you can look here xxx free
indiansexstories
tu dai tai tu.
יבול שיא
הרפת והחלב
שוק מחנה יהודה צילום עמוס דה וינטר

החלשת החקלאות הישראלית פוגעת

2 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

משבר הקורונה הפך בתוך זמן קצר ממשבר בריאותי לכלכלי וחברתי. "יש די מזון בסופרים, " מיהר ראש הממשלה להודיע, כתוצאה מהסתערות ההמונים על מדפי רשתות המזון. במציאות של עלייה ביבוא מזון על חשבון תוצרת מקומית, לכולם ברור כי הביטחון התזונתי של מדינת ישראל רעוע ורופף. מה יקרה אם המשבר בעולם יחריף ולא ניתן יהיה לייבא מזון בכמויות הנדרשות?

החלשת החקלאות הישראלית פוגעת בביטחון התזונתי של אזרחי ישראל : פוסט "שדה החסות בשקל", שקרא לאזרחים רק לבוא ולקטוף, גרף המון לייקים וסימפטיה מצד הגולשים, אולם הוא טומן בחובו משבר ואיום ממשי על החוסן הלאומי של ישראל.

משבר הקורונה חשף את ישראל לאיום ממשי בשאלת יכולת הביטחון התזונתי של אזרחי ישראל, שעמד במהלך החודש האחרון במספר מבחנים לא קלים. מהמחסור בביצים ועד לתמונות המדפים הריקים ברשתות המזון. בעוד מדינות מתקדמות, מסתמכות בימי חירום אלה על תוצרת עצמית ויכולת לספק לעצמן מזון, ישראל תלויה באופן לא פרופורציונאלי ביבוא מזון מחו"ל.

פוסטים מכמירי לב של חקלאים מגדלי ירקות ופירות המתחננים למכור את תוצרתם במחירי הפסד, כמו גם תמונות של השמדת תוצרת חקלאית העומדת ללא קונים, הפנו זרקור בוהק במיוחד על אחת הבעיות הקשות שהביא איתם משבר הקורונה על ישראל, שאלת הביטחון התזונתי בימי משבר.

הזעקה על גידול ביבוא לעומת הצטמקות היצור המקומי, היא בדרך כלל נחלת החקלאים. המשבר החמור שפוקד את העולם, הופך אט, אט את הזעקה ללאומית, אם כי היא עדיין חרישית.

האבסורד הוא שדווקא בימי משבר חמור אלה, חלה ירידה בשימוש בתוצרת חקלאית ישראלית לעומת יבוא מזון מחו"ל. אם בימי שגרה, מדובר על סדר גודל של 30% ביבוא פירות ו-12% בירקות מכלל התוצרת הטריה (ע"פ נתוני אדם, טבע ודין), הרי שבימים אלה, מצביעים המספרים על עלייה של עד עשרה אחוזים בשני פרמטרים אלה. וזה רק בגידולי שדה, שהרי המגמה קיימת גם בגידולי הבשר, הדגים והעופות.

ההקלות הקבועות שעשו ממשלות ישראל בשנים האחרונות בסחר ביבוא, נותנים את אותותיהם דווקא בימי משבר הקורונה החמור. שנים של חיזוק קו של יבוא מזון על חשבון ייצור מקומי בחסות המאבק ביוקר המחיה, מתפוצצות לכלכלה הישראלית בפנים – והממשלה עדיין לא מפנימה את חשיבותו של הביטחון התזונתי לחוסן הלאומי.

כמעט עשר שנים חלפו מאז המחאה החברתית הגדולה שעסקה ביוקר המחיה, ונראה כי הממשלות שבחרו במסלול הקל של יבוא, כשלו והמחירים ממשיכים להאמיר. הנה למשל הסכם החלב שטרם יושם בשל הפלונטר הפוליטי הפוקד אותנו במשך יותר משנה, אמור לפתוח את יבוא החלב ומוצריו ובכך להעביר יותר מ-15% מהייצור המקומי למדינות אחרות. זה נשמע אבסורד בימים בהם מקררי החלב ברשתות המזון סובלים מחוסרים תכופים והציבור אחוז פאניקת שיווק. אבסורד אך מציאותי והסכם זה ייושם מיד לכשתושבע ממשלה חדשה.

שוק הדגים הולך ופונה אף הוא לכיוון של יבוא ורשתות המזון פיתחו בשנים האחרונות קשרים וקווים ישירים לספקים ומגדלים בחו"ל. בשר, פירות וירקות, בקרוב חלב וכמובן שוק הדגים (בעיקר דגי אמנון) שברובם מיובאים דווקא מסין. המציאות כאמור טופחת על פני מדינת ישראל שלראשונה נכנסה למשבר רפואי בסדר גודל שכזה. נראה, כי כל עוד מצליחות הרשתות למלא את מדפיהן, ממשלות ישראל ימשיכו בעידוד היבוא על חשבון תוצרת מקומית.

המכסים מכניסים כסף רב לקופת המדינה ולמראית עין, חש הציבור שאין לחקלאות המקומית מונופול. כל זאת למראית עין כמובן, שהרי סגירתם של משקי חקלאות ומשקי גידול צאן ובקר ודגים, פוגעת באופן ישיר בכלכלת ישראל.

מעל לכל, מעלה מגיפת הקורונה שאלה מרכזית אחת: מה יקרה במצב של משבר רפואי או מלחמתי דומה, שימנע כניסת סחורה מחו"ל לארץ?

נראה כי התשובה ברורה וישראל תהיה קרובה לקטסטרופה ולכאוס מוחלט, בזמן שהמדינה לא תוכל לספק די מזון לאזרחיה. מדינות רבות בעולם, הפנימו כי ביטחון תזונתי המתבסס על תוצרת מקומית הוא הערובה היחידה לחוסן הלאומי שלהן.

כיום, ישראל מפגרת בהבנה זו הרבה מאחור, התוצאה של משוואה זו היא אחת – פגיעה ישירה בביטחון התזונתי של כלל אזרחי ישראל.

החלשת החקלאות הישראלית פוגעת בביטחון התזונתי של אזרחי ישראל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

הדבר הראשון שמשך את תשומת ליבי בספרו של רפי נוי, הוא השם, "חי על הגבול", שם מטאפורי, מקום שמפריד בין מסוכן ללא מסוכן, בין מותר ואסור, בין מקובל ולא מקובל, בין קונפורמיות לנון-קונפורמיות, ובין לרַצוֹת את המסגרת לְלֵרַצוֹת אותו,
5 דק' קריאה
פסטיבל "קול המוזיקה" בגליל העליון יצר "אגדת חורף" של ממש עם פרשנות מוזיקלית לחנוך לוין, קונצרטים לקהל הבקיא יותר, עיבודים חדשים לשירים מוכרים ומפגש מרתק לילדי פסטיבל קול המוזיקה בגליל החושך והקרירות יורדים ומכסים את הגליל העליון. ערב שלישי, אמצע שבוע, ולמרות
5 דק' קריאה
למרות שלא היה לה מושג בעיצוב ותפירה, היא פתחה עסק: ביגוד לנשים בהריון ולאחר לידה  יפעת לוי (43), חברת קיבוץ עין כרמל, מעצבת בגדים לאימהות, או ליתר דיוק: להריון וטרום אימהות, לנשים לאחר לידה ונשים מניקות,
3 דק' קריאה
83  שנים אחרי אירועי ליל הבדולח, רחוב בגרמניה נקרא של שם היהודייה הראשונה שנרצחה. סופי סליגר, סבתא רבא שלי זה סיפור שמתחיל בבמברג, עיירה ציורית בגרמניה לפני כארבע שנים, עת ורה דיינליין, תלמידת תיכון, כותבת עבודת חקר על
3 דק' קריאה
את הכנס פתח אלי ספרן, חבר קיבוץ סאסא, שהחליף ביוני שנה שעברה את רון פונדק כיו"ר הפורום של ארגוני השלום הישראלי והדיונים התרכזו בשיתופי הפעולה בין ארגוני השלום לשינוי תודעת הציבור וקידום הסכם מדיני בין ישראל ופלסטין.  התובנות
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן