יבול שיא
הרפת והחלב
מאיר יפרח ענף הירק אירגון מגדלי הירקות. קרדיט צלם בועז רבינוביץ

חייב לקום שוק סיטוני חדש

2 דק' קריאה

שיתוף:

חבל על כל יום שעובר. מלבד הוזלה של המחירים לצרכן, השוק החדש יכול להיות מנוע צמיחה גם למקומות עבודה, לאיכות המסחר, לעמלה נמוכה במסחר, ובכך נוכל להיכנס למעגל המדינות המפותחות בעולם

בכל מדינה בעולם המערבי, ובפרט באירופה, קיים שוק סיטוני מודרני ומשוכלל שעונה על רוב הדרישות למסחר איכותי והוגן. מכירת תוצרת חקלאית באמצעות שוק סיטוני מאפשרת תחרותיות, תוך מתן אופציות נוספות לשיווק תוצרת חקלאית בשוק המקומי, בעיקר מול רשתות השיווק, ובכך מוזילה את מחירי התוצרת לצרכן.  

אצלנו זה כמובן הפוך. השוק הקיים אינו עונה לשום תנאי הכרחי, ומי שתפס פיקוד על המסחר המקומי הוא רשתות השיווק, שהופכות את השוק החופשי להפקרות חופשית. השיח המתנהל הוא אמנם על ריכוזיות הרשתות, על הכוח שבידיהן, על מציאת דרך להיאבק במונופולים כדי לצמצם את פער התיווך, אבל במשך השנים כוחן רק הולך וגדל, והן חלק בלתי נפרד מתופעת הון-שלטון. הן גם חוברות לבעלי הון שקרובים להן בעיסוק, בבחינת הון-הון, ומעשירות אלה את אלה בסכומי עתק, דוגמת שיתוף פעולה של משווקים עם יבואנים או עם חברות תובלה. 

אחד הדברים ששוק סיטוני מצליח למנוע הוא ריבוי כובעים לגוף אחד. רוב הרשתות הן כיום תחת שלושה כובעים: קמעוניות, סיטוניות וגם יבואניות. מול רעה חולה כזו קשה לענף החקלאות להתמודד, מאין חלופות ראויות אחרות. 

בתחילת השרשרת הזאת נמצא החקלאי, שאין לו קשר ליוקר המחיה ולפער התיווך, ובסופה הצרכן, שמצב המסחר אינו מותיר לו אופציות אחרות מלבד לקנות במחיר יקר או לא לקנות כלל. מצב זה הוחרף במיוחד מאז ניהל את החקלאות הצמד פורר-ליברמן, שבדרכי עורמה הורידו את המכסים מהיבוא והעשירו את כיסם של חובשי הכובעים השונים בסכומים הזויים, על חשבון החקלאי והצרכן. במקביל הותיר הצמד הבטחות סרק לתמיכה ישירה בחקלאי, הבטחות שגם כיום אינן מתממשות וגם אינן מעניינות את השלטון החדש, מלבד כמה צדיקים שאינם פוחדים לצאת חוצץ נגד המערכת ההדוקה של הון-שלטון או נגד טייקונים-פוליטיקאים, כפי שתבחרו. 

מה רואים כיום כתוצאה מכך: ענפים שכבר מתחסלים, דוגמת השום הישראלי, וענפים שאולי יחזיקו מעמד מעט יותר, אבל לא להרבה זמן. ככה מחסלים את השוק המקומי לטובת הסינים והטורקים, וכשלא יהיה מתאים ליעדי היבוא לשווק לנו, מסיבות כלכליות או פוליטיות, נישאר בארץ בלי תוצרת בכלל, ובעיקר בלי תוצרת ישראלית איכותית המשווקת במשך כל השנה, וזוהי בכייה לדורות. עצוב לראות התנהלות כזאת עקומה, שמכניסה לכולנו גול עצמי ופוגעת קשות בביטחון המזון בישראל. 

בימים אלה התכנסה ועדת הכלכלה והחליטה עם כל הגורמים שיש להקים שוק סיטוני בעזרת משרד הכלכלה, מינהל מקרקעי ישראל, משרד החקלאות ועוד. אין ספק שהקמתו תסייע בנושא יוקר המחיה ופער התיווך ותיטיב עם החקלאים והציבור כאחד. 

חבל על כל יום שעובר. מלבד הוזלה של המחירים לצרכן, השוק החדש יכול להיות מנוע צמיחה גם למקומות עבודה, לאיכות המסחר, לעמלה נמוכה במסחר, ובכך נוכל להיכנס למעגל המדינות המפותחות בעולם.  

ימים יגידו אם אכן ירימו את הכפפה ואם אכן נוכל להתייעל עם שוק מודרני וחדשני, עם אופציות פיתוח רבות, עם גישה נוחה, עם תחרות משמעותית מול רשתות השיווק ועם מחירים ראויים לציבור בישראל. 

נקווה שמישהו באמת יתניע את המהלך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכשרה ייחודית וראשונה מסוגה בתחום ההייטק תיפתח בקרוב במכללה הטכנולוגית להנדסאים באר שבע ובמרכז הצעירים ערד. בוגרי ההכשרה יוכלו להשתלב בעבודה איכותית בחברת "בינת תקשורת מחשבים". 30 צעירים וצעירות נבחרים תושבי הנגב יתחילו, בשבועות
2 דק' קריאה
ואז אחיה הקטן, שואל: "לאן היא נעלמה?" והאם בכאבה נאלמת, והאב בצערו מקמט את מצחו – והם משתדלים, באמת משתדלים, לתת תשובות לילד קטן שמחפש את אחותו ולא מוצא הגיון במציאות החדשה  זה מתחיל
פרופ' חיים רבינוביץ', מדען עתיר-מעש ותהילה בתחום המחקר החקלאי, כיהן כדֶקָן הפקולטה לחקלאות ברחובות וכרקטור האוניברסיטה העברית בירושלים * בין היתר ידוע רבינוביץ' כמי שפיתח את עגבניות השרי באשכולות, שהפכו ללהיט עולמי * אחד
10 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן