יבול שיא
הרפת והחלב
קנאביס צילום יואב גלעדי 2

חומר טוב לקריאה

10 דק' קריאה

שיתוף:

ידעתם שהחשיש הכי עתיק בעולם נמצא בחפירות ארכיאולוגיות בבקעת באר שבע ומוצג במוזיאון ישראל? * הביולוג וחוקר הקנביס יואב גלעדי והעיתונאי החוקר זיו ג'ניסוב – שחיברו את אנציקלופדיית הקנאביס העברית הראשונה – מספרים לזהר נוי על הצמח שעשה מהפכה * ועוד כמה עובדות מעניינות שלא ידעתם על הקנביס

"יוצא מן הכלל, אני מקווה שכל צרכן קנאביס יקרא את הספר הזה," כך אמר פרופ' רפאל משולם, מומחה עולמי לקנאביס וחתן פרס ישראל לכימיה על הספר "קנאביס – האנצקלופדיה" שחיברו הביולוג יואב גלעדי (38) והעיתונאי החוקר זיו ג'ניסוב (34), שמסקר לגופי תקשורת בארץ ובעולם את תחום הקנאביס ואת המאבק ללגליזציה זה למעלה מעשור.

הספר שיצא לאור בהוצאת "ספרי ניב" מורכב מ-20 פרקים שסוקרים הֶקשרים שונים של הקנאביס כדוגמת תרבות, היסטוריה, הפקת חשיש ומיצויים, שימושים רפואיים, דרכי הצריכה שונות ואופן השפעתן על הגוף .נוסף לכך מפורט בספר איך לגדל קנאביס במגוון דרכים: בחלל סגור, בחממות, בשיטות הידרופוניות ובשטח פתוח. יש לציין כי כל הפרקים מגובים בהפניות למקורות אקדמיים והיסטוריים.

בראיון שערכתי איתו בטלפון סיפר יואב גלעדי – ביולוג ומומחה לקנאביס, על תרומתו החשובה ביותר למדע – גילוי וריאנט של וירוס שפוגע בצמח המדובר ביותר בחברה הישראלית ועל הדיסאינפורמציה שיש ברשת ביחס לענף.

האנציקלופדיה לקנביס

נתחיל מהשאלה הבסיסית: למה בעצם צריך ספר על קנאביס? יש המון מידע על כך באינטרנט.

"זה נכון שיש הרבה מאוד חומר, ממש הצפה ברשת, אבל מצד שני יש גם לא מעט מידע שגוי ובלבול, לדוגמה יש סוגים שונים של קנאביס במגוון שמות – בארץ יש חשיבות גדולה לנושא הזנים השונים של הקנאביס. כמטפח קנאביס בעל ניסיון ברישום זנים, אני יכול לומר לך בוודאות שחלק גדול מהזנים דומים מאוד האחד לשני בפרופיל הקנבינואידי* והטרפני, כלומר ההרכב של הרכיבים הפעילים והמולקולות הארומטיות שקיימים בתפרחות. נוסף לכך יש מונחים מבלבלים כמו 'סאטיבה' ו'אינדיקה' שגורמים להרבה מאוד אינפורמציה שגויה בתחום. ההנחה הרווחת היא ש'סאטיבה' מרים ו'אינדיקה' מרדים לא תמיד מתיישרת עם מבחן המציאות. באנציקלופדיה לקנאביס אנו מפרקים לגורמים ומסבירים על השיטות השונות לסיווג קנאביס.

"כבר שנים שזיו ואני עובדים על ספר שמטרתו להסביר על הקנאביס בשפה העברית, לכן גייסנו את הכסף הדרוש, פנינו לחוקרות ולחוקרים המובילים בתחום ובראשם ד״ר לומיר הנוש, שחוקר את צמח הקנאביס זה 50 שנה. הוא בודד את האננדמייד – הקנאבינואיד* שקיים באופן טבעי בגופנו, למגדלים מכל העולם, לצרכניות ולצרכנים, למטפלים ולמטופלים בקנאביס רפואי – ויחד חיברנו ספר מקיף ויסודי שמרכז את המידע העדכני והמדויק ביותר בכל הנוגע לצמח הקנאביס."

כשמעיינים ברשימת התודות שפרסמו מחברי הספר בדף הפרויקט בהד סטארט, אי אפשר שלא להתפעל שרשימת הכותבים שכוללת גם עשרות חוקרים, אגרונומים וכימאים מובילים, דמויות מפתח בעולם הקנאביס כמו מעיין יואלס וייסברג שמלווה את תעשיית הקנאביס מיום הקמתה, ניר יופטרו ("המלאך של הקנאביס"), שמסייע לחולים שמטופלים בקנאביס רפואי להפיק "שמן ריק סימפסון"; פרופ' דדי מאירי, חבר סגל בפקולטה לביולוגיה בטכניון; מומחים ומומחות להזנת צמח הקנאביס כמו ד״ר נירית ברנשטיין, להגנת הצומח כמו ד״ר אביב דומברובסקי, ד״ר סטנלי פרימן, גיא גפני ומומחית לתרביות רקמה של קנאביס – דנה איזנשטט. נוסף אליהם הצטרפו לכתיבה רופאים מומחים מבתי החולים איכילוב והדסה שתרמו מניסיונם ועזרו לחבר את האנציקלופדיה.

"הספר מיועד לכל מי שקנאביס מסקרן אותו, אך בעיקר למאה אלף מטופלי הקנאביס הרפואי בישראל, למגדלי הקנאביס ולעוסקים במלאכה בכל שרשרת הייצור של הצמח. אנחנו מאמינים שהפצת מידע אמין היא צעד נוסף לקראת הפסקת הרדיפה של צרכני הקנאביס, הסדרה מלאה של השוק, ופיתוח נכון של תעשיית הקנאביס המקומית לטובת כלל האזרחים, החקלאים והתעשיינים במדינה," אומר יואב.

איך הגעתם זיו ואתה לתחום הקנאביס?

"זיו חולם על הספר הזה כבר מעל לעשור, במהלך עבודתו בעיתונות במגזין קנאביס הוא הכיר, התעמק וכתב טקסטים רבים שקשורים לצמח הקנאביס, במקביל אני הקדשתי את חיי לצמח הזה, גידלתי וליוויתי פרויקטים של גידול קנאביס במדינות רבות בעולם, הקמתי חברה לקנאביס תעשייתי בקולורדו וגם הובלתי מחקר בתחום הגנטיקה המולקולרית של קנאביס בקריה החקלאית. פגשתי את זיו כשהוא סיקר את כנס הקנאביס הראשון בישראל בשנת 2015. מהר מאוד הבנו ששנינו מרותקים לצמח הזה ובער בנו הדחף לספר את הסיפור המלא של הצמח."

כחלק מתהליך הלמידה יצאו השניים למסע משותף חוצה יבשות ותרבויות. יואב שמגדיר את עצמו "יזם בשנת שבתון", גידל את הצמח בערבה בשביל מטופלים ברישיון משרד הבריאות, חקר את הצמח בתור מהנדס מחקר במכון וולקני וגם טיפח ורשם זן של קנאביס עשיר בקולורדו, ארה"ב. כשהוא נשאל לגבי הסטטוס המשפחתי שלו הוא נותן הגדרה מקורית במיוחד: "מבסוט מהחיים" (שזה בעברית, אם לא הבנתם – רווק בלי ילדים).

לא תרופת פלא

לפי הקול הרגוע שלך נשמע שנולדת עם קנאביס בפה או לכל הפחות עם רקע חקלאי של קיבוצניק?

"לא ממש. אמא שלי קיבוצניקית, אבל אני גדלתי במבשרת ציון. הייתי בתנועת הצופים ועשיתי שירות כקצין קרבי בלי לראות צמח קנאביס מעולם. רק כשהשתחררתי מהצבא ופגשתי חברות שחזרו מהודו ואמרו לי שהקנאביס זה אחלה החלטתי לחקור את הנושא. בדרום אמריקה ראיתי שכל הישראלים מעשנים וניסיתי גם. זה הטריף אותי שהצמח הנפלא הזה לא חוקי. זה הדליק בי צורך לחקור מתוך סקרנות והתחלתי לחקור את הנושא לעומק."

בשלב מסוים נרשם יואב ללימודי ביולוגיה ומדעי הצמח באוניברסיטת בן גוריון שבנגב, שם גידל ללא בושה ופחד כמה צמחי קנאביס בארון.

זיו גניסוב 2 1
זיו ג'ניסוב והספר: "קנביס האנציקלופדיה"

ואף אחד לא הלשין?

"לא, אף אחד לא אמר לי כלום ולא העיר לי אפילו לא ברמז. הרבה שנים עישנתי וגידלתי קנאביס והפכתי למוקד משיכה לאנשים שמתעניינים בתחום ולא יודעים מאיפה משיגים, כמו למשל לאבא של חברה טובה שהיה רופא בבית חולים שחלה בסרטן וחיפש מזור לכאביו. אז גידלנו בעבורו את הקנאביס אצלה במרתף. הקנאביס הוא לא תרופת פלא, אבל הוא מקל מאוד על הכאבים ותורם במקרים רבים לשיפור איכות החיים."

לא בכדי משתמש יואב בשפה ציורית שנשמעת כאילו היא לקוחה מסרט. לדבריו יש משהו בקנאביס שהופך את החיים ליותר מעניינים ומלאי חוויות: "חבר שלי טייל במונגוליה והתעורר יום אחד בשדה של קנאביס פראי. הוא הביא שישה זרעים לארץ וגידלנו אותם מול בית ראש הממשלה," הוא מספר ולא מסתיר את החיוך. "זה היה מתחת לכל האבטחה, ממש מרפסת מול מרפסת. הקנאביס המונגולי התברר כמשובח ביותר ועד היום אני מתגעגע לטעם המיוחד שלו."

וכל השנים שגידלת קנאביס, לא חששת שיתפסו אותך?

"לא, כי זה לא היה רק כמה צמחים. זה היה לשימוש עצמי כי בארץ זה אף פעם לא הגיע לממדים רציניים כמו בחו״ל במקומות שסבבה לגדל בהם."

עם כל הכבוד לחוויות הקנאביס שחווה בארץ, מה שבאמת פתח ליואב את הראש היה פסטיבל ברנינג מן ("האיש הבוער") שנערך בשנת 2014 במדינת נבדה כמידי שנה. הפסטיבל נקרא על שם האירוע המרכזי במסגרתו נערכת שריפת דמות אדם עשויה עץ.

בסוף הפסטיבל תפס יואב טרמפ לקולורדו: "הגעתי לבחור היהודי היחיד בכפר שאירח אותי במשך שלושה חודשים אצלו בבית והראה לי את כל המגדלים של הקנאביס באזור. זאת הייתה השנה הראשונה בה גידלו קנאביס תעשייתי בצורה חוקית בארצות הברית. התחברתי לאחד המגדלים והפכנו לשותפים. התחלנו לגדל כל שנה יותר ויותר. בשלב מסוים הגיעו ישראלים ובנינו יחד חברה שקיימת עד היום. בשנה הראשונה גידלנו דונם של קנאביס, אחר כך חמישה דונם ובסוף הגענו ל-400 דונם של קנאביס."

את כל הידע שרכש העלה על הכתב יחד עם זיו במשך אינסוף פגישות במקומות שונים בארץ: במסעדות, בדירות של חברים, בפארקים ציבוריים בשיחות וידאו.

מי קהל היעד של הספר?

"כל מי שמתעניין בקנאביס, כל מי שסקרן לגבי הצמח המופלא הזה. גם מי שנמצא בתעשייה ורוצה להעשיר את הידע שלו ימצא בספר חומר טוב. באנציקלופדיה יש טיפים לגידול הצמח – בחממות או בעציצים – וזה כשלעצמו שווה את רכישת הספר."

יואב גלעדי צילום ללא קרדיט 2 1 1
יואב גלעדי על רקע גידול קנביס. אלבום פרטי

בישראל 1% משתמשים ברישיון

עד כמה יש צמא בשוק לספר החדש תעיד העובדה שמספר המחזיקים ברישיון שימוש בקנאביס בישראל זינק השנה ל-112,390. זאת כנראה הסיבה לכך שהמסחר בקנאביס הוא אחד התחומים הצומחים ביותר, תרתי משמע.

"אני לא מופתע מהעלייה המטאורית של הצמח בארץ כי זאת המגמה גם בעולם," אומר יואב שביקר ב-30 מדינות ברחבי הגלובוס, ביניהן קולומביה, ארה״ב, ג׳מייקה ומקסיקו שנחשבות ליצרניות קנאביס משמעותיות, והרצה בכנסים הכי גדולים בתחום באירופה, בישראל ובאמריקה.

"בכל מקום ששומעים שהגיע מומחה לקנאביס אני מקבל הזמנה לפגוש את המגדל – בין אם זה גידולים ברישיון או בתהליך לקבלת רישיון," הוא מספר.

בשנת 2015 השתתף יואב בדיון בכנסת על יצוא קנאביס: "אחרי הדיון בכנסת תפסתי טרמפ עם אחד המגדלים והוא הציע לי עבודה," הוא מספר. "התחלתי לעבוד כמנהל מחקר ופיתוח של חוות קנאביס ולאחר מכן עבדתי במכון וולקני וניהלתי את כל תחום הקנאביס במכון להגנת הצומח. עצם העבודה בגוף ממשלתי קירבה אותי לעולמות של החוקרים. מערכת הקשרים שיצרתי עזרה לנו מאוד להתיישב ולכתוב את הספר כשאפשר להיעזר בטובי המוחות בארץ."

איך התגובות על הספר?

"הספר הגיע לתומכים שרכשו את הספר בקמפיין גיוס ההמונים וממה שאני שומע 'עפים' עליו בקטע נהדר, הספרים הבודדים שעוד נשארו בידינו נחטפים מהר ואנו מתכננים הדפסה נוספת בקרוב מאוד."

לא חששתם מכך שהספר ייפול לידיים של נערים שיסחרו בקנאביס?

"אנחנו מסתכלים על המצב כיום שבו עשרות אלפי נערים גונבים מהוריהם קנאביס רפואי או משיגים בדרכים לא דרכים קנאביס. אז זה המצב בשטח ואנחנו לא המצאנו אותו. הספר אינו מיועד לילדים, אלא לקהילת מגדלי הקנאביס וצרכני קנאביס דוברי עברית במקומות בעולם, בהם ניתן לגדל ולצרוך קנאביס בסבבה."

אם היה לך ילד בן 15 שרוצה שיח קנאביס בבית מה היית אומר לו?

"הייתי אומר לו שעדיף לו לחכות כמה שנים והייתי מייעץ לו בינתיים לפתוח את הספר ולהתחיל ללמוד איך לעשות את זה כמו שצריך. וברצינות, אני שמח שהנעורים שלי לא היו סביב קנאביס. כיום מערכת החינוך לא מקיימת הסברה וחינוך בתחום הקנאביס, אז ברור שנערים באופן טבעי נמשכים לקנאביס מתוך סקרנות לנושא, אך הבורות בנושאי קנאביס קיימת גם בפקולטות לרפואה שרק לאחרונה החלו ללמד על המערכת האנדוקנבינואידית."

אז מה אתה אומר לי בעצם? שזה בסדר מבחינתך להציע ספר כזה שיכול להגיע לילדים?

"אני אומר שוב שהספר לא מיועד לילדים, אבל הוא יכול להגיע אליהם. צריך להבין שהקנאביס הוא לא מסוכן כפי שחשבו פעם. אף אחד לא מת מקנאביס. הרבה יותר מפחיד אותי ילדים שצורכים ריטלין שהוא הרבה יותר מסוכן."

יואב הוא לא רק יזם, הוא גם פעיל חברתי שמשתדל לעשות טוב בכל מקום שהוא מגיע אליו. בין השאר פתח בית תמחוי בברזיל. "כשכתבתי את הספר פתחתי בימי שישי את הבית והאכלתי את הברזילאים בפלאפל, וזה תפס בצורה בלתי רגילה בעיקר בקרב האינדיאנים שלא הבינו מה נפל עליהם. אחרי למעלה משנה שהחזקתי את בית התמחוי, סגרתי את המטבח ויצאתי למסע. כרגע אני צועד בערבות ברזיל בטרק שנקרא 'הדרך המלכותית' של למעלה מאלף ק״מ עד מדינת ריו דה ז׳נרו, וגם ביום שישי הקרוב אני מתכוון להכין פלאפל לכולם."

קנאביס והעולם הערבי

זיו ג'ניסוב מספר שבמקביל להתעניינות בתחום הקנאביס, הוא ביקש לחקור את העולם הערבי. "אני חושב שהסיבה שנמשכתי לכל התחום המזרח-תיכוני היא כמעט זהה לסיבה שנמשכתי לקנאביס – סקרנות עזה להכיר עולם שלא הכרתי.

"תמיד הייתי צופה בסיקורים של כלי תקשורת ישראלים שמדווחים על המתרחש בגזרות השונות במרחב שלנו, אבל היה לי ברור שיש עוד הרבה מעבר והיה לי דחף חזק מאוד להגיע למקומות

האלה, להריח את הריחות, לדבר עם האוכלוסייה המקומית בעצמי – עין מול עין, בשפת אימם ובמגרש הביתי שלהם.

"כאמור במסגרת המסע שלי במזרח התיכון, אחרי שלמדתי ערבית, נסעתי לאזורים רגישים ולא יציבים במיוחד. כך למשל הייתי העיתונאי הישראלי הראשון שמדווח מעיר הבירה (המשוחררת) של דאע"ש בסוריה, א-רקה. לאורך שנים עקבתי אחרי עלייתו ונפילתו של ארגון דאע"ש ורק חיכיתי להזדמנות הראשונה שאצליח להיכנס לסוריה באופן בטוח יחסית ולשמוע ממקור ראשון על החוויות של האנשים האומללים, שחיו תחת שלטון הח'ליפות האסלאמית האכזרית. הכרתי אנשים קטועי גפיים וילדים בני 11 שהתגייסו לדאע"ש ואף נלחמו בכמה קרבות – זה היה לא פשוט.

"כמובן שגם במהלך המסעות במזרח התיכון חיפשתי תמיד את נקודת המבט ה'קנאביסטית': לדעתי אין כמעט מקום במזרח התיכון שאין בו קנאביס וחשיש – השאלה היא כמה זה נפוץ והאם זה נמצא מעל או מתחת לפני השטח. מצד אחד, יש מדינות כמו עיראק וסוריה, שבהן ההסתכלות על סוגיית הקנאביס היא מאוד אנטי, ומצד שני אתה מגיע לאזורים כמו סודאן או סיני, בהן השימוש בצמח הוא עניין כמעט שבשגרה.

"כמובן אי אפשר לא לציין את מרוקו, בירת החשיש של אפריקה בה יש תעשייה משגשגת כבר מאות בשנים. בביקור שלי במרוקו התלוויתי לבחור אירופי שעוסק בהברחת גנטיקה (זרעי קנאביס) מאירופה למרוקו, בה כוח עבודה זול של המקומיים מגדל את הקנאביס, מפיק את החשיש ואז מבריח אותו שוב בסירות חזרה לאירופה – זה היה מרתק לראות את כל התהליך של הגידול, הייבוש וההפקה של החשיש, בכלים מסורתיים ומודרניים כאחד."

יואב גלעדי עם החוקר המפורסם רפי משולם הקרדיט ל Homar Neto
יואב גלעדי עם החוקר המפורסם, פרופ' רפי משולם. צילום: Homar Neto

קנאביס רפואי

זיו ג'ניסוב מספר: "קנאביס זה לא תרופת קסם שמתאימה לכל אחד, אבל יש הרבה מקרים בהם היא בהחלט יכולה לסייע או להקל בתסמינים, כמו למשל במצבי כאב כרוני. אחד המעסיקים שלי בעבר היה צורך כמות אדירה של משככי כאבים, את חלקם הוא היה אפילו מפורר ומזריק במקום לבלוע כדי לחזק את ההשפעה. לפני שנתיים הוא קיבל אישור לקנאביס רפואי והיום הוא כמעט לא לוקח כדורים – עם ההזרקות הוא הפסיק לגמרי.

"אני שומע הרבה דיבורים על החשש שמטופלים בקנאביס רפואי יסתובבו 'מסטולים' כל היום, אבל אנשים לא מודעים שהיום יש שפע של זני קנאביס שלא מכילים את הרכיב הפסיכו-אקטיבי המרכזי, THC, או לחילופין מכילים THC בכמות מינורית, כך שאפשר בהרבה מקרים למצוא טיפול רפואי יעיל בקנאביס שאינו מוביל לתחושת ה'היי' המדוברת.

"הטיפול בקנאביס רפואי בישראל הפך היום להיות הרבה יותר מקובל ונפוץ מאשר בעבר – אם עד לפני פחות מעשור היו כמה אלפים בודדים שהחזיקו ברישיון לקנאביס רפואי, היום יש למעלה ממאה אלף איש – למעלה מאחוז מהאוכלוסייה הכללית, שזה נתון די מטורף: בכל חתונה, מסיבה או אירוע חברתי שיש בו מאה איש, סטטיסטית – סביר להניח שלפחות אחד מהנוכחים מחזיק ברישיון לקנאביס רפואי. מי היה מתאר מצב כזה בארץ כשהמאבק הזה התחיל?."

הקנאביס בפקודת הסמים

בשנת 2017 בתאריך ה-5 במרץ אושרה אי הפללת צרכני הקנאביס על ידי הממשלה, שיצאה לפועל בתאריך ה-1 באפריל 2019. לפני כמה שבועות שינו שוב את החוק, כך שצריכת קנאביס כבר איננה עבירה פלילית, אך המשטרה עדיין יכולה לחלק קנסות.

יואב מאוכזב משינוי החוק. "היה כאן פספוס היסטורי," הוא אומר. "במקום להוציא את הקנאביס מפקודת הסמים המסוכנים עשו משהו לא ברור. מצד אחד, מנפיקים רישיונות ומרשמים לקנאביס ומצד שני המשטרה ממשיכה לרדוף את המגדלים ואת צרכני הפנאי. יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה, המדינה מאבדת מיליארדי שקלים מחוסר מיסוי של התחום, העוסקים במלאכה שאינם מצליחים לעמוד בתקנים המחמירים של משרד הבריאות נדחקים למעגל העבריינים ומאות אלפי ישראלים משלמים אלפי שקלים בחודש על קנאביס."

לסיום, איפה יהיה הקנאביס בעוד עשור?

"ראשית הוא יהיה חוקי לחלוטין. שנית, הוא יהיה נפוץ כמו מלאווח רק הרבה יותר בריא," אומר יואב גלעדי ומוסיף: "אני מאמין שסביב הקנאביס יהיה הרבה פחות שיח ציבורי, כיום הקנאביס הפך לכלי ניגוח פוליטי בישראל – כמות הדיונים בממשלה, הצעות החוק שלא עוברות והבמה שהקנאביס מקבל בוועדות הכנסת ובתקשורת הוא לא פרופורציונאלי לאף צמח מרפא אחר. הקנאביס משגע את המדינה, מראשי ממשלה לשעבר שנכנסים לתחום ועד ידוענים ואנשי עסקים. לדעתי אחד מרגעי השיא היה כשראש הממשלה טס לחלץ ישראלית שמצאו לה 'בוף' בתיק. שמחתי שנעמה חזרה ואני

מקווה שככה יתייחסו לכל מי שיש לו 'בוף' בתיק, אני מאמין שבעוד עשור הנושא של הקנאביס יירגע ויהפוך למיינסטרים.

* קנבינואיד – קנבינואידים הם מולקולות, רכיבים פעילים הנמצאים בקנאביס

כמה עובדות מעניינות על קנאביס

– זאב ז׳בוטינסקי מהתנועה הרוויזיוניסטית היה חובב קנאביס ואף כתב שיר על חשיש.

– מעולם לא תועד מקרה של מוות כתוצאה מצריכת קנאביס בלבד.

– ישנן דרכים מגוונות לצרוך קנאביס – בתאילנד, באיראן ובמדינות מסוימות באפריקה נהוג לאכול קנאביס ולא לעשן אותו.

– החומרים הפעילים בצמח הקנאביס התגלו לראשונה בישראל בשנות השישים במכון ויצמן.

– צמח הקנאביס נחשב לאחד הצמחים הראשונים בחקלאות המסורתית. יש עדויות ארכאולוגיות לגידול קנאביס משחר המהפכה החקלאית לפני יותר מעשרת אלפים שנה.

– גוש החשיש העתיק בעולם נמצא בחפירות ארכאולוגיות בבקעת באר שבע. החשיש מוצג במוזאון ישראל מאז הקמתו.

– בתנ״ך מופיעות המילים 'קנה', 'קנה בושם', 'קנה הטוב' חמש פעמים. יש חוקרים הטוענים כי שמות אלו עשויים להתייחס לצמח הקנאביס.

– לצמח הקנאביס אלפי שימושים מגוונים: הפקת שמן, בניה קלה, תוסף מזון, טקסטיל, תחליפי פלסטיק, ייצור חבלים ואחרים.

פרח הקנאביס צילום יואב גלעדי 1 1
פרח הקנביס. צילום:יואב גלעדי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
אלוורה הוא צמח המרפא הפופולארי ביותר אלפי שנים. הצמח אוגר בעליו נוזלים לעיתות יובש ועקה, החומר הנוצר בעלים ידוע לטיפול והקלה בבעיות עור, לטיפוח, שימור ומניעת הזדקנות העור, ולשימושים פנימיים (בעיות עיכול, בעיות אוטואימוניות,
3 דק' קריאה
התקן החשוב, המשלב טווח רחב של קריטריונים לאימות מקורות המים למשק ושמירה על קיימות בנושא המים בכל שלבי הגידול והאריזה, הוטמע אצל כל המגדלים של גרנות וכן בבתי האריזה של הארגון   חוששים משנת
2 דק' קריאה
האם שימוש בביו-סטימולנטים מבוססי פרוביוטיקה משפיעים על מדדי הצימוח ונפח השורשים של האבוקדו והאם חגבים יכולים לשמש כמקור חליפי לחלבון, הם המחקרים אשר קטפו את המקום הראשון בתחרות שקיים המכון הוולקני • המחקרים בוצע
2 דק' קריאה
היסטוריה של 2,000 שנים במקום כל כך קטן ומבודד * מפעל האשלג שפעל לפני קום המדינה עם פועלים עבריים ביניהם אבא שלי * סיור בקסר אל יהוד ומקום הטבילה של ישוע בצפון ים המלח
3 דק' קריאה
ניצן סנש ממושב בן עמי, מאיר קאופמן ממושב נטור וישי רושנסקי מהמושב השיתופי יונתן – שלושה חקלאים שבמקורם באו ממשפחות ציוניות המאמינות בחקלאות * כבנים ממשיכים, חקלאים העוסקים במגוון גידולים, הם משתפים פעולה עם
8 דק' קריאה
"אני כל הזמן לומד" אומר לי אלון לזרוביץ' ממושב אליעד שברמת הגולן, אחד מיוצרי אוכפי ווסטרן לסוסים המובילים בארץ * את האהבה לחיות בכלל ולסוסים בפרט, ינק אלון עוד מילדותו במושב נווה ירק והוא
10 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן