התיקון לחוק התחרות נועד לצמצם את הפטור החקלאי לבצע הסדר כובל בענף הפטם; ההצבעה התאפשרה רק לאחר שהיו"ר ביטן קיבל התחייבות של מנכ"ל האוצר וראש אגף התקציבים למתן פיצוי לחקלאים שיפגעו מהמהלך * מולי לויט, מנכ"ל מועצת הלול: "המגדלים המושביים יהיו חשופים לתנאי שוק שהם לא יוכלו לעמוד בהם והם יחוסלו"
לאחר שבוע של דיונים סוערים אישרה ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, ביום חמישי שעבר, להכין לקריאה שנייה ושלישית את פרק ט"ז בחוק ההסדרים, העוסק בהגברת התחרות בענף המזון והטואלטיקה. מדובר בדיון רביעי שמקיימת הוועדה בנושא צמצום הפטור החקלאי, שנועד לבטל את האפשרות לבצע הסדר כובל בענף הפטם, כך שמגדלי עופות, או גורמים הקשורים אליהם, המחזיקים במשחטה לא יוכלו להיות חלק מהסדר כובל.
בדיונים הקודמים ביקש היו"ר ביטן מהצדדים לנסות להגיע לפשרה, באופן שלא יפגע בחקלאים הקטנים, יאפשר לטפל ברווחים הגדולים של האינטגרציות ואף יוריד מחיר לצרכן. בפתח הישיבה היום הודיע היו"ר ביטן, כי בהתאם לדרישתו תהייה במשך שלוש שנים רשת ביטחון לסיוע לחקלאים שייפגעו, בשנים 2024-2025-2026. ההצבעה התקיימה רק לאחר שהיו"ר ביטן קיבל מכתב התחייבות בעניין זה, בחתימת מנכ"ל משרד האוצר וראש אגף התקציבים.
לפי ההצעה, גופים שנמצאים בקשר בתוך אינטגרציה עם משחטה יוכלו להמשיך לתאם בניהם את הפעילות, אך האינטגרציות שלהן – משחטות שונות – לא יוכלו לבצע תיאום כמויות של גידולי עוף ביניהן.
היו"ר ביטן אמר כי הבעיה היא התניית שירות בשירות, והסביר כי אינטגרציה שמוכרת אפרוחים למגדל מכריחה אותו לקנות ממנה את התערובת ולשחוט אצלה את העוף, ולכן החקלאים הקטנים שבויים של האינטגרציות. על מנת להגן עליהם דרש היו"ר ביטן כי בשלוש שנים הקרובות יהיו האינטגרציות חייבות להמשיך לתת לחקלאים הקטנים את אותם שירותים שנתנו להם השנה. הוא אף שב וחזר על דרישתו להקפיא את מחירי הגרעינים.
עם זאת, לאחר שהצדדים לא הצליחו להגיע להסכמות, ובתום דיון סוער, הציג היו"ר ביטן פשרה לפיה החקיקה תיכנס לתוקף ב-1 באוקטובר השנה, כאשר לשרי האוצר והחקלאות תינתן סמכות להשהות אותה למשך 9 חודשים בשנת 2024, ולמשך חצי שנה מ-2025 ואילך. אם אחד מהשרים חושב שהתנאים מצריכים עצירת החקיקה הוא יפנה לממונה על רשות התחרות ולמועצת הלול להתייעצות. הגופים יעבירו לו את המלצתם תוך 7 ימים, ואם לא העבירו יראו את חובת ההתייעצות ככזו שבוצעה.
לאחר מכן יפנה אותו שר לשר השני ויבקש ממנו לקבוע את הצו לעצירת החקיקה. אם השניים יסכימו הצו יקבע, ואם לא יוכל השר המבקש את הצו לפנות לממשלה, ולה יהיו 14 ימים להכריע. את החקיקה ניתן יהיה להשהות לעד 9 חודשים במהלך 2024, ולחצי שנה החל מ-2025 ואילך. בנוסף הציע היו"ר ביטן סעיף תקדימי בחקיקה, לפיו גם ועדת הכלכלה תוכל להניע תהליך שישהה את התיקון לחוק. הוועדה תוכל לקבל החלטה לפנות לכל אחד מהשרים ולבקש מהם להתחיל את תהליך ההשהיה.
אתמול הודיע היו"ר ביטן על הקמת צוות מטעם הוועדה, שיבחן את הנעשה בענף באופן רצוף ובראשו יעמוד ח"כ אלון שוסטר. היו"ר ביטן אף הודיע שייקח חלק בצוות. ח"כ שוסטר הגיב ואמר כי הוא מתנגד לחקיקה, אך לא מתנגד להקמת הצוות, שהוא נחוץ בכל מקרה.
בתחילת הדיון נימקו חברי האופוזיציה את ההסתייגויות שלהם להצעת החוק. ח"כ שוסטר אמר כי רבים חושבים שזה לא ראוי ששר החקלאות לא השתתף בדיונים, ולא פעל להוציא את ההצעה מחוק ההסדרים. לדבריו, ההצעה היא רעה ולא מאוזנת. בין היתר ביקש שוסטר לדחות את כניסת ההצעה לתוקף לינואר 2024, כאשר עד אז יגישו הכלכלנית הראשית באוצר והממונה על התחרות דו"ח לוועדת הכלכלה, אודות השפעת המהלך על המחיר לצרכן, ואם יתגלה שאין לכך השפעה על המחיר לצרכן לשר החקלאות תהייה סמכות לדחות את כניסת החוק לתוקף.
ח"כ שלי טל מירון הוסיפה כי זו רפורמה גדולה מדי מכדי לבצע אותה באופן הזה, אותו כינתה "מחטף בחיפזון". היא הוסיפה, כי יוקר המחייה חשוב לכולם, אבל הרפורמה הזו היא בקצה של הקצה ולא תשפיע על הכיס של הצרכן, ופנתה ליו"ר ביטן ואמרה לו: "אם יש מישהו אמיץ בבית הזה שיכול לעצור את התהליך זה אתה ואני מבקשת שתעצור את זה".
ח"כ מיכאל ביטון אמר כי כשיש מלחמה אנחנו מוצאים את החקלאים בגבולות, וקרא ליו"ר ביטן להביא את הדברים בהסכמה ולא על הראש של החקלאים ובהשפלה בחקיקה שמגבילה אותם. ח"כ מטי צרפתי הרכבי הוסיפה כי כשמטפלים ביוקר המחייה צריך להתחיל מהגדול לקטן, ואמרה שלא התרשמה שההשפעה של ההצעה תהייה כל כך משמעותית. ח"כ נעמה לזימי ציינה כי יש הבטחות יפות על הנייר שלא מגובות בהצעת החוק, ובהיעדרן יש חשש שהכוונה היא לחסל את הענף.
בתגובה לדברים אמר היו"ר ביטן, כי חלק מיוקר המחייה קשור לחקלאות, ואי אפשר להתעלם מזה. "אם אתם לא רוצים להילחם ביוקר המחייה תגידו את זה," אמר היו"ר ביטן. על בקשות הדחייה אמר היו"ר ביטן, כי הוא סבור שגם אם נדחה את זה בעוד שלוש שנים נהייה באותה בעיה, ולכן צריך לקבל החלטה. באשר לבקשה להגיע להסכמה, אמר כי נציגי הענף כלל לא מוכנים להידברות, ולכן לא ניתן להגיע להסכמה.
מנכ"ל מועצת הלול, שמואל לויט, אמר כי: "התוצאה תהיה בדיוק 180 מעלות ממה שמתכוונים יוזמי החוק. היום השוק הוא שוק חופשי וכולם ייערכו ליום תחילת התכולה של החוק הזה. החוק המוצע מחזק את האינטגרציות ומחסל את המגדלים הקטנים, זה מה שהוא יעשה. למה? כי בתוך האינטגרציות כל מי שנמצא באינטגרציה אין לו בעיה. יש לו אשראי, יש לו כיסוי של ההוצאות, ברוב המקרים הוא מקבל תמורה הוגנת והוא יכול מה שנקרא לחיות בכבוד, גם אם הוא מושבניק בתוך האינטגרציה. אבל מחוץ לאינטגרציה ולאור הנתונים שנתתי לכם על משבר העודפים שהולך להיות בפטם החל מיוני-יולי, שיהיו חודשי משבר וודאי, אני בטוח שהוועדה תיאלץ להתכנס ולדון במשבר בענף הפטם.
"ולמגדלים הבודדים שמחוץ לאינטגרציה, כמו שהיה ב-2018, לא יהיה להם אשראים, והאופציה היחידה שלהם תהיה או להיכנס לאינטגרציה או לצאת מהענף. אתם שואלים למה זה לא קרה עד עכשיו? למה הם לא קרסו עד עכשיו? כי בהסדר שכולם משמיצים אותו אבל היה הסדר מעולה בענף (2012-15), היתה בו הוראה מחייבת שכולם צריכים לנהוג מנהג שווה במגדלים. ההנחיה הזו היתה קיימת גם בהסדר שהמגדלים עשו בלי המועצה."
לויט הוסיף כי: "במידה והחוק יעבור הולך להיות פה בלגן בחצי השנה הקרובה. המגדלים המושביים יהיו חשופים לתנאי שוק שהם לא יוכלו לעמוד בהם והם יחוסלו… המושבים הם אלה שדאגו שתהיה פה תחרות. אם תיישמו את החוק הזה אתם מחסלים את המגדלים הקטנים במושבים. יישארו פה 4-7 אינטגרציות, השוק יהפוך לשוק ריכוזי מאוד וזה יהרוג את השוק."
ח"כ ששון גואטה, שבגילוי נאות אמר כי התפטר ממועצת הלול ועניינו האישי נמצא בבדיקת המחלקה המשפטית של הכנסת, ביקש כי הצעת החוק לא תיכנס לתוקף עד שלא יהיו תקנות שיסדירו פיצוי לחקלאים שיפגעו. נציג המגדלים, יעוז אברג'יל, טען כי החקיקה תפגע ביכולת לספק עופות בכשרויות מהדרין, והסביר כי כדי לעשות את זה המשחטות צריכות להחליף בניהן עופות. הוא שב ואמר כי התוצאה לחקלאים במושבים תהייה "גזר דין מוות".
היו"ר ביטן התייחס לדברים וביקש מנציגי האוצר ומשרד החקלאות לבדוק את הטענה כי יהיו פחות חקלאים עצמאיים, ואם זה אכן יקרה עוד לפני שהחוק נכנס לתוקף קרא להם לדווח לוועדה על כך. הוא ציין כי יכנס את הוועדה במהלך חודש יוני, כדי לבחון את מצב הענף. בנוסף שב וביקש מח"כ שוסטר להתחיל לבדוק את הנתונים והאם ניתן להגיע להסכם עם החקלאים.
לפי ההצבעות התייחס נציג האוצר, גל ברנס, לדרישת היו"ר ביטן באשר לרשת ביטחון לחקלאים, והקריא את נוסח המכתב שנמסר ממנכ"ל משרד האוצר וראש אגף התקציבים. לאחר מכן התקיימו הצבעות, בתחילה נדחו הסתייגויות האופוזיציה כאשר 4 התנגדו להסתייגויות, בהן היו"ר ביטן, ח"כ דנינו, ח"כ עמית הלוי וח"כ אתי עטייה, ורק 3 תמכו בהם ח"כ שוסטר, ח"כ טל מירון וח"כ צרפתי הרכבי. לבסוף אושרה הצעת החוק המתוקנת ברוב של 4 תומכים, בהם היו"ר ביטן, ח"כ דנינו, ח"כ הלוי וח"כ עטייה, לעומת 3 מתנגדים.
