יבול שיא
הרפת והחלב
עופר חקלאי גדל בכנרת והפך למושבניק 1

חקלאי ולוחם

8 דק' קריאה

שיתוף:

"כשעלתה שאלה בצעירותי: 'בשביל מה לחיות בארץ?' הייתי עונה שאני רואה עצמי כאיש תחזוקה של עיר המקלט של העם היהודי," אומר עופר חקלאי, כשמו כן הוא: חקלאי המגדל פירות במושב ארבל * תמר פלד עמיעד שוחחה איתו על החקלאות, על מלחמת יום הכיפורים בה שירת בסיירת צנחנים ועל אהבת הארץ

עופר חקלאי כשמו כן הוא, כעופר איילים – חקלאי החוקר ולומד ומפתח בכל רמ"ח אבריו. 

נפגשתי עם עופר בימים שבין יום השואה ליום הזיכרון, יום  העצמאות. הבחירה לכתוב על עופר חקלאי כי במובנים רבים ספור חייו והתנהלותו של עופר חקלאי הינו תמצית הציונות. 

עופר חקלאי הינו  מודל  של אדם יוצא דופן בבחירותיו בעצמיותו, בדרך בה עובד וחי את חייו. עופר נולד וגדל בקבוצת כנרת. אביו דב חקלאי נולד וגדל במושב כפר הס, הכיר את אמו של עופר שרה לבית סטולר, הם נישאו וקבעו את ביתם בכנרת. מי שהכיר את דב מספר שהיה חקלאי, מושבניק בקבוץ. דב עבד והשקיע בכל תחום כאילו היה זה משקו הפרטי.  

שרה אמו הינה בתו של שמואל סטולר, שהיה דמות מובילה בקבוצת כנרת, בעמק הירדן ועשייתו ומחקריו שינו והשפיעו בקנה מידה ארצי. סטולר היה מעמודי התווך בכנרת, רווי אהבה גדולה ואיתנה לאדמתה הקשה, והיה אומר כ"שם שגדלים כאן קוצים ודרדרים, כן יגדלו כאן עצים, בננות, תמרים וענבים".  

סטולר התמסר למחקר ופיתוח משק השלחין בבקעת כנרות ובעיקר לחקר עץ התמר הבננה והגפן. שמואל הקים את חוות הניסיונות של עמק הירדן ואת בית הספר בית ירח. היה איש ספר ואדם שהשפיע רבות. בשנת 1965 קיבל את פרס ישראל. הציעו לו להיות נשיא המדינה והוא סירב.  

אני לומד מחקלאות 

עופר חקלאי, הנכד של שמואל, אהב לקרוא מינקותו. הזיכרון הכי משמעותי מסבו שמואל, עליו הוא מספר, זו הליכה משותפת לספריית הקבוץ, החלפת ספרים וקריאת ספרים בתחומים רבים, כאשר שמואל מלווה את עופר, מכוון ונוכח. שמואל סטולר הסב ודב חקלאי האב הינם גברים מאד אינדיבידואליים בקבוץ.  

כל אחד מהם בדרכו נוכח בדרכו ובהווייתו של עופר. עופר נישא לתמר איתה למד בתיכון בכדורי, והשניים החליטו לבנות את ביתם וחייהם במושב ארבל. תמר הינה בת מושב ארבל, אביה נפטר בהיותה ילדה. אמה שהיתה ניצולת שואה נשארה כאלמנה במושב ארבל בשנים בהם המדינה לא ממש עזרה. אמה של תמר פרנסה וגידלה את שני ילדיה אמנון ותמר בקשיים גדולים ובמסירות עצומה. אמנון הינו אדם עם מגבלות. תמר גדלה עם מחויבות לאמה ולאחיה וכך, עם נישואיהם   עופר ותמר הכריעו לגור בארבל ולבנות את משפחתם במושב.  

תמר עבדה כאחות בבית חולים פוריה ועופר היה לחקלאי בעל משק בארבל. לתמר ועופר נולדו שני בנים. הבנים, אמית ויונתן, ממשיכים ועובדים עם עופר  כחקלאים. עופר מעבד 450 דונם מטעים: מטעי זית ושקדים ופרדסי פומלית, לימונים.  

תפיסת העולם של עופר יוצאת דופן: "אני לומד מהחקלאות," הוא אומר. החקלאות אותה עובד עופר הינה חקלאות של למידה מתמדת, ניסוי וטעיה.  

"אני מאמין ויודע שכל דבר בטבע הינו תומך בטבע. אנו לא תמיד יודעים מהו התומך בטבע. שני בניי עובדים עימי היום ואנו עובדים כארגון לומד." 

כדי להמחיש את תפיסתו ודרך חייו, עופר מספר את הסיפור התנ"כי: "היו היו שני עצים בגן העדן, שניהם היו אסורים למאכל. עץ הדעת ועץ החיים. תפקיד העצים היה להמשיך את השושלת ואת הגנים. עץ הדעת, פירותיו נפלו מתחת לעץ והוא עשה צל גדול על הנבטים שנבטו תחתיו. עץ הדעת מנע את השמש מנבטי הדעת ולקח את המים ואת הקרקע, כדי שיתפתחו ויתנו מזון לעצים. מתחתיו יוכלו רק דעות קטנות ועלובות לצמוח.  

"מה עשתה חוה ?חוה לקחה את פרי הדעת ונתנה לו מרחבים חדשים, הצל לא מסוכן והקרקע היא המזון לקיום שלהם. חוה היתה האישה הפלורליסטית הראשונה בעולם. האישה שנתנה לדעת מרחבים חדשים. לכן, אנו הגברים לא סלחנו לה.  

"פרי עץ הדעת קשור במקור לראייה. הפרי טוב ויפה למראה. שלמה המלך אמר: 'כסיל בחושך ילך', כנראה שפרי עץ הדעת היה צריך להזכיר את האות עין, הראייה. כשמוסיפים את האות עין במילה דת,  נוצרת המילה דעת. הדת, אם היא לא פותחת עין, היא סגורה כפירות עץ הדעת. הבחירה וחיים בדעת היא בחירה לצאת מהצל ובחירה באפשרות לדעות לפרוח."  

הסיפור הזה, שאותו מספר לי עופר, ממחיש במידה רבה את אישיותו ואת דרכו.

Capture 8
עופר חקלאי ורעייתו תמר

ספר על ילדותך בקבוץ ?  

עופר: "הייתי ילד שמטייל המון ולבד, לא חייתי את המסגרת הקיבוצית. לא בגלל שהמסגרת הקיבוצית העיקה עליי, אלא בשל כך שחייתי את המרחבים שהיו נכונים וטובים לי. עוד בהיותי בגן הילדים ראיתי כשהגיע קומביין חדש לקבוץ, וקראתי לילדיי הגן שיבואו לראות את הקומביין. הייתי נער שעלה וטיפס לבד את צוק הארבל והייתי בן 12. היתה לי פינת חי משלי בקבוץ, אותה טיפחתי ובה עבדתי.  

"אבי עבד וניהל את מטע השקדים שהיה בסירין. היה יוצא כל בוקר לעבוד במטע עם ארגז אוכל. אני הייתי עובד עימו ובצהרים היה מבשל לנו את המרק."

עופר במטע השקדים
חקלאי. "את העצמאות שלנו יצרנו בדם בכאב, במלחמה ובאהבה". עופר במטע השקדים.

מלח הארץ 

המפגש עם עופר מתחיל במטעים אותם עופר מעבד ומגדל. קשה להמחיש את החוויה בסיור במטעים של עופר. ככל שאנו מסיירים החוויה הינה של טבע שתומך בטבע שתומך בצמיחה, בפריחה ובהתייחסות לכל פרט בקרקע, בצמחיה, בשטחי הגידול, בניקוז המים, בקטיף.  

רוב החקלאים שאני מכירה עובדים את אדמתם מתוך אהבתם לחקלאות ומהצורך להתפרנס. הכוח המניע את עופר וכיום גם את בניו, המתקיים בכל המטעים, הוא של למידה מהטבע, חקירה ואהבת האדמה אותה הם עובדים. יש כאין הרכנת ראש וחקירה של האדמה, ויצירת שלמות של הטבע – מחשבה לפרטי פרטים, גם הדבורים והחרקים נלקחים בחשבון.  

ממלכת המטעים של משפחת חקלאי עצומה, רחבה ועמוקה בהשקעה יומיומית הנובעת מאהבה וחקירה. כפי שאומרת הבת תמר: "עופר יוצא עם בוקר לשדה, עם סנדוויץ' לארוחת צהרים – וחוזר עם ערב – ותמיד עם חיוך, עם שמחה והנאה מעבודתו." 

הבחירה לראיין את עופר הגיעה לאחר שחבר המכיר אותו מנעוריו, אמר לי: "עופר חקלאי הינו חקלאי ואדם יוצא דופן, מלא כרימון והכי צנוע שאני מכיר. בגיל ההתבגרות גנב מפתחות מחדר המורים. כשהבין שגילו שהוא היה הפרחח ונתפס, הגיע לשיחה אצל מנהל בית הספר. כשרק החלה השיחה לא חיכה לנזיפה אלא אמר למנהל" 'אני מבין שאני מושהה'. עופר בא לבית הוריו, סיפר להם והודיע שהוא רוצה ללמוד בבית הספר כדורי . כך למעשה עשה תפנית שהעשירה והביאה עימה צמיחה וגדילה שונה מהקיבוצניק המצוי."  

עופר: "הבחירה ללמוד בכדורי הביאה עימה שנות נעורים נפלאות בכל רמה. מאד נהניתי ואהבתי שנים אלו ובכדורי הכרתי את תמר אהבתי הגדולה." 

מדוע בחרת להתגייס לצבא וללכת לסיירת הצנחנים?  

"הבחירה להתגייס לסיירת הצנחנים נבעה משני טעמים. מגיל צעיר קראתי הרבה על השואה וקורות העם היהודי. רציתי לתרום את המקסימום. הבנתי בגיל צעיר שאני חוליה בשרשרת של העם היהודי. רציתי להמשיך את השושלת שלנו כיהודים במדינה ולחזק את חיינו כאן ככל יכולתי.  

"כשעלתה שאלה בצעירותי: 'בשביל מה לחיות בארץ?' הייתי עונה שאני רואה עצמי כאיש תחזוקה של עיר המקלט של העם היהודי. הבחירות שלי הן בצבא והן בחקלאות הן לתחזק ולקיים את היותנו כאן  כעיר מקלט לעמנו. גם היום, למרות הפוליטיקה הנוכחית, אנו כאן  מהווים עיר מקלט לכל העם היהודי. זוהי ארצנו והמקום בעבור כל יהדות העולם." 

בימים אלו חג הפסח מאחורינו, האביב עוד כאן, יום השואה ויום הזיכרון חלפו. עופר חקלאי בן 70 ונראה כנער ועובד כנער. בן 21 היה כשפרצה מלחמת יום כפור ואב צעיר במלחמת של"ג. קצין בסיירת צנחנים. אבירם ברקאי בספרו "אנחנו על השחור" מזכיר את עופר רבות במהלך הספר. ברור לחלוטין שכפי שהיה ילד ונער, חקלאי, כך הוא גם קצין ולוחם. אינדיבידואליסט, אדם חושב, חוקר, משקיע ונותן מעצמו את המקסימום, אמיץ מאד וצנוע. שילוב של סך תפיסות עולמו כיהודי, כישראלי, כקיבוצניק, כחקלאי, כאיש ספר וכאדם המהווה חוליה בשלשלת השומר על עיר המקלט שהיא ישראל.  

במלחמת יום כפור היה קצין צעיר תחת פקודו של שאול מופז בסיירת הצנחנים.  

מלחמת יום כפור?  

עופר: "למדנו דבר אחד ברור וחזק, שלא הולכים בעיניים עצומות אחריי אף אחד. הפכנו להיות הרבה יותר ציניים וביקורתיים כלפיי אלו שהאמנו שהם יודעים.  

"המזל הגדול שלנו בסיירת היה ששאול מופז היה מפקדנו. מופז היה אז קצין צעיר ושונה מהסטריאוטיפ הקבוע של קציני הסיירת. הוא לא היה עם בלורית ולא גבה קומה, גם המוצא שלו היה שונה. היה צנוע והאמין שאנו הפקודים שלו היננו צוות.  

"שאול מופז היה מפקד המקשיב וקשוב לנו. הוא בדרכו הפך אותנו לשותפים. תוך זמן קצר נוכחנו שהוא מפקד ואדם משכמו ומעלה. כך, במלחמת יום כפור יצאנו למשימה כמעט בלתי אפשרית, משימה מורכבת ומסוכנת ביותר, במרחק 200 קילומטר מדמשק. הטייס יובל אפרת, שהיה מפקד טייסת, הוא זה שהטיס אותנו.  

"כששאול הבין שרמת הסיכון שלנו גדולה מידי, היה לו מספיק אמיץ והחלטיות להוביל ליציאה מהפשיטה הזו. הטייס יובל אפרת קיבל את עיטור הגבורה על החילוץ, אותו אותנו. ואם מישהו מהקוראים רוצה לדעת עוד, עשו גוגל, יובל אפרת, אתר הגבורה. ספור הפשיטה  הנועזת הזו מסופר בגבורתו של יובל אפרת." 

אני שלם עם דרכי 

איך יצאת למלחמות ללחימה בחוד החנית, כשאתה יודע שבספור המשפחתי שלך, אסור שיקרה לך כלום אסור שתמר תישאר אלמנה כמו אמא שלה ויש לך תפקיד משמעותי בשל הרקע של אמה של תמר?  

"המחשבה שהיתה בראשי, המחשבה 'שאסור שיקרה לי משהו', הלכה עימי לכל אורך הדרך ויחד עימה היתה המחשבה והדאגה לחיילים שלי. גם היום אם היו קוראים לי למשימה, הייתי הולך למלחמה. הדבר נשמע כקונפליקט, כדבר והיפוכו, אך אני שלם עם דרכי וזו היתה דרכנו כזוג. מעולם לא היה קונפליקט בינינו כזוג." 

מדוע לא הלכת לתפקידים ציבוריים היוצרים שינוי? 

"הייתי מרכז הישוב בתקופה בה נפל ארגון מושבי הצפון. הייתי פעיל   בעבר במועצה האזורית גליל תחתון. נכחתי שבכל תפקיד ציבורי יש ביקורת עליך כאדם פעיל מאד גדולה. נכחתי שבסיטואציות מסוימות לא הביקורת גרמה לי להחליט לא להיות פעיל, אלא הרגשות שהתעוררו בי עקב הביקורת. אני מאד מקפיד לא לתת לעצמי לחיות  עם רגשות של עוינות וכעסים." 

עברנו ימים של עצב והתבוננות. יום השואה, מה אתה אומר על שהיה? 

"זהו יום מאד טעון כמובן. בספר 'אנשים פשוטים' כתוב על גדוד של זעיר בורגנים במלחמת העולם השנייה. הם התגייסו לגסטפו. בספר מתארים את התהליך איך לאט לאט האנשים בגדוד זה הופכים לרוצחים. כך ניתן לראות איך במצבים מסוימים אנשים מובלים ומגיעים למקומות בלתי נסבלים. אנו מחויבים לערנות, להתבוננות ולשמירה של כל אחד – לא להיות במצבים כאלו ולהישמר שלא נגיע לכך. במגילת איכה כתוב הפסוק: 'איכה השם והביט למי עשית כה' – כלומר, תראה למה גרמת להם שהם עשו כך.  

"מבחינה היסטורית, אני מאמין בארץ ישראל השלמה ומצד שני, במצב הנוכחי אני יודע שמצב זה מחייב אותנו להשליט כוח. בתנאים הנוכחים צה"ל עומד בסיטואציות בהן הוא מחויב להיות בתווך בין מתנחלים וערבים. זהו קונפליקט, אך זה מחייב אותנו לפתור את בעיית השליטה בעם אחר." 

מה אתה מרגיש ביום הזיכרון? 

"זה יום שמעלה בי עצב גדול ומעלה בזיכרוני את כל האנשים שנהרגו. שנים רבות העצב היה בגין החללים שנהרגו בכנרת, בעיקר במלחמת השחרור. בהמשך (בציניות) צברתי חללים שלי, חברים ואנשים שהכרתי." 

יום העצמאות? 

"יום העצמאות הוא יום שאותו אנו מצווים לשמור ולחגוג. יום עצוב, יום שמח. את העצמאות שלנו יצרנו בדם בכאב, במלחמה ובאהבה. יום העצמאות הינו תמצית החיים שלנו במדינת ישראל." 

הראיון עם עופר מתארך ומרתק. ברור לי לחלוטין שעופר חקלאי הוא איש האדמה במלוא מובן המילה, פילוסוף במובנים רבים ואיש בעל מעוף. עופר חקלאי נאמן לעצמו ולדרכו. החלוצים שהקימו את המדינה  היו אנשי עשייה  ואנשי חזון. במובנים רבים עופר הינו המודל המתקיים כמוהם אך בימינו אנו. במובנים רבים אנחנו איבדנו את זה, עופר לא.  

שינוי תפיסתי 

אני שואלת, מבקשת ראייה עתידית המשנה את מצבנו, המאפשרת חיים במדינה בהרמוניה, בתקווה גדולה. 

עופר: "עד היום יש בארץ גיוס חובה לצבא. יש לבטל את גיוס החובה לצבא. יש לפתוח משרד שנקרא 'שירות לאומי'. המדינה צריכה לדאוג ולייצר לכל צעיר את השרות והתרומה שהכי נכון שייתן בעבור המדינה. כל הסקטורים במדינה יהיו חייבים בכך. כל סקטור אף ייהנה מכך. ההפניה לשרות לאומי ותרומה לחברה ולמדינה תהיה בכל מקום בו תרומה ועשייה תקדם.  

"שינוי כזה הוא שינוי תפיסתי ומעשי בכל המדינה. יתרה מכך, כל מי ששירת ותרם יוכל להצביע. מי שלא, לא יהיה בעל זכות הצבעה. גם אנשים החיים בארצות הברית.  

"לפני שנים, שלחתי לפרופ' רביצקי את הצעתי זאת. פרופסור רביצקי אמר  כך: 'בכך נשנה את ההגדרה של מדינת ישראל. ההגדרה היום היא מדינה יהודית. ההגדרה שתהיה היא: 'מדינת העם היהודי, באשר הוא. מדינת ישראל שייכת לכל העם היהודי, לכל מי שמוכן לתת ולעשות שרות לאומי, יהודי'. בכל מקום בעולם, שינינו דמוגרפית את  הגדרת האזרחות והמדינה. שינוי זה הופך את יהודי העולם לשותפים." 

ההצעה של עופר חקלאי הינה מהפכה המשנה את כל סדרי העולם. לא עוד סקטורים התורמים ועושים ומרגישים לעיתים פראיירים, אלא  תרומה שווה לכולם. 

עופר חקלאי, חקלאי בכל רמ"ח אבריו, חוקר במהותו. פילוסוף, איש ספר וכשתקראו את הספר של אבירם ברקאי "אנחנו על השחור" תכירו קצין מוביל ומיוחד במינו. ואם מי מהקוראים ירצה לפגוש עוד קצת מעברו של עופר, כנסו ביוטיוב, תכתבו כנס 70, כנס מחזור בוגרי בית ירח 1970. מעניין. תכתבו הטייס יובל אפרת וצפו בספור יוצא דופן ממלחמת יום כפור. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
מנשה סמירה, בן מושב בית עזרא וכיום חבר מושב ביצרון, הוא מנכ"ל שמורת נאות קדומים ליד העיר מודיעין * האתר מציג את הטבע בא"י בעת שהעם ישב על אדמתו, ומפעיל בני נוער ומבוגרים בטיולים
11 דק' קריאה
כבני אדם החיים מזמנים לנו הפתעות – לעתים נעימות ולעתים טרגדיות נוראיות – וזה תלוי בנו איך אנחנו מתמודדים איתן * לפני כ-17 שנה חוותה רני כספי-סבח אסון גדול: שני הוריה של רני, ליאורה
5 דק' קריאה
טיול מפלים, זרימות נחלים – וגם קולינריה ואירוח מפנקים באצבע הגליל * חלק א' – המשך בשבוע הבא  החלטנו לצאת לטיול סתווי צפוני. התוכנית היתה לעלות לחרמון שנפתח העונה עם רכבל נוח חדש ולא
5 דק' קריאה
ניסים קריספיל הוא אוטודידקט שמילדותו ועד בגרותו לומד וחוקר צמחים ובמיוחד על צמחי בר וצמחי מרפא * היום קריספיל נחשב לאחד המומחים המובילים בישראל בידע על צמחי הבר * אפשר בהחלט להגיד שקריספיל הביא
6 דק' קריאה
בתחרות אפיק, טור אופני הרים בינלאומי שנערכת זו הפעם התשיעית, לקחו השנה בפעם הראשונה חלק גם חברי עמותת אתגרים. רכיבה אתגרית גם למי שמאותגר בין הים לכרמל  בין ה- 21.9 ל- 24.9 התקיימה זו
3 דק' קריאה
מבט על מה שהיה ספינת דגל אדריכלית, מקדש מעט ומרכז חברתי תרבותי   "ספינת הדגל" האדריכלית כמעט בכל קיבוץ היה לאורך שנים מבנה חדר האוכל המקומי, שלא היה רק מקום הסעדה אלא גם ובעיקר מקדש
5 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן