יבול שיא
הרפת והחלב
המורה יעקב מככפר זכריה

המורה יעקב מכפר זָכָּרִיָה

4 דק' קריאה

שיתוף:

בעקבות פטירתו של המורה יעקב מתתיה מאבן ספיר בשבוע שעבר, אנחנו מפרסמים שוב את הטור שכתבה בו אודותיו דפנה מאור, ממושב רמות בשנת 2013 ב"קו למושב". יעקב היה מורה ומחנך בכפר זכריה, ראש פינה ובנהלל. מפעל חייו היה איסוף ושימור של זרעי צמחים, ירקות, זני דגניים בכל רחבי ארץ ישראל. הוא סייר בכפרים נידחים, אסף, מיין, קיטלג ושמר גם את השמות הערביים. צמחים אלו ניצלו בזכותו לאחר שנכחדו בעולם המודרני וכיום הם נשמרים למחקר במכון וולקני. דפנה מאור, מושב רמות

עשרים ושמונה זוגות עיניים מביטות בו, במורה החדש, המורה יעקב מכפר זָכָּרִיָה, מה יגיד להם?

רק לפני חודשיים סיים את בחינות הבגרות והוא בסך הכל בן שבע עשרה. בלשכת הגיוס אמרו לו שהוא צעיר מכדי להיות חייל. שיחזור בשנה הבאה. שלחו אותו למשרד החינוך. שם מחפשים מורים להמוני העולים המגיעים למדינה הצעירה, בקושי בת שלוש שנים.

הוא נפגש עם המפקח משולם הלוי. איש חכם, מרשים, מורה ותיק ומנוסה שלימד אותו על רגל אחת להיות מחנך.

יעקב
המורה יעקב מתתיה

משולם שלח אותו לכאן, לכפר זָכָּריָה שזה עתה הוקם כישוב עברי, להיות מורה. יעברו שש שנים נוספות בחייו של הנער-המורה והוא יחנך כתה ג' של ילדי נהלל. חלקם בני תלמידיו לשעבר של משולם הלוי, אותם חינך בשנות השלושים.

עכשיו הנער יעקב מירושלים נמצא בחדר הראשון, במבנה ערבי ישן בן שלושה חדרים. זהו בית הספר של המושב החדש בהרי ירושלים. ביום אחד הפך מנער- למורה, בכפר שכולו עולים המנסים לבנות חיים חדשים בהרי ירושלים. רובם לא דוברים עברית. הם מתגוררים בצריפים ופחונים, עובדים את האדמה, עוסקים בייעור, שורדים.

ליד הילדה רחל יושבת בשקט ילדונת זעירה, אחותה אסתר. היא רק בת שלוש ורחל צריכה לשמור עליה. כך אמרה אמא. הילדים בכתה קטנים וגדולים, בני כל הגילים. רוצים ללמוד, רוצים להיות תלמידים.

יעקב מוריד את מבטו ורואה רגליים נעולות ורגליים יחפות. עיניו עוברות על הבגדים הקרועים, השולחנות הרעועים והעיניים המצפות. זהו. הוא אומר לעצמו. הילדים האלה מחכים לי. מהיום הם תלמידי.

יעקב כותב על הלוח, יעקב מספר לילדים על ארץ ישראל, יעקב מנגן בחלילית ומלמד שירים, הוא משתדל מאד להיות מורה. כעבור שבועות מעטים יעקב כבר אוהב את תלמידיו אהבת נפש ואילו המורָה מהכיתה הסמוכה עוזבת ואחריה עוזב המורה הנוסף שהוא גם המנהל.

משרד החינוך שולח מכתב רשמי לנער יעקב בכפר זכריה, קיבלת מינוי למנהל בית הספר המקומי. כך נדפס במכתב. יעקב לבדו הופך להיות המנהל וצוות המורים.

בשנת 1950, במבנה אבן ערבי בן שני חדרים, שכנה המזכירות של כפר זכריה. בחדר השני גרו יחד יעקב מנהל בית הספר הצעיר ומוזס, המדריך החקלאי, אדם מבוגר מפרדס חנה.

בערבים הנעים יעקב לנגן במפוחית פה או בחלילית, אבל לעיתים הפסיק לנגן כדי לצאת לסיור בין בתי הכפר הערבי הנטוש, זַכַּריָא, בגלל חשש לחדירת פדאיון.

יעקב ישן אז בצמוד לרובה צ'כי. היה לו ניסיון צבאי. רק לפני שלוש שנים, בהיותו תלמיד כתה ט', היה מקשר בין עמדות ושכונות בירושלים הנצורה, ממהר על אופניו בתוך הקרבות לפי הוראות מפקדיו.

המנהל-הנער יצר קשרים עם הגננת של הכפר, רבקה, ילידת חברון. היא גרה בצריף קטן עם אחותה שהייתה לה לעוזרת. גם אל המורים במושבי העולים הסמוכים יצא לביקורים, לשתף פעולה בקליטת עלייה.

הוא גייס צעיר משכיל מבין העולים, אביהו, והפך אותו למורה. הוא המשיך ללמד כמיטב יכולתו ובעיקר להרעיף על הילדים אהבה. יעקב מצא את ייעודו בחיים בבית הספר הקטן של כפר זכריה.

כשהסתיימה שנת הלימודים נפרדו הילדים מהמורה והמנהל יעקב. הוא נסע ללשכת הגיוס והתגייס לצה"ל. כמו כולם בגיל שמונה עשרה.

יעקב מתתיה, אבן ספיר

יעקב מתתיה נולד בשנת 1933 בשכונת מקור ברוך בירושלים. אביו בא מהעיר יאנינה ביוון ואמו מהאי קורפו. הוא למד, השקיע והצטיין בשני תחומים, מוסיקה ובוטניקה.

במלחמת העצמאות בירושלים היה ילד-קשר על אופניים. בן 17 סיים בית ספר תיכון, היה למורה במעברת כפר זכריה ובהמשך מנהל בית הספר. כלוחם בגבעתי מינה אותו המ"פ מרדכי ציפורי לאחראי על ההשכלה. הוא עבר בין העמדות ולימד את החילים והמפקדים היסטוריה, גאוגרפיה וטבע של האזורים בהם הוצבו.

היה מורה ומחנך חמש שנים בנהלל. נשלח עם ברכה אשתו ללמד בבית ספר יהודי בדרום אפריקה ושם עשה כמה תארים באוניברסיטה, בכלכלה, ארכאולוגיה, בוטניקה. ע

בודת הדוקטור שלו באוניברסיטה העברית הייתה מחקר על צמחים שמפתחים זרעים מתחת לאדמה. מפעל חייו היה איסוף ושימור של זרעי צמחים, ירקות, זני דגניים בכל רחבי ארץ ישראל.

הוא סייר מסיני ועד גולן בכפרים נידחים, אסף, מיי, קיטלג ושמר גם את השמות הערביים. צמחים אלו ניצלו בזכותו לאחר שנכחדו בעולם המודרני. זרעים אלה נשמרים במכון וולקני בהקפאה.

הסופר מאיר שלו, שכילד היה תלמידו של יעקב בנהלל, כתב בספרו "גינת בר": "המחנך של כיתה דל"ת שלמדתי בה, יעקב מתתיה, הכין אותנו ליום האילן ברצינות רבה. הוא הכיר את כל צמחי הסביבה ואת בתי הגידול שלהם באופן אישי והוציא אותנו אליהם לימי לימוד והיכרות. הלכנו אל ה'ואדי' – כך קראו לערוץ הקטן שבין כפר יהושע לנהלל, ואל ה'הרים' – כך קראו לגבעות שהיום בנוי עליהן היישוב תמרת.

עלינו וירדנו בנחל יגור הסבוך והלח ויצאנו גם אל רחובות המושב עצמו, כי ביום האילן נדרשנו לזהות לא רק צמחי בר, אלא גם את צמחי הנוי שהיו מקובלים אז בהתיישבות העובדת. (…) בסופו של דבר עברתי את יום האילן הראשון שלי בעור שיניי.

זיהיתי ארבעים ושניים צמחים, האחרון בבני כיתתי. המחנך שלנו ניחם אותי ואמר: לפעם ראשונה זה טוב מאוד, בשנה הבאה תצליח יותר. אבל אמא שלי אמרה שראוי היה לזהות קצת יותר."

בעשרות השנים האחרונות ברכה ויעקב מתתיה חיים במושב אבן ספיר. בשבוע שעבר, בסוף חודש אב, הלך יעקב לעולמו והוא בן 86. הוא ייזכר לטוב בין המורים המופלאים שזכתה בהם נהלל במאה שנותיה

המורה יעקב מכפר זָכָּרִיָה, לזכרו

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
מפקחי היחידה המרכזית לאכיפה וחקירות של משרד החקלאות ופיתוח הכפר סיכלו בסוף השבוע ניסיון הברחת 13 טון דגים ופירות ים מעזה. הדגים הועברו להשמדה ונפתחו הליכים משפטיים כנגד המעורבים בניסיון ההברחה. תחילתו של האירוע 
< 1 דק' קריאה
משרד החקלאות ופיתוח הכפר מגבש מענה לסיוע לחקלאים בנושא פשיעה חקלאית, ומזמין חקלאים לשתף בתובנות מהשטח. המטרה: התאמת המענה לצרכים שיעלו מהשטח והקמת מוקד שיהיה זמין לחקלאים 24/7 משרד החקלאות ופיתוח הכפר קורא לציבור
< 1 דק' קריאה
בזמן שמכונות תעשייתיות ענקיות טווות שטיחים, רוקמות דוגמאות, ומייצרות ברבע דקה את מה שאמור להיות מיוצר בהקפדה ובתשומת לב – יש את מי שעושה את המלאכה כמו פעם, באופן הרבה יותר ידידותי לסביבה והרבה
12 דק' קריאה
שיר אור גורדון ממושב בית זית, מדריכת יוגה ומטפלת גוף נפש, מספרת על הרצון לפתוח מרחב תרגול יוגי רוחני.   אומרים שהתרגיל הכי קשה בתרגול יוגה הוא להניח את המזרן על הרצפה. וכן, להתחיל להגמיש
4 דק' קריאה
להיות רווקה מזדקנת במושב זה גרוע יותר מאשר רווק מזדקן. לרווק מזדקן יש אחות שתדאג לו. רווקה מזדקנת לעולם תהיה עוול על אחיותיה ואחיה ובסופו של דבר על הקהילה. סוף החורף. אני השתדלתי לעשות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן