הצילום ככלי לשינוי חברתי: היוצרת אושרי חיון חזרה למושב
יבול שיא
הרפת והחלב
‏‏רז קרני בסלפי עם חניכים

השוני בזהות יוצר את הגיוון – המדרשה למנהיגות ישראלית משותפת

7 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

 אל"מ (במיל') רז קרני, יו"ר משותף בעמותה וממייסדי מכינת "המדרשה למנהיגות ישראלית משותפת", שבה משתתפים בני נוער יהודיים, ערבים, דרוזיים ובדואים. "זהו ניסוי חברתי ראשון במדינת ישראל," מסביר קרני, "ניסוי האומר: 'חיים ולמידה יחד' – המסגרת הזו מיוחדת במינה בשל החיים של בני הנוער ביחד, הלמידה המשותפת ושמירת הזהות הלאומית"

כשנפגשתי עם רז קרני, היוזם של המדרשה למנהיגות ישראלית משותפת, נראה היה שמכינה זו ככל המכינות, לכאורה, נוסחה דומה לכלל המכינות בארץ – כלל חניכיה הינם בוגרי 12 שנות לימוד, מתקבצים, חיים יחד, לומדים ומתעמקים בסוגיות של החברה הישראלית. בכלל המכינות בארץ, המכנה המשותף שלהן הוא שעם סיום המכינה כולם מתגייסים לצבא.

 

מימין לשמאל ויסאם פאלח אמל אסאדי ורז קרני
מימין לשמאל ויסאם פאלח אמל אסאדי ורז קרני

 

גם המדרשה למנהיגות ישראלית משותפת הינה מודל של מכינה קדם צבאית, אך מכיוון שחלק גדול מהמשתתפים במכינה זו אינם מתגייסים לצבא שונה שמה של המכינה למדרשה .השונה והמיוחד במדרשה זו הוא בהרכב האנושי – חצי מהמשתתפים הם ערבים, חצי יהודים. כולם ישראלים.

מסתבר שהשוני בין היהודים והערבים אפילו גדול יותר בינם לבין עצמם. יש חניכים שמגיעים מבתים דתיים, יש חילוניים. יש שמגיעים מישובים בפריפריה ויש  ממרכז הארץ. כל אחד מהחניכים הוא עולם ומלואו עם זהות ברורה. גם בין היהודים, יש כאלו שברור להם שמייד עם סיום המדרשה יתגייסו לצבא. יש כאלו שמתעתדים ללכת לשירות לאומי. כך גם במגזר הערבי. יש חניכים שמתעתדים ללכת ללימודים גבוהים מייד עם סיום המדרשה, יש שילכו לשירות לאומי.

בני הנוער שבחרו להתקבץ יחד במדרשה – כל אחד מהם הוא עולם ומלואו והשוני המתקיים הוא רב. ולמרות זאת, עם השוני הגדול יש גם מכנה משותף גדול. כל בני הנוער שהגיעו למדרשה הגיעו כדי להכיר וליצור דיאלוג ולהעמיק את המכנה המשותף ביניהם. זהו ניסיון מעניין בעבורם ועבור כל מי שבא עימם במגע.

 

דרך השונות

פגשתי נער ונערה הנמצאים במדרשה זו. איה, נערה ערביה, גרה עם משפחתה בכרמיאל ואת חינוכה קיבלה במגזר הערבי. נדב, נער יהודי, הגיע מתל אביב, חילוני לחלוטין. שני עולמות שונים , שניהם דוגמא לשוני עצום בין המשתתפים במדרשה.

איה: "במדרשה הזאת, זו הפעם הראשונה שלי שאני בקשר כל כך צמוד עם יהודים. החלטתי לבוא לכאן כדי להכיר נוער יהודי. לא ממש היה לי קשר עם נוער יהודי. חבר של המשפחה, שמכיר אותי ורואה בי מנהיגה ופורצת דרך, המליץ לי להגיע הנה. במדרשה לקחתי על עצמי להיות בוועדה שאחראית על תרגום מערבית לעברית ולהיפך.

"אני מאמינה בשלום, לכן אלך לשירות לאומי – זו תהיה התרומה שלי למדינה! הקונפליקטים שאני פוגשת במדרשה הם דווקא במגזר הערבי, בעיקר בראייה של המגזר הערבי את האישה ומעמדה. קונפליקט נוסף זה הזהות שלי – פלסטינאית או ישראלית. אחד הדברים היפים שקורים במדרשה זה הדיבור על כך. אין כאן ניסיון שכנוע, אלא דיבור וניסיון למצוא פתרון בעבור כולם.

"אנחנו מאד שונים אחד מהשני. יש כאן כמה חברה יהודים דתיים והייתה בעיה עם שמירת השבת, שלהם מאד חשובה. החלטנו יחד על כללים ברורים ופתרנו את הקונפליקט הזה, מתוך כבוד והתחשבות. כך קורה שבמפגש האנושי כאן, נחשפתי גם לשוני בין חילוניים ודתיים. הגעתי למדרשה עם תחושה של מודעות עצמית גדולה, וגיליתי שיש דברים שאני לא יודעת על עצמי. זו חוויה מעשירה ללמוד את עצמי מעוד היבטים."

 


"המכינה שלנו כשמה כן היא, היא מכינה לשלביי החיים ועם אוריינטציה צבאית. מדרשה עוסקת בלימודים. אנו מצפים מהבוגרים שלנו להתנדבות משמעותית. יש כאן שני מעגלים, מעגל העמותה – שהפכה לקהילה משמעותית מגוונת ומשמעותית ומעגל המדרשה. העמותה מקיימת מפגשים משותפים וישנה למידה משותפת של טקסטים שונים משתי התרבויות"


 

נדב, הגיע מבית חילוני עם אורח חיים של נער תל אביבי טיפוסי. הוא החליט לצאת מהמשבצת התל אביבית ולהגיע למדרשה בעמק יזרעאל, שכל כך שונה ואחרת מכל שידע. ברור שלא היה לו קשר ממשי עם נוער בני גילו מהמגזר הערבי. גם עמק יזרעאל, עם כל המשתמע מכך, הוא שינוי עצום בעבורו.

נדב: "בעבורי ההחלטה להיות במדרשה היא מפגש מרתק ויומיומי. מתקיים כאן מפגש אנושי כל כך מגוון. כל אחד כאן הגיע מרקע שונה. המפגש האנושי מגוון כל כך – הן בין המגזר הערבי ליהודי והן במפגש בין יהודים ליהודים וערבים בינם לבינם. אני מוצא שזה שאנו הקובעים ומחליטים על תכנים רבים אותם אנחנו לומדים יוצר עושר גדול.

"אנחנו מקבלים יד חופשית בתכנים רבים, מה שמחייב אותנו לקחת אחריות, להתאמץ ולהוביל. לכל אחד מאיתנו יש מנטור מהעמותה שמלווה אותנו בשאלות ובקונפליקטים. עד עכשיו, אני מוצא שהמדרשה מעשירה אותי בכל היבט. בכך שאנו מחויבים לקחת אחריות, להשתתף וליזום בוועדות שהשתבצנו אליהם, אנו לומדים מנהיגות ישראלית משותפת."

 

ליצור קהילה תומכת

אלו דבריהם  של שניים מחניכיי המדרשה, איה ונדב. היה זה מעניין ומרתק לפגוש ולראות נער ונערה, שניהם בני שמונה עשרה, ששניהם בחרו לבוא למדרשה. המפגש הנוסף היה עם רז קרני, כאמור היזם של כל המפעל המדהים הזה ויו"ר העמותה למנהיגות ישראלית משותפת.

כדי להבין מהיכן הגיע המנוע ומה מניע את רז קרני, קבלו קצת רקע.

רז קרני, אלוף משנה (במיל'), שירת הרבה שנים בצבא. את שירותו הצבאי החל כלוחם בסיירת מובחרת. בהמשך עסק שנים רבות בחינוך במסגרת הצבאית. רז הוא אדם המאמין שהחינוך הוא המשאב הכי משמעותי בחברה הישראלית. עם שחרורו מהצבא, יזם עם עוד שני שותפים, את הקמת מכינה קדם צבאית של נוער ערבי ונוער יהודי. במילואים משרת רז כמפקד פיקוד העורף בגליל המערבי. רז, תושב שמשית שבעמק יזרעאל, נשוי ללימור ולהם ארבעה ילדים.

רז: "היה רגע בחיי שנוכחתי שעל אף שאנחנו חיים בסביבה בה יש סביבנו ישובים ערבים, איננו מכירים אותם כלל, והאינטראקציה בינינו היא מזערית. כך גם ילדי. הם לומדים במסגרות החינוכיות שלהם, אבל אין כל אינטראקציה בין ילדי לבין נוער ערבי, שחי ממש בשכנות איתם. עסקתי בחינוך במסגרת הצה"לית, זה בדמי. כשהשתחררתי פניתי ליזהר דוד ולאיתמר לפיד, איש חינוך ורב ישראלי בקהילת 'ניגון הלב'. הרעיון היה להקים עמותה שתהווה את מסגרת הבסיס של המכינה."

 

ויסאם פלאח מרומת אל הייב
ויסאם פלאח מרומת אל הייב – המדרשה למנהיגות ישראלית משותפת

 

שמה של המכינה: "עמותה למנהיגות ישראלית משותפת". העמותה, הפועלת במכללת עמק יזרעאל, על יד מושב תל עדשים, הוקמה בשנת 2017 וב-2019 הפכה לארגון. זו השנה השלישית של קיום המכינה ובספטמבר האחרון נפתחה שנה עם קבוצת נערים ונערות ערבים ויהודים.

רז: "הקמת העמותה היתה במטרה ליצור קהילה פעילה תומכת למכינה. בכך השגנו שתי מטרות. הקמנו מכינה של נוער יהודי וערבי, שחי ולומד יחד לאורך השנה. עם יצירת הקהילה יצרנו אינטראקציה מאד גדולה בין יהודים לערבים ופעילות משותפת. הפעילות המשותפת יוצרת קשרים אנושיים נרחבים."

 

מנטור לכל חניך

בקהילת "מנהיגות ישראלית משותפת" חברים כמאתיים חברים – יהודים, ערבים, דרוזים ובדואים. הקהילה תומכת והיא זו שהקימה את העמותה. פרויקט הדגל של הקהילה הוא שכל חניך בקהילה יקבל ליווי על ידי מנטור מקהילת העמותה.  המנטורים, הם כולם אנשים  שהצליחו  בחייהם. כולם באים מרקעים שונים. בין המנטורים ישנם מנהלי בתי ספר, טייסים, מנהל בית חולים, מנכ"ל עירייה ועוד.

"החלטנו שלא תהיה כל פוליטיקה במכינה. הצעירים שמגיעים למכינה הינם צעירים מבטיחים, בעליי פוטנציאל מנהיגות, כולם באים מרקעים שונים. אחד הפרמטרים שקבענו – שכל חניך במכינה יהיה בעל זהות ברורה עם המוצא שלו, כי במידה והזהות מטושטשת אין לנער או לנערה מקום אצלנו. השונות היא המשאב המאפיין וחשוב כאן.

 

 

איה ונדב
איה ונדב – המדרשה למנהיגות ישראלית משותפת

 

"השוני בזהות, הוא היוצר את הגיוון. זהו ניסוי חברתי ראשון במדינת ישראל, ניסוי האומר: 'חיים ולמידה יחד'. המסגרת הזו היא מיוחדת במינה בשל החיים של בני הנוער ביחד, הלמידה המשותפת ושמירת הזהות הלאומית. מכיוון שהמגזר הערבי ברובו לא מתגייס לצבא, המשאבים הכספיים מחייבים מציאת מקורות מימון נוספים. חברי העמותה מגייסים כספים למען תיחזוק המכינה. ברמה האישית וברמה הקולקטיבית, כל אחד הפעיל בעמותה, בעצם העבודה המשותפת ובחשיפה האנושית – הוריד התנגדויות פנימיות ולמד להכיר אנשים מרקע שונה וליצור דיבור."

 

למה בחרתם להוביל למנהיגות?

"במכינה זו לומדים להוביל תהליכים והובלת תהליכים, זו מנהיגות. המוטו שלנו הוא ליצור מצב של WIN WIN.הפעילות המשותפת, החיים המשותפים, מייצרים ניסיון חיים של יצירה משותפת וחוויה חיובית. השוני התרבותי מאד גדול. כשחניכי המכינה הינם בעליי זהות ברורה, החיים יחד והלמידה המשותפת יוצרים עושר תרבותי לכל חניך. אין כאן קונפליקט אלא למידה  של השונה מתוך הערכה הדדית. גם אני לומד יום יום את האוכלוסיה הערבית ועובר שינוי."

 

איך אתם מגייסים כספים לעמותה?

"אנו עושים חוגי בית  בישובים יהודים, בישובים ערביים."

 

מהן המטרות שלכם?

"ברמה האישית והאינדיבידואלית, שמנו למטרה שכל חניך יכיר את עצמו לעומק, בדגש על חיזוק השורשים, המסורת ובית ההורים. כשרואים ונוכחים בשוני ובנבדלות, נוצרת אינדיבידואליות בכל אחד והן כקבוצה. נוכחים בשוני והשוני הוא החוזק."

 

איך מגיעים אליכם צעירים למכינה?

"בדרך כלל, חבר מביא חבר. המוטו של הכרת השונה מחייב אותנו ללכת על גשר דק. אין לנו עניין להקצין דעות, אלא להגיע להכרה ולהעשרה אנושית מעצם השונות. אנו יצאים מנקודת הנחה שהשינוי לא יגיע מהפוליטיקה אלא ממנהיגות אזרחית. החניכים שמגיעים ונוכחים במכינה הזאת הינם שגרירים צעירים של שינוי, של היכרות, של הצהרת כוונות ועשייה חדשה. כבר עכשיו, שלושה מהבוגרים של 'מדרשת מנהיגות ישראלית משותפת' מתחילים ללמוד בתוכנית  הנקראת: 'צוערים לשלטון המקומי'. הם סוכניי השינוי בתוך המועצות המקומיות."

 

מדוע בחרתם למקם את המדרשה זו בעמק יזרעאל?

"עמק יזרעאל הינו מקום שידוע בפתיחות, בחלוציות ובאווירה טובה. בעמק יזרעאל מתקיימת אינטראקציה בין יהודים וערבים. בעמק יזרעאל קיימת שורשיות ויש קשר אנושי מאד חם וקרוב בין האנשים. זהו אזור עם אוירה מאד טובה ונכונה למדרשה שכזו.

 

מרחב אמיתי

אחד המאפיינים במדרשה, הוא  קיום שיח אחר, מתקיים איפשור למרחב אמיתי. יש שוני בזהות של כל חניך , ויש הרבה מכנים משותפים. שיחת הפתיחה במכינה עוסקת בשאלה: "האם מדינת ישראל היא מדינה יהודית דמוקרטית?" או "האם מדינת ישראל היא מדינת כל אזרחיה?"

"כשהשתחררתי מהצבא אחריי 28 שנות שירות, חיפשתי לעשות משהו עם משמעות. רב שנותיי בצבא עסקתי בתחום החינוך. היה זה טבעי בשבילי ליזום ולהמשיך לעסוק בחינוך. השקעה בחינוך היא השקעה לטווח רחוק. ההחלטה לפנות לשני המגזרים ולבנות את המדרשה נולדה, כי זיהינו שאין מכינה שמשלבת צעירים ערביים במכינות הקדם צבאיות. החלטנו לקרוא למכינה 'מדרשה'.

"המכינה שלנו כשמה כן היא, היא מכינה לשלביי החיים ועם אוריינטציה צבאית. מדרשה עוסקת בלימודים. אנו מצפים מהבוגרים שלנו להתנדבות משמעותית. יש כאן שני מעגלים, מעגל העמותה – שהפכה לקהילה משמעותית מגוונת ומשמעותית ומעגל המדרשה. העמותה מקיימת מפגשים משותפים וישנה למידה משותפת של טקסטים שונים משתי התרבויות. ישנם אירועים שקורים אצלנו, ואנו כקהילה מתגייסים ופועלים. למשל, במנשיה זבדה לפני כמה שנים היה אירוע של שריפת צמיגים. אנחנו כקהילה מעורבת יזמנו תמיכה בישוב ומייד פעלנו."

במדרשה לומדים היום 28 תלמידים, כולם בוגריי תיכון. יש במדרשה מדריכה יהודיה ומדריכה ערביה. ראש המכינה הוא בחור בשם בניה יהודה. בניה מאד ימני בדעותיו וגר במצפה נטופה. השפה המדוברת היא עברית עם תרגום לערבית. מהחודש הראשון לומדים החניכים ערבית ועברית.

"הקמנו נשיאות של העמותה. בנשיאות חברים אנשים בעליי יכולת השפעה ובעליי יכולת כלכלית. יש הבדל בין הנוער הערבי לנוער היהודי. במגזר היהודי, נושא המכינות ידוע והביקוש עצום. לעומת זאת, במגזר הערבי זהו דבר חדש לחלוטין וצריכים לחשוף אותם לכך."

 

איך אתם פועלים על מנת להביא אותם למדרשה?

חבר מביא חבר וגם חבריי העמותה הגיעו לבתי ספר, הלכו מבית לבית – ויצרו עניין אצל הצעירים. שלושה גופים עומדים מאחוריי המדרשה שלנו: מרכז מעשה – עמותה העוסקת בהצמחת מנהיגות בפריפריה, שלה פלטפורמה מאד גדולה. וכמו כן יש את ההסתדרות הציונית ומכללת עמק יזרעאל. המפגש עם אנשים מגוונים מצמיח אותי ומפרה מאד. יש לי תחושה גדולה מאד של שליחות. החזון של העמותה ושל המדרשה הוא פשוט – מפגש היוצר עתיד חדש."

מדרשה אחת שיצרה סביבה, קהילה של מאות אנשים מהמגזר הערבי ומהמגזר היהודי, עם מטרות משותפות, הכרות ולמידה את השונות, כבוד והערכה לכל אחד באשר הוא. לכולם אמונה בחינוך, אמונה בשונה שהוא שווה. מדרשה  שיוצרת דיבור, שמחדדת זהות אישית, שיוצרת שלום.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אחרי חמש שנים בהן לא נקלטו בשדה בוקר משפחות חדשות, התקבלו לפני כשבועיים לחברות 6 משפחות, למודל שיזורי ייחודי לקיבוץ. החברים הוותיקים נשארו במודל השיתופי, החדשים יתנהלו על פי עקרונות הקיבוץ המתחדש. עד עכשיו
6 דק' קריאה
האם המשבר הנוכחי, לאחר שנתגבר על המגפה והחולי, יביא להעמקת הפערים ולקיטוב חברתי גובר, או שהוא יביא בעקבותיו לחיזוק הערבות ההדדית וליותר סולידריות חברתית אל מול הקשיים, כפי שהתגלו בתחילתו? לפני ימים אחדים התקיים
3 דק' קריאה
רכב תפעולי של חבר חורשים שחנה סמוך לביתו – נגנב. מכיוון שהקיבוץ מחייב את חבריו בתשלום אגרת שמירה, החבר סבר שיש פה רשלנות של הקיבוץ בשמירה על רכושו. הוא תבע פיצוי כספי היש לקיבוץ
2 דק' קריאה
השמאל בישראל הוא מרכז; הקיבוצים הם יישובים קהילתיים בורגנים; הממשלה התקמצנה בטיפול בקורונה. ד"ר עמי וטורי, מזכ"ל ארגון כוח לעובדים, משגר חיצי ביקורת ומציע דרך לתיקון. ריאיון לעתים אני תוהה מה מעצב את השקפת
5 דק' קריאה
מינוי חדש בהתאחדות: מנכ"ל חברת תרמוקיר, אלי כהן, נבחר ליו"ר איגוד תעשיות מוצרי צריכה ובנייה בהתאחדות התעשיינים אלי כהן, חתן פרס התעשייה לשנת 2016 ומוותיקי התעשיינים בארץ, נבחר ליו"ר איגוד תעשיות מוצרי צריכה ובנייה
2 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן