יבול שיא
הרפת והחלב
Screenshot 2022 12 20 125454

טיול בין מודיעין לטרון לנְוֵה שָׁלוֹם واحة السلام

5 דק' קריאה

שיתוף:

טיול בין החשמונאים ומנזרים נוצרים, בין כרמי זיתים לכרמי ענבי יין * ביקור בין קהילת נווה שלום לקהילת בני אושר ואירוח במלון נווה שלום * ביקור בבית הקשתות ובבריכת הקשתות, מוזיאון מורשת החשמונאים וכפרי חשמונאים במרכז מודיעין * חלק ב' של הטיול משבוע שעבר

אחרי לילה שקט בחדר אבל סוער בחוץ, עם גשם שוטף שעקבותיו ניכרו בהמשך היום שלנו, הלכנו לארוחת הבוקר של מלון נווה שלום, שהיתה מזנון עשיר במאכלים מזרח תיכוניים ופחות מנות בינלאומיות, הגישו מנות שבהחלט היו חידוש מרענן בסצנת ארוחות הבוקר בישראל. הרבה ירוק ואדום בצלחות, המזנון החופשי לצד גבינות – ומה צריך יותר? 

בית דומיה סַכִּינָה  

יצאנו מהמלון לבקר בפינה הצפון מזרחית של נווה שלום, שם נמצא המרכז הרוחני הפלורליסטי לזכרו של ברונו הוסר, שאמר: "אמונה בניצחון האהבה על האיבה, זו המטרה האמיתית והעמוקה ביותר של נווה שלום". המקום מכונה בית הדממה – מקום ומסגרת להרהור רוחני על סוגיות שבליבת הסכסוך במזרח התיכון והחיפוש אחר הפתרון שלה. המרכז מקיים מגוון פעילויות וימי עיון הפתוחים לקהל הרחב. מוסלמים מקיימים שם תפילות יום שישי, יהודים, שירותי שבת ונוצרים מתפללים שם בימי ראשון. במקום יש כיפת התבודדות שקיבלה את שמה מספר תהילים ומהקוראן (בערבית המילה סקינה משמעה שלווה) ויעודה להירגעות. 

בדרך לסכינה עוברים כאמור במרכז הרוחני, שמטרתו יצירת בסיס משותף לדיאלוג בין העמים. את מבנה המרכז עיצב האדריכל חגי דביר והוא משלב יסודות יהודים, נוצרים, מוסלמים ובודהיסטים. דביר עיצב שני אולמות רחבי ידיים, עטורי כיפות גדולות וחלונות אובליים השואלים מוטיבים ממסגדים, כנסיות, בתי כנסת וגנים בודהיסטים. בנוסף, באותו מתחם תמצאו את גן המצילים הבינלאומי (حديقة المنقذين الدوليةThe International Garden of Rescuers ), בו מקיימים כל שנה, ב-6 למרץ, טכס הענקת אותות הוקרה לשלושה מצילים ישראלים ופלסטינים – אנשים רגילים שפעלו כנראה מתוך אינסטינקט, אבל פעלו בניגוד למתרחש סביבם, בניגוד להתנהגות החברה הקרובה אליהם, נגד הזרם ונגד כוחות חזקים מהם בהרבה. הם סיכנו את חייהם ואת שמם הטוב מבלי לחשוב או להתחשב בתוצאות מעשיהם. הם פעלו מתוך אמונה פנימית, לפעמים דתית, ושכנוע עמוק שזהו המעשה הנכון לעשות.

בתוך מבניה הדומיה סקינה
בית דומיה סכינה מבפנים. צילום: דני בר

ילדי השלום 

לסיום הביקור במקום אי אפשר שלא לציין שלאחרונה הוקרן בכאן11 סרט מעניין על המרקם האנושי והשילוב הלא פשוט בישוב – סיפורו של כפר יחיד במינו בו חיים בדו-קיום מוסלמים, נוצרים ויהודים. 

כשיצאנו מהמלון, שאלנו את פקיד הקבלה אם הוא יודע איך מגיעים לסוכת השלום ע"ש אייבי נתן, שנמצאת בפינה הדרום מזרחית של הישוב. הבחור לא ידע לתת תשובה וכששאלתי אם הוא יודע מיהו אייבי נתן, תשובתו היתה… שלא שמע את השם הזה.  

בית הקשתות – טוביאנסקי 

ירדנו ממרומי הגבעה לקיבוץ הראל שבצידו הצפוני נמצא בית הקשתות עליו סיפרנו בעבר.   

המבנה המרשים נבנה במאה ה-14 (על פי כתובת שנמצאה בו). ב-30 ליוני 1948, אירעה במקום זה אחת הפרשיות החשוכות של ימי מלחמת העצמאות של המדינה, כשהייתה בת 45 יום בלבד. כאן, בכפר בית ג'יז, הוצא להורג – בהחלטת בית דין שדה שהוקם שלא כדין – קצין צה"ל סרן מאיר טוביאנסקי ז"ל, מפקד שדות התעופה בירושלים. טוביאנסקי, שעבד גם כמהנדס בחברת החשמל הירושלמית שנוהלה ע"י הבריטים, נחשד ע"י ראשי שרות הידיעות של צה"ל במסירת מיקומם של מתקנים חיוניים של ההגנה בירושלים, שספגו הפגזות חוזרות ונשנות מידי הלגיון הירדני. שנה לאחר הוצאתו להורג ולאחר חקירה ממושכת בהוראת דוד בן גוריון, טוהר שמו והוא הוכר כחלל צה"ל שנהרג בשגגה ואלמנתו הוכרה כאלמנת צה"ל. בהמשך נקבר בטכס צבאי בהר הרצל. משם המשכנו לתחנתנו הבאה. 

מנזר לטרון 

ידוע גם כמנזר השתקנים, הוא מנזר גברים בנדיקטי-ציסטריאני-טרפיסט השוכן בלטרון, בקצה הדרום-מזרחי של עמק איילון. בשנים 1876-7 הקימו היזם הנוצרי מרוני איסקנדר עוואד ושותף מלון באמצע הדרך העולה מיפו לירושלים. אותו עוואד, שלימים שינה שמו לאלכסנדר הווארד היה בעל בית מלון הוורד ביפו ברחוב שהיה קרוי על שמו, ונקרא היום רחוב רזיאל וגם מלון הוורד בירושלים. באותם ימים, הדרך מנמל יפו לעיר הקודש ארכה יומיים, ועל כן המלון היה מתאים לצליינים ולסוסים, שיוכלו לנוח לפני העליה לירושלים. המלון נשא את השם מלון מכבים אולם בשנת 1892 נחנכה מסילת הרכבת יפו-ירושלים, נוסעי קרונות עם סוסים התמעטו והמלון נסגר. 

שמו של מבצר לטרון מימי הצלבנים היה מגדל האבירים Le Toron des chevaliers. שיבוש השם עם השנים הפך את שם המקום ל-Letron. מכאן התפתחה מסורת המייחסת למקום את היותו מקום הולדתו של דיסמס – הגנב הטוב שנצלב לצדו של ישו ומכונה בלטינית boni latronis. 

בשנת 1887 נשלח הנזיר לואיס וילה להקים מנזר בארץ הקודש, על אם הדרך לעיר הקודש. בשל קרבתו לאמאוס ניקופוליס, תחנתנו הבאה, רכש הנזיר וילה את המלון שהפך למבנה הראשון של מנזר לטרון. הנזירים הצרפתים הראשונים עסקו בגידול עצי זית, כרמי ענבים, שדות תבואה וגינת ירק, ובשטחים שאינם ראויים לחקלאות ניטעו עצי אורן וברוש. במלחמת העולם הראשונה גירשו הטורקים את הנזירים הצרפתים, והמנזר הפך למחנה צבאי של הצבא העות'מאני ונגרם לו נזק כבד. ב-1926 החלה הרחבת מבנה המנזר והוא קיבל את צורתו המוכרת כיום.

בזיליקה ביזנטית באמאוס ניקופוליס
בזיליקה ביזנטית באמאוס ניקופוליס

המנזר מכונה גם כמנזר השתקנים משום שבעבר הורשו הנזירים לדבר רק בעת התפילה וללא שיחות חולין. גברים בני 21 יכולים להתקבל למנזר והם חייבים לעבור תקופת ניסיון של שש שנים. מספר הנזירים נע בין 20 ל-35 ולא יותר, וגם היום הם ממשיכים להמעיט בדיבור, במיוחד עם זרים שמגיעים למקום. הנזירים צמחוניים, שכן אכילת בשר, דגים וביצים אסורה. בכניסה לשטח המנזר יש חנות של היקב ובית הבד של המנזר, בו נמכרת תוצרת המנזר ומזכרות מתאימות למבקרים נוצרים ובכלל. במנזר פועל יקב יינות לטרון שתוצרתו נמכרת אך ורק בחנות המנזר ובחנות נוספת של המנזר, בתחנת הדלק הסמוכה, בצומת לטרון. 

בכניסה למנזר, מתחם גדול מסודר לקבלת אורחים, שיכולים לשבת בצל עם שירותים נקיים וללא תשלום. בתום הביקור במנזר וטעימת כמה יינות בחנות המנזר, המשכנו לתחנתנו האחרונה.

מנזר לטרון
מנזר לטרון המכונה מנזר השתקנים. צילום: דני בר

אמאוס ניקופוליס  

המשכנו לכיוון מזרח ולפני פארק קנדה עצרנו באתר שתמיד תמצאו לפני מספר אוטובוסים של תיירים, למרות הכניסה הפחות מסודרת והחניה הצרה של המקום. זוהי אמאוס ניקופוליס (Emmaus Nicopolis), עיר רומית-ביזנטית עתיקה השוכנת על רכס לטרון, שהמסורת הנוצרית מזהה כאחד המקומות שבהם הופיע ישו בפני שניים מתלמידיו לאחר הוא קם לתחייה. בעבר התפרסמה העיר כ"מקור מים יפים ונווה יפה" (מדרש קהלת רבה). השם העברי הקדום של אמאוס הוא חמת, כלומר מעיינות מים חמים. במאה ה-3 לספירה העיר נקראה על-ידי הרומאים ניקופוליס ומשמעות השם היא עיר הניצחון. 

בתחילת השלטון הרומי בארץ הועלתה העיר באש והפכה לכפר יהודי קטן שבו, על-פי הברית החדשה (בשורה לפי לוקאס), פגש ישוע מנצרת את תלמידיו אחרי תקומתו מן המתים בשנת 30 לספירה. התלמידים הכירו בו כאשר בצע לחם ונתן להם. במאה השלישית לספירה שוקמה העיר על-ידי רומאים והופיעה כאן קהילה נוצרית גדולה.  

במהלך התקופה הביזנטית הפכה אמאוס לעיר חשובה, ומקום מושבו של בישוף נוצרי. במאות 5-6 לספירה נבנו כאן שתי כנסיות גדולות, ובמאה ה-7 האתר נהרס בפלישת הפרסים והיה כך הרוס עד שובם של הצלבנים במאה ה-12. בסוף המאה ה-19 בעת שהוקם מנזר לטרון, שוקם המקום והמנזר חודש. בחפירות שהתנהלו כאן נתגלו שרידי שתי כנסיות ביזנטיות מפוארות עם פסיפסים ומקווה טבילה מאותה התקופה וגם קירותיה של הכנסייה הצלבנית. מעל לאתר מתנוסס מבנה לבן המכונה בית-השלום, שנבנה בשנת 1931 על-ידי נזירי מסדר בני האושר מצרפת, והוא משמש את 7 הנזירים החיים כאן כיום, ופתוח למבקרים. ניתן לסייר במוזיאון המכיל את מיטב הפסיפסים ששרדו במקום מהתקופה הביזנטית.  

באתר הצנוע, נמצא שרידי בית מרחץ רומי עם חדר ההזעה (סודטוריום), חדר הצוננים (פריגידריום), כיפה רומית, חדר הפושרים (טפיזריים(. בנוסף פסיפס מתקופה רומית בסגנון קלוע, הנמצא בין שני בסיסי עמודים מהמאות 1-3 לספירה – ובור מים מאותה תקופה שקירות המאגר מכוסים בטיח בעובי של 3 ס"מ עשוי מסיד ומקרמיקה כתושה. באמצע התקרה ישנו פתח חצוב בסלע לשאיבת מים. כמו כן ניתן לראות את שרידי רצפת פסיפס ביזנטית (מהמאות 4-5 לספירה) וגם שלושה אגני מים חצובים בסלע הניזונים מאמת המים מהמאות 1-3 לספירה.  

קהילת בני האושר 

בית השלום הוא משכנה של קהילת בני האושר שנוסדה בצרפת בשנת 1973. חברים בה נזירים, נזירות, הדיוטות או עמאים וגם משפחות. עקרונות הקהילה הוא תפילה לאחדות והבנה הדדית בין יהודים לנוצרים. השם של הקהילה נובע מהדרשה שנשא ישוע על הר האושר מעל הכינרת: "אשרי עניי הרוח, כי להם מלכות השמיים…". הקהילה שמחה לקבל פני כל אדם, הרוצה לבקר או להתפלל באמאוס. לקבוצות של מבקרים קיימת אפשרות לסייר במקום בהדרכת חברי הקהילה או להיפגש עם אחד מהם בתיאום מראש. לתיאום: האח אנטון 052-3562071 או דוא"ל emmaus@beatitudes.org‏. כתובת: אמאוס, מחלף לטרון, סמוך לפארק איילון. פרטים באתר ‏www.beatitudes.org‏ 

דני בר טיולים וסגנון חיים www.danybar.co.il מדריך, יועץ ומתכנן טיולים בארץ ובחו"ל. פרטים באתר https://www.danybar.co.il/trip_planning/ או בפייסבוק https://www.facebook.com/DanysBarTravelWineAndDine

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אבי לב כבר בן 83 ולאורך שנות חייו, גם כשעבד כשכיר במשך 34 שנה ב"האחים מילצ'ן", תמיד היה חקלאי ופרדסן * לפני כחודש השיק את "לב של חקלאי" – ספר זכרונותיו, מנעוריו כחקלאי וכאחיו
10 דק' קריאה
אני כותב כמה ימים לפני יום הזיכרון לחלל צה"ל ויום העצמאות. מלא רגשות ובעקר תפילות – אני מאחל לכל החטופים לחזור הביתה מהר, שכוחות הביטחון ישמרו על השלום ועל עצמם, שכל הפצועים והמשפחות שעברו
3 דק' קריאה
במושב משֹואות-יצחק בדרום יש שתי אנדרטאות זו לצד זו – האחת לזכר הנספים בשואה והשנייה לזכר הנופלים במלחמות ישראל * אבנר חורש – מורה דרך וחבר המושב דור שני – מספר על תולדות היישוב,
6 דק' קריאה
שחקנית החיזוק בת ה־107 שבוחרת להסתכל קדימה * תמיד מעדיפה לראות את הכוס החצי מלאה  השבוע סיפר לי מושבניק שלא מזמן הוא חגג יום הולדת 70. איחלתי לו מזל טוב ושאלתי איך חגגו. בקול
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן