יבול שיא
הרפת והחלב
זרעים מציון צמחי בר בישראל
8 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

זרעים מציון: המומחה המוביל בישראל לצמחי בר

למעשה, מאז היה ילד עוסק ציון סימן טוב, ממושב כרם מהר"ל, בצמחי בר  בשנת 98' החלו בסלילת כביש מס' 6 וציון הצטרף לצוות המוביל את השיקום הנופי של הכביש.  מאז הפך למומחה המוביל בישראל לצמחי בר בישראל והוא ממשיך לעסוק בשיקום נופי בפרויקטים הנדסיים מורכבים. המשתלה שציון פתח במשק הפכה למקור של ידע, זרעים ופקעות של כ-1200 מינים של צמחי בר בישראל

 

 

זרעים מציון משתלה
זרעים מציון משתלה

 

זרעים מציון: את ציון סימן טוב פגשתי לפני כעשור, כשהיה בעיצומו של פרויקט הצלה והרביית צמחי בר לחברת "דרך ארץ" – החברה של כביש 6. היה זה בעיצומו של פרויקט סלילת כביש האגרה הראשון בישראל. מאז הפך סימן טוב לבר סמכא מוכר בכל רחבי הארץ, בנושא צמחי בר וריבויים.

השבוע פגשתי את ציון במשק המשפחתי במושב כרם מהר"ל, בין זכרון יעקב לעתלית. ציון (64) נשוי לחנה ואב לארבעה ילדים: שתי בנות ושני בנים. בתו הגדולה, הילה ובעלה אמיר, עובדים איתו במשק. הנוף כאן מרהיב. מהמשק של ציון נשקפות גבעותיו הדרומיות של רכס הכרמל, עמוסות בצמחי בר, עצי נוי ועצי פרי (שאריות של בוסתנים שנעזבו) וביניהם כמובן השטחים החקלאיים.

בכניסה מקבל את פניי ציון ליד השלט "זרעים ציון" – המרכז לזרעים ופקעות של צמחי הבר בישראל, משתלת צמחי בר, בה מארח ציון את המבקרים למכה של צמחי הבר בישראל. כאן תוכלו למצוא זרעים או פקעות (בצלים) של מאות צמחי בר בישראל, שציון למד איך לאסוף אותם, מי בזרעים ומי בפקעות ולהרבותם. במשתלת "זרעים מציון" מגדלים את רוב מיני צמחי הבר: למעלה מ-1000 מינים של זרעים, פקעות ושתילים – בשטח של למעלה מ-35 דונמים.

מדליית זהב

כרם מהר"ל הוקם ב-1949 על ידי קבוצה של עולים מצ'כוסלובקיה, רובם ניצולי השואה. באותן שנים ראשונות, בין משפחות העולים הצ'כים – הייתה גם משפחה יוצאת עירק, הוריו של ציון וארבעת ילדיהם. ציון נולד ב-1956, שבע שנים אחרי העליה לקרקע. "אבי היה באצ"ל, גר בתל אביב וגם בפתח תקווה. בני המשפחה היו ממקימי יקנעם המושבה (רחוב העירקים). אח של אמו ובת דודה של אבא נשארו ביקנעם. הורי, חיים והלה סימן טוב ז"ל הם בני דודים משני הצדדים, כך נהגו באותם ימים.

"אחרי קום המדינה, ב-1949, עבר אבי לחיפה והיה למנהל 'שער העליה' בעתלית, ששימש כמחנה מעבר לעולים של עליה ב'. 20 שנה אבי היה העירקי היחידי במושב. ב-1952 הגיע אבי לכרם מהר"ל עם ארבעה ילדים והוא היה צריך לפרנס אותם. לכן גידל כבשים. אותה תקופה, כל משק במושב קיבל פרה וחצי סוס (חצי מהשבוע הסוס היה אצלו, חצי שני במשפחה אחרת). "הפרנסה במושב הייתה קשה אז. אבי היה יוצא עם הכבשים למירעה וראה שיש באזור מלא פרחי בר. הוא ראה שקוטפים ומוכרים אותם והחליט שכך יעשה גם. צריך לזכור שמדובר בשנות ה-50', עוד לפני שחלק מצמחי הבר הפכו למוגנים. בשווקים מכרו אז נרקיסים, כלניות, נוריות, צבעוניים, אירוסים שונים, כמעט את כל מה שמוגן היום.

השושן הצחור היה נפוץ מאוד בכרמל ובהרי ירושלים וכמעט שנכחד מהכרמל, כי אנשים ראו אותו בטבע, קטפו ולקחו אותו הביתה. ואז פנו אלי ממנהרות הכרמל וביקשו שאעזור בשיקום הנופי. ייצרנו שתילים חדשים בעזרת ריבוי וגטטיבי במעבדה של שישה פריטים שאספנו בכרמל, מהם ייצרנו כ-3000-4000 שתילים, אותם שתלנו בכל פתחי המנהרות והם גדלים שם עד היום ומתרבים"

 

"היינו חמישה ילדים, שתי אחיות ושלוש אחים. בינתיים, אחי הגדול, יוסף סימן טוב ז"ל, נפטר מסרטן. אבא היה שולח את הילדים לקטוף פרחים בטבע, בבוקר היה אורז ב-2-4 סלים את הפרחים, נוסע לחיפה – מוכר את הפרחים בחנויות הפרחים, הולך לשוק ואז חוזר בערב עם האוכל באוטובוס. באותם ימים היו רק שני אוטובוסים למושב, בבוקר ובערב, לא היתה אפילו תחנה, לא כלום. כך הם חיו ולאט, לאט הוא החל לגדל עוד דברים." ציון לא יודע בדיוק איך וכיצד, אבל את חיים סימן טוב הכירו בעיריית חיפה והוא היה מיודד עם אבא חושי ואף היה חבר של חיים נחמן ביאליק: "כל פעם שהוא היה נוסע לחיפה, הוא היה שם זר פרחים בלשכה של אבא חושי, שגדלתי על ברכיו, כך סיפרו לי.

"בשנת 1958 פנו מעיריית חיפה לאבי וביקשו שישלח משלוח של פרחי בר, שיוצגו בתערוכת פרחים  יורק. אבא והילדים קטפו את הפרחים והפרחים נשלחו לתערוכה. ב-3 באפריל 58' הגיעה למושב מונית שלקחה אותם לשדה התעופה. משם טסו לניו יורק ובערב הודיעו להם שהמדינה זכתה במדליית זהב, על הפרחים שקטפו… מאז אבי התחיל לגדל פרחים רגילים – ציפורן אמריקאי, ציפורן סיני, קאלה, גלדיולות, אסטר, דליות. הוא זכה במדליות על גידול קאלות ותקופה מסוימת היינו מגדלי הקלאות הכי גדולים בישראל.

"ב-62' יצר אבי קשר עם אברהם (יופה) יפה, שהיה יו"ר רשות שמורות הטבע, אבי התכתב עימו והסביר לו, שהתושבים בסביבה קוטפים את פרחי הרקפות ופרחי בר נוספים, ובגלל זה אין זרעים ואם זה ימשך גם פרחים לא יהיו. הוא ביקש מיופה להפוך את הצמחים שמתרבים בזרעים למוגנים. יופה פעל בנושא ואכן בסוף שנת 1964 נחקק חוק ערכי הטבע המוגנים, שנועד להציל את פרחי הבר, והמבצע לאכיפתו נחל הצלחה רבה. בשנות ה-80, ב-85' היה משבר עצום בענף הפרחים. עד אז גידלנו פרחים והיינו מוכרים אותם בחיפה ובאזור.

צמחי בר – זרעים מציון 

 

קבוצות מבקרים במשתלת זרעים מציון
קבוצות מבקרים במשתלת זרעים מציון

 

"כל אותה תקופה עזרתי לאבא במשק, בגידול ומכירת הפרחים. ב-78' השתחררתי מהצבא, התחתנתי ובאתי הביתה למושב. ב-82 למדתי בבית הספר לגננות ושתלנות בפתח תקווה ופתחנו משתלה לצמחי בית והידרופוניה במושב. עשינו גם עבודות גינון ונוי בבתי מלון ובבנקים – מכרנו די הרבה עד שהמשבר הגיע גם למשתלות. תקופת מה הייתה לנו חנות פרחים בחיפה, אבל זה לא הלך, או כמו שאני אומר: חקלאי צריך לדעת לגדל פרחים וסוחר צריך למכור אותם – כל אחד והמקצוע שלו.

ב-92' אישר יצחק רבין את הקמת כביש מספר 6. בשנת 98' התחילו בהקמת הכביש ואז ביקשו מאתנו שנצטרף לצוות המוביל את השיקום הנופי. הצטרפנו לצוות יחד עם אדריכלית הנוף תמר דראל, דני אלמליח, דפנה הלביץ, כאשר בראש הצוות עמדה אביבה רבינוביץ' ז"ל, מקיבוץ כברי, שהיתה הביולוגית הראשית של רט"ג. אביבה באה לעזור אחרי שפרשה.

"באתי והצטרפתי לצוות ואז ביקשו ממני הצעת מחיר. אני זוכר שביקשו ממני: 30 אלף חצבים, 40 אלף רקפות, 20 אלף נרקיסים ו-100 אלף כלניות. מיד שאלתי: 'ומאיפה אתם חושבים שאני יכול להביא כמות כזאת של צמחים?'. אמרו לי: 'ציון, אנחנו חושבים שאתה מסוגל' – אז לקחתי את כל העניין כאתגר. קיבלתי על עצמי את העבודה ויום אחד ערכו לנו סיור באיזה שטח. אני זוכר שהיו שם המון עצי זית, אלונים, ברושים, אלות אטלנטיות, אלות ארץ ישראליות – בקיצור, השטח היה זרוע עצים ואיש לא התייחס לצמחים ולפקעות שהיו מפוזרות בשטח.

"ביקשתי אישור לאסוף את הפקעות והצמחים מהשטח וקיבלתי אישור. התחלתי ללכת אחרי הטרקטורים ולאסוף פקעות ושתילים. אחר כך התחלתי לתת הוראות לטרקטוריסטים מה להוציא ומה לא להוציא – אבל אז הבנתי שזאת לא הדרך. רבים מהצמחים ומהפקעות שהטרקטורים הוציאו ניזוקו. אז התחלתי להגיע לשטחים לפני הטרקטורים הגדולים ולהוציא אותם מהשטחים אליהם הכווינו אותי. הוצאנו צמח, צמח, פקעת, פקעת ידנית עם מכושים – רק בחצבים השתמשנו בשופל.

"ואז הצוות הגיע למשק וערכו סיור, כדי לראות מה ציון הצליח לארגן לכביש. באו וראו ערימות על ערימות של רקפות, נרקיסים, נוריות, חצבים, צבעוניים. שאלו אותי, אבל מאיפה הצלחת להביא את כל אלה – אמרתי: 'את הכל הבאתי מתוואי הכביש שלכם'. בעקבות זאת, יצר הצוות חוברת שנמצאת עד היום, תחת הכותרת: 'עבודות הצלה ושיקום נופי'. כך בעצם נוצר הנוהג לפני כל פרויקט הנדסי גדול – סלילת כביש, מחלף, הנחת מסילת רכבת – לפני שמתחילים בעבודת תשתית מגיע אגרונום לשטח ועורך סקר, כדי לקבוע מה ניתן להציל ומה הם המינים שבסכנת הכחדה. "כך התחלנו לעבוד בצורה מסודרת בשיקום נופי בפרויקטים הנדסיים גדולים בכל הארץ. רק לפני שבועיים מסרתי את המשלוח האחרון של הפקעות לתוואי הרכבת לירושלים. הוצאתי את הצמחים הראשונים של התוואי לפני עשר שנים מצומת שער הגיא, מפארק קנדה – מכל תוואי הרכבת."

 

"מצחיק אותי לראות לפעמים, אנשים שותלים או זורעים ומטפחים צמחי בר אבל מקפידים לחסל את כל העשבים סביב הצמחים, מחשש שיזיקו לצמחים שלהם. אנשים לא יודעים שצמחי בר אוהבים לחיות בהרמוניה עם העשבים שצומחים לידם"

 

דם המכבים

 

דם המכבים צמחי בר בישראל
דם המכבים צמחי בר בישראל

 

ציון ממשיך להרבות צמחי בר. היום הוא נחשב למומחה הכי גדול בארץ בנושא פרחי בר ופונים אליו ומתייעצים איתו אדריכלי נוף, אגרונומים ומנהלי מחלקות גינון בפרויקטים שונים. "אנחנו עורכים סקרים, שיקום נופי ונותנים שירותי יעוץ לאגרונומים לגבי מה לעשות ואיך," הוא אומר. בימים אלה ציון עוסק בפרויקט חדש – הרבייה של צמחי דם המכבים, לאחר שזכה במכרז של עמותת 'דם המכבים', התומכת בחיילים ובשוטרים. מטרת העמותה היא להנציח, לזכור ולהזכיר את חללי מערכות ישראל, לגדל, להפיץ, לשמר, לשקם ולעשות כל פעולה חקלאית נדרשת בפרח דם המכבים, תוך שימור ערכו כערך טבע מוגן, להעלות את המודעות הציבורית בארץ ובחו"ל לפרח דם המכבים, הסמל הלאומי של יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, לחבר ולהעמיק את הזהות בקרב אזרחי המדינה ויהדות התפוצות, ולחזק את הקשר בין השניים.
בימים אלה ציון מרבה כ-50 אלף צמחי דם המכבי, שיחולקו למשפחות שכולות בארץ ובחו"ל, ואותם יענדו על ד"ש הבגד, בטקסי יום הזיכרון. "הרביתי המון צמחי בר. יש בארץ כ-2200 מינים של צמחי בר ואנחנו מחזיקים במלאי של המשתלה כ-1200 מתוכם. כך אני יודע שאני מסייע להציל צמחים מהכחדה.

"הדוגמא הכי בולטת היא של השושן הצחור, שהצלחתי להציל מהכחדה. כאן הכוונה לגרסה האמיתית, גרסת הבר, ממנה פיתחו שושן צחור תרבותי, שהפך לצמח קטיף. אומרים שהמלאך נתן אותו למרים ואז היא נכנסה להריון וילדה את ישו. הוא מופיע בציורים נוצריים רבים. "השושן הצחור היה נפוץ מאוד בכרמל ובהרי ירושלים וכמעט שנכחד מהכרמל, כי אנשים ראו אותו בטבע, קטפו ולקחו אותו הביתה. ואז פנו אלי ממנהרות הכרמל וביקשו שאעזור בשיקום הנופי. מי שניהל את הפרויקט מטעם הרט"ג היה מנחם אסף, מנהל מחוז צפון, שבא למנהרות הכרמל וביקש מה תקציב להצלת השושן הצחור, כדי לשתול אותו בפתחי המנהרות ולאורך התוואי. בהמשך ייצרנו שתילים חדשים בעזרת ריבוי וגטטיבי במעבדה של שישה פריטים שאספנו בכרמל, מהם ייצרנו כ-3000-4000 שתילי שושן צחור, אותם שתלנו בכל פתחי מנהרות הכרמל והם גדלים שם עד היום ומתרבים. "נותר אצלנו חומר ריבוי טבעי רב של שושן צחור, יש לנו כ-10 אלפים בצלים שאנחנו משווקים לפרויקטים ובעיקר לפרויקטים ואנשים שחיים באזור הכרמל וירושלים, כדי להשיב אותו לאזור הטבעי, היכן שגדל ושגשג בעבר."

בשבחי העשביה: יש לך איזה טיפ לתת לאנשים שמגדלים צמחי בר?

"מצחיק אותי לראות לפעמים, אנשים שותלים או זורעים ומטפחים צמחי בר, אבל מקפידים לחסל את כל העשבים סביב הצמחים, מחשש שיזיקו לצמחים שלהם. אנשים לא יודעים שצמחי בר אוהבים לחיות בהרמוניה עם העשבים שצומחים לידם. צמחים הם כמו כל דבר שחי ורוצה המשכיות וצאצאים. חרקים למשל לא חיים תקופה ארוכה, לחלקם חיים קצרים מאוד, הם תמיד יוצרים את הדור הבא והם צריכים עבורו פרח. זו לא סימביוזה אלא מעין ערבות הדדית, ממנה הפרח והחרק נהנים. גם צמחי הבר ערבים זה לזה, כי אם הם לא יחיו ביחד לא יבואו אליהם מאביקים כמו דבורת הדבש, בומבוס, צרעות, עשים ועוד.

"היום לכולם ברור שצמחי בר מגבירים את ההאבקה בשדות. אם לא היו צמחי בר לא יהיו יותר דבורים וכמו שאיינשטיין אמר: אם לא יהיו יותר דבורים – תוך 4 שנים נגווע ברעב. אנחנו עוזרים לחקלאים במשקים וזורעים להם צמחי בר במטעי השקדים, באבוקדו, משמש, בנשירים ובכרמים. צמחי בר גם מגנים על העצים והצמחים החקלאיים. אנחנו זורעים צמחי בר, הן כדי להגדיל את היבול והן כדי להגדיל את תפוצת הטורפים הטבעיים ובכך להקטין כמה שאפשר את הריסוסים.

"בניגוד למה שחשבו בעבר, העשביה סביב העץ לא מזיקה לו אלא שומרת על הלחות ואינה שותה לו את המים. זו גישה מודרנית. אם הטמפרטורה של הקרקע נמוכה יותר ב-4 מעלות מטמפרטורת הפרח, העץ מתחיל לייצר יותר סוכרים. זה מה שמייצרת צמחיית הבר סביב העץ, עשביה בגובה 30-40 ס"מ של סביונים, ציפורנית מצרית, פרג ועוד עשרות מינים. לא רק שהעשביה אינה שותה לעץ את המים אלא היא שומרת על המים בקרקע סביב העץ וכן שומרת שהקטע בין העץ לשורשים לא יקפא, גם בימי קרה."

ציון עורך לנו סיור במשתלה. אנחנו עוברים מחממה לחממה, כולן עמוסות צמחי בר מקסימים, חלקם כמו הרקפות בעונת הפריחה. לאחרונה פירסמה הילה, בתו של ציון, פוסט אודות השרביטן המצוי, שעליו נאמר כי הוא מרפא חולי סרטן. עד מהרה הפך הפוסט לוויראלי, המשתלה הוצפה בשיחות טלפון ומספר המבקרים עלה בכמויות מטורפות לאחר שנודע, כי ציון מחלק את השרביטן בחינם לכל דורש.  "אנחנו מנסים לעזור לכולם עד כמה שאפשר. ב-2004 הקמנו כאם מרכז מבקרים ומאז מגיעים לכאן תלמידים מבתי ספר, קבוצות של משוגעים לדבר, בודדים וזוגות – כולם באים ללמוד על צמחי הבר."
כאמור, במשתלת "זרעים מציון" תמצאו מעל 1000 סוגים שונים של צמחי בר, חלקם בפקעות, חלקם בשקיות זרעים, חלקם כשתילונים, כולל צמחים המשמשים כתבלינים או צמחי מרפא, כגון מרווה ירושלמית, זעתר אברהם, זוטה לבנה, נענע משובלת, מליסת בר, געדה מצויה (מוריד את הסוכר בדם) ועוד.

זן חדש של אגס ישראלי – עדן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חיה רק יהלום, המנהלת החדשה של מו"פ צפון. סיפורה האישי, ואבני הדרך בהצלחתה המקצועית מציגים אישיות מרתקת. מו"פ צפון פועל במרחב עצום עם מגוון אזורים טופו-אקלימיים ובתחומי חקלאות רבים. חדורה שאפתנות ורצון כביר החלה
10 דק' קריאה
ד"ר אילת גלס  אורי הייטנר (אורטל) כתב בבלוג שלו ב-2010 על אברהם אדרת: "אברהם סלד מזיוף, מהתייפיפות, מהליכה סחור סחור, מהעדפת התפל על העיקר, מהתפשרות על עקרונות, מאחיזה בעמדות בשל הפופולריות שלהן, מהתחמקות ממאבק
2 דק' קריאה
פרשת השבוע – פרשת תרומה פרשת תרומה  שמות, פרק כו {א} וְאֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה עֶשֶׂר יְרִיעֹת שֵׁשׁ מָשְׁזָר וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתֹלַעַת שָׁנִי כְּרֻבִים מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב תַּעֲשֶׂה אֹתָם: {ב} אֹרֶךְ הַיְרִיעָה הָאַחַת שְׁמֹנֶה וְעֶשְׂרִים בָּאַמָּה
5 דק' קריאה
חבר להקת הנח"ל ומפקד הלהקה בסוף שנות ה-60, מי שקיבל אליה את מירי אלוני, ירדנה ארזי, אלון אולארצ'יק ואחרים. חבר ומייסד "הבחורים מאפיקים",  אותם "סחב על כתפיו" שנים רבות. אמוץ ברונטמן, אמן רב-תחומי –
7 דק' קריאה
נציגי הציבור מהקיבוצים למזכירות: מי ימנה או מי יבחר את חמשת נציגי הציבור למזכירות התנועה הקיבוצית? שאלה זו  גורמת למחלוקת בנושא,  בין המזכירות ומזכ"ל התנועה ניר מאיר, המצדדים בנוהל הקיים,  מול חברים בתנועה הקיבוצית
2 דק' קריאה
חלום על קיבוץ: המשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית, גיל לין, ביחד עם ראשי האגפים בתנועה: דבי ברא"ס, רו"ח דגן לוין, ד"ר אילת גלס ועפרי רביב, הציגו בכנס הנהגות הקיבוצים השביעי, שהתקיים בשבוע שעבר, את חזונם
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן