יבול שיא
הרפת והחלב
שוקיי בפתח בית ספר בשדה

בית ספר בשדה מנציח את זכר חבריו שנפלו בקרב

5 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

"להיות זכר זה לזכור" כתב מאיר אריאל בשיר "צרבת לזכרון" וזה הוא גם המוטו של יהושוע (שוקיי) אסקיו, הנקרא ע"ש אחיה של אימו, שוקי לוי ז"ל, שנהרג במלחמת יום כפור בסיני. שוקיי החליט לפני מספר שנים להוסיף עוד אות לשמו, את האות י' כך הוריד במעט את הכובד אותו הוא נושא על עצמו, בהיותו קרוי ע"ש דודו. הפגישה עם שוקיי נערכת לאחר טקס ההנצחה בחווה החינוכית חקלאית שהקים במושב רם און: "בית ספר בשדה", שם הנציח את זכר חבריו שנהרגו במהלך שירותם הצבאי

הדרך בה בחר שוקיי אסקיו להנציח את זכר חבריו מספר במעט את סיפור חייו של שוקיי. שמו של שוקיי ניתן לו על שם אחיה של אמו, שוקי לוי ז"ל, שנפל במלחמת יום הכיפורים. שוקיי החליט לפני מספר שנים להוסיף עוד אות לשמו, את האות י'. כך הוריד במעט את הכובד אותו הוא נושא על עצמו, בהיותו קרוי על שם שוקי הדוד.

המכלים מוגבהים כדי שגם הוותיקים יוכלו לטפל בנוחות בצמחים
המכלים מוגבהים כדי שגם הוותיקים יוכלו לטפל בנוחות בצמחים

שוקיי גדל במושב מגשימים, בן להורים חקלאיים, גדל על ברכיי החקלאות וההתיישבות העובדת. לפני הצבא היה בשנת שירות באיחוד החקלאי והתגייס לגולני כחלק מפרויקט, בו הפנו חברה ממכינות ושנת שירות לגולני.

את השירות הצבאי עשה כלוחם בגדוד 13 של גולני. במהלך שירותו הצבאי, ארבעה חברים שלו מהפלוגה  נהרגו. ארבעה חברים שכל אחד הגיע מרקע שונה לחלוטין.

בין חבריו שנהרגו: סלים בוטרוס מעילבון, שנהרג בדובב שבצפון; יגאל ליפשיץ, בחור מראשון לציון, שבא ממשפחת עולים מרוסיה ונהרג בבקעות שבבקעה; דיויד סלומונוב מכפר סבא, הגיע ממשפחת עולים אמריקאית שנהרג במטולה.צלף הרג אותו כשהיה בשמירה על גדר המערכת.

וגם דגן ורטמן, מהתנחלות ביהודה ושומרון, שהיה קצין מוערץ ודמות יוצאת דופן ונפל בעזה במבצע "עופרת יצוקה". מסתבר שלמעלה מארבעים ילדים בארץ, נקראים דגן על שם דגן ורטמן.

יזכור

עברו עשרים שנה מאז השתחרר שוקיי מהשרות הצבאי. עתה החליט להגשים ולממש את האמרה, להיות זכר משמעו לזכור.

לפני שבע שנים, קיבל חלקת אדמה במושב רם און והקים במקום את "בית הספר בשדה". "בית הספר בשדה" הינו עוד זרוע אותה הקים כחלק מהבחירה של שוקיי לחנך וללמד ילדים ונוער דרך החקלאות.

הבחירה של שוקיי להיות איש חינוך דרך החקלאות הינה בחירה מקצועית. יתרה מזאת, זהו האני מאמין שלו, זוהי דרך חייו.

המשפחות השכולות בגל עד
המשפחות השכולות בגל עד

בכניסה לחווה אותה הקים הניח אבן מצבה, עליה חרוטים שמות חבריו שנפלו וביום שישי,  השני לאפריל 2021, נערך טכס בו נכחו ארבעת המשפחות השכולות  וחבריו לפלוגה מגדוד 13.

היה זה טכס מרשים ומרגש עד דמעות.

שוקיי: "את הכאב של המשפחות השכולות אני מכיר מהבית בו גדלתי. אמא שלי, כאחות ששכולה, ניסתה להניע אותי מהליכה ליחידה קרבית להיות לוחם. אני החלטתי להתגייס ולהיות לוחם, הייתי ללוחם בגולני."

"כשהשתחררתי מהצבא הייתי רכז נוער במושבים, אודים וכפר נטר, באיחוד החקלאי. בחרתי ללמוד חקלאות במסלול האקדמי שלי. "

"את התואר השני למדתי ועשיתי בבית ספר פורטר לסביבה. באותן שנים לימדתי חקלאות בכפר הנוער אלוני יצחק. נישאתי לבחירת ליבי, טניה, הקמנו משפחה ויש לנו שלושה ילדים."

ספר לי על בית ספר בשדה?

"הקמתי את 'בית ספר בשדה' כחלק מהאני מאמין שלי. אני מאמין שלמידה חייבת להיות חווייתית, אני מאמין בדרך העשייה והעיסוק בחקלאות, החוויה יוצרת את הערך המהותי בלמידה."

"בית ספר בשדה', כשמו כן הוא, בית ספר בשדה, בטבע, עם כוונה ומימוש של עיסוק בחקלאות. דרך הגידולים השונים מתקיימת למידה משמעותית בתחומים רבים והקניית ערכים."

למה בחרת בחקלאות?

"חקלאות זה הכלי שלי. בעבורי דרך החקלאות נוצרת המחשה המובילה ללמידה בשמחה והתלהבות. הילדים של היום, רבים מהם ילדיי מסכים. כאן ובכל הפרויקטים בהם אני מלמד, היציאה החוצה, העבודה בחקלאות מביאים הן למידה והן חווית חיים משמחת."

"יש קורס אותו אני מלמד שעוסק  בהיסטוריה ובפילוסופיה של החקלאות. זוהי דוגמא לכך שדרך החקלאות מתקיימת למידה נוספת ומעמיקה. דרך החקלאות אני מצמיח אנשים עם זיקה לארץ, זיקה לטבע, למקום ולעם."

"הבחירה ללמד דרך החקלאות היא בחירה בה יש הרבה אפשרויות ומסלולים. אני מלמד בכדורי נוער, במסגרת שנקראת 'אדם ואדמה'. זוהי מסגרת בה הנערים עובדים בשעות הבוקר ולומדים בשעות אחרי הצהרים."

"הנוער שלומד בפרויקט הוא נוער נורמטיבי. פרויקט נוסף אותו אני מרכז ומלמד נקרא 'פרויקט פלפלים'."

"פרויקט זה מרכז נער מכדורי. דרך הפרויקט מתקיימת למידה על החיים האמיתיים דרך הפלפלים – הנער המוביל את הפרויקט מגדל, מדביר, מדשן ומשווק את הפלפלים. הרעיון של 'בית ספר בשדה' קיים בכל העשיות שלי."

"החקלאות הינה כלי ואמצעי לפיתוח מסוגלות ולמימוש חוויית הצלחה דרך הגידולים השונים בחקלאות.

שוקיי: "החקלאות במדינת ישראל מאד קרובה ברמה הפיסית לבני האדם, אך רחוקה מהלב של רוב תושביי המדינה. הבחירה שלי בחקלאות הינה בחירה בקירוב לבבות. רוב ילדי ישראל, חושבים שהירקות והפירות גדלים בסופר. החווה אותה בניתי ברם און ולה אני קורא 'בית ספר בשדה' היא הבסיס שלי היום ללמידה, לעשייה  ולקירוב לבבות. הבחירה להנציח את חבריי כאן בחווה זו, הגיעה מאותה נקודת מוצא בה אני מאמין, קירוב לבבות."

מהן הפעילויות אותן אתה עושה בחווה שלך?

"כאן בחווה, מגיעות מידי שבוע משפחות לשעה וחצי. לכל משפחה, ערוגה בה היא מגדלת ירקות. אחת לחודש אנו עושים טיול באזור. אחת לחודשיים, חקלאים מהאזור תורמים לנו שאריות של ירקות, כשמונים משפחות מתגייסות לקטיף הירקות, אותם אנו שולחים לתרומה למשפחות נזקקות."

"אחת לכמה חודשים אנו יוצאים ליער כלשהו, לניקיון היער. נוצרה כאן קהילה שדרך גידול הירקות עוסקת בעשיות נוספות המקנות ערכים רבים לנו כבני אדם. מעדים המחנכים את ילדינו לנתינה, לחריצות, לסבלנות ובאמת לקירוב לבבות."

"העבודה שלי ב'בית ספר בשדה' מתקיימת בכל כיתות הלימוד בהם אני מלמד. אני מלמד בשבעה בתי ספר, בכל אחד מהם אני מלמד דרך גינות ירק אותם מגדלים הילדים."

"כיתות הנמוכות, הילדים זורעים, שותלים, מעבדים ומגדלים. בכיתות הגבוהות יותר הילדים עוסקים בחקר גידולים שונים, עושים ניסויים, בודקים את עומק הזריעה עם או בלי קומפוסט."

"פועל, כשמדברים על לימוד דרך החקלאות, מתקיימים היבטים נוספים. הלימוד דרך החקלאות יוצר אורח חיים בריא. התזונה משתנה, הידע התזונתי גדל, החיים משתנים ועולים על מסלול של בריאות, מודעות, בריאה, יצירה, פעילות פיזית ועוד."

"מאיר אריאל אמר ש'על ארץ מוותרים רק בלב'. מבחינתי אנו מוקירים ומתחברים לארץ הזו דרך הלב. אני חקלאי-מחנך שמחנך דרך החקלאות. זהו האני מאמין שלי."

"בית ספר בשדה' אותו הקמתי מתקיים כאן ברם און ומתקיים בכל כיתה ובית ספר בו אני מלמד. כל אחד בכל גיל מוזמן ויכול למצוא את מקומו בפרויקטים שלי."

אנו נמצאים בחווה ברם און. המקום רחב ידיים, גינות ירק מוגבהות הבנויות על מיכלים, פינת טאבון, חביות של קומפוסט, שירותים הבנויים על קומפוסט.

כוורת דבורים נמצאת כאן. חממה בה מגדלים ירקות חורף בקיץ ולהיפך. נגריה קטנה יש כאן. כלוב של בעלי חיים. סככה עם פינות שתייה וישיבה. בננות גדלות. עולם ומלואו.

מדוע בחרת להקים את החווה שלך במושב רם און?

"ידעתי שיש ברם און קהילה אנושית נפלאה בה אוכל להגשים את כל רצונותיי, ודרך חווה זו אוכל להגשים את דרכי."

שוב אנו חוזרים לטכס אותו ערך שוקיי יומיים קודם, בו החליט להנציח את חבריו סלים, דיויד, יגאל ודגן. לטכס הגיעו חברים שהיו עימו באותה פלוגה בגדוד 13 בגולני, ההורים השכולים של חבריו ואנשים השותפים לדרכו של שוקיי.

הבחירה להנציח כאן במקום זה ב'בית ספר בשדה' – בימים לא פשוטים אלו – מנכיחה בחירה בחיים מלאים, באהבת הארץ, במחיר הכבד של השכול, לצד אופטימיות ואמונה בטבע, באדם בארץ ישראל."

במהלך כל הראיון שעשיתי עם שוקיי נכח בנו התינוק שחם עימנו.

פגשתי אדם שהוא יזם ומוביל, אבא מופלא וגבר, שכפי שאמר הזמר והמשורר מאיר אריאל, תפקידו של הזכר לזכור.

שוקיי הוא הגבר הזוכר ומזכיר לכל מי שבא עימו במגע ובקשר לזכור ולא לשכוח את אלו שנהרגו ונתנו את חייהם על מזבח הארץ הזו.

שוקיי זוכר ומזכיר לנו את החזון הראשוני של מקימי הארץ, על חשיבותה של החקלאות כאחד מעמודיי הבניין עליה קמה המדינה שלנו.

שוקיי זוכר ומזכיר לנו את כל אותם ערכים בסיסיים של אהבת הארץ ובעיקר את אהבת האדם.

לאתר בית ספר שדה לחצו כאן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

סיוע במזון יבש למשפחות נפגעי אסון מירון: רק הוצאנו קול קורא ומיד התייצבו חברים, קיבוצים, מפעלים וארגונים לסייע בכמויות מזון יבש בעל כשרות בד"צ (זה לא היה פשוט), שנאסף במחסן בחממת עין שמר. משם
3 דק' קריאה
סיפורן של ארבע נשים לא יהודיות, מקנדה, שוויץ, ניו זילנד והולנד, שהתגלגלו ארצה לקיבוץ הקימו משפחה והן כאן. ארבעתן בחרו לא להתגייר רות המואבייה, עזבה את מולדתה והלכה אחרי נעמי לארץ יהודה. קיבלה עליה את
8 דק' קריאה
רימון ארצי, מ"חוות אלאדין" בכפר רות ועזאם נאצר, מכפר צפא, מזמינים לפעילויות לחג שבועות "בעקבות שבעת המינים". כבר כמעט שלושים שנים הם עובדים יחד בהרמוניה מעוררת השראה – דוגמא ומופת שאפשר גם אחרת. הפעילות
7 דק' קריאה
שלום, קוראים לי תמר ואני בת נהלל. השנה חוגגים יום הולדת 100 למושב שלי והמון כתבות עוסקות במה שהיה כאן בימים הראשונים. בכתבה הזאת, אני מביאה לכם את סיפורו של נהלל מזווית קצת שונה,
12 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן