יבול שיא
הרפת והחלב
טלי חזן

"השורשים שלי כאן"

5 דק' קריאה

שיתוף:

סיפורה המרתק של טלי חזן, מושבניקית ברמות נפתלי, שהחלה את הקריירה כפקידה והיום היא בעלת חברה בינלאומית לייעוץ בפיתוח ציוד רפואי וקבלת תקנים למסחורו * במקביל לקריירה המרתקת שבנתה משמשת טלי גם כרכזת צוות צח"י (צוות חירום יישובי) של רמות נפתלי

טלי חזן הינה דוגמא לאדם, לאישה שהמנוע שמפעיל אותה הוא מצוינות, ובעיקר מימוש בכל תחום בו היא נוגעת. לכאורה מישהו ירים גבה וישאל, מה הסיפור? ואני אענה שדמותה של טלי, הבחירות שלה והעשיות שלה הן היוצאות דופן.  

הוריה של טלי הם ממקימי מושב רמות נפתלי. הסבים והסבתות שלה היו ממקימי זכרון יעקב, מטולה וכפר תבור (מסחה). בכפר תבור הוקמה כיכר על שמו של הסבא רבא של טלי. 

טלי היא בת למשפחה עם שורשים ציוניים  וחקלאות. לאחר שירותו הצבאי החליט אלי מרמור, אביה של טלי, לעבור לקבוץ גונן, שם פגש את אמה של טלי. האם ישראלה נתנה אולטימטום לאלי – אם ביחד אז רק במושב.  

רענן נעים היה האיש שגיבש קבוצת אנשים להקמת מושב רמות נפתלי, אלי וישראלה מרמור הצטרפו והיו ממקימי המושב.  

מושב רמות נפתלי יושב מספר קטן של קילומטרים מגבול הצפון. החקלאות באותן שנים ראשונות, התבססה על מטעי תפוחים ואגסים, עדר כבשים,  ופרות.  

טלי חזן היא בתם הבכורה של אלי וישראלה. אחריה נולד אחותה ואחיה. אחיה עזבו את המושב ולטלי היה ברור שזהו ביתה וכאן היא רוצה לבנות את חייה. 

טלי: "אהבתי את רמות נפתלי מאז ומעולם, אבא היה מקניט אותי כשאמרתי שכאן אחייה ואבנה את ביתי. אבא היה אומר: 'ומה יהיה עם בעלך לא ירצה לחיות ברמות נפתלי?' הייתי עונה לו: 'אז הוא לא יהיה בעלי'.  

"היתה לי ילדות נפלאה ברמות נפתלי, אני אוהבת את הנוף, אותו אני רואה ופוגשת, הן הנופים במושב והן הנוף בכביש היורד לעמק החולה. אני אוהבת את האנשים במושב ובאזור כולו. בילדותי הייתה לי כיתה מאד מגובשת, נשארנו קבוצה מגובשת וחברות עמוקה שוררת בינינו.  

"הייתה לי ילדות מאד מגוננת. השתחררתי מהצבא והחלטתי להיות עצמאית. עברתי לחיפה, עבדתי בעבודות מזדמנות, שכרתי דירה ופרנסתי והחזקתי את עצמי. הוריי לא מאד אהבו את זה. כמה חודשים אחר כך, אבי אלי נפל מסוס עליו רכב ואושפז בבית החולים רמב"ם עם פגיעה צווארית שגרמה לו להיות נכה.  

"אמא הייתה מטופלת בשני אחיי הקטנים וכך קרה שאני זו שטיפלתי באבא  בכל תקופת אישפוזו, שנמשכה חודשים ארוכים. אבא נותר נכה עם מאה אחוז נכות.  

"כדי להתקדם בעבודה לקחתי קורסים שונים במחשב. בדיעבד, הקורסים הללו הובילו אותי לקריירה ארוכה ומיוחדת ויצרו מסלול קריירה. אבא נפצע באוגוסט 85'. בבית חולים פגשתי את דני חזן שטיפל באח שלו,, לאחר שנפצע בתאונת דרכים. אבא היה מאושפז חצי שנה ודני שהיה לבן זוגי הפך לאדם משמעותי בטיפול באבא. 

האהבה בינינו פרחה – עברנו לגור יחד. ב-1986 נישאנו והחלטנו לחזור לגור ברמות נפתלי. בהמשך קנינו נחלה, בנינו את ביתנו וכאן נולדה בתנו מור. מור נשואה היום עם בחור מגרמניה, הם הורים לתינוקת ומצליחים בדרכם. בעבורי נישואיה של מור עם בחור ממוצא גרמני, זהו דרכו של שלום עולמי."  

משכירה לעצמאית 

הקריירה שטלי עושה והדרך בה עברה מעוררת התפעלות  גדולה. דרכה והבחירות שלה הן בניגוד לנוסחאות המקובלות. הקורסים אותם למדה עם שחרור מהצבא אפשרו לה לעבוד ולהתקדם, עד כדי התמקצעות וידע ברמה הגבוהה ביותר. עקב האירועים לא למדה באוניברסיטה והבחירה לגור בפריפריה הרחוקה לא מנעה ממנה להתמקצע ולהתקדם בחיים.  

טלי: "הקורסים אותם למדתי בתחילת דרכי הובילו ללמידה לאורך כך השנים ולהתקדמות. כיום אני בעלת חברה המייעצת לציוד רפואי ויועצת לחברות שמפתחות ציוד רפואי. אני עובדת עם סטרטאפים וחברות מבוססות  בארץ ובחוץ לארץ.  

"כשילדתי את מור, הייתי עימה בבית עד שהלכה לפעוטון בגיל שנה וחצי. מצאתי עבודה בחברה של 'טבע' שנקראה 'מיגדה'. התחלתי כפקידה והמשכתי כרכזת תיעוד דוקומנטציה, הייתי אחראית על תחזוק נהלים. תוך כדי העבודה התעניינתי, למדתי ובשל הרקע שהיה לי במחשבים התפקיד גדל. ניהלתי תחומי איכות של החברה.  

"לאחר שמונה שנים החלטתי לעבור למפעל 'אלכם' בקבוץ ברעם, שם המשכתי להתפתח. הכרתי את תחום המטרייה ברגולציה והעברתי את תו האיכות האירופאי. באלכם עבדתי 12 שנים, בהן צמחתי והפכתי להיות אחראית על הרגולציה של אלכם.  

"ב-2009  הייתי כבר בשנות הארבעים לחיי והחלטתי לחשב מסלול חדש ולפנות לדרך עצמאית. היום אני מנהלת ושכירה בחברה של עצמי. משנת 2010, החברה שלי הפכה לחברה בע"מ. בחברה שלי עובדים שישה אנשים, כולם עובדים מביתם, עוד טרם הקורונה. אנחנו מלווים חברות המפתחות מוצרים רפואיים, משלב הפיתוח עד לשלב בו מקבלים אישור מכירה. 

"העובדים בחברה שלי הם תמהיל של החברה הישראלית. יש לנו ערביה נוצריה, מושבניקים, בחור חרדי מירושלים וחרדי מהרצליה. שלוש נשים ושלושה גברים – תמהיל של קבוץ גלויות. אנו עובדים סביב השעון, לעיתים ממש לא אנושי. 

דני חזן, בן זוגה של ענת, הוא מומחה ברמה בינלאומית באומנויות לחימה. דני פתח מכון בקרית שמונה ומלמד ומוביל במקומות נוספים, נחשב מומחה באומנויות לחימה ברמה בינלאומית. מור, הבת, למדה תואר ראשון ושני באוניברסיטת תל אביב, עובדת כיום בגוגל, עושה פרויקטים בתחום הקיימות ועשתה תואר שני באוניברסיטת קיימברידג'. 

מה משאיר אותך ברמות נפתלי, כאשר כולכם עם קריירות ברמה בינלאומית שלך, של דני ומור? 

"אני אוהבת את רמות נפתלי, את ביתי, את הנופים ואת הסביבה האנושית. אני אוהבת את החיים הכפריים, את השקט. בעבר היו לנו כאן תקופות מאד לא פשוטות ברמה הביטחונית. היו קטיושות והפגזות לאורך שנים. השורשים שלי כאן והאדמה הזו, המקום הזה, הוא המקום שמאפשר לי לצמוח ולממש את עצמי. יכולתי לעבור לגור במרכז אבל זהו המקום הטבעי,  המדויק והנכון לי."

טלי חזן סבתא עובדת 1
טלי חזן סבתא עובדת

רכזת צוות צח"י 

בנוסף לקריירה שלה כאשת עסקים, טלי חזן מובילה ומרכזת את צוות צח"י במושב. צח"י הוא שם של ראשי תיבות: צוות חירום יישובי. הופתעתי לגלות שבישוב על גבול הלבנון מרכזת את צוות צח"י אישה. צוות צח"י במושב מונה חמישה עשר אנשים. מסתבר שיש גם רב"ש בישוב, העובד בשיתוף פעולה מלא עם טלי. 

טלי: "ב-2012 פנה אלי מזכיר הישוב וביקש שאקח עליי את ריכוז הצוות. לא ממש רציתי. יש לי קריירה תובענית וכדי לקחת את התפקיד הזה עלי לפנות הרבה זמן לכך. ראש המועצה פנה אלי אף הוא.  

"צוות צח"י מרכז את הפעילות כשיש מצבי חירום. בתקופת הקורונה, זה היה בתפקיד שלנו להוביל ולנהל את הקהילה במצב שנוצר. חשוב היה לעבוד בשתוף פעולה מלא עם אנשי המושב ולייצר אוירה של אמון.  

"עשיתי תחקירים אפידמיולוגיים לגבי המחלה. כתבתי טופס  בו היו שאלות שמוודאות האם היו לאנשיי המושב קשר עם אנשים חולים. היה לי חשוב שנישאר מושב עם תו ירוק. לקחתי על עצמי לעדכן בכל פעם את התושבים להנחיות החדשות המשתנות. אנשים הודיעו לי כשחלו. הצלחנו לשמור שרמות נפתלי תהיה ישוב ירוק. שמתי לעצמי מטרה למזער נזקים. היה חשוב שנשמור על חיינו ככל האפשר ולכן הקפדנו על חבישת מסכות. 

"ברמות נפתלי עקרון העזרה ההדדית הערבות ההדדית מתקיים לכל אורך חיי המושב. הערבות והעזרה ההדדית היו נר לרגלי בתקופת הקורונה. היה לא פשוט, היו התנגדויות. אבל אנשים הבינו שאנחנו, צוות צח"י, פועלים ועושים הכל למען בריאות הציבור.  

"נערכתי לתגובות קשות ופעלתי על מנת לבודד כעסים. זיקקתי בין ההחלטות ברמה הארצית ובין החלטות שהיה עלי לקחת בישוב. שמרתי את רמות נפתלי ירוקה. פעלתי כדי שאנשים יהיו בשמירה עצמית ובכך ישמרו שתהיה הקטנה של התחלואה." 

במצבים נוספים, בהם צוות צח"י מתמודד מול מצבי מזג אוויר קיצון, במצבים של בעיות ביטחוניות , ניהול פינוי במידה ויש צורך וכן סיוע חרום. יש מטה מצומצם בצוות צח"י של רמות מאיר – צוות המונה חמישה אנשים: שתיי נשים, טלי ובטינה ושלושה גברים. "בשל החיבור הרגשי שלי לרמות נפתלי, אני מחויבת למקום ולעצמי," אומרת טלי. 

"בתקופת הקורונה העסק שלי עבד במלוא התפוקה. הייתי בתפקיד עם המון אחריות כלפיי הישוב. זהו תפקיד שמחייב מעורבות מאד גדולה בישוב. למדתי לנווט  בין שני הדברים. לפני זמן, הייתי בטיול באיטליה ובמהלכו קיבלתי הודעה שיש שריפה במושב. גם משם שלחתי הודעות על הכבישים החסומים והכבישים הפנויים.   

"יש המון סיטואציות במושב בו אני הכתובת אליה פונים ואל הצוות של צח"י. למשל, קרה שהייתה תאונה של אדם בביתו. אשתו התקשרה אלי על מנת לקבל סיוע ועזרה. אני התקשרתי אל איחוד והצלה."   

המשרד של העסק של טלי נמצא בביתה, עם כניסה נפרדת. "אני עובדת מהבית והחלטתי שעל אף שהמשרד בבית, אני מתלבשת ועובדת כאילו יצאתי לעבוד במקום אחר," היא אומרת בחיוך.  

טלי חזן הינה מודל של מימוש ובנייה עצמית לרמה בינלאומית, כשהמושג תקרת זכוכית אינה קיים עבורה. ההתקדמות, העשייה הם תוצר של אמביציה ושל אהבתה למה שהיא עושה, כך בקריירה שלה וכך בתפקיד הציבורי הכל כך מרכזי במושב רמות נפתלי. אין כאן רצון להוכיח, אלא עשייה, התמדה וכמובן מימוש היכולות שלה. כך גם במערכות היחסים המשפחתיות בינה ובין אחיה ואחותה; הזוגיות עם דני שבה כל אחד מהם מוביל עצמו למימוש מקסימלי – וכמובן מור בתם, שבוחרת לממש עצמה בארצות הברית. ארץ ישראל היפה של אהבת הארץ, כבוד אדם ומחויבות אישית וקהילתית. 

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
"לא יתכן שאדם לא יקבל את הזכויות המגיעות לו," אומרת צפרירה דנון, חברת מושב גיאה ומנהלת תחנת שי"ל במועצה האזורית חוף אשקלון * בעזרת מתנדבות היא דואגת שאנשים יקבלו קצבאות והטבות המגיעות להם על
9 דק' קריאה
חשיפה ראשונה – רכב משא חשמלי מסחרי, הכוכב הלוגיסטי החדש שלכם, מדגמי 200 LOGISTAR, תוצרת חברת CENNTRO  ארה"ב  חברת יו.די.אס אינטרנשיונל בע"מ, מהיבואניות הגדולות והוותיקות בישראל של כלי רכב חשמליים, מרחיבה את היצע הפתרונות
3 דק' קריאה
זלמן אברמוב, מאחרוני הפלמ"חניקים ומהגרעין הראשון של מקימי שייטת 13, הלך לעולמו במושב מרחביה, שם נולד וחי את מרבית חייו * כל חייו עסק אברמוב בחקלאות ובהדרכה והמשיך להיות בקשר עם אנשי השייטת בהתנדבות
3 דק' קריאה
איך חיינו פעם? רוצים לחזור לימים רחוקים, כשהיו עוד מקצועות כמו נפח ועגלון והישוב העברי מנה כמה אלפי אנשים, שנזקקו לעזרתו של הברון? * ביקור מרגש במוזיאון המושבה של מזכרת בתיה – בניין ותיק
6 דק' קריאה
בתיה הולין מכפר עזה ומחמוד מרצועת עזה בתערוכת צילומים חדשה, על חיי היומיום משני צידי הגבול   כעשר דקות הליכה, פחות מקילומטר, מפרידים בין ביתה של בתיה הולין מכפר עזה לגדר הגבול, ופחות מקילומטר נוסף,
3 דק' קריאה
סיפור חייו של טוביה ליבנה מחניתה, בן לשורדי שואה שגדל בקיבוץ וחזר בתשובה, איבד בפיגוע את אשתו ובתו ומצא כוחות להתמודד  על אף שהספר שכתב "עם עלות השחר" (הוצאת בית העורכים) מספר את סיפור
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן