יבול שיא
הרפת והחלב
רון כהתי ארכיאוזואולוג מניר בנים בסטודיו שלו במושב

חזון העצמות היבשות

8 דק' קריאה

שיתוף:

שמעתם על תחום מחקר המכונה ארכאוזואולוגיה? * הכירו את רון קהתי ממושב ניר בנים שזהו מקצועו ועיסוקו ובנוסף הוא משתמש בידע מקצועו גם באמנות * השבוע תוצג אחת מיצירותיו – עצם בקר כמובייל, בתערוכה קבוצתית בשם "מעברים" בגלריית מזו בחיפה * קהתי אף מעביר סדנאות: "אבני דרך מלאכות קדומות", "שבע אבנים", "הישרדות" ועוד * בשבילו עיסוק בעצמות הינו "פיסול בצורתו הטהורה ביותר" 

האמנות היא כר נרחב ליצירתיות, ולהפלגה בדמיונות ובכישרון. זה מתחיל מבחירת החומרים, העיצוב והעבודה המעשית של יוצר האמנות. אך לשמוע על ארכאוזואולוג ואמן האוסף שלדים וגולגולות של בעלי חיים והופך אותם לכלים שימושיים, פריטי נוי וחפצי אומנות, זוהי אכן הפתעה מסקרנת.  

החוויה יוצאת הדופן מתחילה שמגיעים לסטודיו של רון קהתי במושב ניר בנים. מדפים עמוסים יצירות מעצמות וחלקי עצמות שונים. לצד חומרי גלם הממתינים שתור הטיפול בהם יגיע. רון מציג ומדגים על הפריט שנלקח מהמדף, מאיזה חלק בבע"ח הוא נוצר ועוצב ומגדיר אותם כ"עצמות מעובדות". בעצם בפעילות היצירה שלו הוא משמר ומלמד אותנו על ידע ישן ועתיק הקיים בעולמנו. 

עצמות 

רון קהתי ( 54) יליד רחובות. משנת 2005 מתגורר בשכונת ההרחבה במושב ניר-בנים, במועצה אזורית באר-טוביה. נשוי למעיין ואב לחמישה ילדים. 

איך הגעת להיות אספן עצמות? 

"למדתי לימודים גבוהים, ואני בעל תואר ראשון ושני בארכאולוגיה מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. בתואר השני שסיימתי בשנת 2010, שילבתי גם לימודי זואולוגיה. התמחיתי בלימודי 'עצמות בעלי-חיים עתיקות' – וזהו המונח הנכון לתחום ההתמחות שלי, שהוא מרתק במיוחד ונקרא 'ארכאוזואולוגיה'.   

"מעניין שההיסטוריה של ראשית ההתחלה בהתעניינות שלי הייתה כבר מהילדות. מאחורי בית הספר שלי (חטיבת הביניים ברזילי ברחובות) השתרע שדה בור גדול, ממנו צמחה בין היתר גם הגבעה, שהייתה ידועה באזור זה כ 'גבעת האהבה'. השדה היה מקום לשיטוט בתום הלימודים בדרך הביתה והניב מציאות ממציאות שונות, שכן באזור גם נזרקה הפסולת שהייתה מורכבת מסוגים שונים, ואף היה בו בית באר חרבה, ששימשה בעבר את הפרדס שהיה במקום, כמה שנים קודם.  

"בשדה זה, בכיתה ז', מצאתי גולגולת כלב ללא לסת תחתונה. אספתי אותה לביתי, ומכאן התחיל הרומן שלי עם 'עצמות'. היה בה משהו שמאד מצא חן בעיני ושמרתי אותה בחדרי, ולאחר זמן מה אף הוספתי עליה בצבע שמן שחור דוגמא סתמית. מסיבה כלשהי צורת הגולגולת מצאה חן בעיני והתחלתי לגלות עניין בגולגולות בעיקר, אבל גם בעצמות שלד אחרות." 

כששירת כחייל בגולני, רון ביקר בהר גילה במסגרת סדרת חינוך צה"לית. לאחר שפנה לאיש בית-ספר שדה במקום וסיפר לו על התעניינותו בנושא, הוא הסביר לו שאוסף רציני צריך להיות מקוטלג בצורה מסודרת, כולל מקום המציאה והפנה אותו לחוקר היונקים בני שלמון לקבל יותר פרטים בתחום. 

 

יצירות אמנות לפי ידע ישן ועתיק של רון קהתי אלת האדמה כתליון 1
יצירות אמנות לפי ידע ישן ועתיק של רון קהתי אלת האדמה כתליון

"התכתבתי עם שלמון שהסביר לי מהי נוסחת שיניים והפנה אותי לחומר כתוב. כך החלתי בתיעוד של כל הפרטים באוסף. באותו זמן נתקלתי בעיתון בכתבה על חנות שנפתחה בניו-יורק ובה מוכרים שלדים. בעל החנות אמר בהקשר למרכולתו יוצאת הדופן, שעצמות הן 'פיסול בצורתו הטהורה ביותר' ולי נשמעו הדברים שנאמרו, כאילו מישהו סידר לי סוף סוף, את שאני חש במשפט אחד.  

"משנותיי בשירות הצבאי כקצין בגולני הצלחתי לאסוף יחסית מעט דברים. מתוכם שרידי גמל שראיתי בנבי-מוסא תוך כדי אימון. שקנאי שאספתי בשדות של מלכיה. חוליה של לוויתן שאספתי במחנה ג'בליה בתחילת האינתיפאדה ועוד. החיים ממשיכים ואני מטייל בחו"ל אוסף וקונה פרטי עצמות. התחלתי מהטיול אחרי השירות הצבאי  בשנים  1996- 1990 למזרח הרחוק, רוב הזמן ביפן, אך היו גם מקומות נוספים שביקרתי בהמשך. בטיול בתאילנד קניתי גולגולת צב ביצה בבית מרקחת סיני ובטיול לפיליפינים קניתי גולגולת קוף. בתאילנד קניתי אפילו לסת של כריש ומקור של טוקן.  

"עם חזרתי לארץ שבתי לאסוף שוב גולגולות מקומיות, ומרגע שנחשפתי לתחום הארכאוזואולוגיה ולשימוש בשלדים, כאוסף משווה. החלתי באיסוף של שלדים שלמים. זה היה הרגע שהאוסף שלי הפך מאוסף של חובב לאוסף מקצועי ומדעי. זה היה בשנת 1998." 

בהמשך קהתי התחיל גם ליצור פריטים מחומר הגלם של עצמות, ממש כמו בתקופות הפרהיסטוריות בהן עשו הכל מעצמות: מחטים, דקרים, ראשי חצים ועוד והיום הוא מכין ויוצר כל מיני פריטים מעצם.  

היצירה באה לרון גם בהשראת פריטים עתיקים שנמצאו וגם דברים ומוצרים שהוא מעצב בעצמו, כמו תליון עצם של אלת האדמה, תליון עצם בסגנון מאורי (מניו זילנד). "לגבי העיסוק בחומר הגלם המגוון מסוגי עצמות, אני חושב שאפשר למצוא בכל דבר שהוא טבעי, משהו יפה ואסתטי. בשבילי זאת לא שליחות, ואין לי מסר מיוחד לעולם, מעבר לנסות ולהסתכל על הדברים כפי שהם, בלי להוסיף עליהם משמעויות מכבידות." 

איך המשפחה מקבלת עיסוק זה? 

"המשפחה שלי רואה בעיסוק שלי דבר מעניין. הילדים שלנו גדלו לתוך זה ובעיניהם זה דבר טבעי, והם מאד מתעניינים בדברים שאני עושה ומכין. פעמים רבות הם עוזרים לי בתהליכים השונים, מהאיסוף והבאת חומר הגלם ועד ניקוי העצמות". 

קהתי מפרט שהמשפחה אף מסייעת ביציאות יזומות לשטח ובטיולים משפחתיים שהם אוהבים לצאת ולטייל. המודעות שלהם כבר גבוהה. לכן, כשהילדים בטיולים שנתיים או בטיולים של פעילויות מחוץ למושב, הם אוספים ומביאים מה שהם חושבים שמתאים. כך הם גם לומדים לא מעט על בעלי-חיים, ועל האנטומיה שלהם.  

"בעיקרון, אם השלד נקי מרקמות ושומן אין צורך לשימור מכל סוג והעצם יכולה להישמר כך לשנים ארוכות. החומרים שאני אוסף הם בעיקר באזורי מרעה של בקר וצאן, וגם באזורי רעיית גמלים. חברים מפנים אותי למקומות שיש שם עצמות. באזור באר טוביה אין כל כך כאלו. לעיתים אני מוצא בגבעה ליד קיבוץ גת הנקראת 'חרבת ערמה'. לאחר שהבדואים עוזבים, אפשר למצוא הרבה גוויות בקר. זה בעצם כמו סופר מרקט, אני בוחר איזה עצמות מתאימות לי. באזור בית שמש וברמת הגולן אפשר למצוא יותר חומרי גלם." 

מיצירותיו שחל רון קהתי הארכיאוזאולוג המשמר עצמות וידע עתיק
יצירות אמנות לפי ידע ישן ועתיק של רון קהתי – אלת האדמה כתליון 

האם קיימים עוד חוקרים ואמנים מסוג זה בארץ? 

"עד כמה שאני יודע, אין בארץ עוד מישהו שהוא גם ארכאוזואולוג, בעל ידע אנטומי מעמיק, המכיר את ההיסטוריה והארכאולוגיה של השימוש ועיבוד עצם. אני גם לא מכיר מישהו העוסק בתחום זה בפועל, כלומר יוצר פריטים מעצמות. אני היחיד כרגע בישראל שמעביר סדנאות לעיבוד עצם ולא נתקלתי בעוד מישהו שעושה זאת. אם תמצאו מישהו כזה תקשרו בינינו, כי אני חסר מישהו לחלוק איתו את הדברים בתחום." 

החיים בניר בנים 

מה היתרון של החיים בניר בנים לעשייה וליצירה שלך?  

"אנחנו גרים במושב מזה כ-17 שנים ומאד מחוברים לקהילה ונהנים מהחיים במושב שלנו. הגענו לניר בנים ביד המקרה ואנו מודים על כך. מודעה בעיתון שהובילה לבדיקת האזור. קבלתי המלצות חיוביות על המושב, שהוכיחו עצמן. היה לנו חיבור מידי שנוצר עם המקום והחברים. אני תורם מהידע שלי בכפר, בעיקר בתחומים שקשורים לטיולים והפעלת ילדים ונוער, וכן פעיל בוועדה לתוכנית אב למושב. היתרון בשבילי הוא כמובן, המרחב הגדול והפתוח סביב המושב, המאפשר לי לעסוק בכל עיסוקיי למיניהם. במיוחד בכל הקשור בטבע, בבעלי-חיים ועצמות בצורה יותר חופשית ומאפשרת – ומאז שעברנו למושב אני מצליח לממש כל מיניי רעיונות, שחיי עיר לא אפשרו ולא היו מאפשרים לי, במיוחד בשל העיסוק הספציפי שלי בעצמות." 

היתרון הבולט הנוסף הוא הסטודיו שלו, בו נשמרים כל השלדים של בעלי החיים שהוא משתמש בהם להשוואה אל מול חומר ארכאולוגי וכמובן, גם ליצירת ושימור היצירות היפות המקשטות את מדפי הסטודיו. אפילו בצד המדרגות המובילות לקומה העליונה במבנה מוצבות גולגולות. מראה יוצא דופן לטפס במדרגות, כשבמקום מעקה, על כל קצה מדרגה מזדקפת גולגולת.  

"אלו היו גולגולות ישנות שהיו בערמה שהפריעה לי וחשבתי היכן להניח אותן. יצא שגרם מדרגות היה הכי מתאים, כי אין בו מעקה – וכבר  היה מקום לכל הגולגולות ופתאום זה נראה אפילו מעניין. מישהו שראה את זה נתן לזה את הכינוי 'Stairway to Heaven'. מה יותר מקורי ומאפיין את נחלתו של ארכאוזואולוג מומחה, אמן ויוצר." 

ב-14 ביולי תפתח בגלריית "מזו" בחיפה תערוכת "מעברים" שתתקיים עד ה-25 באוגוסט ובין המציגים בתערוכה ישתתף גם הארכאוזואולוג רון קהתי.

רון קהתי והיצירה בתערוכת מעברים מעצמות שונות 1
רון קהתי והיצירה בתערוכת מעברים מעצמות שונות

 
מה תציג בתערוכה "מעברים" ובמה התחברת לנושא התערוכה? 

"אוצרי התערוכה נדב פן וירדן דיסקין הינם חברים שלי, והם עניינו אותי ברעיון התערוכה. היוזמה הייתה שלהם וראיתי בזה הזדמנות להביע דברים שזמן רב חשבתי עליהם .בתערוכה 'מעברים' אני מציג לראשונה יצירת אמנות שלי. כחלק מכמה אומנים המצביעים על התהליך/המעבר שעושה חומר הגלם לכיוון הפריטי השימושי, או לכיוון שעושה פריט שימוש חזרה לחומר הגלם ולדון על כך.  

"היצירה שלי הינה מובייל בגובה 1.5 מ' ובקוטר 1 מ'. היא נקראת Foot Print  והיא כוללת: עצמות רגל תחתונה של בקר (Foot) שאני מפרק בשלבים שונים ועד ליצירה של פריט שימושי ופסולת ייצור. הפריטים שנותרים ממשיכים כחפצים שימושיים בעולם גם לאחר מות בעל-החיים, כמו עקבה (Foot Print) שנותרת בקרקע, גם לאחר שבעל-החיים כבר עבר משם. היצירה מבטאת את 'מעגל החיים', מחזוריות והמשכיות של קיום החומרים בטבע.  

"מסביב ליצירה התלויה כמובייל, העמדתי מעגל המורכב מעצמות אגן של בקר. האגן מסמל במקרה הזה את התפקיד שלו כמבוא לעולם, בלידה ונוכחותו קשורה גם היא למחזור החיים. בפועל ביצירה זו, הוא משתמש בעצם הרגל של הבקר כמו שהיא ומתחיל לפרק אותה לפיסות שאיתן נוח לו לעבוד – ופיסות אלו אני מכין פריטים שונים. בכך אני שומר גם את השיירים ומציב אותם ליד הפריטים הגמורים, במטרה להמחיש את כל התהליך המבוקש, פירוק והרכבה." 

רון קהתי ארכיאוזואולוג בסדנה בשטח בשימור ידע ישן
רון קהתי בסדנה בשטח בשימור ידע ישן 

סדנאות עצם 

"רון קהתי עושה בתערוכה שימוש בעצמות מרגל הבקר (Metapodial = עצם המסרק(, בהמשך לאומני עצם קדומים באזורינו, שיצרו גם הם בעצם ספציפית זו. עצמות המסרק נמצאות בחלק התחתון של רגלי הבקר, והן חלק חשוב מיכולת התנועה והחיים של הבקר ויונקים אחרים. לאחר מות החיה, העצם הופכת לדבר בעל פוטנציאל שימושי וחומר גלם. בעבודתו, קהתי מבקש להנכיח את הנקודות השונות בתהליך ההשתנות שמעביר האמן, על העצם הטבעית ואת המעבר שבין פוטנציאל למימוש שלו." 

האם אתה מעביר חוגים במושב?  

"יש לי עסק שנקרא 'מדורת השבט' ואני מעביר בו באופן שבועי לאורך השנה – חוג לילדים שעוסק בטבע שמסביבנו, במלאכות קדומות, בהישרדות ובערכים. כמובן שכל הילדים נחשפים גם לעיסוק שלי בעצמות, ואולי יודעים בסופו של דבר יותר מילדים אחרים על עצמות ואנטומיה. כמו כן, יש לי חוג דומה בבית ספר למחוננים ומצטיינים 'לרום' בקריית מלאכי. אני מלמד גם במועדון ותיקים במועצה אזורית בני שמעון." 

מעבר לזה הוא מעביר 'סדנאות עצם' במסגרת התכנסות של מורים למלאכות קדומות שנקראת "אבני דרך מלאכות קדומות" וכן "שבע אבנים" וגם סדנאות והפעלות במסגרת פרטית לאורך השנה. הסדנה עוסקת בלימוד אנטומיה והכרת שלדים של בעלי-חיים שונים, למידה על היסטוריה של עיבוד עצמות וטכניקות של לימוד עצמות.  

"אם יש זמן אז אני משלב גם משחקים קדומים בעצמות. רק לפני שבוע חזרתי מסדנא של יומיים שנקראת 'עצם העניין' לילדים בקיבוץ מגן. מסתבר שילדים ומבוגרים מגלים עניין רב בתחום הרחוק כל כך מהמסכים. במהלך הקיץ אהיה משולב בפעילויות הפעלה שונות של ילדים: בשדרות, בקיבוץ חולית ומקומות נוספים. הסדנה הבאה בת 5 ימים תערך בחודש אוקטובר באזור כרמיאל. החברים יעסקו בעיבוד עצמות והיא כבר מלאה. למעוניינים כל הזמן נפתחות סדנאות חדשות" 

רון קהתי מניר בנים בגרם המדרגות בביתו לצד הגולגלות 1
רון קהתי מניר בנים על גרם המדרגות בביתו לצד הגולגולות 

תערוכת "מעברים" 

"גלריית מזו" נפתחה בספטמבר 2021 על ידי צוות של מתכננים ואמניות, בהם נדב פן וירדן דיסקין, אוצרי התערוכה "מעברים" : וכן : יוכבד אוחיון, גל אמויאל וטל רבינוביץ'. הגלריה פועלת כמרחב אמנותי רב תחומי, העוסק ומציג מגוון תחומים: מאמנות פלסטית ואמנות מסורתית – דרך פרפורמנס – ועד לספרות, שירה, מחול,  אינסטליישן לעבודות סאונד, פעילות קהילתית ועוד.  

נדב פן: "פתיחת הגלריה מטרתה לשנות ולהפריח חיים באזור תלפיות בחיפה וכמובן הצגת עבודותיהם של אמנים מתחומים שונים – להוות מרחב להצגת אמנות באופן נגיש, זמין ויומיומי, כזה שמתקיים לצד החיים ברחוב שבטבע, בנקודת ההתחלה, הסיום ובתנועה. אנחנו מזמינים אתכם להתבונן במעברים שעוברים הדברים ובמעברים שאתם עוברים לידם ואיתם." 

ירדן דיסקין: "התערוכה הקבוצתית החדשה 'מעברים' שתפתח בשבוע הקרוב ב-14 ליולי, בשעה 19:30. התערוכה עוסקת בשאלת הפירוק וההשתנות. על תהליך ההשתנות של החומר דרך אובייקטים אל-זמניים וזמניים – יסודות מינרליים, עצמות שלדיות ומוצרים מלאכותיים שעברו דרך הטבע. ערב פתיחת התערוכה ילווה בפעולה אומנותית מתמשכת של האמנית ניצן רייך, בה חלקיה ותוצריה יהפכו אט-אט לחלק מהתערוכה עצמה." 

זאת תהיה אחת ההפתעות של התערוכה. בה האמנית רייך לוקחת כוסות זכוכית שבמהלך המופע היא מפרקת, עד שנוצר חול שהוא המרכיב הבסיסי של הזכוכית, מהם עשויות הכוסות.  

בתערוכה יציגו אינגה בויאז'נו (גיאולוגית), כפיר גולדנברג (אמן), רון קהתי (ארכאוזואולוג) וניצן רייך (אמנית פרפורמנס). 
דיסקין: "בסיפור המכונן של התרבות המערבית, ביום השביעי אלוהים מסיים עבודתו, ושובת ממלאכתו. העולם כולו מוכן – היצירה הושלמה. ב'מעברים' אנו בוחנים מה מתרחש בחומר לאחר היום השביעי? בתום תהליך היצירה כאשר הזמן מתחיל לפעול את פעולתו, לפרק ולהרכיב וליצור מחדש את מה שהיה למה שיהיה." 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
בזמן שמכונות תעשייתיות ענקיות טווות שטיחים, רוקמות דוגמאות, ומייצרות ברבע דקה את מה שאמור להיות מיוצר בהקפדה ובתשומת לב – יש את מי שעושה את המלאכה כמו פעם, באופן הרבה יותר ידידותי לסביבה והרבה
12 דק' קריאה
אורי גנני מספר על ילדותו בכפר ויתקין, על מעשי קונדס שערך עם חבריו במושב ועל העצב העמוק שבהתבגרות  האוצר ממרסיי  נושא , שמאד היינו ערים לו בילדותנו בכפר ויתקין, היה עתיקות. זה היה בעיקר
4 דק' קריאה
להיות רווקה מזדקנת במושב זה גרוע יותר מאשר רווק מזדקן. לרווק מזדקן יש אחות שתדאג לו. רווקה מזדקנת לעולם תהיה עוול על אחיותיה ואחיה ובסופו של דבר על הקהילה. סוף החורף. אני השתדלתי לעשות
גיליון שלם ב"נשיונאל ג'יאוגרפיק" לא היה מספיק כדי לרדת לשורש העניין. גם הררי מחקרים ורשימות סטטיסטיות מקצועיות לא יפענחו את התופעה הייחודית, המזעזעת, המרגשת והמתמיהה: באיילת השחר יש יותר מ-50 זוגות תוך-קיבוציים! יצאנו לשטח,
7 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן