קשה למצוא איש כזה
יבול שיא
הרפת והחלב
זוריק אחרי גיחה במיראז

הטייס שאהב דבורים: תא"ל ארלוזור (זוריק) לב ז"ל

7 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

ערב יום הזיכרון 2020 – שיחה עם טלי לב, אלמנתו של תא"ל ארלוזור (זוריק) לב ז"ל, טייס חיל אוויר, שנפל במלחמת יום כיפור בחזית המצרית ומקום קבורתו לא נודע. איש לא יודע מה יילד יום ותהפוכות החיים היכו במשפחת לב, אך בכוחות משותפים התגברו והקימו מחדש בית עם צחוק ושמחת ילדים. לאנשים שחוו את ההיסטוריה הקשה של מדינת ישראל יש פרספקטיבה משלהם על המתרחש במדינה. טלי לב: "שלטון שעסוק רק בעצמו הוא מצב עגום, ואני מרגישה שזהו זמן – מהקשים שעברתי בחיי"

 

טלי וזוריק ביום החתונה
טלי וזוריק ביום החתונה

 

אבדן מנהיגות

היום מתוך התחושה הקשה של אבדן דרך והעדר מנהיגות, מספרת טלי את סיפור חייה. "זוריק ואני גדלנו בכפר ביל"ו, ילדים למשפחות רחבות וחמות, חמולה, שהייתה לנו תמיד כחומה בצורה. שם התחתנו ומשם נדדנו בעקבות תפקידיו של זוריק בבסיסים השונים.

היו לנו  שישה ילדים. נוית היא הבת הבכורה שלנו. היא הייתה רק בת 17 כשזוריק נהרג. היא גרה בניר בנים עם משפחתה ומנהלת את מרכז המבקרים במכון ויצמן.   בתי אופיר הייתה רק בת 14 כשזוריק נהרג. היא מתגוררת בבית לחם הגלילית עם משפחתה, וניהלה במשך שנים ארוכות את מרכז ההנצחה ובית יד לבנים בטבעון. לשתיהן בנים, בנות ונכדים שאני גאה בם וקשורה אליהם בכל לבי. "הבנות, נוית ואופיר, לקחו על עצמן כנערות רכות אחריות לגידול אחיהן והיו יד ימיני לכל אורך הדרך. שתיהן  עזרו לי להקים מחדש, בית עם צחוק ושמחת ילדים, שאפשר לנו חיים מלאי תרבות ואהבה.

בני האהוב אודי היה בן 11 כשזוריק נהרג. אודי מת מהתקפת אסטמה ביום האזכרה השני לנפילתו של זוריק והוא רק בן 13, ממש לפני בר המצווה שלו. הוא לא יכול היה לשאת את מסע הצער והאחריות שנטל על עצמו….

"בננו שמוליק היה בן 8 בזמן האסון. ובננו גן היה כבן 4. היום שמוליק הוא איש מולטימדיה….וגן הוא מוסיקאי נודע, נגן סקסופון ומורה. שניהם חיים עם משפחותיהם כאן, בכפר, ונכדי גדלים כאן לנגד עיני כמו שתמיד חלמתי… יעד היה תינוק בן שנה וחצי כשזוריק נהרג. היום הוא עובד כמורה לנוער בעל צרכים מיוחדים וגר במושב היוגב בעמק יזרעאל.

 

משפחת לב בתחילת הדרך
משפחת לב בתחילת הדרך

 

"היום  מתייחסים לדור שלנו כלדור של גיבורים, אבל אני חושבת שהגיבורים הגדולים באמת הם דור ההורים שלנו. הם ייסדו ובנו את הארץ, הם עשו זאת מתוך אידיאולוגיה ואמונה בדרך שבה הלכו. הם הכירו בחשיבות העצומה של הקמת מדינה לעם היהודי. "הורי הגיעו שניהם מרוסיה בעלייה השלישית וכל חייהם היו מסורים לעשייה, לקשר בין העמים היושבים פה, להתנדבות בקליטת עלייה ובחינוך דור שעד היום הולך בדרכם…. הם ודאי לא היו שווי נפש למה שקורה פה – אבדן מנהיגות, נהנתנות ואי יושר.

 

טלי לב: "היום  מתייחסים לדור שלנו כלדור של גיבורים, אבל אני חושבת שהגיבורים הגדולים באמת הם דור ההורים שלנו. הם ייסדו ובנו את הארץ, הם עשו זאת מתוך אידיאולוגיה ואמונה בדרך שבה הלכו. הם הכירו בחשיבות העצומה של הקמת מדינה לעם היהודי. הורי הגיעו שניהם מרוסיה בעלייה השלישית וכל חייהם היו מסורים לעשייה, לקשר בין העמים היושבים פה, להתנדבות בקליטת עלייה ובחינוך דור שעד היום הולך בדרכם…. הם ודאי לא היו שווי נפש למה שקורה פה – אבדן מנהיגות, נהנתנות ואי יושר."

 

"את שואלת אותי על עצמי – אתאר לך באיזה מציאות חיינו:

"זוריק היה מבוגר ממני בשנתיים, גדלנו יחד בכפר והקשר הזוגי ביננו נוצר כשהוא היה כבר בקורס טיס. אני הייתי בת תשע עשרה. באותם ימים, אחרי מלחמת 'קדש', ביקש דוד בן גוריון להקים קרן לקניית נשק. שם הקרן היה 'קרן המגן'. הורי והוריו של זוריק החליטו  לערוך חתונה צנועה ואת רוב הכסף לתרום לקרן הזו.

"החתונה התקיימה בחצר ביתנו, וכמו שהיה מקובל אז, כל חברי הכפר היו מוזמנים והחברות עזרו בהכנת הכיבוד. החתונה הייתה צנועה אבל השמחה הייתה גדולה. חיתן אותנו רב צבאי. אחרי שנישאנו, במשך השנים עברנו לגור בבסיסים שונים של חיל האוויר. הבסיס האחרון שגרנו בו היה ברמת דוד, כשזוריק היה מפקד הבסיס. שם חיינו עד היום שבו הוא נהרג. "אז התחילה בשבילנו תקופה אחרת שונה וכואבת. גופתו של זוריק לא נמצאה עד היום."

בכפר ביל"ו

"על זוריק התאבלנו בכפר ביל"ו. שם חיו כאמור הורי והוריו של זוריק, לאה ונחמיה, אחותו חנה ואחיו הצעיר אבי ומשפחותיהם. נפילתו של זוריק השפיעה קשות על אבי שהעריץ את אחיו. לאורך כול השנים ועד היום הוא תמיד איתנו בחג ובימי חול. אני גם זוכרת לו ולמשפחתו לטובה את הדאגה והטיפול בבנים. הוא זה שלימד אותם פרק בחקלאות. בכפר ביל"ו גרות אחיותיי ממשפחת זמיר, נועה וציפה עם משפחותיהן, וברחובות היה חי אחי דודיק ומשפחתו. המשפחה הייתה תמיד ערש ילדותי הבטוח ועד היום היא עוטפת אותי באהבה גדולה. כאשר ביקשו הילדים אחרי האסון לשוב לרמת דוד החלטתי, שהעתיד שלנו השתנה ואני זקוקה למשפחה ולחברים של שנינו לצדי. ידעתי שזה מה שילדי צריכים כדי להיות בטוחים.

"אני זוכרת את עצמי נוהגת באוטו צהוב גדול ומאחורי יושבים ילדי… השמים נפלו עלי ולא ידעתי מאין אמצא כוחות להמשיך.

"אנשי כפר ביל"ו הציעו לי לבחור חלקת אדמה בכפר כדי לבנות עליה בית לי ולילדים, ולהחזיר את כולנו לשורשים שלי ושל זוריק. קיבלתי את הצעתם ובניתי בית גדול מלא אור, שיאיר גם את חיינו. החיים בכפר ביל"ו הצילו אותנו. קבלנו תמיכה בכל המובנים. חשוב לי להדגיש את הכוח הרב שהיה לקהילה בכפר ביל"ו. הילדים התאקלמו בחברת בני גילם ובפעילות הכלל מושבית של הכפר.

"ובאשר לי… "תמיד הייתה לי משיכה ליופי, לצבע. מגיל צעיר אהבתי לצייר. אבא שלי עשה הכול כדי שאנו, ילדיו, נלמד לימודים גבוהים. אחרי בית הספר התיכון עברתי לירושלים ולמדתי ציור ב'בצלאל'. בצבא שירתי בגדנ"ע והדרכתי ילדים ונוער בתחום הציור והאמנות בכלל. בעבודתי במעברות הרגשתי כאילו אני ממשיכה בדרכה של אימי.

"היום שני דברים גורמים לי להתרגשות: "קודם כול, הציור שממלא את חיי ונותן לי סיפוק. הוא מקום המפלט שלי ודרך לתת ביטוי לחלומותיי. אני חושבת שזהו הכוח המניע שלי במיוחד בימים אלה. "שנית, הקשר לפרחים הגדלים סביבי שמניחוחם אני נהנית, מעשבת סביבם כל בוקר, מעצבת להם צורה ומצלמת. אהבתי תמיד פרחים, אהבתי לשזור אותם ואהבתי לציירם. בכול השנים שחלפו, תוך כדי גידול הילדים, העצב, השמחות, תמיד המשכתי לצייר…"

השיחה ביננו עומדת להסתיים כשטלי חוזרת לבוקר האחרון של זוריק בטרם יצא לטיסה. "שאלתי אותו, 'זוריק, כל כך הרבה חברים שלנו נהרגו, איך נמשיך ככה? איך נתבונן בעיני האלמנות הטריות? הצער והעצב היו כול כך גדולים'. זוריק התבונן בעיני ואמר: 'תתפלאי, את תראי כמה החיים חזקים'. כך אמר והביט בי בעיניו הכחולות, האוהבות. ואכן החיים חזקים בדיוק כפי שאמר"

הטייס שאהב דבורים

 

חזרה מטיסה
תא"ל ארלוזור (זוריק) לב ז"ל – חזרה מטיסה

 

ארלוזור (זוריק) לב נולד ב-17 בספטמבר 1933 לנחמיה וללאה, ממיסדי כפר ביל"ו, בשנתו הראשונה של המושב לאחר שיוסד באופן רשמי. הפרדסים שעליהם נשענה פרנסת המתיישבים ניטעו סביב ב-1932, במלאת 50 שנים לעליית הביל"ויים ארצה. זוריק, הילד הראשון שנולד בכפר, נקרא על שם דוקטור חיים ארלוזורוב, שנרצח בחולות תל אביב שלושה חודשים בדיוק קודם להיוולדו. הוא החל את לימודיו בבית ספר יסודי ברחובות ואחר כך המשיך בביה"ס החקלאי כדורי שבגליל התחתון. זוריק הבטיח שיחזור מקצועי יותר למשק המשפחתי ויוכל לשפר אותו. היה לו קשר מיוחד עם מנהל כדורי, המורה ה"אגדי" לגידול דבורים, נתן פיאט.

זוריק התקבל לקורס טיס לאחר שירות בנח"ל 101 והיה היחיד בחיל שפיקד על שלוש טייסות קרב. בזמן שירותו התחתן עם טלי בת הכפר והקים משפחה ובה ששה ילדים. כמשפחה שגרה בבסיס חיל האויר חצור, טלי, זוריק וילדיהם היו נוסעים לעבוד ולבלות בחלקת השקדים המשפחתית שנטע ליד נגבה.

בשנת 1968 עשה זוריק הפסקה משירתו הצבאי ונרשם ללימודים באוניברסיטת בר-אילן. עבודת גמר שהגיש הייתה סיכום של מחקר שביצע עם שני חברים על "תרומת הדבורים למשק ולכלכלה בארה"ב ע"י האבקה". מסקנתו הייתה, שתרומת הדבורים לכלכלה הלאומית גדולה עשרת מונים אף מתרומתה באמצעות הדבש, וכי היא קריטית לאיכותו ולכמותו של יבול גידולי השדה. זוריק ניסה לשכנע את מוסדות ענף המכוורת לעסוק גם בהאבקה, אך זה היה מוקדם מדי, ורק כעבור שנים חלחל רעיונו ועזר לענף לצאת מהמשבר.

 

זוריק לב מפקד כנף 1
תא"ל ארלוזור (זוריק) לב ז"ל – מפקד כנף 1

 

בעת מלחמת יום הכיפורים. פיקד אל"מ זוריק על בסיסו, כנף 1 – רמת דוד. כשעמד לפני סיום תפקידו כמפקד הבסיס, פנה האלוף בני פלד, אז מפקד החייל החדש וביקש ממנו למלא תפקיד מטה: ראש להק כח אדם בדרגת תת אלוף. זוריק הסכים, אך ביקש לשרת שנה נוספת בבסיסו, כי חש בסימני מלחמה קרובה וחשב ששם מקומו בשעה כזו.

המלחמה פרצה ושתי טייסות הסקייהוק שלו, 109 ו-110, ספגו פגיעות נ"מ ואבדות רבות של טייסים, שנפלו ביומיים הראשונים ללחימה. כדי להרים את המורל של הטייסים הצעירים, זוריק החליט לצאת עם טייסי סקייהוק מטייסת 110, כדי שיראו הצעירים, כי גם מפקד הבסיס טס אתם מול הטילים. הוא הצטרף למבנה טיסה שהוביל סגן מפקד הטייסת, אברהם וילן (בן דודו של "אבו" וילן), למשימת הפצצת סוללות טילים באזור מפרץ פורט סעיד, בצפון תעלת סואץ. כאשר זוריק ניסה להתחמק מאש סוללות הנ"מ נפגע מטוסו והוא צלל בסערה לים. לא נראה מצנח. מאז, י"ג בתשרי תשל"ד, 9 באוקטובר 73, יום נפילתו, לא התגלו גופתו ומטוסו עד היום, למרות חיפושים נרחבים שבוצעו אחר הסכם השלום עם מצרים. בן 40 היה במותו.

לזכרו של זוריק יום עיון שנתי של מועצת הדבש והדבוראים, כהוקרה לתרומתו. יום זה הפך לכנס השנתי של ענף הדבורים, בו מעניקה מועצת הדבש מלגה למחקרים בנושא האבקה על שם זוריק. באחד הכנסים, זכה במלגה צוות מחקר של קק"ל שבדק זני צוף לדבורים, והקרן הקיימת החליטה לטעת חורשת עצי צוף ולהקים מצפור לזכר זוריק.

חבריו של זוריק מכדורי ומחיל האוויר נרתמו לרעיון, טרחו והביאו מרמת הגולן סלע ענק, השוקל 36 טון, והציבו אותו בקצה חלקת השקדים של המשפחה, בדרך שמול באר ג' של נגבה. לסלע הוצמדה כתובת, הלקוחה מקינת אלישע על אליהו: "אבי אבי רכב ישראל ופרשיו" (מלכים ב', ב', י"ב) ומעליה שמות אודי הבן המנוח ואביו זוריק. המילים נבחרו על ידי אחיו של זוריק, אבירם מכפר ביל"ו, שדימה את צלילתו של זוריק המימה לעלייתו של אליהו בסערה השמימה.

ב"מצפור זוריק" בחצרים, הוצב שלט ובו נכתב על האיש שטס עם לוחמיו, כאותה דבורה המגנה על הכוורת-ביתה, מטילה את עוקצה ומשלמת על כך בחייה: "חקלאי, טייס אוהב דבורים ואנשים".

הדליקו נר לזכר ארלוזור  (זוריק) לב

זאב (זאביק) רז – טייס גייסות הרוח חלק ראשון

זאב (זאביק) רז – טייס גייסות הרוח חלק שני

ארלוזור (זוריק) לב ז"ל, לזכרו

תגובה אחת

  1. התרגשתי לקרוא את סיפורה של טלי לב על זוריק הטיס.
    על קורות משפחתה. גבורתו , שחלקה לא הייתה ידוע לי. ועל אחיו אבי לב.
    למיטב זכרוני כילד קטן , הייתה לי כנראה הזכות להיות בחתונת טלי וזוריק בכפר בילו , בחצר הקטנה עם הורי: מושה . וישראל גלילי , מנען . ועם אחי : יצחק ז"ל יעקב ותמר שהיו חברים טובים של משפחת לב, הורים של זוריק.
    איתכם בזיכרון, עם כל הלב. גיורא גלילי , נען

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לתושבי ההרחבה של קיבוץ אדמית טענות קשות לקיבוץ. ההרחבה מאוישת כבר שש שנים, אבל  יושביה סובלים מהיעדר תשתיות בסיסיות,  כמו מדרכות  ותאורת רחוב. בקיבוץ מודים שיש בעיה,  אבל  טוענים שהיא תבוא על פתרונה, כאשר
6 דק' קריאה
הוחלט כי מגבלת איחוד העוסקים תעלה מ-20 מיליון ל-100 מיליון ולאחר מכן באישור האחרון של החוק ל-400 מיליון, החלטה המאפשרת לחקלאים במושבים שבאיחוד עוסקים לקבל את הפיצויים שלהם כנישומים נפרדים – הישג אדיר לתנועת
2 דק' קריאה
השניים שמביאים את איטליה אליכם הביתה הקורונה תפשה את חיים קוזניץ כשהוא בשיא ההכנות לקראת עונת טיולי הקיץ. קוזניץ תושב ההרחבה בקיבוץ זיקים, הוא מדריך טיולים בחו"ל מהידועים בארץ, בעל פינה קבועה של סיפורים
2 דק' קריאה
נחנך המבנה החדש אליו הועתקה מרפאת כללית בקיבוץ החותרים חברי קיבוץ החותרים נהנים מעתה משירות במבנה חדש וחדיש שהכינו כללית והקיבוץ ואליו הועתק השירות מהמבנה הותיק ששימש מרפאת כללית בעשרות השנים האחרונות. קופת חולים
2 דק' קריאה
בפברואר האחרון ערכו הדס אלעד, מחפציבה ושני הדר, משדמות דבורה את כנס 'פה-ריפריה מדברת' הראשון, במלון לביא, שהפך לסיפור של הצלחה ומאז המודל של אלעד והדר מחוזר בכל הארץ . דרך האירועים, שכל הדוברים
6 דק' קריאה
דילוג לתוכן