יבול שיא
הרפת והחלב
הקצאת קרקע להרחבה במושב

בית משפט המחוזי ביטל הליך הקצאות קרקע להרחבה במושב

5 דק' קריאה

שיתוף:

השופטת קיבלה את טענותיהם של 13 תושבים באחיהוד, שאינם בעלי נחלה ואינם בנים ממשיכים, שלטענתם הקריטריונים לבחירת הזוכים במגרשי ההרחבה היו לא שוויוניים ומפלים, שכן לפיהם רק בעלי נחלות (חברי האגודה) יכולים להיות מועמדים להקצאה ואף מאפשרים להם לקבל מספר מגרשים בניגוד להחלטות רמ"י, בעוד שהתובעים מנועים מלהשתתף בהקצאה 

הקצאות קרקע להרחבה במושב

בית משפט המחוזי בחיפה פסק בסוף שבוע שעבר פסק דין חשוב, בנוגע לתביעת צעירים ובעלי משפחות המתגוררים במושב אחיהוד נגד מושב אחיהוד ומוסדותיו. התביעה הוגשה בשנת 2017 ונמשכה עד סוף שבוע שעבר. מדובר בתביעה של 13 תושבי אחיהוד, שאינם בעלי נחלה ואינם בנים ממשיכים, שתבעו את מושב אחיהוד על כל מוסדותיו: המושב, האגודה החקלאית, ועד האגודה, האגודה הקהילתית, ועדת הקבלה, את 45 האנשים שזכו במגרשים בהרחבה באחיהוד וכן את רשות מקרעי ישראל. 

טענות התובעים 

התובעים דרשו מבית המשפט להורות כי "יש לקבוע תבחינים (קריטריונים ע.ד.ו) חדשים להקצאת המגרשים בהרחבה. עוד נטען כי על ביה"מ להורות שעל התבחינים החדשים לעמוד בדרישות הדין, כלומר להיות שוויוניים ובלתי מפלים, וכן להורות כי על האגודה הקהילתית לתקן את תקנונה כך שיתאפשר גם לתובעים ואחרים כמותם, שאינם חברי האגודה החקלאית, להתקבל לחברות באגודה הקהילתית ולהשתתף בהגרלה להקצאת המגרשים. לחילופין נתבקש להצהיר כי כל מסחר וספסרות בזכאות להקצאת מגרשים בהרחבה ע"י מי שהעביר זכויות אלו לאחרים, בטלים." 

ע"פ הקריטריונים באחיהוד, "זכאים בחלקה בהרחבה בתנאי תשלום תשתיות באופן מלא, הינם בעלי משק שלא קיבלו לעצמם או לבן/בת אב/אם חלקה בהרחבה תכנית מתאר ג' 7844 ובתנאי שלא קיבלו 2 מגרשים העונים להגדרה של בן ממשיך, או: זכאים בחלקה בן ממשיך בתנאי תשלום תשתיות חלקי – בעלי משקים שלא קיבלו להם או לבן/בת אב/אם חלקה העונה להגדרה של בן ממשיך, ובתנאי שלא קיבלו 2 מגרשים העונים להגדרה של חלקה בהרחבה.

לא יהיו זכאים בחלקת בן ממשיך משקים אשר קיבלו ללא תמורה מהאגודה את החלקה לבניה (מגורים) הצמודה למשק המקורי. במקרה של צרוף נחלה של משק שעזב לחלקה א'.

בעלי משקים אשר מכרו את זכותם בחלקה מסוימת (העונה להגדרה של חלקת בן ממשיך ו/או חלקה בהרחבה ו/או שניית ביחד) לא יהיו זכאים לדרוש ולקבל זאת פעם נוספת בחלוקה זאת. בשלב ראשון יחולקו המגרשים למשקים שלא קיים ספק לגבם במידה וקיים ספק לגבי משק כלשהו תוכרע החלוקה לאחר ייעוץ משפטי." 

לטענת המושב ומוסדותיו החלטה זו נועדה לתקן עוול היסטורי שכן לטענתם, בהרחבה הקודמת שאושרה ב-1994 הוקצו מגרשים רבים גם לתושבי הישוב שאינם חברי אגודה, בעוד שחלק מחברי האגודה לא זכו למגרשים. לכן נטען כי האסיפה הכללית של האגודה החליטה עוד ב-23.4.99 על יצירת שוויון לכל חברי האגודה החקלאית ובהתאם החלה בהליכי תכנון של הרחבה נוספת, היא ההרחבה נשוא התביעה ובהמשך בהתאמה גובשה ההחלטה. 

בבית המשפט טענו התובעים, כי כאשר התברר לאגודה החקלאית שלא ניתן להקצות לחבריה מגרשים בהרחבה בפטור ממכרז ע"פ החלטות רמ"י, הקימה את האגודה הקהילתית באמצעותה ניתן להקצות מגרשים שלא במכרז ו"הדביקו" (כך בכתב התביעה) אליה את החלטות האגודה החקלאית מ-2011 לעניין חלוקת המגרשים לחברי האגודה החקלאית – בעלי הנחלות, תוך עקיפת הצורך במכרז, שכן הם אינם עומדים בדרישות הסף הקבועות ברמ"י לקבלת מגרש בפטור ממכרז.

לטענתם, מאחר שאינם חברים באגודה החקלאית (ולאור תקנון האגודה הקהילתית אינם יכולים להיות חברים באגודה הקהילתית), נמנעת מהם היכולת לזכות במגרשים בהרחבה, למרות שמשפחותיהם מתגוררות שנים רבות במושב. 

התובעים טענו כי התבחינים שנקבעו בהחלטה הינם מפלים שכן רק בעלי נחלות (חברי האגודה החקלאית) יכולים להיות מועמדים להקצאה ואף מאפשרים להם לקבל מספר מגרשים בניגוד להחלטות רמ"י, בעוד שהתובעים מנועים מלהשתתף בהקצאה.

התובעים טענו, כי בניגוד לטענה בדבר עוול היסטורי שנעשה בהרחבה הקודמת, הרי שאז היה מדובר בהליך שוויוני, שכן כל אחד מתושבי המושב יכול היה לקבל זכות להקצאת מגרש בכפוף לדמי השתתפות ואילו עתה ניתנת הזכות רק לבעלי נחלות, הסוחרים במגרשים. 

טענות המושב 

באמצעות עו"ד אורי בן שושן וגד שטילמן תיארו אנשי מושב אחיהוד ומוסדותיו (הנתבעים) את הליך ההרחבה הקודמת, וטענו כי מאחר שחלק מחברי אגודה שמשלמים כל השנים למנהל, למשקם, לסוכנות וכיוב', לא קיבלו במסגרת אותה הרחבה חלקות, נוצר עיוות והתמרמרות ולכן הוחלט שבהרחבה הנוכחית יקבלו מגרשים בעלי משקים שלא קיבלו בהרחבה הקודמת.

עוד נטען כי עבודות התשתיות בוצעו בשנת 2013 מכספי חברים שעמדו בקריטריונים של ההחלטה. לטענתם, מקבלי המגרשים בהרחבה הקודמת היו גם בני משפחה של התובעים שאינם חברי אגודה/בעלי משק ולעומתם, היו בעלי משקים ממייסדי המושב שלא קיבלו מגרשים. השיקול היחיד שהנחה את פעילות האגודה החקלאית, לטענתם, היה עיקרון השוויון והרצון לשמור על מרקם חברתי בריא בקהילה.  

עוד נטען כי יש לדחות את טענת האפליה והקיפוח, שכן בני משפחה של התובעים כבר זכו במגרשים בהרחבה הקודמת ודווקא חברי אגודה אחרים קופחו אז.

בנוסף טענו עוד כי יש לדחות את התביעה שכן התובעים הינם "זרוע חדשה" של אותם בעלי משקים שביקשו עוד ב-2013 לעכב את חלוקת המגרשים בהתאם להחלטה, ואולם פס"ד עוזר הרשם ביטל את פסק הבוררת וקבע כי ההחלטה הינה מחייבת. כן נטען כי התביעה הוגשה בשיהוי של 7 שנים ובחוסר תום לב, שכן המדובר בתקיפת החלטה מ-2/11,לאחר שהתנהל הליך בוררות ארוך שהתייחס אליה ושעליו ידעו התובעים.

הנתבעים הפנו לכך שעוזר הרשם קבע בפסק דינו כי קיים שיהוי ביחס ל-29 חודשים מאז ההחלטה ועד שהוגשה הבקשה למינוי בורר ולכן טענו כי קל וחומר שיש שיהוי של ממש באיחור של 81 חודשים ממועד ההחלטה ועד להגשת התביעה. כמו כן, הועלו טענות נוספות. 

הנתבעים הכחישו את טענת הספסרות בקרקעות וטענו כי מדובר בהמלצה על בני משפחה, או קרובים, תוך התייחסות פרטנית לכל אחד מהנתבעים. 

פסק דין 

השופטת המחוזית, רבקה איזנברג , פסקה כי: "לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובחנתי את כל המסמכים, הוראות החוק והנוהל, שוכנעתי כי יש להורות על ביטול ההליך להקצאת מגרשי המגורים בהרחבה נשוא התביעה באופן שנעשה עד היום, שכן המדובר בהקצאה בפטור ממכרז שנעשתה בניגוד להוראות רמ"י, בניגוד למהותו של ההליך להקצאה בפטור ממכרז – ובאופן היוצר פתח ואפשרות להעברת זכות ההמלצה להקצאה, תוך הטיות ושיקולים זרים (זאת למרות שלא מצאתי לקבוע ביחס לאיזה מהנתבעים באופן פרטני כי מדובר בספסרות בזכויות בתמורה כספית)." 

בנוסף קבעה השופטת איזנברג כי: "לא מצאתי לקבוע באופן פרטני לגבי איזה מהנתבעים כי מדובר בהמלצה הנובעת מספסרות / תשלום או כיוב', אלא רק כי ההליך עצמו נגוע בפגם שאינו מאפשר הוצאתו לפועל."  

השופטת חייבה בהוצאות משפט את המושב ומוסדותיו בסך 40 אלף ובאופן מופחת את הנתבעים זוכי המגרשים בהוצאות משפט ע"ס 15 אלף ₪. 

עו"ד יהודה שועלי ומוטי הרוש, ממשרד שועלי הרוש ושות, ייצגו את התובעים במשפט. עו"ד יהודה שועלי מסר ל"קו למושב": "מדובר בפסק דין מאוד מהותי למושבים. פסק דין תקדימי באופן יחסי כיוון שלפני כחצי שנה היה פסק דין לימן. מדובר בשני פסקי דין עקרוניים לשאלה, כיצד ניתן להקצות מגרשים בהרחבות, כי מה שהמושבים נוהגים לעשות היום זה להקצות לבעלי הנחלות ובעלי הנחלות בוחרים את הנכד, את הבן ויש כאלה שגם אפילו מוכרים את הזכות לבית בהרחבה הלאה. 

"במושב אחיהוד קמה קבוצה של חבר'ה שמתגוררים במושב שנים רבות, כולל משפחות אבל גם בודדים, אנשים שאינם חברים באגודה החקלאית ואינם 'בנים ממשיכים', שאמרו: "אנחנו גם רוצים להשתתף בזכות לקבל מגרשים בהרחבה'.

הם פנו באמצעותנו לביהמ"ש ואמרו: 'תקבעו קריטריונים שמאפשרים גם לנו להצטרף להרחבה, אם בצורת הגרלה ואם בשינוי קריטריונים ובקיצור, שלא רק בעלי נחלות יהיו זכאים לקבוע מי יקבל מגרש בהרחבה'.  

"השיטה היום היא שיש בעל נחלה, שמעביר את הזכויות לבן ממשיך וכל השאר יוצאים בעצם מבעלי הזכויות שיש במושב. חלקם נשארים כתושבים, אפילו בני דור שני ושלישי שנולדו במושב, וכביכול, מהבחינה של לקבל מגרש בהרחבה הם חסרי זכויות. זה מגוחך, זה לא נכון ולא צודק.

כאשר מחלקים קרקעות מדינה צריך להתחשב בהחלטות רמ"י, לפיהן אסור לתת מגרש למי שכבר יש לו ואם יש לך זכות במגרש אחר או בנחלה אז אתה למעשה לא יכול לקבל מגרש נוסף. איך עקפו את התקנה הזאת? נתנו את הזכות למגרש למישהו שיש לו נחלה והוא היה מביא מישהו שאין לו נחלה כמוקצה הסופי ואומר לאגודה על זה תמליצו.  

"להבדיל מאחיהוד במושב לימן לא תושבי המקום תבעו אלא מי שתבע היו בעלי משקי העזר. בעלי משקי העזר בלימן זכו במחוזי ואז הוגש ערעור לעליון. לבסוף הגיעו לפשרה סודית ופסק הדין בוטל. בפועל, פסק הדין בוטל כך שבעלי משקי העזר התובעים קיבלו מגרש בהרחבה. אבל התביעה בוטלה ולכן לא ניתן היה לקרוא לזה תקדים. לכן, עכשיו עם פסק הדין של אחיהוד – יש פסק דין תקדימי כביכול ראשון. 

"הדבר הכי חשוב שהשופטת קבעה הוא שבעלי הנחלות לא יכולים להפוך למקצי קרקעות מטעם עצמם וכי החלטות רמ"י חלות מהרגע הראשון כאשר מחליטים על הקריטריונים לזכאות במגרש בהרחבה. השיטה של היום, לפיה מקצים לבעלי נחלות ואז בעלי הנחלות מקצים למי שהם רוצים, קבעה השופטת, היא שיטה פסולה. היום אם אתה בעל נחלה במושב אז מראש יש לך כבר אפשרות ל-3 בתים. אבל לקחת את הדבר הזה ולנסות להגיע לעוד ועוד בתים זה כבר חזירות." 

עתה נותר רק לראות האם מושב אחיהוד יעתור לבית משפט העליון, במטרה להפוך את פסק הדין של ביהמ"ש המחוזי. 

הקצאות קרקע להרחבה במושב | צילום: עמוס דה וינטר

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
משרד החקלאות ופיתוח הכפר מגבש מענה לסיוע לחקלאים בנושא פשיעה חקלאית, ומזמין חקלאים לשתף בתובנות מהשטח. המטרה: התאמת המענה לצרכים שיעלו מהשטח והקמת מוקד שיהיה זמין לחקלאים 24/7 משרד החקלאות ופיתוח הכפר קורא לציבור
< 1 דק' קריאה
שיר אור גורדון ממושב בית זית, מדריכת יוגה ומטפלת גוף נפש, מספרת על הרצון לפתוח מרחב תרגול יוגי רוחני.   אומרים שהתרגיל הכי קשה בתרגול יוגה הוא להניח את המזרן על הרצפה. וכן, להתחיל להגמיש
4 דק' קריאה
אורי גנני מספר על ילדותו בכפר ויתקין, על מעשי קונדס שערך עם חבריו במושב ועל העצב העמוק שבהתבגרות  האוצר ממרסיי  נושא , שמאד היינו ערים לו בילדותנו בכפר ויתקין, היה עתיקות. זה היה בעיקר
4 דק' קריאה
לרגל הוצאת ספר הילדים "לשרהיה שיר שמח" מספרת השחקנית והמחזאית רובי פורת שובל, כיצד למדה להשתמש בשמחה ככלי להתמודדות עם מצבי לחץ – ועל העולם הקסום שגילתה בסבתאות הספר "לשרהיה שיר שמח" הוא לא
7 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן