יבול שיא
הרפת והחלב
תחמיץ לפרות

הכנת תחמיץ: על התחמיץ והאביב

3 דק' קריאה

שיתוף:

קציר החיטה מסמל עבורי את האביב, על זה גדלתי, מהיום שאני מכירה את עצמי הייתי מצטרפת לאבא, נוסעים לשטחי החיטה לקצור ומובילים את הקציר לבור התחמיץ בבאר טוביה * השנה בשל מגיפת הקורנה ובשל הסגר הבנתי שאני צריכה לוותר על זה… * האומנם אוותר על חיי? על ריח החיטה? על חגיגת המשאיות? זה חזק ממני!

קציר החיטה לתחמיץ צילום שרי
קציר החיטה לתחמיץ צילום שרי חיימזון
חגיגות התחמיץ

21.3.2020 הוא התאריך הרשמי לתחילת עונת האביב ומזל שיש סביבי שדות, פריחה וחיים. אבל בשונה מכול העולם, אצלי זוהי פתיחת עונת התחמיץ.

"התחמיץ הוא מזון למעלי גירה שהוכן תוך החמצה, שיטת שימור שנועדה לאפשר שמירת מזון לתקופות ארוכות. התחמיץ הנפוץ בישראל הוא תחמיץ חיטה ותחמיץ תירס, המיועדים להזנת בקר לחלב. ברפת החלב הישראלית משמש בדרך כלל תחמיץ החיטה, כרכיב המזון הגס המרכזי במנת המזון של הפרות החולבות – וכיוון שהוא מיוצר פעם אחת בלבד בשנה, נודעת חשיבות מרכזית לאופן ולאיכות הכנתו" (ויקיפדיה).

קציר החיטה נעשה על ידי קומביין. את החיטה קוצרים לפני שהגרעינים מתייבשים ומעבירים למשאיות. היינו מגיעים עם משאית עמוסה ואז אבא היה מרים את ההיבר ושופך לבור ענק – בור התחמיץ, מאות משאיות היו מגיעות לבור. עם השופלים היו מהדקים את הירק, מהדקים על מנת למנוע כיסי אוויר, התחמיץ המיועד למזון לבעלי חיים יכול להישמר שנים.

ריח של ילדות, חוויות השמורות בליבי, נסיעות לבור התחמיץ בבאר טוביה. שעות כילדה הייתי מבלה עם אבא בשטחים במשאיות, על המק, הוולוו, השופל, זר לא יבין זאת. אמא הייתה מכינה מטעמים של פסח ואבא היה מחלק לכל הנהגים, תחילת האביב עבורי אלו זיכרונות ילדות עם אבא, ריח התחמיץ של החיטה הטריה שנקצרה בשטחים עדיין באפי.

עוד מעט זה מגיע, מקווה שגם השנה אוכל ל"חגוג" בבור התחמיץ ובשטחים, למרות שנראה שלא אוכל בהתאם לנסיבות. בשנים האחרונות אני מצטרפת לאחיי ולאחיינים שלי שממשיכים את מפעל החיים של אבא מנדל ז"ל שעושים זאת ביד רמה.

תחמיץ זה האביב שלי

22.04.20 לא יכולתי לפספס את עונת קציר החיטה, את גלגלי המשאית את "מנגינת" הקומביין ואת ריח הקציר.

קציר החיטה מסמל עבורי את האביב, על זה גדלתי, מהיום שאני מכירה את עצמי הייתי מצטרפת לאבא, נוסעים לשטחי החיטה לקצור ומובילים את הקציר לבור התחמיץ בבאר טוביה.

השנה בשל מגיפת הקורנה ובשל הסגר הבנתי שאני צריכה לוותר על זה… האומנם אוותר על חיי? על ריח החיטה? על חגיגת המשאיות? זה חזק ממני!!

תכף מסתיימת עונת הקציר והיום הוא יום הולדתי של אבא מנדל חיימזון ז"ל, הרי זה חלק ממפעל חייו, נוף ילדותי…לא מוותר…

אספתי את המצלמות, מסיכה וכפפות והרמתי טלפון לחן, הנכד שלמד על ברכי סבא שלו את עבודת המשאיות, השופלים והתחמיץ, אחיי וילדיהם ממשיכים את מפעל חייו של אבא…

התלוויתי לכמה שעות לאחיין שלי חן חיימזון ולכמה רגעים הייתי הילדה בת ה-10.

רצתי בשדות, בין שורת המשאיות המחכות בשטח להעמסת החיטה, ברקע "מנגינת" הקומביין" צילמתי, נהניתי מכל רגע.

"זר לא יבין זאת" המרחבים, השטחים פותחים את הלב.

נסענו כשהמשאית מלאה בחיטה ירוקה לבור התחמיץ בבאר טוביה, שם השופלים מהדקים את הירק, מהדקים על מנת למנוע כיסי אויר, ומכינים תחמיץ – מזון המיועד לבעלי חיים.

הפקת התחמיץ

תחמיץ הוא מזון למעלי גירה שהוכן תוך החמצה, שיטת שימור שנועדה לאפשר שמירת מזון לתקופות ארוכות.

התחמיצים הנפוצים בישראל הוא תחמיץ חיטה ותחמיץ תירס, המיועדים להזנת בקר לחלב (פרות). ברפת החלב הישראלית משמש בדרך כלל תחמיץ החיטה כרכיב המזון הגס המרכזי במנת המזון של הפרות החולבות וכיוון שהוא מיוצר פעם אחת בלבד בשנה, נודעת חשיבות מרכזית לאופן ולאיכות הכנתו.

ייצור התחמיץ מתבצע במספר שלבים:

  • הקציר בשדה – החיטה נקצרת ונאספת על ידי קומביין אל תוך משאיות. עיתוי הקציר הוא בעל השפעה מכרעת על איכות החומר. מקובל לקצור את החיטה לפני שהגרעינים מתמלאים ומתייבשים, בעת שהגרעין נמצא במצב שבין הבשלת חלב להבשלת דונג. הקדמת הקציר תביא לשיפור איכות החלבון ולעלייה ברמת הנעכלות של התחמיץ, אך תפגע בכמות היבול שתיקצר מהשדה.
  • אחסון – השלב השני הוא הבאת החומר לבורות גדולים שם נפרק החומר. הירק הקצוץ נפרק בבור, ומהודק על ידי שופלים למניעת היווצרות כיסי אוויר, לעיתים בתוספת חומרים מונעי חימצון או משפרי תסיסה. לאחר ההידוק מכסים את החומר ביריעות פלסטיות. המטרה של תהליך זה הוא למנוע נוכחות אוויר, שתאפשר פעולת חיידקים מחמצנים שגורמים לקלקול החומר.

לאחר הכיסוי הירק עובר תהליך תסיסה אנאירובית ולאחר שבועיים החומר מוכן לשימוש. במהלך השימוש בחומר חושפים כל פעם מעט חומר כדי לא לקלקל את החומר בבור. התחמיץ יכול להישמר בתנאי אחסון אופטימליים למשך שנים.

(מתוך ויקיפדיה)

שרי חיימוזון, צלמת, בת מושב ערוגות, המתגוררת בתלמי יחיאל

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אורי אדלר, יזהר טוגנדהפט – הארגון לחקלאות אורגנית דוד סילברמן, אריה יצחק, מולי זקס, מאיה שניט-אורלנד – שירות ההדרכה והמקצוע אשר איזנקוט  ז"ל– מדריך שירות שדה בגימלאותאפרים ציפלביץ, שירות שדה, מו"פ בקעת הירדן הקומפוסט
8 דק' קריאה
נחמיה מצוינים ממושב הודיה מספר לעמרם קליין על השתלשלות חיו ואיך הצליח לשלב בין חקלאות לחיים כלוחם אש במערך הכבאות וההצלה * סיפור חיים  נחמיה, יו"ר עמותת רֶשֶֶף, איגוד הגמלאים של מערך הכבאות וההצלה,
3 דק' קריאה
בשעה טובה ולאחר שנה מאומצת ועקבית, הערב התכנסה ועדת המנכ״לים שהוקמה מכח החלטת ממשלה 1752 לעניין קביעת מכסת עובדים זרים, בה קבענו לראשונה כי מכסת העובדים הזרים לחקלאות תעמוד בשנה הקרובה על 70,000. בהתאמה,
״מדובר בהחלטה חשובה אשר מחזקת את החקלאים בישראל המשוועים לידיים עובדות כדי לספק תוצרת חקלאית ולהמשיך ולחזק את ביטחון המזון של אזרחי ישראל. חקלאי ישראל ממשיכים לעבוד ולעבד את אדמותיהם בגבולות, זאת תחת אש

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן