ע"י חברת אקוג'ו שהקמתי בבית שאן כך שיש לי גם סנטימנטים למפעל הזה ולאנשים שם."

למעשה, כשאתה התחלת עם המשק האורגני, היו מעט מאוד משקים אורגניים בישראל…

"כאשר הקמנו את החווה האורגנית היו בכל הארץ משקים אורגניים מעטים, אפשר היה לספור על כף יד אחת את מספר החוות האורגניות בישראל. מאז הנושא האורגני תפש תאוצה, המודעות לאוכל טרי ובריא עלתה והיום פועלות בארץ כ-100 חוות אורגניות."

 

"עבורי להיות חקלאי זה שאתה קם מלא שימחה ב-5:30 בבוקר ובא לעבודה. אתה הולך לראות את העובדים ואיך הם מסתדרים. יש את הגידולים, כל אחד ואחד הוא סיפור בפני עצמו, יש את הנוף בחווה ומסביב לה – כל החבילה ביחד עושה לי את הבוקר"

 

מעסיק ישראלים

אנחנו עושים סיור בשטחי החווה, בירקות הגדלים בשטח הפתוח, חלקם בחממות. בחווה אורגנית, כדי לספק באופן מתמשך ירקות מייצור עצמי לאורך תקופה ארוכה, אתה חייב לזרוע או לשתול את מין הירק במועדים שונים. בשיטה זו, במקום לערוך קטיף גדול בפיק אתה מחלק את היבול לאורך חודשים, כדי שתוכל לספק ירקות ללקוחות לאורך חודשים ארוכים, מה שמצריך הרבה תכנון ולא מעט כאב ראש.

עבור יואל לא מדובר בכאב ראש אלא בהנאה צרופה. השטח רווי מים, בוץ ושלוליות וכמובן, חלק מהחלקות ייפגעו מרקבון מהמים העומדים. "יש שני סוגים של חקלאים," אומר לי יואל תוך כדי הליכה. "יש כאלה שמתלוננים שירדו יותר מידי מים וכואב להם על יבולים שירדו לטמיון. אני מאלה שאומרים תודה רבה – הים נותן לנו את הגשם, אנחנו מקבלים את המים ומחזירים אותם לטבע."

מרגע שאנחנו יוצאים לסיור, הוא צועד לפנינו ומסביר על כל חלקה וחלקה. כאן הוא מגדל חלקה של סלרי עלים ולצידה חלקת סלרי שורש. שורות של בצלים מזן ישראלי איכותי, חשופים, חלקת בצל ירוק, חלקת כרפס, חלקות סלק, קולרבי וכרוביות בסוף העונה, התחלה של חלקת חסה ועוד. כמובן יש את החממות, חממות מלפפונים, חצילים, עגבניות, עגבניות צ'רי, אפונה טריה, יש חממות אבטיחים ומלונים (בעונה) ועוד ועוד. את כל החלקות והחממות הללו תכפילו בכמה פעמים, כאמור בשל הצורך לקבל אספקה רציפה לאורך חודשים – והנה לכם חווה אורגנית למהדרין.

ככתב חקלאות והתיישבות, אני מגיע למשקים רבים בהם אני שומע את משפט המפתח: "הישראלים לא אוהבים לעבוד בחקלאות". כעיקרון, המשפט הזה הוא נכון אך לא תמיד, בעיקר כשבעל הבית מתעקש להעסיק ישראלים. בחווה של יואל ורונית, למשל, מועסקים אך ורק ישראלים, חלקם יהודים, בעיקר עולים חדשים.

"אני לא מעסיק תאילנדים, למעשה אני מתאפק שלא להעסיק תאילנדים, מחזיק את עצמי מלהעסיק אותם, למרות שזה היה פותר לי בעיות רבות," אומר יואל. "למה? כי התאילנדים עובדים מהבוקר עד הערב. הישראלים פתאום יוצאים למילואים או עוזבים ללימודים והתחלופה היא גדולה, אבל כשהם חוזרים לקיבוץ, למושב או לכל מקום שהם הולכים, הם מפיצים את מה שראו ולמדו כאן! עם כל זה שאנחנו מעסיקים ישראלים – אנחנו עדיין כל היום מחפשים עובדים."

ליד אחת החממות אנחנו פוגשים את לב ספרב (36), ישראלי שעובד אצל יואל מזה חמש שנים ונהנה מכל רגע. לב עטוי בחליפה ומסיכת ריסוס ואנחנו פוגשים אותו רגע לפני שהוא נכנס לחממה, כדי לרסס את העגבניות בחומרים אורגניים מותרים לריסוס, בעיקר שמנים מסוגים שונים, כמו עץ התה, שמן נים ועוד. לב אחראי על הגנת הצומח בחווה, הוא מחליט היכן ומתי מרססים וגם מתכנן את השתילות. "אני נהנה," הוא אומר לי כשאני שואל אותו למה הוא עובד בחקלאות. "אני בעיקר נהנה מהעבודה כאן."

 

גבינות עיזים הר פרחים
גבינות עיזים הר פרחים

 

המשכורת פה מספקת אותך?

לב: "לא, אבל אני לא פה בשביל הכסף. קודם כל אני לומד כאן הרבה, גם תוך כדי עבודה וגם כשיואל שולח אותי לקורסים. ממש תואר ראשון בחקלאות אורגנית. אני פשוט אוהב את זה, לגמרי, זו חוויה שאני לא רואה את עצמי מוותר עליה בקרוב. יש פה אנרגיות מיוחדות."

יואל: "בחווה אנחנו מעסיקים בעיקר פועלות מהאזור, בעיקר מכפר קרע ומבקה אל גרביה. יש לנו עובדות שכבר שנים עובדות אתנו. למשל, פתחיה, הפועלת הראשונה שלנו התחילה לעבוד כאן לפני 12 שנה ועד היום היא עובדת בחווה. שתי הפועלות הראשונות שלנו עובדות כאן עד היום. הן מתחילות את העבודה בחמש וחצי-שש בבוקר ויוצאות הביתה בשעה אחת-שתיים, כך שהן יכולות להמשיך לטפל בענייני הבית אחרי העבודה."

לעתים, יואל גם מעסיק צעירים אחרי צבא אך בעיקר עולים ופועלות מהאזור. "הם באים ולומדים כאן איך עושים חקלאות אחרת. איך הם מגיעים לכאן? זה בשיטת החבר מביא חבר, רובם לא מדברים עברית או שהעברית שלהם עדיין לא טובה, הם לא מפונקים והם בעיקר אוהבים את העבודה בחווה. יש פה חבר'ה שהתחילו לעבוד בחווה חודשיים אחרי שעלו ארצה.

"מלבד לב, יש כמה עובדים שעובדים בחווה כבר הרבה זמן. את לב למשל, כל מספר חודשים כאשר נפתח קורס חדש, אני שולח אותו כי זה מעניין אותו. עבדו כאן לפחות שלושה עובדים שסיימו לעבוד בחווה והלכו ללמוד תואר ראשון בחקלאות, בפקולטה לחקלאות ברחובות – והיום הם אגרונומים ומנהלים גד"שים או שעוסקים במחקר. כאן הם מקבלים את הבסיס."

יואל, מה יש לך להגיד על החקלאות במדינת ישראל?

"עזוב. עדיף שלא שתשאלו אותי מה אני חושב על כל הגופים שאמורים ולעזור ולקדם את החקלאות בישראל."

בכל זאת, מה זה להיות חקלאי עבורך?

"עבורי להיות חקלאי זה שאתה קם מלא שימחה ב-5:30 בבוקר ובא לעבודה. אתה הולך לראות את העובדים ואיך הם מסתדרים. יש את הגידולים, כל אחד ואחד הוא סיפור בפני עצמו, יש את הנוף בחווה ומסביב לה – כל החבילה ביחד עושה לי את הבוקר."

ביקרנו בחווה האורגנית "הר פרחים" וממש נהנו

חוות קיימא בנהלל, המגדלת ירקות ללא ריסוס

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שיתוף הפעולה יעשה שימוש ביכולות בינה מלאכותית (AI) לתכנון ואופטימיזציה של חומרים כימיים להגנת הצומח, לטובת פיתוח קוטל עשבים בספקטרום רחב עם מנגנון פעולה (MoA) בר קיימא חדשני לחקלאים רחובות, ישראל – פברואר 21,
2 דק' קריאה
ההסכם מדגיש את מחויבות שתי החברות לפיתוח פתרונות ביולוגיים חדשניים לחקלאים באזל, שוויץ ורחובות, ישראל – 20 בפברואר, 2024 – סינג'נטה, חברה מובילה בתחום החקלאות החדשנית ולביא ביו בע"מ, חברה המפתחת מוצרים ביולוגיים לחקלאות
< 1 דק' קריאה
משפחת פרחן כבר חוותה שני פינויים – מחבל ימית ומגוש קטיף * קרן פרחן מדמוני, מכוכב מיכאל, מעלה את זיכרונותיה כילדה בימית וכנערה באלי סיני * היא מספרת איך הצליחה להתגבר על קשיי חייה
11 דק' קריאה
עולמה של שרה, ממקימי קיבוץ בעמק הירדן, שעלתה לארץ בעקבות האהבה, מלא בסתירות. היא נישאת לדויד החלוץ השרירי, אך לא שוררת ביניהם אהבה; היא הופכת לגננת הראשונה של התנועה הקיבוצית אך עושה זאת כדי
4 דק' קריאה
בשנת 2000, התקופה שבה החלה ההפרטה וארוחות הערב בחדר האוכל התמעטו, יצא בכפר עזה ספר מתכונים בעריכת מיטל כסלו שבאותה עת התמודדה עם מחלת הסרטן. בימים אלה עלה הספר לאתר דיגיטלי בידי בתה נוי,
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן