יבול שיא
הרפת והחלב
עובד תאילנדי במטע

העסקת תאילנדים בימי קורונה

4 דק' קריאה

שיתוף:

ד"ר יהל קורלנדר, מושבניקית מצפון הארץ, חוקרת בקבוצת המחקר ,TraffLab באוניברסיטת ת"א ומרצה במכללת תל חי, חוקרת תאילנדים מזה עשור. ד"ר קורלנדר מסבירה ל"קו למושב" כיצד להתנהל אל מול העסקת העובדים הזרים בתקופת הקורונה

העסקת תאילנדים בימי קורונה : בימים מטורפים אלו, המשקים החקלאיים במושבים בכל רחבי הארץ מהווים מפעל חיוני מעין כמוהו והעובדים הזרים והמקומיים בהם נדרשים יותר מאי פעם. מצבת העובדים היא דבר שלא פשוט לנהל בגלל הפחד מקורונה – וחקלאים רבים נשענים יותר מתמיד על מצבת העובדים הזרים שהם מעסיקים. עם זאת, גם העסקת עובדים תאילנדים בימים אלו היא לא דבר פשוט ובכדי לקבל תשובות על כמה שאלות שהצטברו אצלנו עקב פניות של חקלאים – הלכנו לדבר עם ד"ר יהל קורלנדר, מושבניקית מצפון הארץ, חוקרת בקבוצת המחקר ,TraffLab באוניברסיטת תל אביב ומרצה במכללה האקדמית תל חי וחוקרת תאילנדים יותר מעשור.

 

מה זה אומר להיות חוקרת תאילנדים?

"בשנת 2010 התחלתי לחקור את העסקת העובדים הזרים לחקלאות וניסיתי להבין איך העובדים מגויסים בתאילנד וכל האופנים בהם הם מנוהלים בישראל. במשך השנים הרבה השתנה והמחקר שלי עוקב אחרי השינויים האלו כמו השינויים למודל של לשכות וגיוס דרך ארגון ה-IOM."

אז מה המשמעות של העסקת תאילנדים בימי קורונה?

"קודם כל, כמו שהרבה חקלאים שמו לב, העובדים שיצאו לחופשות אינטר-ויזה לא יכולים לחזור ולמעשה 'תקועים' בתאילנד – ועובדים חדשים שהיו אמורים להגיע – לא מגיעים."

אז חקלאי שיש לו עובדים וכרגע לא חייב אותם שינייד עובדים לחקלאים שצריכים, לא?

"ההפך הוא הנכון! למרות שמשרד החקלאות הקל על נייודי עובדים – ההמלצה היא למעט בנייודים דווקא עכשיו. חשוב שהעובדים יהיו במגע עם כמה שפחות מעגלי הדבקה שאפשר וכל ניוד מגדיל את אפשרות ההדבקה. אני בטוחה שכל חקלאי דואג עכשיו שחלילה העובדים שלו יכנסו לבידוד או יותר גרוע יחלו בקורונה – כל ניוד של עובד חדש מגדיל את הסיכוי להדבקה בתוך המשק."

עובדים חדשים לא מגיעים וגם העובד שנמצא, תוקף האשרה שלו פג אבל הוא מוכן להישאר, האם להסתכן?

"אין צורך להסתכן. אם העובד מעוניין להישאר הוא יכול להישאר כחוק. ביום ה-29 למרץ יצאה הודעה רשמית של ראש מינהל עובדים זרים בו הוכרז שכל האשרות שאמורות לפוג מיום ה-10.3.20 עד 10.5.20 יוארכו באופן אוטומטי, ללא צורך בפנייה לרשות האוכלוסין."

היות וכל התאילנדים גרים ביחד אז בעצם אומרת שאם יש חולה אחד – כול העובדים יכנסו לבידוד?

"זה תרחיש בהחלט מבעית ולצערי מאוד סביר. אם עובד אחד אומת כחולה בקורונה, הסיכוי שהוא הדביק את חבריו לעבודה הוא גבוה ולכן לפי הנחיות משרד הבריאות גם הם יצטרכו להיות בבידוד. ובדיוק בגלל זה, כדי לצמצם את הסיכון, במיוחד בימים האלו חשוב מאוד לשמור על תנאי המגורים של העובדים כמה שיותר מרווחים ומאווררים. הרבה חקלאים לא עומדים בתנאי המגורים הנדרשים ועכשיו זו הזדמנות טובה לתקן זאת ולאפשר מגורים ראויים. עכשיו, כשהצימרים במושבים עומדים ריקים כדאי בהחלט לשקול להסב את חלקם למגורי העובדים כדי לרווח את המגורים אפילו יותר מהתקן. לא עלינו –  אבל אם יהיה צורך בבידוד לעובדים זו גם אופציה לא רעה. כמו כן, רשות מקרקעי ישראל הוציאה נוהל מקל להקמת מבנים יבילים (ניידים) בדיוק בשביל זה – כדי לאפשר מגורים מאווררים ולצרכי בידוד במידת הצורך."

אז איך לשמור שהעובדים לא ידבקו?

"קודם כל, חשוב ליידע אותם ולהעביר אליהם את ההנחיות מתורגמות לשפה התאית. הלשכות הפרטיות מקבלות תרגומים מעודכנים ככל שאפשר וניתן לבקש את ההנחיות, להדפיס ולחלק לעובדים. שנית, יש לוודא שהם בודקים חום בתחילת כל יום עבודה, חובשים מסכות בזמן העבודה, ושומרים על מרחק אחד מהשני בהתאם להנחיות של משרד הבריאות. שלישית, רצוי להסביר להם בסיוע של מתורגמן/ית שעכשיו זה לא זמן רגיל; שלא ניתן לנסוע לעיר הקרובה לקניות ויש להסתפק בצרכנייה של המושב למשל. חשוב לזכור שגם העובדים חוששים לבני משפחותיהם בתאילנד, גם מבחינה בריאותית וגם מבחינה כלכלית."

אז מה עושים במידה ויש עובדים שרוצים לחזור לתאילנד?

"זו זכותם המלאה ויש לאפשר להם לעשות כן – כמובן, כל עוד יש טיסות המאפשרות זאת. נכון לתחילת אפריל עדין יש טיסות, אך במידה ויפסיקו הטיסות יש להסביר זאת לעובד."

איך נוודא שהם לא חולים?

"יש לפעול לפי הנחיות משרד הבריאות גם לגבי העובדים התאילנדים. ההנחיה לגבי מדידת חום נכונה ותקפה גם לעובדים התאילנדים. מי שהצליח להשיג מדחומי לייזר, יש להסביר לעובדים בנוגע למדחום ולבדוק אותם בבוקרו של יום העבודה. למי שלא השיג, יש לספק לעובדים מדחומים אישים ולהסביר להם שמדובר במדחום אישי וכיצד יש להשתמש בו. טפסי הצהרה על מדידת חום תורגמו כבר לשפה התאית ויש לעשות בהם שימוש."

מה יש לעשות אם עובד חושש שנחשף לנגיף או כבר מראה סימנים של חולי?

"יש לפעול במיידי לבידודו. כרגע ההנחיות אומרות שצריך להתקשר להודיע למשרד הבריאות במוקד 5400* ובמידה ומופיעים סימפטומים – חום גבוה, שיעול יבש או קושי בנשימה – להתקשר למד"א בטלפון 101 ולבקש מהם הנחיות. בהתאם למצב, מד"א יחליטו אם להסתפק בלתת הנחיות או להגיע לבדוק את העובד."

בימים אלו משקים חקלאים מפסידים כסף, האם יש הקלה בשכר המשולם לעובדים הזרים?

"לא! כל החוקים שחלים על כל העובדים במשק חלים גם על העובדים מתאילנד או מכל מקום אחר. כמו בימים כתיקונם יש לשלם שעות נוספות, ימי מחלה וחופשה וכל הזכויות המגיעות לעובדים."

כמה מילות סיכום בנושא העסקת תאילנדים בימי קורונה 

"חשוב לזכור שכמו כולנו העובדים מודאגים וחוששים ויש להבין זאת ולתת להם מידע מהימן ואת כל האמצעים כדי לדאוג לבריאותם. כמו בכל יום אבל עכשיו יותר מתמיד, יש לוודא שתנאי המגורים שלהם עומדים בתנאים והם מאווררים ככל שאפשר. האינטרס כאן משותף לכולנו – לשמור על בריאותם ולשמור על בריאותנו. הרבה בריאות לכולם!!!"

 הכותבת הינה פוסט דוקטורנטית בפרויקט ERC בהובלת פרופ' הילה שמיר – גישת עבודה לסחר בבני אדם, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת ת"א https://www.trafflab.org / סגל עמית בחוג לשירותי אנוש ובחוג הרב תחומי, המכללה האקדמית תל חי – רוחצת ידיים, נשארת בבית ורואה עם הילדות כל סרט מדובב עם סוף טוב שיצא אי פעם

חקלאות תחת משבר הקורונה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
מיזם אינטרנטי חדש, "מחוברים לשימור המקום", משולב בדיווחים מן השטח בזמן אמת, מעשיר ומאתגר, שאליו מוזמנים להצטרף תושבי ההתיישבות הכפרית  אין כמו קיבוצים ומושבים הפזורים על פני הארץ, שהוקמו בזעת אפיים בתחילת ובאמצע המאה
3 דק' קריאה
ריטה זילבר ודליה קרון – שתי הנשים שחלו בסרטן השחלה ועם החלמתן זיהו, שעל מנת להחלים יש ליצור את התנאים הנכונים והטובים ביותר להחלמה וריפוי של אנשים המחלימים מסרטן * מכאן מתחיל סיפור הקמת
7 דק' קריאה
גדעון חרובי מתקן אי דיוקים מסיפור אותו הלילה הארור, ביוני 1948 – הלילה בו נלחמו לוחמי צה"ל מול לוחמי האצ"ל בחוף ויתקין על אוניית "אלטלנה" – וכן אודות שני חללי צה"ל מאותו לילה: יעקב
4 דק' קריאה
מורכב, צנוע, מתחכם או בגובה העיניים. יין יכול להיות יוקרתי וגם עממי ונגיש. נעם פלד דינסטג מרמת יוחנן גילה את העולם הזה דווקא בסופרמרקט  הסיפור שלי עם יין התחיל בילדות, בקבלות שבת בקיבוץ רמת
2 דק' קריאה
מורן מוסט, מומחית בתרבות הנוער במרחב הכפרי, מנפצת את אשליית המוגנות שמאחורי השער הצהוב. איך משפיע אי הציות של המבוגרים לחוקי התנועה בתוך הקיבוץ על תרבות האלכוהול של הנוער ולמה תחושת הביטחון מסוכנת  השיחה
6 דק' קריאה
עמי וואלך (76), בן וחבר משמר העמק, הציג בתערוכות רבות. בעיות בריאות וליקוי שמיעה עזרו לו לפתח סגנון מיוחד בו פיסות מציאות נהפכות לעולם פנימי מופשט נעדר גבולות, בו הוא רואה את הקולות בצבעים 
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן