יבול שיא
הרפת והחלב
מירב כרמי עם גידולי הירקות

חוות קיימא בנהלל, המגדלת ירקות ללא ריסוס – שיחה עם מירב המייסדת

6 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

חוות קימא בנהלל: השקפת העולם בפרמקלצ"ר היא שהעתיד היחידי שלנו כאן בכדור הארץ הוא שיתוף פעולה," טוענת מירב כרמי, מייסדת חוות קיימא בנהלל, המגדלת ירקות נקיים מריסוסים  את גידול הירקות והעבודה בחווה עושות נערות שנפלטו ממערכת החינוך בשכר מגיל 18 הן יכולות לעשות שירות לאומי בחווה

מירב כרמי, דור רביעי בנהלל, בת למשפחת פיין, היא מייסדת ומנהלת את חוות קיימא, שבמושב נהלל.
לו מישהו היה אומר למירב – בתחילת שנות העשרים של חייה, כשהשתחררה מהצבא – שזה מה שתעשה בהמשך חייה – וודאי הייתה חושבת לעצמה שמדובר הזיה. בשנות הארבעים של חייה, עבדה בתחום התקשורת והטלוויזיה – עשתה חייל ביצירת סרטים דוקומנטריים, עבדה בעולם הפרסום ובתפקיד האחרון שעשתה, היתה כתבת נגישה לחדשות הוט.

כדרכם של צעירים רבים אחרי הצבא חיה בתל אביב, התקדמה ומימשה חיים תוססים ומעניינים. בתוכה היה חיפוש  פנימי של מימוש שהוא מעבר לעבודה. באותן שנים חוותה משפחתה משבר כלכלי קשה. בגיל 28 עבדה מירב בכמה הפקות, אך הערוץ קרס ונמסר לה שלא תקבל שכר על עבודתה.

מירב: "ישבתי במשרד בו עבדתי, שוחחתי עם אמא שלי, סיפרתי לה על הקשיים שלי. אמרתי לה שאחזור כנראה להית ברמנית. אמא הציעה לי לחזור לנהלל לגור בבית ולמצוא עבודה בעמק, וכך לא אהיה בלחץ שאני נמצאת בו. השיחה הזו היתה נקודת המפנה בחיי – הקשיים שלי, המשבר המשפחתי, גרמו לי להבין שאיני יכולה להתנתק יותר ממשפחתי והקשיים בהם היא נתונה.

"חזרתי הביתה לנהלל, עבדתי בחדשות המקומיות, עבדתי כברמנית בפאב בעמק ויום אחד מצאתי עצמי נכנסת למחסנים במשק הוריי. היה בי צורך לנקות, לסדר ובעיקר לאוורר את הכל.

סבא של מירב, יוחנן פיין, היה חקלאי גדול שגידל פרחים וירקות ונחשב למומחה גדול בתחומו: "סבא יוחנן היה שומר כל דבר לשימוש עתידי. כיוון שעברו כבר שנים מאז שנפטר, הכל היה מאובק. מתחת לאבק מצאתי את כל כליי העבודה שלו, שאריות צינורות בהם חריצים להצמדת גדרות מגולגלות על פי גובה. בתוך כל ה'מציאות' מצאתי חתיכות עץ שסבי גילף, כדי לחורר חורים באדמה לשתילת השתילים. החזקתי את הדקר הזה בידיי, הזכרון של ידיו העמלות של סבא עלה – והכתה בי ידיעה שמרגע זה אני משרישה בחזרה את האדמה הזו. ההתעסקות והסדר במחסנים יצרו בי הבנה, שניתן יהיה להשתמש בכל מה שמצאתי בעתיד. זו היתה תחילת דרך שכלל לא היה ברור מהי ולאן תגיע. כך החל הרומן שלי עם נושא המשאבים."

 

חוות קימא נהלל
חוות קימא נהלל

 

פרמקלצ'ר

כל זה קרה בשנת 2005, כשבישראל כמעט ולא היתה מודעות למיחזור או לבזבוז משאבים. תרבות הצריכה היתה אז בשיאה. חקלאות אורגנית כמעט ולא היתה קיימת, בוודאי לא חנויות יד שנייה. היה מסלול ברור וידוע: אם רצית משהו, אתה זקוק לכסף. "זו היתה נקודת המפנה בחיי," אומרת מירב. "במחסנים שבמשק מצאתי בגדים ישנים, צעצועים, כליי עבודה, חפצים שונים מבית הוריי, מבית סבתי וסבי. הכל נשמר במחסנים, שהריי כך היה מקובל, כל דבר נשמר – לא זורקים.

"חברה פנתה אליי והציעה שנעשה מסיבת החלפות של בגדים וחפצים, שיתפתי פעולה בשמחה. זה היה משהו 'חדשני ואחר'. הזמנו אנשים והגיעו למסיבה מעל 70 אנשים, מעל ומעבר למצופה. אדם מבוגר ניגש אליי ואמר שיש בידיו שישה פריטים, ושאל כמה לשלם. עניתי לו: 'כאן  לא משלמים' ואז אמר: "אבל אני לא אדם נזקק'. ברגע ההוא גמלה בי ההחלטה לפתוח שוק החלפות כאן במשק.

"הקמתי שוק החלפות, אחת לחודש, בשבת, שהיה בו הכל מהכל: בגדים לנשים, גברים וילדים, כליי בית, ריהוט, ספרים, דיסקים – כל טוב הארץ. אנשים הביאו דברים שרצו להיפטר מהם, ואחרים הגיעו לקחת דברים שהיו זקוקים להם. שתיים עשרה שנה הפעלתי את השוק ובסיום יום של שוק ארזנו את המוצרים הטובים ומסרנו לצדקה. כך יצרנו מעגל של משאבים ותנועה רחבה לשימוש במוצרים. האלטרנטיבה  שהתקיימה עד אז היתה, קנייה וזריקה כשאין צורך. "במפגש הזה עם תרבות הצריכה, עם השפע שהוא מנת חלקנו בתרבות, גיליתי שני דברים: כל דבר שאני רוצה או צריכה, מגיע אליי דרך השוק. הבנתי שאני חייבת למצוא פתרונות של מחזור. לא היו אז פחיי אשפה גדולים בנהלל. לא היה איפה להשליך את כל החפצים שאין בהם צורך. בתוך התהליך שעברתי הגעתי לקורס חקלאי שנקרא 'פרמקלצ"ר'."

מהו הפרמקלצ"ר?

מירב: "פרמקלצ"ר זוהי שיטת תכנון שדוגלת בשילוב טכניקות גידול מסורתיות, בשילוב עם הקדמה. בשיטה זו שומרים ומסתמכים על כל הידע הקדום שהוכיח עצמו והוא יקר מפז. השילוב עם הקדמה  מנכיח את הידע הקדום של אלפי שנים ויוצר שימוש עדכני. בקורס עברתי שינוי פנימי מאד גדול. כל סדריי העדיפויות שלי השתנו. לשיטה זו יש מאפיינים ועקרונות שניתן ליישם בהרבה שטחי חיינו. בבסיס שיטת הפרמקלצ"ר דוגלת ביצירת סביבות חיים מקיימות, הרעיון הוא צמיחה מעגלית."

תסבירי

מירב: "יש חשיבה ליניארית ויש חשיבה מעגלית. בחשיבה הליניארית מציבים מטרה ואין כמעט התייחסות לנתונים סביבתיים. החשיבה המעגלית טוענת שכולנו קשורים אחד לשני, הכל קשור בכל. לכן דרושה תפיסת תכנון הוליסטית. מה שקנה את ליבי היה כשהבנתי שיש קבוצה מאד גדולה בעולם, שהיא הרבה יותר גדולה ממה שהעליתי על דעתי. מתקיימת שפה שיותר ויותר אנשים דוברים אותה. אחת הבשורות בפרמקלצ"ר שאין דבר כזה פסולת – פסולת זה משאב שאינו נמצא במקום הנכון שלו.

"הפרמקלצ"ר תאם את כל תפיסת עולמי על שפע ומשאבים – הן אישיים אנושיים וכל המשאבים הקיימים. עבורי המילה שפע אומרת: שיתוף, פעולה, עכשיו. מכיוון שכך, השפע מתקיים כל הזמן, ועל ידי הגברת שיתופי הפעולה בינינו כבני אדם, השפע רק גדל.

"השקפת העולם בפרמקלצ"ר היא שהעתיד היחידי שלנו כאן בכדור הארץ הוא שיתוף פעולה. אם נמשיך לחיות כנפרדים, בתחרות, נמשיך להתעסק בנראות שלנו, בסממנים חיצוניים – אנו בבזבוז אנרגיה ומייצרים מינוס במשאבינו. ככל שנעשה יותר שיתופי פעולה  בכל התחומים – שיתופי משאבים, שיתופי כישורים, כך נהיה בשפע הגדל והולך. זוהי שיטה המבוססת על חקלאות, אבל היא נכונה כתפיסת עולם בכל מעגליי חיינו.

"כל האסימונים נפלו לי, כמו בהגרלה הגדולה בקזינו, הבנתי שכל מה שסידרתי ומיינתי, החיטה שצמחה בשדות, המחסנים שהיו בעזובה וסימלו עד אז את החסר והאין, הם שפע עצום. עם ההבנה הזו  שיניתי את החשיבה והעשייה שלי. הזמנתי את כל מי שפגשתי לבוא לגור כאן בחווה. הקמתי את 'יש מאין' – חווה חקלאית אקולוגית חינוכית. הגיעו לכאן קבוצות של מתנדבים ועם הזמן פיתחנו חקלאות אורגנית במשק. עברנו תהליכים. הקורס הזה, שיטת התכנון של הפרמקלצ"ר, הפך לבסיס של התפתחותנו ומי שאנחנו היום."

 

מירב כרמי ובני משפחתה בחוות הקימא בנהלל
מירב כרמי ובני משפחתה בחוות הקימא בנהלל

 

חינוכי חברתי כלכלי

מירב הכירה את בלן, שהגיע לישראל מצרפת והשניים הקימו משפחה. בלן עוסק בבנייה אקולוגית ומייבא בלוקים של המפ וחומרי בנייה טבעיים מצרפת. למירב ולבלן שני ילדים: הבן טאו והבת טבע.

"עברתי תהליכים גדולים וכמו בשיטת הפרמקלצ"ר אני ביישום כל הזמן," אומרת מירב. "חוות קיימא בנהלל נולדה והתפתחה למה שהיא היום. הקמתי אותה ב-2016. אנו עובדים תחת עמותה הנקראת  'קיימא' – עמותה רשומה לחינוך וחקלאות." כל השינויים והתהליכים שעברה מירב יצרו את חוות קיימא נהלל, אותה היא מנהלת ומשקפת את כל אורח חייה. החווה עוסקת בגידול ירקות נקיים מריסוסים (אורגניים לא תעודה) ועובדות בה נערות שנפלטו ממערכת החינוך, חלקן משרתות בחווה במסגרת שירות לאומי. בחווה עובדות בין 10 ל-20 נערות, המגיעות מידי בוקר ועובדות בזריעה, שתילה, טיפול וקטיף התוצרת. יחד הן מגדלות ירקות נקיים מריסוסים ומשווקות את התוצרת בסלים לתושבי הסביבה.

מירב: "הנערות שמגיעות הנה נשרו ממסגרת החינוך הפורמלי. אני עובדת בשיתוף פעולה עם המועצה האזורית יזרעאל. נערות אלו מגיעות מפנימיות, מהוסטלים ומופנות אלינו על ידי גורמי הרווחה. יש נערות שמגיעות אלינו בצורה עצמאית. הן בנות 15 עד 18. בגיל 18 יש להן אפשרות להצטרף במסגרת השירות הלאומי. המקום הזה, העבודה המשותפת, העיסוק בחקלאות, בעבודת האדמה, רצף העבודה, תהליך הגידול – כל זה נותן חוויה והתנסות של חידוש האמון בחיים. מתפתחים יחסיי חברות, שותפות לצוות, אחריות, מפגש עם האתגרים שהטבע מציב ופתח לאפשרויות חדשות.
"יש כאן יצירה של סיפור חיים חדש. הנערות, שאחד המאפיינים שלהם היה חוסר בטחון ואמון בחיים, מפתחות ערך עצמי, רוכשות מיומנויות חיים ותחושת יצרנות ושותפות. שיטת הפרמקלצ"ר מתקיימת בכל עשייתי והיא הבסיס להקמת החווה. את השיטה אני מיישמת גם במערכת היחסים בין הנערות לעבודתן וצמיחתן."

ספרי לי על קשיים?

מירב: "היה חסר לי כסף כדי להקים את קיימא וכאן יצרתי משאב חקלאי, כלכלי, חינוכי – כל הבנות שמגיעות לחווה עובדות בשכר. החווה הפכה למקום רווחי שמתפרנס. הצנוניות שהן זורעות, תוך חודש  צומחות. הנבטים במגשים – תוך שבוע משווקים אותם. זוהי עבודה שמאד מרגיעה, העבודה והקשר עם האדמה, עם הצמחים, נוצר מרחב מרפא בפניי עצמו. החווה היא עסק כלכלי וחברתי."

מהי הכותרת של עמותת קיימא?

מירב: "העסקה של נוער נושר במסגרת  חקלאית. המודל החקלאי הוא חקלאות ושיתוף קהילה. באופן הזה אנו מתחייבות לספק ללקוחותינו ירקות טריים נקיים מריסוסים. הלקוחות שקונים אצלנו הופכים אף הם שותפים ליצירתנו."

מה האני מאמין שלך?

מירב: "כמו שכל ילד שנולד במשפחה מביא עימו את המשאבים שלו לעצם קיומו, כך גם לכל נערה  שמגיעה הנה לחווה – יימצאו המשאבים כדי לשלם את שכרה כדי להצמיח אותה. אנו חלק מרשת קיימא – נולדנו בהשראת חוות קיימא בבית זית."

 

חוות קיימא נהלל

 

מה מצבכם היום?

מירב: "החווה מחזיקה את עצמה בכ-60% מהכנסות עצמיות, ממכירת ירקות (משלוחים) ואירוח סיורים בחווה. הכל קורה תוך כדי תנועה, מתוך העשייה שלנו והאמונה במשאביי כדור הארץ. כעת אני בשלב שהרצון שלי הוא להקים חממה לשתילים, נבטים, צמחי תבלין ועצי פרי." ואני, שכותבת כתבה זו, נזכרת ביוחנן פיין, סבא של מירב, שבזה הייתה בקיאותו והתמחותו – מבינה שכך גם יגיעו המשאבים להקמת חממה זו ולצמיחתה של חוות קיימא בנהלל. חוות קיימא בנהלל לא משקפת את דרכה של מירב צמיחתה והתפתחותה, עם ההבנה שכולנו אחד ושפע משמעותו: שיתוף פעולה עולמי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

"מחאת המכנסונים" חזרה ואני חזרתי לתהות – האם אני באמת יכולה לגדל את שתי בנותיי באווירה חופשית ומאושרת, כמו זו שאני מדמיינת?  האם אני באמת יכולה באווירה הזאת לגדל את בנותיי כך שיאהבו את
3 דק' קריאה
תנועת המושבים אירחה את הממונה על חוק ההתיישבות במשרד החקלאות, עומר צור במהלך הפגישה סקר עומר צור את פעילות יחידת חוק ההתיישבות במשרד החקלאות. כזכור, חוק ההתיישבות נחקק בשנת 1967 ונחשב לחוק משמעותי למרחב
< 1 דק' קריאה
בתום שבוע מאתגר רצוף שריפות ופגעי מזג אוויר, הפורום הלאומי להגנה משריפות מרחיב פעילותו לצמצום נזקי הענק לאדם, למשק לטבע ולסביבה. בין ההמלצות, קידום חקיקה להתקנת גלאי עשן בכל חדר שינה. שריפות בשטחים הפתוחים:
2 דק' קריאה
על פני עמוד שלם של  "הזמן הירוק" ( 21.5.20) הודיע לנו רן כוחן כי תם עידן המשימתיות של התנועה הקיבוצית. כוחן שולל את עמדתו בעניין זה  של שר החינוך ומזכ"ל התנועה לשעבר אהרון ידלין וטוען
2 דק' קריאה
שלושה קיבוצניקים מעין חרוד מאוחד,  שני אחים ואחות, אור, זוהר וכרמית, הקימו חברת גינון בשם 'גן עדן אחזקות'. הם מעסיקים בין שישה לעשרה בני משק ואחראים היום על עבודות הגינון בבית השיטה, חפצי-בה, מושב
3 דק' קריאה
תקציב התנועה הקיבוצית לשנת 2020 אושר ביום שלישי, 26.5, ברוב גדול במועצת התנועה, שהתקיימה לראשונה באופן מקוון בזום. אושרה בחירתם של 4 נציגי ציבור חדשים למזכירות התנועה: נטע שוורץ (עברון), זהר ליפקין (הגושרים), שחר
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן