יבול שיא
הרפת והחלב
ליאורה

טיולים מזמרים

6 דק' קריאה

שיתוף:

החיים לא תמיד הביאו לה קשת בענן ופרפרים, אך למרות הקשיים קיבלה ליאורה פינסקי, מאלון הגליל, את הכל באהבה * את אהבתה למוסיקה ולטיולים בארץ ישראל שילבה בעסק מקורי שפתחה: "טיולים מזמרים" * בנוסף הקימה מיזם של טיולים קצרים ונוחים ב"שביל ישראל", בהם היא כמובן משלבת סיפורים, שירים ועוד * אישה שהיא מודל של שירה ושמחה 

ליאורה פינסקי חיה ומתגוררת באלון הגליל שבעמק יזרעאל. מי שפוגש את ליאורה נדבק בחיוך התמידי שעל פניה. כשמה כן היא – לי אורה.  

ליאורה נולדה וגדלה בירושלים, בת הזקונים לאחר שלושה בנים. הוריה היוו מודל של חיים שמחים ומיטיבים גם כשהנסיבות היו קשות.  

ליאורה: "אמא שלי הייתה אישה שתמיד חייכה אל העולם. אמא האמינה בבחירות שעשתה בחייה ותמיד ידעה להוביל עצמה למקומות בהם רצתה להיות. אמא הייתה אישה שתמיד חייכה אל העולם. אבי, אהרון כהן היה ממוצא של משפחה מפוארת וגדולה. המשפחה התגוררה בשכונת נחלאות והיו שכנים של משפחת בנאי. בית הוריו היה מאד דתי וכל ילדיי המשפחה הלכו להכשרה ולהגשמה בפלמ"ח. כל אחיו של אבי התפזרו בקבוצים מצפון ועד דרום. מצד אבי יש לי שלושים וחמישה בני דודים וגם היום, כשכולנו כבר בעליי משפחות, אנחנו בקשר.  

"אימי נולדה וגדלה ברומניה. בגיל 12 הודיעה לאביה שהיא מתכוונת לעלות לארץ ואם הוריה לא יבואו איתה, היא תברח."  

הצהרה זו של ילדה בת 12, הניעה את המשפחה לעלות לארץ ובכך ניצלה משפחת שכטמן ממוות בשואה. 

ליאורה: "לאמא שלי היו אמירות שמלוות את חיי והינם מוטיבים מובילים. היא היתה אומרת לי, 'אף פעם אל תתייחסי ללשונות הרעות – הן מנסות לשבש את החיים'. אימי הייתה אישה שמחה שהקדימה את זמנה  בהתייחסותה לחיים. פיה וליבה היו תמיד שווים וביתנו היה בית פתוח וחם. מאז שאני זוכרת את עצמי, ניגנתי, שרתי ואהבתי לטייל. כל מה שאני עושה היום מלווה אותי ואת חיי מאז ילדותי. בצבא הגשמתי את אהבת הטיולים שלי והייתי משקית טיולים." 

ליאורה פגשה את נועם, מי שהיום בעלה ואבי ילדיה בהיותה בת עשרים ושש, לאחר שטיילה בעולם, הופיעה עם להקת הסטודנטים ולמדה באוניברסיטה. חבר זיהה את הפוטנציאל ביניהם ועשה ביניהם הכרות. שלושה ימים לאחר שנפגשו, הם ידעו שהם יינשאו. לאחר שבועיים הודיעו להורים.  

ליאורה: "אנו פוגשים המון פעמים בחיינו את המזל הטוב והמתנות, כשאני פוגשת את המזל הטוב  אני מרגישה זאת ויודעת בתוכי שאני ברת מזל. אהבתי הגדולה היא טיולים והיום כשאני מובילה ומוציאה טיולים מזמרים בכל הארץ – אני מממשת את שתי האהבות הגדולות שלי – טיולים ומוסיקה." 

למה החלטתם לבנות את חייכם באלון הגליל?  

ליאורה: "נועם נולד בקבוץ יפתח ואני תמיד אהבתי את עמק יזרעאל. החלטנו לגור בצפון הארץ. בדקנו מספר אפשרויות. כשהגענו לאלון הגליל היה זה ישוב של רחוב אחד. היו בו שלושים ותשע משפחות, הסתכלנו אחד על השני וידענו שזה המקום בו אנו רוצים לחיות. עברנו לאלון הגליל באוגוסט 1988 ומאז בכל בוקר אני מתעוררת עם שיר בלב והודיה שזה המקום בו אני חיה." 

"צריך רק לחייך" 

לליאורה ולנועם שלושה ילדים. ניר הבכור נולד ב-1989, כיום הוא בן 33. כשהיה ניר בן חצי שנה, ליאורה ונועם זיהו שיש בעיות עם ההתפתחות והגדילה שלו.  

ליאורה: "היו לניר מספר בעיות, בעיות של גדילה, בעיות של עיכול מזון ובגיל שנה היה בתת משקל. ניר היה ילד עם מזג טוב. הגענו למכון להתפתחות הילד לא הצליחו לזהות ולאתר את הבעיות של ניר. ניר, ילד עם עיניים כחולות ענקיות יפהפה, לא דיבר, הוציא רק הברות מפיו. כשמלאו לו ארבע וחצי שנים – הדיאגנוזה שלו הייתה שהוא נמצא על הרצף האוטיסטי.  

"כשניר היה ניר בן שנתיים וחצי, ילדתי את נטע. נטע התפתחה, זחלה ובהיותה בגן הבנו שיש בעיה התפתחותית עם נטע. ב-1992 ילדתי את אורי. בארבע שנים ילדתי שלושה ילדים. אורי לא היה ילד מתוכנן, אבל הוא החוסר תכנון הכי מוצלח שקרה לנו.  

"השנים הראשונות היו עם המון קשיים. ניר ונטע היו עם טיטולים עד גיל 6, היו לנו הוצאות כספיות עצומות עקב הבעיות. נטע היא ילדה מוסיקלית עם ראייה לקויה ונקראת גבולית. מרגע שאבחנו את הבעיות עם ניר ונטע, קיבלנו עזרה שלא תסולא בפז. העזרה הגיעה בעיקר מהמועצה האזורית עמק יזרעאל ומאנשים שתמכו ועזרו. נטע החליטה שהיא רוצה להתגייס לצבא, ליווה אותה אדם שהתנדב למען נוער כמוה. נטע התגייסה לצבא ושירתה במרכז קידום לאוכלוסיות מיוחדות. בהיותה חיילת – נטע קיבלה חיילת מצטיינת של אלוף פקוד הצפון.  

"אורי, בננו השלישי, נולד ואנחנו חשבנו שהוא גאון, כי  לא ידענו מה זה ילד רגיל. ניר, בננו הבכור, נמצא כיום בבית אלישע, בית לחיים שהוא חלק מעמותת קמה. ניר נמצא במסגרת מקסימה. בית אלישע שייך לזרם האנטרופוסופי  בהרדוף. אני מכהנת בדירקטוריון של מסגרת זו. נטע מתגוררת בבית, עובדת כסייעת בגן באלון הגליל ומאד מוערכת. אורי בננו הצעיר לומד הפקה מוסיקלית בבית ספר רימון." 

את תמיד מחייכת ושמחה, זה לא קל , שתפי אותי. 

ליאורה: "מעולם לא ראיתי בילדיי ובעיותיהם סוג של עונש או גורל קשה, כך גם נועם בעלי. מאז שילדינו נולדו, עשינו עימם הכל – יצאנו לטיולים ובילינו. החברים הטובים ביותר שלנו הם אלו שקיבלו אותנו עם הקשיים, חברים שהיו וליוו אותנו במהלך כל השנים. הייתי אמא לביאה שמגדלת את ילדיה ומחפשת ומוצאת את הטוב ביותר עבורם.  

"כל השנים  עבדתי במשרה מלאה כמורה, כמחנכת וכרכזת בבית ספר רוגוזין במגדל העמק. תמיד שרתי  בחבורת זמר, נועם ואני רקדנו בלהקת מחול חיינו ואנו חיים את החיים במלואם, תמיד. שירה של חווה אלברשטיין 'חיוכים' (מילים: לאה נאור) הוא מוטו שלנו והוא אומר ככה: 'צריך רק לחייך, מותר לכעוס , רק בזהירות לא להרוס, אפשר לרקום חלום נפלא ביום סגריר'.  אלו ילדיי, זה מה שיש, איני שואלת עצמי שאלות, כגון: 'למה זה קרה לי', איני רבה עם המציאות, ומקבלת את המצב כמות שהוא. יש כאבי לב בדרך, אני מתמודדת עם הקשיים ומאד משתדלת לא לעשות השוואות עם ילדים שנולדו בגילם של ילדיי.   

"אני מאמינה שאיש, איש, בדרכו. ההצלחה נמדדת איך כל אחד מפיק את המקסימום ממה שיש לו ודואג לשמוח ולשמח. המוטו שלי בחיי, תמיד לשמוח ולעשות את מה שמשמח אותי ועושה טוב." 

מוסיקה ואהבת הארץ והאדם 

לפני כעשור ליאורה הקימה עסק של הדרכת טיולים. את העסק הקימה תוך כדי עבודתה כמורה. הטיולים של ליאורה מאגדים בתוכם את מוטיב חייה: מוסיקה, אהבת הארץ ואהבת האדם.  

ליאורה: "הטיולים שלי הם טיולים מזמרים. אני מאמינה ברגעי קסם הנוצרים בין אנשים. הטיולים  שאותם אני מוציאה ומנחה הם ברוח האדם, בהעצמה נשית ותרבות. בכל טיול שלי אני מקריאה שיריי משוררים. מספרת הרבה סיפורים מארון הספרות היהודי, סיפורים עם מסר חינוכי, מעוררי שיח וכמובן – אנחנו שרים שירים ארץ ישראליים.  

"רוב האנשים המגיעים לטיולים שלי הינם אנשים מעל גיל חמישים. אני מגדירה את הטיולים שלי כטיולים לאוהבי לכת. מטרת הטיולים שלי הם בעיקר הכרת המקום ולא גמיעת מרחקים."   

לפניי שנה יזמה ליאורה חוג שנקרא: "הולכים בשביל ישראל, בקלות ובכיף, גם למי שמתעייף". ליאורה: "הרעיון היה ליצור מקטעים יותר נוחים ב'שביל ישראל', כל מקטע הוא של 8 קילומטר – בלי מאמץ מאד גדול. המטרה שלי היא שאנשים ייהנו מההליכה, מהמפגש. לאט, לאט, נוצר חוג אנשים המגיעים קבוע ויש תמיד מצטרפים חדשים. אני תמיד שמחה למצטרפים חדשים – זה חוג פתוח. נעם שותף מלא בכל התכנון, הארגון של הטיולים שלי. אנו עובדים בעבודת צוות עד הפרטים הקטנים. במהלך הטיולים, נועם הולך במאסף ועוזר בשקט למי שזקוק לעזרה. 

"פעם בחודש, ביום שלישי – הראשון בכל חודש אני מוציאה טיול מזמר מהנה ובשבת השנייה בכל חודש אנו יוצאים לטייל – בדרך כלל לטיול של יומיים, בסוף השבוע. נועם בן זוגי הוא שותף מלא לתכנון הטיול הצד הארגוני ובטיול עצמו." 

ליאורה2
ליאורה שרה עם גיטרה בליווי חליל באחד מהטיולים המזמרים שהיא מארגנת 

ספרי לי על הצד התרבותי בטיולים שלך.  

"אני משלבת שירים של משוררים עם שירה בציבור, קטעי ספרות ושיחות סביב השירים  והספורים, כמובן תמיד בהקשר של המקום בו אנו נמצאים. הרצון שלי הוא יצירת הנאה וחוויה בכל טיול. השירים, התכנים והדיבור יוצרים קשר אנושי ומחבר בין אנשים. אני מאמינה בתרבות וחיה תרבות. כמו בחיי – כך בטיולים שלי. ישנם אנשים שמתקשים בהליכה והמערך שיצרנו מביא לכך שכל המשתתפים צועדים ונהנים. המוטו של חיי הוא הנאה ושמחה." 

סערה והתרוממות רוח 

ליאורה ששרה כל ימי חייה החלה לשיר בלהקת הזמר הגבעטרון: "תמיד שרתי בלהקות זמר ובמקהלות והשירה בגבעטרון היא שונה ומעצימה. אני חווה שבגבעטרון יש את כל האנרגיות המתאימות, זוהי חוויה שונה. בכל חזרה והופעה כאילו יש חשמל באוויר, זוהי חוויה משנת חיים. בעבורי מתקיים קסם בהופעות, ישנה זרימה של אנרגיה אדירה בין זמרי הגבעטרון והקהל באולם, אנרגיה שזורמת ונוכחת בכל. בכל עת בה אני שרה עם הגבעטרון, אני מרגישה כאילו יש לי כנפיים  וכך לכל הנוכחים. יש את היחד והביחד שהוא הרבה יותר מסך חלקיו. אני אוהבת לשיר ולהופיע על במה. בגבעטרון יש חוויה של התחברות עם הרמוניה מיוחדת במינה. הקהל והגבעטרון הם אחד ומתקיימת שמחה עם תחושת סערה והתרוממות רוח.  

"המוטו שלי בחיים הוא לחיות את החיים ללא חרטות ולשמוח במה שיש. מה שיש לי – זה הכי טוב . היה סרט שנקרא 'החיים עצמם' – שם  נראה שניתן לחיות את החיים בשתי דרכים. האחת, כאילו שום דבר איננו בגדר נס – והשנייה כאילו כל דבר הוא נס. אני בחרתי באפשרות השנייה. כל דבר הוא בגדר נס ובכל דבר מתקיים נס.  

"אמא שלי הזכירה לי תמיד שבכל דבר יש יותר מהגלוי לעין. אם נרחיב מעט את היריעה ונבין שהחיים קורים למעננו – לו רק נאפשר לכך – מסע חיינו יהיה יפהפה, מדהים ונפלא. אימי מעולם לא אמרה שהמסע יהיה קל, החיים אינם תמיד קשת בענן ופרפרים. אני יודעת זאת אבל משתדלת להתייחס אליהם כקשת בענן ופרפרים. 

ליאורה פינסקי הינה מודל של אישה העושה בחירות של עשייה בכל תחומיי חייה, כאשר המוטיב הוא הטוב והמיטיב, השמח והמשמח, המעצים והעצום, הרווח והמרווח. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
ירון בלחסן מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל, מברך ומצדיע בשם החקלאות והחקלאים ליו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ מיכאל ביטון, שנעל לפני זמן קצר את ישיבת הוועדה בנושא רפורמת תעריפי התחבורה הציבורית והודיע כי, החל מהיום
< 1 דק' קריאה
כתבה זו מתמקדת בהיבט הגנטי של הפתרון לחסכון במים כדרך התמודדות יעילה בעקת יובש, המשתייכת לקבוצת העקות האביוטיות ונחשבת לאחת העקות המשמעותיות והמשפיעות ביותר על גידולים חקלאיים בכלל ועל גידול האבטיח בפרט. בעולם קיימים
5 דק' קריאה
כרמית סופר ארד, מדריכת הגנת הצומח בנשירים ובסובטרופיים, מחוז גליל-גולן עש המשמש – Anarsia lineatella הוא מזיק הפוגע בארץ בעיקר בשקד, באפרסק, בנקטרינה, במשמש, בשזיף, בדובדבן ואף התקבל דיווח בודד מאפרסמון.  הנזק המשמעותי נגרם
3 דק' קריאה
מדובר בחיקוי של חלבונים הקיימים בטבע בתנאי קיצון, המעוצבים ומותאמים לדרישות של אוכל עם חיי מדף ופיסטור פיתוח כחול לבן ימתיק לעולם את החיים. חברת ההזנק "אמאי חלבונים" הממוקמת בפארק המדע ברחובות פיתחה במעבדותיה
3 דק' קריאה
מינהל המחקר החקלאי או בשמו העממי הידוע לכל – מכון וולקני – ציין מאה שנים להקמתו, באירוע תוכן מקצועי רחב יריעה שהתקיים בו זמנית בשלושה אתרי מחקר ברחבי המדינה. אנו מביאים כאן בפניכם תקצירים של
12 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן