ריטה זילבר ודליה קרון – שתי הנשים שחלו בסרטן השחלה ועם החלמתן זיהו, שעל מנת להחלים יש ליצור את התנאים הנכונים והטובים ביותר להחלמה וריפוי של אנשים המחלימים מסרטן * מכאן מתחיל סיפור הקמת "עמותת שני" שבמושב נחלים
שוחחתי עם טובי, אישה אהובה וקרובה לליבי. טובי חלתה בסרטן לפניי מספר חודשים. טובי נותחה, קיבלה טיפולים כימיים וכעת נמצאת בשלביי החלמה וחזרה לחיים בריאים ונורמטיביים.
טובי כדרכה, אישה שמתלהבת ומשתפת בחוויות מאירות ומרחיבות לב, אמרה לי כך: "אני נמצאת במושב נחלים, מקום קסום – ומקבלת טיפולים אלטרנטיביים על ידי עמותה שנקראת 'עמותת שני'."
יומיים אחר כך הגעתי לנחלים ופגשתי את ריטה זילבר ודליה קרון – שתי הנשים שהקימו את "עמותת שני". ריטה ודליה הן שתי נשים שחלו בסרטן השחלה ועם ההחלמה שלהן זיהו, שעל מנת להחלים יש ליצור את התנאים הנכונים והטובים ביותר להחלמה וריפוי של אנשים המחלימים מסרטן. הנה הספור של שתי הנשים שהקימו את עמותת שני.
ריטה זילבר, אישה בת שבעים ושתיים, חתיכה, כפי שאמרו פעם, פיגורה אמיתית. הספור של גילוי הסרטן של ריטה הוא יוצא דופן.
הגילוי
ריטה: "אני מדריכת טיולים במקצועי. לפניי ארבע שנים בהיותי בת ששים ושמונה, הייתי עם קבוצה אותה הדרכתי בסייגון וייטנאם. הקבוצה אותה הדרכתי ואני ביקרנו בבית חב"ד בסייגון. בעודי מדברת עם הרב של חב"ד, ישב שם בחור צעיר כבן חמישים. היה לו מראה יוצא דופן. שערו היה צבוע בצבע בלונד, ללא כיפה. התבוננתי בו ותהיתי מה הוא עושה במקום, הוא נראה נטע זר. בחור זה ניגש אליי ואמר לי שהוא אינו אוהב את צבע העור שלי ואת צורת העמידה שלי. הוא הוסיף ואמר: 'כשתחזרי הביתה ,לכי ועשי בדיקות רפואיות'.
"לאחר מכן הוא הציג עצמו והסתבר שהוא רופא. ספור חייו יוצא דופן. הרב של חב"ד סיפר לי שמוצאו של הבחור באיטליה. הוריו היו ניצולי שואה שבחרו לחיות באיטליה, לאחר מלחמת העולם השנייה. הוריו החליטו לנתק עצמם מהעם היהודי, הם לא מלו את בנם, החליפו את שמם ולא סיפרו לבנם על מוצאם היהודי. אותו בחור גדל, למד רפואה ובנקודת זמן מסוימת היה זקוק לניירת כלשהי בעירייה. שם הוא גילה שהוא יהודי וששמו המקורי הוא איזק. הוא בא להוריו וחקר ושאל ואז הוריו סיפרו לו על יהדותם והחלטתם.
"הרב שסיפר לי את הספור," ממשיכה ריטה, "סיפר שאותו בחור קנה טלית ותפילין בסייגון, וכל ערב בזמן המדיטציה, הוא עושה מדיטציה עם הטלית והתפילין. הרב הוסיף ואמר: 'הלוואי וכל האנשים ששמים טלית ומניחים תפילין היו מכוונים כמוהו'.
"חזרתי לארץ וניגשתי לרופא לבירור רפואי ובדיקות. הרופא קלט מייד שמשהו לא בסדר. נשלחתי לעשות אולטראסאונד – וכשראיתי את מבע פניו של הרופא שעשה את הצילום – הבנתי שיש לי סרטן. התברר שהיה לי סרטן השחלות ברמה 3."
ספור חייה של ריטה מיוחד ושונה. ריטה גדלה בבלגיה במשפחה יהודית. כשהייתה בת 18 החליטה שהיא עושה עלייה. ריטה ראתה את האנטישמיות הנוכחת והגואה בבלגיה ועלתה צעירונת לבד לארץ. ההורים בירכו על צעד זה.
ריטה: "שנה לאחר שעליתי לארץ שאלתי את אמא: 'איך שחררת אותי ככה?' ואימי ענתה לי שהיא ידעה שבארץ אהיה מאושרת."
באחד הביקורים בבית הוריה פגשה את הגבר איתו נישאה והקימה משפחה. הוא עלה לארץ וכאן הם הקימו את ביתם. ריטה ילדה שלושה ילדים, קיימה בית דתי כל השנים. יש להם שמונה ילדים, 16 נכדים מכל הילדים וילד חילוני ללא ילדים. גם שני נינים יש להם. 
ההתמודדות
נודע לך שאת חולה בסרטן, מה היתה תגובתך?
ריטה: "החלטתי להיות בעשייה, לתקוף את הסרטן, לטפל לנצח ולהמשיך לחיות. לא היו לי פחדים, לא התעסקתי בכלל בקשיים ובדאגות – החלטתי שכל טיפול יקדם אותי לבריאות וריפוי, ולכן כל טיפול הוא חגיגה. המשפחה, החברים, כולם הבינו ושיתפו פעולה עם החלטה זו.
"הייתי בשמחה, באנרגיות חיוביות והגעתי לקבוצת מחקר. במשך למעלה משנה קיבלתי 32 טיפולים, ותוך כדי הטיפולים הכימיים המשכתי לעבוד ולהיות פעילה. המשכתי להדריך טיולים לחו"ל, המשכתי להדריך ביד ושם וללמד ברידג'. במשפחה שלי יש היסטוריה רפואית של סרטן , ולכן לא ממש הופתעתי.
"מתאמת המחקר של הטיפולים, אותם קיבלתי בקבוצת המחקר, שמה היה הילה. הילה מאד מצאה חן בעיניי, רציתי לשדך אותה עם בני הצעיר. לא הלך השידוך. למחלקה האונקולגית הגיעה בחורה צעירה בשם שני. שני היתה בחורה צנומה עם פאה ארוכה. תחושת הבטן היתה קשה, תחושה ששני לא תשרוד. בשבת האחרונה לחייה של שני, שני ביקשה מהילה שתהיה עימה בבית חולים על מנת לשחרר את הוריה, כדי שיוכלו לנסוע לשבת הביתה.
"באותה שבת היה גם צחי, אחיה של שני שליווה והיה עימה באותה שבת. כיום צחי והילה נשואים ויש להם בן. הענקנו את השם 'שני' לעמותה שהקמנו הוא על שם שני, אותה הכרתי במחלקה האונקולוגית. הרצון להקים את עמותת שני נבע מההבנה שעל מנת להחלים ולחזור לחיים, יש ללוות ולתת עוד אמצעי ריפוי במסלול ההבראה וההחלמה.
"היום אנחנו כאן, במקום ירוק מטופח ומלא טבע. הקמנו מרכז טיפולים המבוססים על השיטה ההוליסטית – הכל על בסיס התנדבותי. שני היתה בחורה צעירה ומקסימה שנפטרה מסרטן. נקשרו נפשותינו. ההחלטה להקים את העמותה הזאת הייתה בעיקר בשל הצורך, בו נוכחנו שריפוי הינו שלב מאד חשוב בהחלמה וחזרה לחיים.
"במושב נחלים מצאנו את התנאים האידיאליים – נוף כפרי, שקט גדול רוגע, ותנאים המאירים ומעודדים החלמה. הקמנו מרכז טיפולים המטפל ברפואה המשלימה: שיאצו, רפלקסולוגיה, יוגה, סוגוי, דיקור ועוד. כל המטפלים באים ועושים בהתנדבות." 
השיקום
במרכז שני, מתקיימות הרצאות בנושא גוף, נפש, מפגשי שיח. המקום פעיל.
ריטה מספרת: "לאחר שהחלמתי מהסרטן, המשכתי בחיי. עבדתי, החיים נמשכו. ואז בשנת 2019 פרצה הקורונה. מצאתי עצמי בלי עבודה והבנתי שישנם הרבה אנשים שחלו בסרטן, ובשל המצב נמצאים כעת בואקום של אי עשייה.
"שמעתי הרצאה שהיתה בזום. בהרצאה סיפרו על מקום שהקימו בפריס, מקום התומך ומטפל במחלימי סרטן. בסיומה של אותה הרצאה אמרתי, כזה מקום אני רוצה להקים. היה לי ברור שלבד איני יכולה להקים מרכז כזה.
"כתבתי דף עם חזון. פניתי להילה, אותה הכרתי בבית החולים, על מנת שתעזור לי להקים מרכז כזה. הילה הכירה לי את דליה קרון. ההכרות עם דליה יצרה והובילה להקמת עמותת שני והפעלת המקום הזה כאן במושב נחלים."
דליה קרון חלתה אף היא בסרטן השחלות: "דליה ואני משלימות אחת את השנייה. החיבור בינינו, העבר שלנו כחולות סרטן יצר 'ניסיון' במה נכון לנו לנו כמחלימות סרטן. 
"ללמוד לבקש עזרה"
דליה קרון, בשנות הששים לחייה, חלתה בסרטן לפני כשלוש שנים. לדליה היתה עם תחושת בטן לא טובה במשך תקופה ארוכה. לבסוף עשתה בדיקות ורק לאחר שהתעקשה גילו בסי.טי שיש לה סרטן השחלות. הגילוי היה ברמה 4.
דליה: "לאחר הגילוי התחלתי בטיפולים כימותרפיים. עברתי ניתוח גדול ומורכב ולאחר חצי שנה של טיפולים נכנסתי לקבוצת מחקר. קיבלתי טיפול ביולוגי. שלושה חודשים אחר כך חליתי בצהבת חריפה. מספר חודשים אחר כך, התגלה עוד נגע בטחול. הדבר הראשון שלמדתי היה ללמוד לבקש עזרה."
דליה הינה אישה עצמאית. בעבר עבדה כמנהלת משאבי אנוש ולפניי חמש עשרה שנים למדה coaching ומאז היא מתפרנסת כמאמנת רגשית, ומלמדת ברידמן ובבית ספר אימון הוליסטי.
דליה: "עם גילוי המחלה עברתי את כל התהליכים של אבל, כעס והשלמה. עשיתי את כל מה שידעתי ויכולתי ואני מאד שלמה עם הכל. כיום ידוע שאחד המוטיבים המביאים להחלמה הוא ניהול נכון של המחלה.
"ניהול מחלה נכון מחייב עדכון וידע לגביי כל המידע שיש. חשוב מאד להיות מעורבת. אני חוקרת את כל המחלה – הטיפולים השונים, אני מתעקשת לדעת כל פרט. אני מנהלת את המחלה שלי בכל המובנים. אני עושה את ההחלטות לגבי הטיפולים על כל המשתמע.
"אני מקבלת תמיכה מאד גדולה מהסובבים אותי . זהו אחד האלמנטים החשובים – התמיכה. בזמן שהייתי חולה, הגעתי לבית חולים על מנת לקבל טיפולים ברפלקסולוגיה, דיקור ועוד. כל ביקור שלי בבית חולים היה מלווה בטראומה. בית חולים הינו מקום שבקונוטציה שלו מתקיים המתח שבמפגש עם כל הכרוך במחלת הסרטן. היתה חסרה לי מעטפת תמיכה וקשר עם אנשים שחלו בסרטן. המפגש האנושי המתקיים בין אנשים שחוו סרטן כמוני חשוב, הוא מאפשר התבוננות שונה, קבלת פרופורציות ובעיקר עידוד, אופטימיות והבנה שיש חיים עם המחלה. יש לכך חשיבות מאד גדולה. ההבנה וראיית הצרכים הובילו אותי לרצון להקים משהו שיהיה שונה, בחיק הטבע, הוליסטי, מרומם נפש.
"המפגש עם ריטה זילבר היה התמהיל הנכון לפתוח את "עמותת שני" ולהקים את המקום במושב נחלים. ההחלטה להקים את המקום במושב נחלים, בשל הקרבה למקום מגוריהם והנכונות של בעל המקום בנחלים – להקצות פינת חמד בעבור עמותת שני, "בית למבריאים". 
"בית למחלימים"
דליה וריטה, שתי נשים מחלימות מסרטן, מחליטות להפנות את כל הניסיון והידע שצברו להקמת עמותת שני והבית למחלימים. השתיים באמת משלימות אחת את השנייה. דליה הינה שרת הפנים והמוציאה לפועל את התוכניות שלהן. דליה היא זו שבונה את לוחות הזמנים, ריטה היא שרת החוץ.
ריטה מובילה ומביאה את התרומות למקום ועובדת עם המטפלים למיניהם. כל המטפלים העובדים במקום עובדים בהתנדבות וההיענות גדולה. את כל מה שחוו על בשרן הן מובילות ועושות את הכל כדי שבמקום הזה הכל יבוא ויהיה ממקום של שקט – שקט של המושב, הנוף הירוק ובאווירה של בריאות.
דליה: "יש חשיבות מאד גדולה בכל התמהיל הזה. המקום, האוירה. יש כאן במקום כחמש עשרה מטפלים. רוב המטפלים חלו בעבר בסרטן והחלימו. אנו שומרים על תחושה של ריפוי ובריאות. אנו עומדות על כך שהמסר הוא אופטימי. אין כאן רחמים עצמיים אלא שיתוף, אחווה ותמיכה.
"קראנו למקום 'בית למבריאים'. המילה מבריאים, בריאות נובעת מהמילה בריאה. הבית הזה הינו בריאה לבריאות. כאן הבחירה היא להתמודד באומץ ובהוליסטיות. פתחנו את ה'בית למבריאים' במושב נחלים באוקטובר 2021. התחלנו משעתיים בשבוע ומאז המקום נמצא בצמיחה מתמדת. כיום המקום פעיל שלושה ימים בשבוע.
"אנשים מגיעים אלינו מפה לאוזן. יש לנו קשר עם רופאים, עם עובדים סוציאליים ומטפלים. המקום מיועד לכל מי שחלה בסרטן, למעט ילדים. יצרנו יש מאין. מאז שאנו כאן והמקום פועל וצומח, אני מרגישה שאני נושמת אחרת. בכל פעם שאני כאן, ב'בית למבריאים' בנחלים, אני מגלה משהו חדש. זהו מקום של יצירה צומחת דבר שמסב לי ספוק גדול הנעה והנאה גדולה. השילוב של הרפואה הקונבנציונלית והרפואה המשלימה בתפיסה שלי הוא תמהיל נכון לריפוי ובריאות."
כיצד מתנהל הניהול ביניכן?
דליה: "אנו מנהלת יחד את המקום. בכל שלב אנו בוחנות מה נכון כאן. מה נכון לכל אחת מאיתנו בעבודה. אנו מייצרות שיח רציף – יש בינינו הבנה ורצון טוב, אנו מאד גלויות בשיחות בינינו ויש כבוד ורצון טוב. החזון שלנו שיהיה זה מודל למרכזים נוספים כאלו בכל רחבי הארץ. המקום עדיין בצמיחה מתמדת. אנחנו מיישמים טיפולים פרטניים וקבוצתיים. מעבר לטיפולים יש כאן סדנאות ציור, סדנאות תנועה, בישול טבעוני והרצאות מידי שבוע.
ואני אורחת לרגע פוגשת שתי נשים שמבטן קדימה, שמאמינות באיכות חיים, שהפכו את מחלתן למשאב של עשייה בעבור כל מי שחלה, ובוחר באיכות חיים ובחיים של כל היפה במקום זה. היכנסו לפייסבוק – "שני בית למבריאים".
מקסים, מרחיב את הלב.
אני נפעמת מהמפגש האנושי עם ריטה ודליה, נפעמת מהמיזם המופלא אותו הן מקיימות ומפעילות במושב נחלים – ושולחת תפילה ובקשה לבריאות וריפוי לכל מי שחלה.
פעילות שיקומית
תחומי הפעילות השיקומית ב"בית למחלימים" של עמותת שני, מתחלקים לארבעה נושאים:
1. גוף – מראה, תנועה, איזון.
2. נפש – הקניית כלים להתמודדות נפשית רגשית למבריאים ולבני המשפחה. שיחות פרטניות וקבוצתיות.
3. מין – תפקוד מיני ומיניות לאחר הטיפולים.
4. ספורט ותזונה – מגוון תחומי ספורט ותנועה, תזונה נכונה.
ארבע הקטגוריות הללו חשובות באותה המידה ומתבססות על מטפלים מקצועיים, מומחים בתחומם ומנוסים .
לכל מחלים/ה המגיעים למכון תותאם תוכנית אישית על פי המחלה, ההחלמה, הצורך והאישיות.
מחלימים ישתתפו בפעילויות השונות שהותאמו עבורם, פעמיים בשבוע, במשך מספר חודשים.
מטרת התוכנית השיקומית, והייחודיות של התוכנית היא הפעלה של ארבע הקטגוריות בו זמנית במתחם אחד, בראייה אינטגרטיבית והוליסטית.
